שבועון האינטרנט של אנונימוס

shanty.G

New member
../images/Emo26.gifשבועון האינטרנט של אנונימוס

זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: חגי כהן, יוסי וולפסון, נעמה הראל. דואל לתגובות: [email protected] ת.ד. לתגובות: 6315 תל-אביב, מיקוד 61062 טלפון: 5226992-03 פקס: 5220699-03 מרכז אנונימוס: דיזנגוף 93, קומת מרתף, תל-אביב שלום, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון מס´ 30. אלו מבין הקוראים/ות אשר אינם מקבלים את השבועון ישירות מוזמנים להירשם אליו באופן עצמאי על-ידי שליחת דואר אלקטרוני ריק לכתובת זו: [email protected]. המנויים/ות הוותיקים מוזמנים להפיץ כתובת זו בין חברים ומכרים כדי שיוכלו להירשם לשבועון באופן עצמאי. אם אחד מן הגיליונות הקודמים לא הגיע אליכם או הגיע באיחור (השבועון נשלח בקביעות ביום שישי), אנא הודיעו לנו בהקדם, כדי שנוכל לשפר את השירות. בגיליון זה: 1. חדשות ופעילויות 2. נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה! (בעקבות החשיפה ב"כלבוטק") 3. תעשיית החלב: לא מה שחשבתם (כתבה ראשונה) 4. מראשית הביות להנדסה גנטית (לקראת ההרצאה בירושלים) 5. פינת התזונה: סקירת שוק הגבינות מן הצומח קריאה מהנה, מצוות אנונימוס
 

shanty.G

New member
1. חדשות ופעילויות

מפגש בנושא פעילות לשיווק ביצי "חופש" ביום א´, 27.1.2002, בשעה 19:00, יתקיים במרכז אנונימוס מפגש מטעם עמותת חי-משק, בנושא הקמת צוותים לפעילות הסברה בשטח, בנושא כלובי הסוללה בתעשיית הביצים ולקידום השיווק של ביצי "חופש". דרושים/ות מתנדבים/ות לפעילות! הרצאה שלישית בקורס בירושלים במסגרת הקורס המעמד המדוכא ביותר: ביקורת ניצולם המתועש של בעלי-חיים, תיערך ההרצאה השלישית – ביות ושליטה גנטית (ראו פירוט בכתבה מס´ 4), ביום ג´, 29.1, בשעה 19:30 ב"מרכז להדרכה וקידום בריאות", רח´ אבן ספיר 1, פינת רח´ בצלאל, ירושלים. אוטובוסים: 4, 4א, 7, 8, 8א, 9, 9א, 14, 17, 22, 30, 31, 32, 49. לפרטים (ולהרשמה לקורס במלואו): [email protected] או: 5226992-03. מוציאים את כבד האווז מתפריט המסעדות בימים אלה מתארגנת קבוצת פעילות להוצאת כבד אווז מתפריטן של מסעדות. דרושים/ות מתנדבים/ות באזור תל-אביב פעילויות הבאות:  משמרות מחאה מול מסעדות המגישות כבד אווז.  צוותים לחלוקת מדבקות "כאן לא מגישים כבד אווז" למסעדות. המדבקות נועדו ליצור נורמה תרבותית של התנגדות לפיטום אווזים וברווזים. לפרטים ולהצטרפות לפעילות, טלפנו למרכז אנונימוס או כתבו ל: [email protected] תגובות בנושא האיסור על גדיעת קרניים בעקבות האיסור על גדיעת קרניים של עגלות, ללא הרדמה (לאחר החשיפה הטלוויזיונית של שיטה זו, ראו כתבה בנושא), אנו ממליצים לכתוב למנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר עודד ניר, ולהעלות במכתבכם את הנושאים הבאים:  ברכות ודברי תודה על הפעולה המהירה בעקבות החשיפה (משלוח חוזר לכל הרפתות, הכולל איסור על גדיעת קרניים ללא הרדמה).  דִרשו להתקין תקנות שיאסרו גם את השימוש במשחה המכילה סודה קאוסטית, שמאכלת את כפתור הקרן ואת הרקמות שסביבו, וגורמת מצוקה קשה לעגלות.  דִרשו לאמץ בעניין זה את ההמלצות של הוועדה המדעית האירופית. המען: עודד ניר, השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית-דגן.
 

shanty.G

New member
2. נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה!

