על חולשת הרצון וחיינו שלנו

[קופץ חופשי]

מזל טוב ובהצלחה ../images/Emo45.gif../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif../images/Emo131.gif

גם אני מעדיף תשובות אחרות. מכיוון שאתה בעד להתפלסף אז בכיף. אתה הטלת שאלה וקביעה "שחולשת הרצון היא בעיה נפוצה" אך, יכול להיות שזו לא "המחלה" עצמה אלא רק הסימפטום דרכו ניתן לעמוד על בעיות אחרות המאפיינות את המין האנושי. אכן קיימת "בעיה" אנושית שבה אדם מחליט על משהו ובסוף לא מממש את אותה ההחלטה - אתה העמדת זאת על חולשת הרצון. הייתי רוצה לשאול בחזרה מהו אותו "רצון" שהוא כל כך חלש? (אני לא ראיתי רצון ולכן הוא לא קיים (-; ). ישנן עוד שאלות בנוגע ל"מקבל" ההחלטות עצמן אם הוא אכן במעמד של מקבל החלטות או שהוא סתם קוטר במערכת ומקבל ההחלטות רק "נותן לו להבין" שזה היה הרעיון שלו (כדי להשיג שקט תעשיתי). האדם הוא מערכת מורכבת מאד לפחות ברמה של מפעל בעל מס' חטיבות (שלפעמים אפילו מתחרות בינן לבין עצמן), אם כן אולי כדי לקבל החלטות במערכת כה מורכבת רצוי שהאדם יקנה לו מספר "כשרונות ניהול בסיסיות" לפני שהוא רואה עצמו ראוי/מסוגל לקבל החלטה ואז לערוך מאזנים על הישגים כאלו ואחרים. בקשה צנועה, אם מישהו אומר משהו בשם אומרו (מצטט), יבורך אם יצרף לינק (תוכני - לא פרסומי) לדבריו וזאת ע"מ שגם משתתפי הפורום האחרים יוכלו לגנוב קצת דעת מאותה באר ומי יודע, אולי בכוחות משותפים נוכל לדלות משם סודה ולא רק מים.

 

[ישראל שורק]

קופץ חופשי יקר- יופי של תגובה!

ממש נהניתי לקרוא ! אתה מבין, אני לא רוצה להישאב למעמד של "פוסק"... ולכן אני מקווה שגולשים נוספים ייכנסו לדיון. (רק מחר יוכרז רשמית על פתיחת הפורום...)! תרשה לי לתרגם את תשובתך לטובת "מאזינים שהצטרפו זה עתה לשידור" גם אנשים שלא קנו כישורי ניהול בסיסיים, מוצאים עצמם במעמד על של פוסקים: למשל, הם מחליטים לקרוא ספר במהלך החודש הקרוב! ...והנה הם מוצאים עצמם במצב מביך. הם לא הצליחו! ואיש לא הפריע להם! (נניח שאין תירוץ של ילדים קטנים וכביסה לקפל...)! יבוא הקופץ החופשי (כלומר אתה) ויגיד להם שרק נדמה היה להם שהם החליטו... אך בורותם וחוסר מיומנות הניהול שלהם גרמה להם להיכשל באופן כה מחפיר. ובעצם אין כאן אולי חולשת רצון שהיא גרמה לכישלון אלא שהרצון היה חלש בגלל סיבות עומק אחרות... הבנתי אותך נכון? ושוב, שמח להכיר אותך ולקוות שתהיה כאן איתנו.

 

[nemerim]

בוא נראה

אז בינתיים אמרתם יש רצון ומשהו מפריע לו להתבצע. מה שמפריע לו יכול להיות 1. תת מודע (מהסוג הרומנטי בעל יישות משל עצמו קיינד אוף) 2. עצלות 3. מיומנות אירגונית (פישטתי מידי?) מה שלי יש להוסיף הוא שאולי ניתן לתפוס את הרצון ואת ה''מכשול'' כשני משתנים מאותו צד, שבו יש עוד משתנים כמו הסיבות ל''רצון'' שחלקן אולי מהוות את המכשול עצמו וכו'. מצטיירת לי מערכת שהיא לאו דווקא הירארכית או לינארית של סיבה ותוצאה אלא מעין ''שלולית'' של משתנים שמייצרים סיטואציה. במילים אחרות הבחירה לתפוס סיטואציה כ''רצון'' ו''מכשול'' היא אחת מבין אינסוף אחרות, זה רק איך בוחרים למפות את זה.

