וורדים כחולים-פרק 2
פרק חדש לשבוע חדש...והפעם- יותר תגובות ופידבקים??
_____________________________________________________ מאי מזנקת בבהלה, עיניה קרועות ומביטות בחשכת החדר. נשימתה מהירה, טעם מתכתי ומבהיל של דם בפיה. כשעיניה מתרגלות לאור המועט, היא רואה כי היא נמצאת בחדרה בדירה השכורה שלה בתל אביב. הרעשים מן הרחוב שאף פעם לא ישן חודרים להכרתה, והיא נרגעת מעט... זה היה רק חלום.. חלום רע וזהו. הגופיה הישנה שבה היא משתמשת בתור פיג'מה לשינה רטובה לגמריי מזיעה קרה, והמצעים סתורים מאוד. על הכרית היא מבחינה פתאום בכתם כהה, מואר בשבריר קטן של אור הירח. דם. היא קופצת מהמיטה,ומדליקה את האור. "זה דם! אמיתי! לא יכול להיות ש..." המחשבות מטרידות אותה, והיא מחפשת את הפצע. היא נכנסת לשירותים, ובוחנת את פניה במראה. כתם אדום כהה נראה בצד שפתיה. "בטח נשכתי את השפה..." היא חושבת, "זה היה סיוט רציני... חתיכת חלום. אבל רק חלום..." היא אומרת לעצמה בקול, ספק שואלת. אחרי מקלחת קצרה והתעוררות, החלום נשכח ממנה, והיא יושבת במטבח המשותף לה ולנעמה, שותה קפה של בוקר ומעשנת סיגריה. סיבוב המפתח בדלת מבהיר שנעמה סיימה את אירועי הלילה בלא הצלחה יתרה, שכן אם הייתה מסיימת אותם בהצלחה הייתה נשארת לישון אצל ה"תוֹרָן" כמו שהיו קוראות לו, ולא חוזרת הביתה לבדה. "הלו בייב, מה קרה שקמת כ"כ מוקדם?! יש בחינה חשובה היום או משהו? -אה!!! נכון!!! היום יום ההולדת שלך!!! " היא צועקת, ובעודה מעיפה מרגליה את סנדליי העקב שלה לכל עבר, היא רצה אל מאי ומחבקת אותה חזק. "מזל טוב מתוקה שלי!!! המון מזל טוב!!! -אבל היי, מה את עושה ערה כבר? עכשיו בקושי 6 בבוקר, מה,רצית להתחיל את היומולדת מוקדם?" היא מחייכת בחיבה, ומאי שמה לב שהיא כהרגלה שיכורה למחצה.. "כן הא, זו התחלה מצויינת ליום שכזה..." מאי עונה בקרירות, בעודה נזכרת בסיבה האמיתית להיותה ערה כעת. יום נפלא בפתח. -האמנם?? ____________________________________________________ שבוע טוב ומדמם לכולנו!
פרק חדש לשבוע חדש...והפעם- יותר תגובות ופידבקים??
