האם יש שוני בין חבד לאשלג

ינוקא1

New member
זה לא מדויק.

מאות שנים אחרי גילוי הזוהר עדיין היו ויכוחים בין גדולי ישראל , והיו גדולי ישראל שלא קיבלו את חוכמת הקבלה גם אחרי הזוהר והאר"י.

(ציטוט מויקי :
"אך הייתה גם התנגדות, בשו"ת הריב"ש תשובה קנ"ז מצטט רבי יצחק בר ששת רבנים בדורו שהם ממתנגדי הקבלה, והוא דן בדברי התנגדותם כדבר לגיטימי למרות שהוא באופן אישי מבין ומקבל כלגיטימית גם את השקפת המקובלים, בין היתר הוא כותב בשם רבו רבי פרץ הכהן שהוא איננו מחשיב את הספירות. גם בספר "יוחסין" לר' אברהם זכות הוא כותב בין השאר שיש הסבורים שר' משה די לאון חיבר את ספר הזוהר. פולמוס של ממש כנגד הקבלה הוא המחלוקת סביב ספר הזוהר. ר' אליהו דלמדיגו כתב את הספר "בחינת הדת", המתנגד לקבלה ומערער על קדמות הזוהר. חיבור נוסף בשם "ארי נוהם" של ר' יהודה אריה ממודנה הינו חיבור שהוקדש כולו לביקורת על הקבלה וספר הזוהר. גם הרב אלעזר פלקלס (תלמידו של הרב יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה") בספרו "תשובה מאהבה" חלק א' תשובה כ"ו מבקר קשות את ספר הזוהר ומביע התנגדות לספרות המקובלים. . .")


בכל אופן : אני מכיר יג' עיקרי אמונה , ויש אומרים שהם שלושה , ויש אומרים שכל תריג' מצוות הם עיקרי האמונה.
באף אחד מאלו אין "חיוב להאמין בקבלה".


אני אישית מאמין בכלל של הרמב"ם "קבל האמת ממי שאמרו" - ושיש לבדוק דברים לגופם ולא לפי מי שאמרם.

שתהיה לך שבת שלום.
 
נו באמת! ויקישמדיה זה הראיה שלך?

את מי מצטטים שם אם לא "חוקרי" יהדות וקבלה אקדמיים כופרים, שכל מטרתם (במודע או שלא במודע) זה לבזות את התורה וחכמי התורה כדי להצדיק את אורח חייהם. בכל מקרה כמו שאמרתי אינני רוצה להיכנס לוויכוח הזה.

וכן לגבי הכלל של הרמב"ם "קבל האמת ממי שאמרו", מודבר על אמת התורה, לא ה"אמת" של האפיקורסים והכופרים שכל מטרתם להתריס ולהתנגח בחכמי התורה והקבלה, כפי שאותו 'בר כופרן' עשה בשרשורים פה בעבר, שברוך ה' רוב דברי הכפירה וההתרסה שלו נמחקו בסוף והוא נחסם לתקופה מסוימת, לכן הפעם הוא עוד ניסה להיות עדין.
 

ינוקא1

New member
פשוט אין

לי את שו"ת הריב"ש לידי , אבל זו תשובה מפורסמת גם בלי קשר לויקי.
למיטב זכרוני אולי הוא אפילו מצטט שם את הר"ן שכותב על הרמב"ן שהוא "יותר מידי תקע עצמו בקבלה ההיא" (!)

לגבי הכלל של הרמב"ם - אני חושב שהמילים מדברות בעד עצמן.
לא מעניין אותי מי אמר משהו , מעניינת אותי מה האמת.
לפעמים האמת יכולה לבוא גם מחוקרים כפרנים.

(המחשב בו אתה כותב , למשל , לא היה יכול להתקיים אם לא היו אנשים יושבים באוניברסיטה וחוקרים את מדעי הטבע החשמל והפיזיקה.
כדור אקמול לא היה אם לא היו יושבים אנשים באוניברסיטה וחוקרים ביולוגיה ורפואה
ועוד).

