ארמאנד אומר (ואני מצטט מהסרט)
"they were doomed, stuck in their decadent time. they had forgotten the first lesson...that we must be powerful...beautiful...and without regret..." ובתרגום חופשי לעברית: ""הם היו נידונים לאבדון. תקועים בתקופה השמרנית והם שכחו את השיעור הראשון. "שעלינו להיום חזקים, יפים וללא כל חרטה..." ומזה הבנת שכל הערפדים יפים? (לא הייתי מתבסס על הסרט, במיוחד שבספר כל הקטע הזה לא קיים כי לואיס שוהה תקופה ארכוה מאוד עם ארמאנד(שהוא לא בן 40 עם שיער שחור ארוך...אלא נער בן 16-17 עם שיער אדום/ נחושתי/ ערמוני...) ולא מסרב לו כמו שהוא עושה בסרט). כמובן שזה קשור לאיך מפרשים את דבריו של ארמאנד, הוא אומר (לפי דעתי) שהערפדים צריכים להיות יפים בהתנהגות שלהם, בגלל שהשיחה שלהם היא על העפרדים מתאטרון העפרדים...שההתנהגות שלהם הייתה "לא יפה"...והם מיושנים...בדעות ובצורה שהם חיים... לא מיושנים פיזית... אם תקראי (אואם כבר קראת) בספר של ארמאנד, תראי שכל ההתנהגות שלו מבוססת על דרך חיים "יפה", הבגדים צריכים להיות יפים, צורת ההליכה שלך אמורה להיות יפה...ומכך גם אתה יפה... בנוסף, בספר "גנב הגופות" (אני לא יודע איך תרגמו אותו לעברית...) הגוף שלסטאט רוצה לעבור אליו, נראה לו מדהים ביופיו...רק אחרי שהוא נמצא בתוך הגוף ורואה את הגוף "החדש" שלו...הוא מתאר אותו כמבחיל ומגעיל.... אני עדיין תומך בכך שהיופי הוא בעיני המתבונן...והערפדים הם לא רק מימנו...אלא מתקופות של המאה ה18 שם....שמן היה יפה...ורזון סימן חולניות... זה שבימנו יש ציד "מכשפות" כנגד אנשים שמנים...זה כבר בעיה רצינית....
