הנאשם יישאר בדילמה - מחמת הספק!

[אורן ג]

קודם אהבתי את הכותרת...

היי ישראל, האם כל מי שמתמהמה בקבלת הכרעה מבין, שבעצם ההשתהות שלו הוא מקבל החלטה? בהחלט זאת בחירה, זאת בחירה שלא לבחור, אנחנו עושים את הבחירה הזאת כלכך הרבה פעמים בחיים בלי לשים לב, ונותנים לנסיבות חיצוניות לבחור בשבילינו. הנסיבות החיצוניות יכולות להיות בני אדם או לחילופין סדר האירועים שיתרחשו בעתיד. את הבחירה הבלתי מודעת הזאת אנחנו עושים בתקווה שמשהו מבחוץ יסדר את הענינים. הסיבה הפסיכולוגית הינה חוסר ביטחון שלנו בעצמינו. יוצא שלפי הניתוח הזה חלק מהאנשים שתופסים את עצמם כשרויים בדילמה, חיים בעצם בכחש עצמי? כאן הבחירה היא איננה מודעת, הפחד מהשינוי הוא זה שמוביל אותה. כשיש לנו בחירה בין כמה אופציות ואנחנו בוחרים שלא לבחור אנחנו לא עושים את הבחירה הזאת במודע, עקב כך שאנחנו לא מודעים בכלל לאפשרות הבחירה שבחרנו. אזי הדבר היחיד שאנחנו מתכחשים אילו זה אופצית הבחירה שבחרנו. למעשה אנחנו נמצאים במצב בחירה מתמיד, ואפילו לא מודעים לכך. רוב הזמן אנחנו בוחרים שלא לבחור.

 

[ישראל שורק]

אורן, אני מסכים איתך!

... ומקווה שתישאר ותתרום מחוכמתך לבריות!

 

[אורן ג]

למען האמת,

רק אתמול בלילה ראיתי את הפורום הזה..... והוא נראה לי מרתק, מקווה להתמיד....

 

[מון שרי]

אני חושבת לגמרי אחרת -

קודם כל גם אם נמצאים בהתלבטות הרבה מאד שנים, ויש איזושהי החלטה לגביה - היא כבר הופכת לסופית. ההשתהות על ההתלבטות, דילמה או כל מילה שמבטאת מצב של חשיבה ובלבול ונסיון לבחור אפשרות אחת מתוך כמה לא חשובה בעיני פחות מן ההחלטה. אני מכבדת כל מצב של התלבטות שלי בתור שכזה, הולכת לישון איתו בלילה וקמה איתו בבוקר ואפילו חיה איתו במשך שנים. אני בטוחה שעצם ההשתהות והחויה של ההתלבטות תצמיח את הפתרון המתאים לי ביותר, כאשר יגיע הזמן המתאים.

 

[ישראל שורק]

יקירת הפורום

הפורום הזה בעצם נוצר בשביל אלה שחושבים לגמרי אחרת... ברוכה הבאה מון שרי מון שרי. ועכשיו לעניין אי ההסכמה עצמה. אם את תופסת את ההתלבטות כמצב קיומי, מצב שיכול להימשך שנים במודע, אולי צריך לנסח אותה כך, כהתלבטות ולא כדילמה. כשאני חושב על המילה דילמה, אז ב"שדה הסמנטי" שלה, זאת אומרת ברשת האסוציאציות שהיא מעוררת, אני חושב גם על מידה של דחיפות ושל צורךממשי בהכרעה. לא כך כשאני חושב על התלבטות שבאמת יכולה לארוך שנים ואפילו עד קץ החיים. המוצא שהצעתי נראה לך חמקני או שאת מקבלת שיש שני הקשרים של "פסיחה על הסעפים"?

 

[קופץ חופשי]

"פסיחה על שני הסעיפים" זוהי מטבע

שנטבעה על הר הכרמל (המקראי) ע"י אליהו הנביא בעימות המפורסם עם נביאי ה"בעל" ושם לפני שהוא מוכיח שה' הוא האלוהים הוא פונה אל העם ואומר אם ה' הוא האלוהים (בעל הכוחות) לכו אחריו ואם הבעל הוא האלוהים לכו אחריו. עד מתי תפסחו על שני הסעיפים. ההקשר הוא שלילי ואכן כך הוא. אתן דוגמה. בשאלה בנוגע להשארות הנפש (לאחר המוות) חלוקות הדעות, חלקן אומרות הן וחלקן לאו, לדעתי על האדם להחליט על אסטרטגיה בנוגע לכך, כי אם אכן יש קיום של הנפש לאחר המוות אזי השאלה הבאה המתבקשת היא האם אני יכול לעשות משהו בנוגע לכך - ז"א להשפיע על תנאי הקיום של אותה נפש? ואם כן מה הם הצעדים שעלי לנקוט על מנת להבטיח לאותה נפש מעמד מספק. כמובן שאם אדם נשאר בשאלתו ומתמהמה בהחלטתו הוא לא נוקט בשום צעד שיכול להועיל לו בהמשך, אולם אם הוא מקבל החלטה שעליו לפעול כאילו התשובות לכל הנ"ל הן חיוביות ז"א שעליו לפעול כאילו השארות הנפש היא עובדה וכאילו צעדים שאדם נוקט בעולמינו זה אכן ישפיעו על הסיטואציה בה תמצא נפשו לאחר המוות - זוהי נקיטת עמדה חיובית פוזיטיבית אופטימית שהיא עדיפה בעיני ולמרות שהסיכויים הם לא מאה אחוז הם מקיימים מה שנאמר במקורותינו קהלת ז' יח' טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם-מִזֶּה אַל-תַּנַּח אֶת-יָדֶךָ: כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים, יֵצֵא אֶת-כֻּלָּם. קהלת י' ו' בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת-זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל-תַּנַּח יָדֶךָ: כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ-זֶה, וְאִם-שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים. זה טוב לבורסה זה טוב לכל דבר.

 

[מון שרי]

אני מעדיפה את המילה התלבטות

למרות שהאסוציאציות שמתעוררות בי לשמע המילה דילמה אינן זהות לשלך.