כמובן זה שחוקרים אומרים משהו לא מעיד על נכונותו , וגם אני לא מסכים עם בר אורין בהרבה דברים , והעיסוק שלי הוא הפוך מכל דבר "מדעי".
אבל אני משתדל להיות ישר.
גם בתלמוד כאשר חכמי האומות צדקו במשהו , ידעו חכמי ישראל להגיד "ונראים דבריהם מדברינו"
גם הם היו ישרים , וידעו לבחון דברים לגופם.
 
יש הבדל גדול

בין חכמות הגויים (שנאמר: "חכמה בגויים תאמין") או חכמות היהודים הכופרים באוניברסיטה בכל מה שקשור לטכנולוגיה, לבין חכמת התורה וקל וחומר חכמת הקבלה. בזה הדעה הכפרנית המגמתית והמשובשת שלהם היום לא אמורה לעניין בני התורה בכלל.
 

ינוקא1

New member
באוניברסיטה

יש להם יותר גישה לכתבי יד מאשר לנו , הם מתעסקים יותר עם תאריכים ומתי נכתב מה , יש מה ללמוד גם מהם.

שוב : לא כל מה שהם אומרים נכון (אני מסכים איתך שהרוב לא).
 

ינוקא1

New member
אהבה בסופה


 
ראה את דברי הרמב"ם לפרקי אבות

פרק ב' משנה יד' בעניין 'דע מה תשיב לאפיקורוס' :

"מה שתשיב לאפיקורס: אמר, צריך שתלמד דברים שתשיב בהם לאפיקורסים מין עובדי כוכבים, ותחלוק עליהם ותשיבם אם יקשו לך. ואמרו (סנהדרין לח ב'): לא שנו אלא אפיקורוס עובד כוכבים, אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי, רוצה לומר, שיוסיף לבזות. ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל, שאין לו תקנה ואין לו רפואה כל ועיקר, שנאמר (משלי ט יב): 'כל באיה לא ישיבון ולא ישיגו ארחות חיים'." (רמב"ם אבות ב' יד)
 

ינוקא1

New member
יפה מאוד

אכן מקור ראוי וישר ומפשטם של דברים הצדק איתך.

ולמרות זאת -
מכיוון שבדיונים שלי עם כמה "אפיקורסים" ישראלים הצלחתי ברוך ה' , וגם את הארי ואת הדב היכה עבדך , אני חושב שבימינו זה קל יותר מאשר בימיהם ותלוי בדובר.

וכן -
יש הבדל בין אפיקורוס המעוניין לבזות את התורה שאין לו תקנה כלל , לבין אדם המתייחס לתורה בכבוד.
מי שמתייחס לתורה בכבוד - יש לו תקנה.
"הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירם למוטב".
 
מענה לחסיד

שמע, כעת אתה כבר מגזים. זה שאתה יודע מתי אנשים פועלים ממודע ומתי באופן בלתי מודע זה שלך עם עצמך, משום שיש לך שיג ושיח עם המתרחש מאחורי הפרגוד, אך אנו הקטנים, שאין לנו כוחות כאלו, יכולים להבין רק שקלא וטריא שנסמכת על הפנייה למקורות או טיעונים מתקבלים על הדעת. הרצון שלך בהתנצחות [כלומר לצאת מנצח] הוא בסדר גמור ומקובל, כי זו מלחמתה של תורה, אך אם זה גורם לך לעוות את דברי התורה שבה אתה מאמין מה יוצא לך מזה? לא זה הדרך. ידוע שכל השיטות יוצאות מאותו הנהר, וכמובן שיש המון גישות כשרות. אלא מאי, אותן פלוגתות כשרות רק בשעה שאלו אכן פלוגתות ולא כשאלו עיוותים של הפלוגתות. ההקשר שבו הרמב"ם אמר "קבל האמת ממי שאמרה" מוסב בהדיא על חכמות האומות ודברי הפילוסופים:

"ודע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים; ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה" [הקדמה ל"שמונה פרקים"].