 

[רבי מנחם מנדל]

אז מה היה לנו שם אומרים הגששים

באמת אני קורא בעיון רב ונהנה הנאה מרובה ומשכיל ושואב דעת וחוכמה. וממה שהבינותי אם בכלל הבינותי זה שיש הסברים רבים ל"חולשת רצון" וכל מי שמציע איזה הסבר משתכנע מההסבר שהוא בעצמו הציע. שוין שיהיה. אבל עדיין מנקודת הראיה של מי שמחליט לעשות משהו ולא מצליח, מה הוא יכול לעשות? הבן שלי יהודי חכם יותר ממני שרצה להתמסר ללימודים וכל פעם היה מפסיק. וחס וחלילה לא עצלן הוא חרוץ יותר מדי, הולך לעבוד גם שהוא חולה. אני חושב שזה לא עצלנות אלא זה פחד. פחד מכישלון או אפילו פחד מהצלחה ויש דבר כזה. גם מי שרוצה ולא מצליח לא צריך להחליט כל בוקר בשביל מה הוא חי וגם ההחלטה הזאת היא לוקחת מהאדם כוחות נפש רבים. על כן אני חושב שזה משרת מטרות נפשיות של האדם כשהוא מחליט לעשות משהו ומחליט גם לא להצליח.

 

[ישראל שורק]

תודה על הסיכום הממצה...

נהניתי לקרוא... בוא נראה אותך ממשיך לבוא לשלולית שלנו

 

[קופץ חופשי]

אכן פישטת ../images/Emo6.gif אבל זה דווקא נחמד

אפשר להמשיך את הרעיון שלך שהוא מעניין כשלעצמו. רק לפני כן אבקש לדייק בדברי (גם אם אני עצמי לא דייקתי כל צרכי) לא אמרתי שקיים דבר כזה "רצון" ואם אמרתי שיש לא אמרתי שהוא נכס של כל אדם ואדם. רק אציין פרט מעניין שעל פי מדרשים מסוימים חלק מהרצון נובע מאשליית הקיום המתמיד ז"א העובדה שאנו מאמינים במקום כלשהו שנתקיים לנצח היא חלק מהדלק של חיינו. אם ברצונך לעבור ממערכת דו-מימדית למערכת תלת-מימדית זה יקשה על ההתבוננות שלנו את המערכת בגלל מגבלות הצפייה במערכת תלת מימדית שניתן לראות רק צד אחד שלה כאשר בצד השני מתקיימות התרחשויות שאין אפשרות לצפות בהם. לכן אולי הקדמונים ניסו לפשט את המערכת האנושית ואפילו להפוך אותה לסימטרית (כשהיא לא) וכך השיגו יכולת עבודה מספיק מקורבת?

 

[nemerim]

המשפט האחרון שלך -

למה אתה מתכוון? ובקשר לדו/תלת מימד - ויש לי בקשה מכם, כשבורח לי למופשט או תיאורטי מדי תחזירו אותי לקרקע (אחרת כל הדיבור מאבד מהרלוונטיות שלו, לא?) אז נראה לי שה''צפייה במערכת'', כמו שקראת לזה היא לא משהו חיצוני, (כמו שה''תת מודע'' הוא לא משהו שהוא מחוץ לגבולותינו). יש משפט נדוש שאומר ש''כל התשובות נמצאות בפנים'' שהוא דווקא המפתח לאיך שאני רואה את הדברים (במקרה הזה). כי נכון שיש מצבים שבנאדם ניצב מול 'תעלומה'' (למה אני רוצה ולא מצליח לי)והוא צופה בה כמו שצופים בבניין ורואים רק חזית אחת (להלן המערכת התלת מימדית, כמו שקראת לה) אבל כל היופי זה שהבנאדם הוא הבניין עצמו, הוא נמצא שם בפנים. הוא ניצב מול חזית אחת (הבעיה הספציפית איתה הוא מתמודד) אבל יכול להדליק את האור בינתיים באיזה חדר אחר, לשוטט דרך המסדרון ולהגיע לאגף אחר - ופתאום תוך כדי שהוא מתבונן בחזית הזאת נעשים הקשרים, החזית מתחילה להתרכך וכו'. הכוונה שלי היא יותר לעניין של איך מגדירים ''בעייה'' מאשר איך לפתור מיידית בעייה מקומית של ''חולשת הרצון'' שהיא אולי רק (בעצם בד''כ) סימפטום של משהו אחר, שהוא חלק ממערכת שלמה.

