ערפד- האם אכן מילה פרובוקטיבית?

[Boojie]

תמיד צריך לזכור את חוק סטרג'ן:

"תשעים אחוז מכל דבר זה זבל".
אני חושבת שזה ממש טבעי שכשז'אנר מסוים נמצא בפריחה, פתאום יהיה בו המון זבל. וזה נכון לכל ז'אנר.

הספר היחיד של מאייר שאני מכירה הוא "גוף מארח" (שבמקרה, תרגמתי אותו, וזו הסיבה שאני מכירה אותו), ועל פי הספר הזה אני יכולה לומר שהכתיבה שלה טובה, יודעת לפנות לצרכים הרגשיים של הקוראים ולא פלא שהיא הצליחה ליצור משהו כל כך מדבק - אבל מרגישים אצלה ממש חזק את המוסר הדתי-מורמוני שאנשים מקטרים הרבה על הנוכחות שלו בדמדומים.

 

[קרניjack]

ממתי מבחינתך ז'אנר הערפדים התחיל לצבור תאוצה

מאז באפי? מאז העיבודים לאןרייס? מאז דימדומים בעשור האחרון?

 

[Boojie]

אני חושבת שזה בא בגלים.

יש תקופות שבהן הז'אנר רדום, יש תקופות שבהן יש קפיצה. בימינו בדרך כלל רואים קפיצה דרך הטלוויזיה: ברגע שיש כמה סדרות טלוויזיה על נושא מסוים, יודעים שהוא "חם".
לדעתי באפי דווקא לא הייתה בגדר טרנד. זו הייתה סדרה שפנתה לקהל יעד מצומצם יחסית, ולא הגיעה לקהל הרחב כמו ראיון עם הערפד או דם אמיתי (או דמדומים, אבל בספרות נוער זה פחות חוכמה).

 

[קרניjack]

נראה לי דווקא באפי היה סוג של טרנד/חמה

לא יודעת כמה אנשיםן באמת היו צופים אדוקים, אבל אם כתבו אז בראש אחד/מעריב לנוער לא מעט כתבות על הסידרה משערת שזה כן היה בראש של הבני נוער אז...

 

[Berethor]

אבל האנשים שחושבים ככה הם במלא לא קהל היעד

זה או שהם יזלזלו בזה בקטע שזה משהו כמו אויי זה כמו חדי קרן ופיות, או שהם יזלזלו בזה בקטע של אויי מפלצות כמה נורא. בין כה וכה זה אנשים שלא בקטע הזה אז למי אכפת מהם. הנסיון אומר שאנשים שאומרים לאחרים להשיג חיים הם לרוב בעצמם חסרי חיים, אנשים כאלה נכנסים לדיונים ואומרים לאחרים כמה הם חסרי חיים, לא עושים את זה מכך שיש להם חיים, יש להם מספיק חוסר חיים כדי להגיד לאחרים כל הזמן כמה הם חסרי חיים. שלא לדבר כל כך שלרוב מדובר באנשים רדודים ומשעממים שלא מתעניינים כמעט בשום דבר מעבר לחיים המשעממים שלהם. כאילו שכאשר הם אומרים למישהו שמשהו לא אמיתי הם גילו לו את אמריקה, יש אנשים שאוהבים גם דברים שלא קיימים במציאות, ודברים שהם לא חלק מהחיים שלהם.

אפשר לחשוב שמישהו התווכח איתם על האם זה אמיתי או לא. זה רק מראה על צרות מחשבתית ותחומי עניין מצומצמים, לחלק הכל רק לאמיתי או לא אמיתי, לתעניין רק במשהו שקשור עליהם ישירות, ואני בטוח שאין הרבה דברים כאלה. אני חושב שבאופן טבעי שמתכוונים להערפד מתכוונים לאותו יצור על טבעי, ולא לערפד אנושי/אדם שטוען שהוא ערפד. לא משנה איך יציגו את זה עדיין הערפד שכולנו פה אוהבים הוא יצור על טבעי, משמע משהו שהוא מחוץ/מעבר לדברים שהם טבעיים והמדעיים, משהו שיכול להיות שלא קיים, אבל יכול להיות גם שכן קיים. אני אהבתי את הגישה של VTM בנושא, והיא שגם הערפדים עצמם שם לא מעוניים שידעו שהם קיימים, הם אפילו תומכים בגישה שטוענת שלא יכול להיות שיש על טבעי בעולם, כי ככה שאנשים ספקנים לגבי כל הנושא העל טבעי ולא רק לגביהם, זה אפילו קל יותר עבורם להסתיר את קיומם ואת זה שהם ערפדים ולא אנשים. ערפד אמיתי במלא לא היה הולך להכריז בחוצות על כך שהוא ערפד, כל כן מזה משנה אם אנשים מאמינים בערפדים או לא, זה משהו שהיה יותר משרת ערפדים מאשר פוגע בהם.

 

[Bartal j]

לדעתי כתהליך של הבנייה חברתית

ביחד עם תרומת הספרות הקלאסית בז'אנר הערפדי ואמונות העבר עדיין כשאומרים את המילה "ערפד" מיד נתפס אצלנו האימג' של יצור עם ניבים שותה דם ולא בהכרח נחמד... בעיני הערפדים של היום איבדו הרבה מהערפדיות שלהם אז הגיוני להשתמש בשמות חדשים יותר "הולמים" שמתמקדים באספקט אחד שבו הסופרת רוצה להתמקד למשל בדמדומים "האנשים הקרים" שזה ממש נחמד ומשתלב לה אחלה עם אצילות וכו' כל אספקט היופי הקר הזה עם השיער הבהיר ועיני הלאפיס לזולי של אדוארד.

כסופרים מנטרלים את המילה "ערפד" הם יכלים הרבה לשחק בסכמה הזו שנוצרה אצלנו לגבי דמות הערפד.. וגם זה נחשב "רומנטי יותר" ילדי הירח ילדי הלילה (המילה ילדים מראה תום לצד אפלה לילה או ירח מסתורין)

 

[קרניjack]

לחלוטין1 הדמות השתנתה-> השם השתנה