יתר על כן, לפום הלכתא לעובדא נמי - לשיטתו של הרב - יש לעיין בחכמות זרות לאסוקי שמעתתא אליבא דקושטא ואין לחוש למי זה אשר אמר הדעה כל עוד האמת היא נר לרגל החוקר:

"וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים, אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע" [הלכות קידוש החודש יז, כד].

משמע שכל עוד ישנן ראיות לדעה מן הדעות, אין לחוש למקור הדעה ויש לדבוק באמת כשלעצמה. ולא רק זאת אלא אף זאת: הרב העיד על עצמו שקרא בכל ספרי המינים והאפיקורסים רק כדי לברר האמת:

"וגם קראתי בעניני עבודה זרה כולה, כמדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי, שהעתיקו אותו משאר לשונות, עד שקראתי אותו והבנתי עניניו וירדתי לסוף דעתו" [איגרת לחכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים].

ובפירוש המשניות למשנה במסכת אבות:

"רבי אלעזר אומר: הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".

ביאר הרב: "אמר: למד דברים שתשיב בהם על האפיקורוסים מן האומות, ותתווכח עמהם ותענה להם אם יקשו לך".

וזה רק על קצה המזלג. אם אביא לך את כל האתרים מ"מורה נבוכים" שהרב מדבר בהם על חכמות העולם, אתה תטוש את מוסר אביך ואת תורת אמך ואשלח אותך לאשראם בהודו שם תעמול בקונג פאי צ'א ותהיה צמחוני, אז רב לך!

איך אדם שמצהיר שאכפת לו מהאמת יכול לומר "ברוך ה' רוב דברי הכפירה וההתרסה שלו נמחקו"? אין לך אפילו הווה אמינא של שמא? ואם יש רק מיעוט דמיעוט בדבר שמאן דהו אומר, איך אפשר לסכור עיניים ולהגריש את הלב לנוכח הדברים? וגם אם לדעתך קטנך עבה ממותניהם, כבר נאמר "אשרי משכיל [מתבונן] אל דל", גם מקטנים תתבונן. אין לשכוח לעולם את דברי המהר"ל מפרג שהנחיל הנהגה לדורות וקבע:

"אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, לאהבת החקירה וידיעה... אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו: אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם-כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים תדבר ככל חפצך... כי העלם דברי המתנגד בדת, אין זה רק בטול וחולשת הדת... כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל... וע"י זה האדם בא אל תוכן אמתת דברים ולעמוד על האמת הגמור, ואין הסגר לדברים כמו אלו. כי כל גבור שרוצה להתנגד על אחד להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר בכל אשר יוכל, ואז, אם ינצח אותו הגבור שבא להתגבר כנגדו נראה שהמנצח גבור ביותר" [באר הגולה, באר שביעי, קנ-קנא].
 
כבר עניתי על זה בתשובה לינוקא

עם דגש על המילה היום:

"‫יש הבדל גדול‬ בין חכמות הגויים (שנאמר: "חכמה בגויים תאמין") או חכמות היהודים הכופרים באוניברסיטה בכל מה שקשור לטכנולוגיה, לבין חכמת התורה וקל וחומר חכמת הקבלה. בזה הדעה הכפרנית המגמתית והמשובשת שלהם היום לא אמורה לעניין בני התורה בכלל."

שלא נדבר על כך שהרמב"ם מדבר שם על חכמות בגויים כגון מתמטיקה (עיבור החודש) ואסטרונומיה, שבהם אנו בהחלט מאמינים להם כאשר זה נכון כאמור, אבל בהשקפה תורנית ודברי קבלה וודאי שגם הוא יסכים שאין לנו שיג ושיח איתם, או עם חוקרי אוניברסיטה כופרים של היום.