 

[ישראל שורק]

לא מוכרחים להגדיר בעיה כדי לעסוק בה

הגדרה, אומר קירקגור, יש והיא ביטוי של חוסר נימוס... יש הקשרים, יש מצבי עניינים שבהם מוטב לאפיין, לספר, לתאר, להדגים ולא להגדיר. תאר לך שיתאספו סיפורים רבים על התופעה שכינינו אותה חולשת הרצון, ואוסף הסיפורים הללו לא יהיה לו גרעין משותף אלא מה שויטגנשטיין קורא: "דומי משפחתי". גם גילוי כזה יהיה די מסעיר, לא?

 

[niva99]

שאלת תם

אם נרצה לפשט מעט את העניין- האם לא יהיה נכון לכנות את "חולשת הרצון" המפורסמת -כ עצלותגרידא? (ללא רציונליזציות מיותרות).

 

[ישראל שורק]

תודה שלא התעצלת וכתבת...../images/Emo8.gif

שלום ניבה, ברוכה הבאה! אני חושב שההסבר הפשוט שהצעת יכול להתאים להרבה מאוד מקרים. אך מה תגידי לאנשים שחריצותם היא מן המפורסמות, כשהם מחליטים (בכנות! ומתוך כוונה לממש את החלטתם) אך מוציאים את האנרגיה שלהם על דברים אחרים ולא מוצאים עוז או כוח בעצמם לעשות את מה שהחליטו. ואני אגיד לך עוד משהו ניבה: יכול להיות שאדם יחליט דווקא להירגע, לנוח, להאזין למוזיקה טובה- ודווקא החלטה זו הוא לא יממש כי הוא יטביע את עצמו בעבודה... מה תגידי לאדם כזה? ויש, אוהו, יש הרבה אנשים כאלה! רק אתמול במוסך האופנועים שלי בירושלים אמר לי אחד מהעובדים הוותיקים שהוא מת לצאת לחופשה, לקחת "relax" בלשונו, אבל הוא לא מצליח כי הוא עסוק מדי... ה"עסוק מדי" שהמון אנשים אומרים בהמון הקשרים נראה לי תמיד כמו תירוץ. מה את חושבת?

 

[קופץ חופשי]

הייתי מוסיף ושואל

האם זו לא עצלנות לייחס את התופעה הזו לעצלנות? והופ! חוג נחוגה במעגל.

 

[ישראל שורק]

אני כבר מזהה את התחביב שלך...

אתה בעצם חוני המעגל.

אוהב לשקף לאנשים את מעגליותם שלהם עצמם...

 

[קופץ חופשי]

צודק ואכן אני לוקה לא פעם בחוסר

מקוריות משווע, שגורם בתורו לערפדיות רעיונית מסוג נחות אכן מר גורלם של אילו שנגזר עליהם לדשדש במי האפסיים

- אבל כל עוד אני נהנה...(אמר הקופץ מגג גורד השחקים

). אני ווי, חןחן לך על ההערה

 

[niva99]

