על חולשת הרצון וחיינו שלנו

Dorfl

New member
1. בזבוז זמן 2. לא הבנת.

1. בהנחה שלא אני ולא קורא ההודעה שמע על תיאורית האבולוציה לפני שלוש דקות וחצי, אין שום סיבה שלא לכתוב "נועד", עם המרכאות (אותן לא שכחתי), ולסמוך על הקורא שיבין שאני יודע היטב שהאבולוציה איננה יצור תבוני בעל מטרה, שלא יכולות להיות לה כוונות, שהיא לא יכולה ל"תכנן" ושהתוצרים שלה לא יכולים להיות "מיועדים". אתה סתם שורף זמן כשאתה מתעכב על זה. 2. זה לא מה שאמרתי. מצטער, אין לי כרגע חשק להמשיך ולהאבק בעצמי כדי למצוא ניסוח למחשבותיי, למרות שזה תרגיל מחשבתי מצוין וחשוב. עמכם הסליחה.
 
תן לי להסביר לך

אני רואה שכל הזמן אתה מריר אתה מנסה להכניס מתחת לחגורה בפורום הצעיר הזה. אפילו השם שציינת מינסקי אז יש מאות מאמרים שלו וכתבות באינטרנט. מה אתה חושב שאם את הפנית לספר אז גילית לכולם את אמריקה??? אני גם לא ואף אחד יגיד לך מה לעשות אבל אולי אתה לא כל כך מתאים לפורום של תמיכה וייעוץ כי זה פורום שצריך גם לב חם ולא רק שכל רותח עכשיו אתה מבין?
 

Dorfl

New member
חשבתי שאנחנו מנהלים פה דיון

פילוסופי, ושאני טוען שנושא מסוים הוא בעניינה של הנוירולוגיה, לא הפילוסופיה. מסתבר שטעיתי: אנחנו בעצם מנסים לשכנע מישהו לקחת צעד אחורה מעדן החלון. כשאני מעלה נקודות שבדיון פילוסופי הגיוני היו נחשבות לקבילות ורלוונטיות, אני בעצם מפגין מרירות, ומסכן את נפשו של הבחור המסכן שבחלון. אני מתנצל מעומק ליבי. הנני סמוך ובטוח שבחור אינטיליגנטי שכמותך, אחד שרואה את טבעו האמיתי של השרשור, יצליח במשימה, ואיש לא יאלץ למסור נפשו בגלל טיפשותי.
 

רותוש

New member
מה דעתך על תיאוריית הדיסוננס

הקוגניטיבי בעניין הדוגמאות שהצעת? שלמעשה, הדברים מורכבים בהרבה, ויש ביננו קרב בין רצונות מנוגדים, שתלוי מי מנצח בו. הרצון להפסיק לעשן לדוגמא, כולל את הידיעות שהעישון הרזה אותי, העיר אותי, הפך אותי למקובל, הרגיע אותי. ואת הידיעות ההפוכות: זה לא בריא, אני מסריח.
 
דיסוננס קוגניטיבי

קודם כל, שלום רותוש וברוכה הבאה! דיסוננס קוגניטיבי הוא אמצעי פסיכולוגי להשבת האיזון התודעתי בעקבות הכרעה או בחירה שמתגלה כבלתי רציונלית או בלתי "משתלמת" בעליל. אדם שנוטה להימורים, למשל, עשוי לתרץ את התנהגותו הבלתי רציונלית בדרכים שונות כמו "זה מרגש אותי וההתרגשות שווה את הכסף", "אני לא קונה כרטיס הימורים אלא תקווה והתקווה נותנת לי כוח" וכיו"ב. דיסוננס קוגניטיבי הוא סיפור מרתק וחשוב אבל קצת אחר משאלת חולשת הרצון. חולשת רצון היא תופעה מוזרה מפני שאנחנו מדברים על מקרים שבהם האדם מתקשה לגייס ארגומנטים נגד מה שהוא עושה ובכל זאת הוא פועל (בלי ארגומנטים). בדיסוננס קוגניטיבי אנחנו יוצרים לפחות פאסאדה של ארגומנטציה משכנעת, כמו בסיפור של העישון שהיצגת יפה. אגב, בפילוסופיה יש מחלוקת מעניינת על שאלת חופש הרצון שאציג אותה בשרשור קרוב. על קצה המזלג- מול אריסטו עומדת גישה שכל אחד פועל לפי רצונו ובהתאם לרצונו ולא יכול להיות לוגית שום מצב עניינים אחר... את באמת חושבת שעישון היא פעילות כ"כ בלתי רציונלית?...
 