ואתה לא ענית לי על מה ששאלתי אותך בתגובה האחרונה:

"‫ אם חותמו של הקב"ה אמת,
אז למה אתה נכנס לפורום קבלה ויהדות עם כינוי 'בר אוריין' (בן תורה), ושואל שאלות על קוצו של יוד איך דקות קבלית אחת מתיישבת עם דקות אחרת? בו בזמן שאתה בעצם 'בר כופרן' שמעיד על עצמו שהוא אפיקורוס חוקר שכופר בתורה ומצוותיה וגדולי הדור, ואישית לא מאמין שיש בקבלה איזו אמת וכול כולה שקר והזיות, כאותה חיה טמאה? (מה החזיר פורס טלפיו, כלומר, ראו שאני טהור)

ועוד לא מבין ומיתמם, למה קוראים פה לילד בשמו, ולא מתייחסים אליו כאל בן תורה ירא שמיים, כיאה לכינויו, אלא כעשיו שהרגע חזר מההרג והגזל ושואל איך מעשרים את המלח."
 
על 'זה' לא ענית

אתה לא עונה לדברים שאומרים לך אלא נאחז בדברים שברצונך לומר. בינתיים מי שמדלג על התייחסות למקורות שמביאים בפניו זה אתה. אתה מתעלם באופן שיטתי מכל הפנייה שאני מפנה אליה ולא מתייחס לדברים. זה כבר די ברור שאתה אוחז בעמדה קבועה מראש ולא באמת מטה אוזן לדברים. מכל מקום, מהודעה להודעה אתה רק שב ומוכיח שתלמיד חכם - אתה לא. תורתך עשויה קרעים קרעים, משנן מה ששמעת מפי שמועות ששמעו מפי משמיעים בלי לברר דברים לאשורם. זה אמנם לא רע, ומי ייתן וירבו כמותך שוחרי דעת בישראל, אך המרחק בין האי לבין התרסה נחרצת לגבי דברים שפשוט לכל בר בי רב שאתה ממש בראשית עיונך לגביהם המרחק רב.

השגות:

דברי הרמב"ם דלעיל מוסבים על כל דבר|סדגש שנודעה אמתותו בראיות ברורות שאין בהן דופי. והא לראייה: בחלק השני של ספר "מורה נבוכים" הרב פותח בכ"ה הקדמות שהוא שאל מתורת אריסטו בכל מה שנוגע לחכמת הטבע ולגבי מה שאחר הטבע ['מטאפיסיקה', בלשוננו אנו הכופרים]. אם הרב היה נעצר כאן, היית צודק. אלא שהרב לוקח את כ"ה ההקדמות ומהן הוא מקיש לענייני אמונה. ראה ב"מורה נבוכים" ב, א; ב, ה; ב, י; ב, כה; ב, כו; ג, י; ג, יג; ג, יט. לאחרא שתעיין באתרים הללו, אביא לך עוד דיוקים בדברי הרב, ראיות שאין בהן דופי.

בנוסף, אתה כותב ש"בהשקפה תורנית ודברי קבלה וודאי שגם הוא יסכים שאין לנו שיג ושיח איתם" וכנראה שאינך יודע על מה אתה שח. הרב שלל דעות כמו אלו שמובאות בכתבי המקובלים ודבר זה הוא מן המפורסמות. ראה "מורה נבוכים" א, סא; "תשובות הרמב"ם" קיז. יש כמובן את המובא בשם מהר"י אברבנאל בספר "נחלת אבות" פרק ג [הובא גם ב"שומר אמונים" למהר"י אירגאס בוויכוח ראשון אות יג, עמ' יא בדפוס אמסטרדם תצ"ו] כאילו חזר בו הרב בערוב ימיו והרי שגם הר"י אברבנאל וגם מהר"י אירגאס סייגו דבריהם והביאו זאת ב'שמא'. מה גם שדבר זה לא עולה בקנה אחד עם כלל שיטת הרב וכשקוראים ב"המספיק לעובדי ה'" לרבי אברהם בן הרמב"ם פשיטא מילתא דלא חזר בו הרב מעולם.