קראתי עתה את תגובתו המלומדת של

הרב מנחם מנדל. ואכן, אני מסכימה איתו שלחולשת הרצון ישנם מניעים שונים- חלקם גלויים וחלקם נסתרים אף מהאדם עצמו.(סגורים הרמטית בתת -מודע). החיים קשים ושוחקים- בכך אין חדש. פעמים רבות אנו נאלצים לעשות פעולות כבולעי תרופה מרה...כי זה מה שמצופה מאיתנו.(בוגרים ואחראיים). ובתוך התהליך הזה אנו מאבדים משהו מעצמנו. כדי להחזיר את ה"אבידה"-אנו נאלצים להמציא סיפורים לנו ולסביבה. ובלבד שירווח מהמתח והלחץ. חופשת הרילקס-עניין חינני אך חולף- הבטריות שלנו נטענות על מנת להפרק מאוחר יותר. אודה ולא אבוש -תמיד קנאתי באנשים (המעטים) האלה- שהם אדונים מוחלטים לעצמם ועיתותיהם בידם.לרב האנשים זו אוטופיה.

 

[seeyou]

מותר לי להוסיף דעה?

זה מחזיר אותי לפילוסופיה של מסלוב: hierarchy of needs סיפוק צרכים. הסיבה ל "חולשת הרצון" היא בזה שאנו "בנויים" שונה אחד מהשני. אין סף אחיד ,אפילו בצרכי קיום הפשוטים. בקשר לעובד שלך שאמר שמת לצאת לחופשה, לקחת "relax" בלשונו, אבל הוא לא מצליח כי הוא עסוק מדי. באמת אפשר לנחש מה מסתתר מאחורי התירוץ שלו "עסו ק מדי". -מפחד מלאבד מקום פרנסה -מרגיש חשוב במקום עבודה -לא יודע איך עושים relax. או לא בנוי לסוג זה של חיים. הייתי אומר ש" חולשת הרצון",זה אופי שקיים בגנים שלנו כול שינוי באופי, ידרוש מאמץ,זמן,והתמדה. יוסי

 

[בנימין 2]

מה קדם למה? הביצה או התרנגולת.

להיפך העצלות היא תוצאה של חולשת הרצון.

 

[קלסי]

מפתיע שאריסטו אמר כך

דווקא אריסטו, שגילה את הטלאולוגיה, טען שקיימת חולשת רצון? הרי מה הבעיה לעשות דיאטה, אם אני יודע שאני רוצה להיות רזה?

 

[הרהרנית]

דיון מרתק על נושא כאוב

ואני תוהה. האם כדי לחזק את הרצון, עלינו להבין את המניעים לחולשתו? ואיך ביעוץ פילוסופי היית מחזק את הרצון?

 

[ישראל שורק]

הרהרנית- יש לי סיפור על זה וגם עמדה

ואפתח אותו (את הסיפור) באחד השרשורים הקרובים...

 

[בנימין 2]

פילוסופיה אישית אודות הרצון

אני רוצה לשטוח כאן בקצרה את השקפת עולמי ביחס לרצון. עסקתי רבות בנושא זה בתקופה קשה מאוד בחיי. האמונה בקיומו של רצון היא היתה העוגן שסייע בידי לצלוח את אותה תקופה. הרצון הינו הנקודה הפנימית והעמוקה ביותר בתוך המבנה הנפשי. הוא נקודת ההתחלה שאין מאחוריו כלום. כלומר אינני מסכים כי הנפש היא מעגלית וכי אין לא תחילה ולא סוף. היות וכן הרי שאני יכול להתייחס לרצון כאל כח אלוהי כיוון שהוא סיבה ללא מסובב. זהו אם כן מקור כוחו הכביר של הרצון שאין דבר העומד בפניו. ככלל אם אנו רוצים להאמין כי אכן ישנו רצון חופשי (ישראל עדיין לא פתחת את הנושא) אנו מוכרחים להניח כי אכן הרצון הוא תחילת הכל וכי אין דבר העומד מאחוריו. במישור היישומי - ישנה טעות המושרשת מאוד בקרבנו, אנו מבלבלים בין "צרכים" לבין "רצונות". אני סבור כי אם אכן נסלק את הצרכים שהם המשעבדים החיצוניים שלנו, ונתמקד ברצונות שלנו שהם נובעים מתוכנו נוכל לחזק את הרצון. ואני בטוח כי אנו נהיה מופתעים מהעוצמה האדירה שהוא נושא בכנפיו.