תמיד צריך לזכור את חוק סטרג'ן:
"תשעים אחוז מכל דבר זה זבל".
אני חושבת שזה ממש טבעי שכשז'אנר מסוים נמצא בפריחה, פתאום יהיה בו המון זבל. וזה נכון לכל ז'אנר.
הספר היחיד של מאייר שאני מכירה הוא "גוף מארח" (שבמקרה, תרגמתי אותו, וזו הסיבה שאני מכירה אותו), ועל פי הספר הזה אני יכולה לומר שהכתיבה שלה טובה, יודעת לפנות לצרכים הרגשיים של הקוראים ולא פלא שהיא הצליחה ליצור משהו כל כך מדבק - אבל מרגישים אצלה ממש חזק את המוסר הדתי-מורמוני שאנשים מקטרים הרבה על הנוכחות שלו בדמדומים.
"תשעים אחוז מכל דבר זה זבל".
אני חושבת שזה ממש טבעי שכשז'אנר מסוים נמצא בפריחה, פתאום יהיה בו המון זבל. וזה נכון לכל ז'אנר.
הספר היחיד של מאייר שאני מכירה הוא "גוף מארח" (שבמקרה, תרגמתי אותו, וזו הסיבה שאני מכירה אותו), ועל פי הספר הזה אני יכולה לומר שהכתיבה שלה טובה, יודעת לפנות לצרכים הרגשיים של הקוראים ולא פלא שהיא הצליחה ליצור משהו כל כך מדבק - אבל מרגישים אצלה ממש חזק את המוסר הדתי-מורמוני שאנשים מקטרים הרבה על הנוכחות שלו בדמדומים.