רותוש

New member
תודה

על הבהרת ההבדל, ובשביל לענות לך על השאלה אני אצטרך שתסביר לי, האם אתה רואה תוצאה אי-רציונאלית כשווה לתוצאה בלתי משתלמת? ובעיני מי.
 
לא פייר, המורה! שאלה מכשילה!

הי רותוש, לא, אני חושב שלכל מושג יש המקום שלו. אבל יש מצבי עניינים שהבהרות מושגיות מוגזמות תוקעות את הדיון במקום לקדם אותו. אני מעדיף שאת (כמו אחרים) תרגישי חופשיה "ומשוחררת" לספר ולשתף ולחשוב מבלי לחשוש שיתפשו אותך במילה, בחוסר דיוק קל או במקום אחר...
 

רותוש

New member
קיבלתי

המממ... אני יכולה להתחיל נושא או שאתה מעדיף שיהיה נושא מדובר עד מיצוי כל פעם?
 
מתי אני אלמד, מתי?

זה אני כמובן...
 

בנימין 2

New member
דיסוננס וחולשת הרצון

זה עתה סיימתי את הקורס פסיכולוגיה חברתית בו למדתי אודות תיאו' הדיסוננס הקוגניטיבי. חולשת הרצון היא בעצמה יוצרת דיסוננס במקרה של הרתעה שאינה מספקת. הו הרצון הוא הדבר שכתבו עליו כי אין דבר העומד בפניו.
 

המחסום

New member
אין לי רצון לדעת על מצבי הבריאותי

יש לי תופעה של הירדמויות ברגליים פעמיים בשעה שגורמת לי לעזוב את הרגליים ואני לא מסוגלת להשתמש ברגליים באותו רגע בכלל. זה קורה לי כשאני יושבת או כשאני הולכת ואז אני חייבת לעמוד בפינה בטוחה שאף אחד לא יגע לי בלי כוונה ברגל הרדומה. כשאני יושבת אז לפעמים הכפות ידיים שלי נרדמות ולפעמים כל היד נרדמת גם תוך כדי שינה וזה קורה הרבה פעמים ביום. כשאני הולכת לפעמים אני רואה נאמר 2 אנשים וחושבת שהם תאומים. למשל כשהייתי באוטובוס ראיתי 2 בנות ובמשך 10 דקות ראיתי אותן כמו תאומות. החשק המיני שלי נעלם כבר לפני 4 שנים. רופאת המשפחה שלחה אותי לעשות בדיקות לפני 7 שנים ולא עשיתי כי רק המחשבה על התוצאה הביאה לי דכאון. אני בורחת מהמצב שלי אבל בעקבות דלקות גרון שהיו לי כל חורף בשנים האחרונות כל הרופאים שהייתי אצלהם שלחו אותי לבדיקות דם. ולא הלכתי לעשות בכלל. אני מתלעמת מהמצב הבריאותי שלי לא בגלל שאני מזניחה כמו שהרופאים חושבים אלא בגלל שקשה לי מאוד לחשוב על זה. אני מרגישה שזה לא הזמן המתאים לחשוב על הדברים הרעים כי יש דברים שאני חייבת להספיק לעשות בחיים האלה. נראה לי שהשנה הקרובה אסיים עם כל הסידורים שלי בעבודה ואז אתפנה לעצמי. הבעיה היא שכל ההירדמויות משתלטות ומפריעות לתפקוד. ומצד שני יש סקרנות לדעת מה זה כדי לממש תקווה לגלות שזה כלום ושאני בריאה. אבל קשה לי עם כל הסידורים הבריאותיים של ללכת לעשות בדיקות דם. אני כל פעם נזכרת בבית חולים ואיך זה מדכא להיות בבית חולים שאני רוצה למות בבית ולא להגיע לשם. הייתי בבית חולים על המיטה בעבר וזה דיכא אותי שלא לומר שיעמם לי נורא וגרם לי לטראומה כל האווירה שם. ולהטריח את הקרובים לבוא זה מחשבה כבדה מידי בשבילי. מצד שלישי אני יודעת שכל התחושות הקשות האלה על לבצע בדיקות ובתי חולים ולגלות פתאום שאני חולה - אלה מחשבות שליליות ופרשנות שלילית סובייקטיבית שלי בתקופת חיים לא מתאימה. לא מתאים לי כל הבעיות הרפואיות האלה פתאום עכשיו כשאני בצרות של עוני וצריכה להתעסק בשרידה כלכלית. האם יש גופים שעוזרים נפשית לאנשים שחייבים להתעסק בהשגת אוכל ובהשגת סיוע משפטי למען שרידות כלכלית אבל גם בפתח יש סימנים בריאותיים וצריך לעשות בדיקות דם שמרוב חולשה ואנרגיות שהבעיות הכלכליות סוחבות מהם הם חלשים מידי מכדי לשמוע על בעיות בריאותיות שבדרך? יש גופים כאלה? וכיצד אני עושה שינוי בחשיבה שלי כדי לפרש את המציאות כך שיהיה לי כח להתמודד מול צרות בריאותיות שמתווספות לבעיות הכלכליות שבהן אני עסוקה כרגע?
 