אתה שואל מדוע אני נכנס בכינוי "בר אוריין" ותימה עלייך. וכי זו שאלה בכלל? אך בכל זאת אענה לך. ראשית, בר אוריין זה שם משפחתי. שנית, בר אוריין משמעו בן תורה, ואין משמעותו [לא המילולית ולא בשימוש שבעלמא] צדיק או ירא. אדם העוסק בתורה נקרא בר אוריין. את רוב ימיי אני מעביר בתלמוד תורה, שהוא, כידוע, כנגד כולם. שלישית, אני שואל שאלות עד קוצו של יו"ד מפני שזה באמת מעניין אותי. יש לי סקרנות ורצון להבין, ואני שואל בכל מקום שבו אני יכול לקבל תשובות ולברר דעות. אני לא "אדם טוב" [מה זה בכלל?], לא צדיק [ולא רשע], לא ירא ולא מומר להכעיס. אני יהודי פשוט שאוהב חכמה ומנסה לברר אמתות לגבי דברים שמעניינים אותי, ודי בזה. לך אעייצך: כשתעשה קשע"ה בלילות הבאים, פשפש ומשמש בעצמך [מסכת ערובין יג], עד כמה אתה מחפש אמת ועד כמה אתה קנטרן.


יישכוי'ח ושבוע טוב.
 
דבר בעתו מה טוב

היום בשבת היה הלימוד של פרקי אבות של בין שבת שלאחר שביעי של פסח, לשבועות. ופרק ב' משנה יד' מדובר על מה שהטחת בי מס' פעמים, היינו 'דע מה שתשיב לאפיקורס', ושים לב מה מפרש הרמב"ם על זה:

"מה שתשיב לאפיקורס: אמר, צריך שתלמד דברים שתשיב בהם לאפיקורסים מין עובדי כוכבים, ותחלוק עליהם ותשיבם אם יקשו לך. ואמרו (סנהדרין לח ב'): לא שנו אלא אפיקורוס עובד כוכבים, אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי, רוצה לומר, שיוסיף לבזות. ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל, שאין לו תקנה ואין לו רפואה כל ועיקר, שנאמר (משלי ט יב): 'כל באיה לא ישיבון ולא ישיגו ארחות חיים'."

ברוך שכיוונתי לדברי גדולים.
 

ינוקא1

New member
אני לא "חסיד" חב"ד ולא אשלג

ויש לי הסתייגות משתי הדרכים הללו , אבל לגבי סוף דבריך הערה קטנה -

גם אליבא דהרמב"ם ניתן להגיד שעלמא הדין בטל ומבוטל אצל ה' כערך "אפשרי המציאות" לעומת "מוכרח המציאות".

ועיין גם כן בספר "יושר לבב" לרבינו עימנואל חי ריקי , שביאר בארוכה את עניין "צמצום כפשוטו" והסביר כי אין בכך כל פגם עם יחוד ה' כי "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו" ע"ש.
 
.

מה שלומך ינוקא?

א. זה נכון שניתן להבין כך את דברי הרמב"ם ולמעשה כך הבינו גדולים וטובים. השאלה אינה לגבי מצב המציאות בבחינת 'אפשרי' אלא מצב המציאות מבחינת התיקון. כשמדובר ב'צמצום', פשיטא ששום שיטה קבלית לא עולה בקנה אחד עם דברי הרמב"ם.

ב. הדובר הראשי של הבנת הצמצום שלא כפשוטו - לאחר הר"י סרוג ור"א הכהן - היה רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים". המעניין הוא שאחד מהמסכימים על הספר שומר אמונים היה הרב עימנואל חי ריקי, שלדידו יש להבין את הצמצום כפשוטו.

מיהו, דברי לא באו כדי להכריע בשאלה אם המציאות היא בבחינת בטלה ומבוטל, אלא רק כדי להצביע על חילוק בין גדולים באשר לסוגיה זו.
 

ינוקא1

New member
ברוך ה' , שמח לראותך גם


לגבי א' - אשמח אם תוכל להסביר כי לא הבנתי.

