על חולשת הרצון וחיינו שלנו

[רועי החושב]

יש רצון חופשי אבל רק בחלום ההקיץ

לדעתי אדם יכול להתייחס את עצמו כבעל רצון חופשי, ובכך הוא יפעיל אזורים במוחו שבנויים ליצור את האשליה הזו ויפעל מתוך האשליה בהצלחה מרובה. בכלל- הנפש היא נקודת החולשה הפילוסופית משום שלהתייחס אליה כקיימת הוא דבר מאד מעשי. היא לא קיימת אבל אין יכולת לחוות את זה שהיא לא קיימת ואפילו משתלם מבחינה ישומית להתייחס אליה כקיימת. לדעתי אי אפשר להיפטר מצורת המחשבה התיאולוגית ולכן יש לצמצם אותה להנחה המגוחכת שהנפש קיימת ולא להתפרע עם כל מיני קוי מחשבה שיוצאים מכך כמו אלוהים, רוח, אנרגיה, וכל המחשבה הדתית שמרוקנת את העולם מאמיתותו. האקסיומה "נפש" היא בדיחה, ובדיחה שימושית מאד.

 

[בנימין 2]

לרועי, אלוהים הוא לא בהכרח מונח דתי

 

[רועי החושב]

אם הוא לא רק מונח דתי

הוא מונח צורני ובכך ניטלת ממנו היכולת לתאר את העולם אלא הוא יכול רק לצמצם את הכרת העולם.

 

[בנימין 2]

אלוהים - קיום

אפשר לתפוס את אלוהים כעצם הקיום. אכן אם נפקפק בשאלת הקיום אנו כורתים את הענף שאלוהים יושב עליו.

 

[רועי החושב]

אפשר לפקפק באלוהים מבלי לפקפק בקיום

 

[בנימין 2]

לרועי,

ככלל גם החשיבה שלך אודות קיומה או העדרה של הנפש גם היא באה לספק כל מיני צרכים אישיים שלך, (סלח לי אם אומר כי נתקבל אצלי הרושם כי יש לך איזושהי ראקציה מאלוהים וכדומיו, במקרה זה ראוי שתוציא את אותם הרגשות ורק לאחר מכן מחשבתך תהיה צלולה ביותר ואובייקטיבית). דבר זה אכן מוביל אותנו אכן למסקנא כי אין אמת מוחלטת ובעצם אנו הם המעניקים את המשמעות לחיינו על ידי אמונותנו ותפיסותינו, כך שבעצם אין אנו מחפשים כאן איזו אמת אובייקטיבית אלא פשוט לשרוד את הזמן הנותר לנו בדרך הנוחה ביותר.

 

[רועי החושב]

אין אנו מסוגלים להעניק מה שאינו

ברשותנו. אין ברשותנו משמעות לחיים אלא במהלך חיינו זיכרוננו משווה מידע וזה מה שמכונה משמעות. היות והשוואה זו היא תיפקוד של הזיכרון אין היא באה לספק שום צורך אישי מכוון אלא היא פעולה גולמית לחלוטין, בדיוק כמו כל הפעולות האחרות כמו בליעה, עיטוש, תפילה, רצח, בעיטה במוסכמות, כניעה למוסכמות וכ"ו

 

[בנימין 2]

משמעות - מוות

בגדול אני סבור כי החיפוש אחר המשמעות מעיד כי האדם אינו חי את חייו. אדם חי שחש את חווית החיים במלוא עוצמתה אין לו כלל צורך בחיפוש העקר והמשמים של משמעות לחיים. ושוב פעם אומר כי החיפוש אחר משמעות הוא אינו רוחני אלא הוא בא כדי להשקיט את תחושת הריקנות, בדיוק כמו שאתה אוכל בכדי להשקיט את תחושת הרעב.

 

[רועי החושב]

זו לא חולשת הרצון, זה עודף רצונות

ה"לא מודע" במקרה הזה הוא כל שאר הרצונות שלא באים לידי חישוב. אבל בעתיד הם תופסים שאת השלטון ואז מודע הופך ללא מודע ולא מודע הופך למודע. כך שפיצול אישיות הוא בטבע שלנו. אדם שרוצה לפתח כוח רצון, צריך לפיכך לנסות ולאחד את רצונותיו. איך? על ידי מטרה אחת בלתי אפשרית שאליה ישאף האדם בהתמדה, באומץ , בחשיבה מתמדת עליה ולא על חיי היום יום, באיזון בין התאהבות במטרה הזו, אהבת המטרה הזו והארת המטרה הזו ובתמימות כלפי כל מה שקשור אליה. בקיצור, זה עסק מגוחך לפתח כוח רצון, אני מוותר, תודה.

 

[רועי החושב]

שאת= את

 

[ישראל שורק]

רועי החושב- אתה ער בשעות מוזרות...

אבל המוח צלול להפליא, ונראה שאתה גם מצוייד ברגישות אנושית... ולכן- אל תברח לנו מהפורום, אתה שומע?

 

[רועי החושב]

חן חן למתחנפן

אבל אני מעדיף שתסתור את דברי, תודה.

 

[בנימין 2]

בוקר

אם אתה ער בשעות הללו לאחר שינת לילה אני מקבל את דבריך בדבר צלילות המחשבה.