מה הקטע האהוב עליכם בספר שר הטבעות

[barrow wight]

מה הקטע האהוב עליכם בספר שר הטבעות

אני הכי אוהב את הקטע בו הרוהירים מגיעים לשדה פלנור, בדיוק ברגע הבקעת שערי מינאס טירית, ואת קריאת הקרב של תיאודן " עורו, עורו, פרשים של תיאודן" "מפעלות זדון השיבו: אש וטבח" "חרב תימוג, מגן יותץ" "יום אחרית, אודם יום, ולא הנצה שמש" "עתה צאו, עתה צילחו, קדימה לגונדור" והסתערות הרוהירים. טוב תמיד הייתי איש של חיל פרשים. בברכה אריאל

 

[ארו]

אחד מרבים

קראתי לאחרונה שוב את הקטע בו אראגורן מרפא את פאראמיר איוון ומרי - הרוך שלו , העוצמה שלו , האהבה שבו לאנשים - כל עלו העלו בי דמעות מחדש. יש יותר מדי קטעים טובים. ארו - האחד אבי הפורום.

 

[Justa girl]

הטקע האהוב בסרט או בספר?

בספר יש איזה קטע שממש בכיתי בו- במלחמה במינאס טירית, כשהמצב נראה די אבוד אראגורן חוזר משבילי המתים על הספינות!!! וכשגאנדלף מתעמת עם הבאלרוג!!! הנחישות! העוצמה! וכשהוא חזר בספר השני והם נפגשו בפנגורן... לגבי הסרט- מה דעתכם על קרב המכשפים בין גאנדלף לסרומן? הרבה מעריצי שר הטבעות אמרו שזה היה מיותר, אבל לדעתי זה היה עוצמתי בהחלט!

 

[Real Dream]

לדלעתי,

קטע הקוסמים מיותר בהחלט וגם נראה טיפשי ביותר. בספר, אני אוהבת את הקטע שגנדלף עומד מול המלך המכשף, ולוחמי רוהן באים. זה קטע מדהים. וזו גם אחת השורות האהובות עלי : "הנה, סוף סוף, באה רוהאן"

 

[פרמיר]

ובכן...

יש שני פרקים אהובים מכל: א. הקרב בשדות פלנור- כל כך יפה והרואי! איאווין, מרי והמלך המכשף, ארגורן וספינות אומבר... מדהים, מדהים! ב. הסוכן והמלך- בהתחלה, סיפור אהבתם המרגש והיפהיפה של פרמיר ואיאווין, כולל הנשיקה על החומה... ולאחר מכן, הכתרת ארגורן. פשוט מדהים!

 

[Envinyatar]

אני חולק על דעתך

הקטע בין פארמיר לארוון, לדעתי האישית, הוא הקטע המעצבן ביותר בכל שה"ט, בה לוקח טולקין את אחת הדמויות היפות והמורכבות ביותר שעשה, והורס אותה לחלוטין. אבל אני משער שאתה כבר יודע את עמדתי מהדיון בפורום אורט. הקטעים האהובים עלי: 1. טיהור הפלך. אהבתי מאד את הצורה הנלעגת-מרירה בה מוצגים הבריונים, ואת הצורה בה ההוביטים מתנערים ומסלקים את המהגרים האלימים והפולשניים מחייהם אחת ולתמיד. 2. המגדל של צירית-אונגול: מאד אהבתי את השילוב בין אפלולית, מתח, לבטיו הפנימיים של סאם, והצורה הססגונית בה מוצגים האורקים. 3. העימות גאנדלף-סארומן, והצורה בה האחרון מנסה להשפיע בנכליו על יריביו, נכשל ומושפל.

 

[Sern]

לא יהיה בסרט

גם אני הודהמתי והתעצבנתי... פיטר ג´קסון אמר שטיהור הפלך לא יהיה בסרט. זה אפילו לא הוסרט. הוא אמר ש "זה פשוט לא עובד טוב". ממש חבל, כי לדעתי זה האירוע האחד שמסכם את כל הספר. הפאנצ´ליין שחותם את הספר ונותן הרגשה של closure.

 

[Nomaed Dominus]

אךךךך אךךך אךךך

CIRITH = קירית´.... לא צירית!!! בשום אופן "C" זה לא "צ" אצל טולקין!!! C = K למרות שאני די מבין שהאות "C" די אמורה להיות "צ", ו-"K" כ-"ק", טולקין כתב CIRITH, לא TSIRITH ולא TZIRITH...

 

[Lambengolmo]

לאות C משמעויות שונות במצבים שונים

בשפות שונות, לדוגמה: נהגית כקו"ף במילה car, וכסמ"ך במילה cent. טולקין השתמש בכתיבה כמו-לטינית. כידוע, האות הלטינית K שימשה במקור רק בכתיבת מילים ממקור יווני, ולא שימשה לכתיבת מילים לטיניות "מקוריות".

 

[Nomaed Dominus]

נכון מאוד... מצוין שיש עוד אוהבי

לינגואיסטיקה (בלשנות?) פה מוזר אבל דווקא שאנשים לפעמים משתמשים ב-C בתור "צ" (CIRITH = צירית?!!?) אני מבין עוד לקרוא את זה כמו "S" אבל "TZ"???

 

[Nomaed Dominus]

נכון מאוד... מצוין שיש עוד אוהבי

לינגואיסטיקה (בלשנות?) פה מוזר אבל דווקא שאנשים לפעמים משתמשים ב-C בתור "צ" (CIRITH = צירית?!!?) אני מבין עוד לקרוא את זה כמו "S" אבל "TZ"??? בקרואטית, ליטאית, לאטבית, סלובקית, וכו´, C זה כמו "צ" (TZ)... אבל מוזר... מוזר...

 

[Lambengolmo]

לינגוויסטיקה = בלשנות

תמיד נחמד למצוא אנשים עם תחביב משותף

זה נראה לי די צפוי שכשאר כתב מוסב לכ"כ הרבה שפות, צורת ההגיה של אותיות מסויימות תשתנה. אני לא מבין למה ההגיה כצד"י נראית לך פחות מובנת מההגיה כסמ"ך, הרי הן אותיות מאוד קרובות.

 

[Nomaed Dominus]

מה זה-

צד"י סמ"ך ?

עברית זאת לא השפה הכי חזקה שלי

 

[Lambengolmo]

צד"י = צ = ts; סמ"ך = ס = s

 

[Nomaed Dominus]

אוי... ../images/Emo13.gif

אבל למה צד"י??? זה לא סתם צדי... בלי שום מרחאות?

 

[Lambengolmo]

כך כותבים אותיות בעברית

אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת

 

[Nomaed Dominus]

באמת? טוב לדעת )

 

[Metal_F]

חחח..לא הפסד גדול..

 

[Lambengolmo]

אבל יש מילים שנכתבות עם K, כגון

Melkor, Ekkaia, Tulkas

 

[Sern]

אבל בטולקין...

נאמר ספציפית שכל C מבטאים כ - K... בסעיף על הגייה בסוף הסילמריליון. ארם.