מחסומית יקרה

תיארת המון בעיות, שחלקן קשורות זו בזו וחלקן עומדות במקום "של כבוד" בזכות עצמן. מה שברור הוא שקשה לתפקד (לא משנה במה)כאשר נרדמות כפות הרגליים פעמים בשעה ויש עיוותי ראיה. ועוד לא דיברתי על דלקות הגרון ושאר הדברים. אין שום קשר בין הבעיות הרפואיות האקוטיות הללו לבין הבעיות הכלכליות שאת מצויה בהן. פני לקופת החולים שלך ואני מבטיח לך שלא הכסף יהיה מחסום בינך לבין חשיפת גורמי המחלה וטיפול בהם אח"כ. ובכן מה? נשאר "רק" הפחד. זה שהפחד לא רציונלי- את זה את יודעת (ולפחות חשה היטב) גם בלעדי. אני חושב שאת צריכה לעשות היפוך בחשיבה שלך: במקום לחכות שיהיה לך כוח לטפל בעצמך, חשבי שהטיפול בעצמך זה מה שיתן לך כוח. לא משנה מה הסיבות למצב הבריאותי שלך, האמת עדיפה על פני כל ספקולציה שהיא. מפני שהספולציות מכות בך בכל עוז גם כך. אין בכוחי במסגרת במה צנועה זו "לקחת אותך" לטיפול. אני מבקש ממך רק לעשות את הסוויץ' הזה בראש ולהבין שהפניה לטיפול היא זו שתיתן לך כוח- היא לא אמורה להיות התוצאה של רכישת הכוח. הבדיקה והטיפול הן תנאי להשגת הכוח שאת עצמך כל כך מייחלת שיהיה לך. בהצלחה רבה ושתהיי בריאה! ישראל
 

המחסום

New member
../images/Emo51.gif מכל ה../images/Emo23.gif

מכל ה
אתה נותן לי המון תמיכה ועידוד וחום להן אני זקוקה. אני מאחלת לך רק טוב בחיים ושיתגשמו כל משאלותיך.
מכל ה
 

Mור

New member
ל המחסום

יש כאן בתפוז פורום "למען הקהילה" הם עוזרים המון ובהכל, והרבה הרבה בתמיכה. כדאי מאד לנסות בכל זאת עם הבדיקות, זה נשמע לי משהו מוכר ולא נורא ואפשר לטפל כדאי לך, זה יחסוך לך כוחות שעכשיו "מתבזבזים" על פחדים וחששות בהצלחה אשמח לעזור
 

seeyou

New member
מתלעמת מהמצב הבריאותי שלך

חבל, יש לך תופעות שקשורות לסכרת... רק עם ידע בפילוסופיה לא תצליחי לחיות. יוסי
 
למעלה