לגבי ב' - עימנואל ריקי ויוסף איריגאס היו מיודדים בינהם , והוא כותב בפירוש בספר יושר לבב שלמרות שכך כתב חבירו הטוב , הוא חושב שזוהי טעות וכמובן מסביר למה ודוחה את ראיותיו של מהר"י איריגאס.

(אני חושב שכך צריכים לנהוג תלמידי חכמים זה בזה גם כאשר הם חולקים בעניין מסוים - לנהוג בכבוד ובענווה כפי שנהגו הם , בדרך נועם ולא בדרך "חובלים" כנהוג אצל אחינו האשכנזים , וכזה ראה וקדש).
 
<>

א. הרמב"ם לא היה מקבל לעולם את תורת הצמצום, לא כפשוטה ולא שלא כפשוטה.

אגב, רבים מהגורסים את הצמצום "כפשוטו" אינם מתכוונים שיש להבינו ממש ממש כפשוטו ח"ו, אלא שאין להתעסק בהסבר הנמשל. אפילו הרש"ש, שנמנה על המבינים את הצמצום כפשוטו, לא טען זאת. ובל"ק: "אמנם צריך להבין עניין עליות אלו לפי משמעות פשט הדברים, אף על פי שאינם כפשוטם שיש בהם סודות נעלמים, הנה מתוך פשטם אפשר להבין מעט מסודם, אף על פי שאין לסודם דוגמא עם הפשט, כי הם סודות נעלמים עמוק עמוק, לית מחשבה תופסת בהם, כל שכן דיבור, אלא שדברה תורה כלשון בני אדם" ['רחובות הנהר' דף ח ע"ג].

ג. יכולני להמציא לך מעל מאה מקורות לכך שבמלחמתה של תורה אין לחוש לשמירה על כבוד הבר פלוגתא [בניגוד לכבודו ביום יום].
 

ינוקא1

New member
אז ככה :

1. אי אפשר לדעת. במיוחד כאשר זה תלוי בפרשנות , ופרשנויות פילוסופיות לתורת הצמצום לא חסרות כלל - כידוע.
(אני יכול למשל להסביר שיצירת "חלל הצמצום" לפי הרמב"ם תהיה יצירת האפשרות ל"אפשרי המציאות" (וכמובן אם נסביר כך אז נגיד שהצמצום אינו כפשוטו).

2. אתה אומר ח"ו על הבנת הצמצום כפשוטו , אני חושב שיש "חס וחלילה" גם בהבנת הצמצום שלא כפשוטו -
כי אם "הכל זה אלוהים" אז גם העץ והאבן אלוהים. וזה הגורם לטעותם של כמה אנשים בחב"ד שהחליטו שהרבי הוא "עצמות ומהות בגוף".

3. זוהי תורתה של בבל (חובלים) לעומת תורת א"י (נועם).
 
.

א. אפשר לדעת. בשביל זה לומדים. אם לא היה אפשר לדעת, לא היינו לומדים. יש אמנם דקויות שתלויות בפרשנות, אך יש עמדה כללית שניתן לגבש לגבי שיטות שונות. בכלל, גם מהש"ות של הרמב"ם ידוע שדעתו לא הייתה נוחה מגישות כאלו.

ב. כל האומר שהכל זה ה' אינו אלא מחרף ומגדף. אפילו הרמ"ק, שבשיטתו יש פתח לכך, אמר שה' כל נמצא אך אין כל נמצא ה'.

ג. כפי שידוע לי, עם ישראל קיבל על עצמו את תורת בבל בעיקר.
 

ינוקא1

New member
===>

א. אפשר לדעת למה התייחס הרמב"ם בפירוש -- ובשביל זה לומדים.
אפשר גם לעשות דיוקים שונים בדבריו , אבל יש לזה רמת אמינות "נמוכה" יותר.
וכל השאר "מה היה אילו" זה ספוקולציות.

ב. מסוכם בהחלט !

ג. בגלות אכן קיבלנו עלינו את תורת בבל (וצריך להתענות 40 תעניות כדי לזכות לשכוח אותה).
 
למעלה