(בעקבות החשיפה ב"כלבוטק") הישג חסר תקדים בעקבות החשיפה ב"כלבוטק" בעניין גדיעת הקרניים של עגלות בתעשיית החלב. לראשונה הצליחה פעילותה של אנונימוס להוציא אל מחוץ לחוק פרקטיקה חקלאית נפוצה. ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים, הוציא בעקבות החשיפה חוזר לכל רפתות החלב, ובו איסור על גדיעת קרניים ללא הרדמה בפיקוח וטרינרי. מהטלוויזיה לכנסת. ביום א´, 20.1, הוצג ב"כלבוטק" מעקב אחר החשיפה, וסוקרה הפגנת אנונימוס מול תנובה. למחרת, 21.1, התקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ אברהם פורז (שינוי). כל המשתתפים בדיון הסכימו, ללא כל הסתייגות, שביצוע גדיעת הקרניים ללא הרדמה מהווה עבירה בוטה על חוק צער בעלי-חיים. עם זאת, דוברי משרד החקלאות והחקלאים ניסו להפחית בהיקף התופעה, וטענו שמדובר במקרים חריגים בלבד. הגדיל לעשות ח"כ אבשלום וילן (מרצ), שהעיד על עצמו שהיה רפתן שנים רבות. לדבריו, מדובר בעבירה על החוק, אבל הדברים נופחו מעבר לכל פרופורציה (לדבריו, ודאי חלה תקלה, שבעטיה הצטברו עגלות רבות שקרניהן לא הוסרו עדיין, והרפתנים לא רצו להטריח את הווטרינר...) ח"כ פורז הציג, כנגד זאת, מכתב שהתקבל מקיבוץ גזר, הטוען שמדובר בשיטה המקובלת בכל המשקים זה שנים. טענה זו מתיישבת עם דבריו המוקלטים של הקבלן, אשר הועסק בגדיעת הקרניים בקיבוץ גת. משרד החקלאות – מופתעים? בלטה בדיון טענת נציגי משרד החקלאות, שהופתעו מממצאי "כלבוטק", ושלא ידעו על התופעה של גדיעת קרניים ללא הרדמה. הפתעה זו מלמדת, לדעת אנונימוס, על כשל חמור במערך האכיפה של חוק צער בעלי-חיים, שהרי מדובר בתופעה נפוצה, שהווטרינרים בשטח לא יכלו שלא לדעת על קיומה. צוות הצילום מסניף ירושלים של אנונימוס צילם את התמונות ששודרו ב"כלבוטק" לאור יום ובידיעה מלאה של המעורבים. איש לא ניסה להסתיר דבר. בדיון בוועדת הכלכלה טענו נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים, כי הכשל של משרד החקלאות נובע מסתירה מבנית, כאשר המשרד הממונה על הקידום הכלכלי של ענפי החקלאות נדרש לאכוף חקיקה לרווחת בעלי-חיים, שמחייבת הגדלת עלויות הייצור באותם ענפים ממש. פעילי ופעילות סניף ירושלים עשו את מה שלא עלה בידי משרד החקלאות לעשות: הם חשפו את העובדות וסיפקו את התמונות. ללא התמונות הקשות, ספק אם הייתה נוצרת קואליציה רחבה כזו – מקיר לקיר – המסכימה שמדובר בעבירה פלילית חמורה. החקירה המשטרתית. בעקבות החשיפה ב"כלבוטק" הגישה אנונימוס תלונה במשטרה. תלונות מקבילות הוגשו על-ידי ח"כ יוסי שריד (מרצ) ותנו לחיות לחיות. בדיון בוועדת הכלכלה הבטיחו צחי דותן (ראש מערך הגנה על בעלי-חיים במשרד לאיכות הסביבה) ויצחק בן-דוד (סמנכ"ל המשרד), כי המשטרה הירוקה תחקור את הנושא עד תום ותביא את האשמים לדין במהירות. הם מסרו עוד, כי למערך האכיפה של חוק צער בעלי-חיים צורפה לאחרונה תובעת משטרתית, שתופיע בבתי-המשפט בתיקים העוסקים בנושא צער בעלי-חיים במקום התובעים המשטרתיים הרגילים. הסרת קרניים בעתיד. ביטול השיטה של חיתוך הקרניים ללא הרדמה הוא ללא ספק הישג גדול, שימנע כאב חריף מהעגלות בתעשיית החלב. אולם החלופה המרכזית הנהוגה בארץ היא בעייתית: מדובר במשחה, המכילה סודה קאוסטית, אשר מאכלת את כפתורי הקרניים. המשחה צורבת ומאכלת גם רקמות סמוכות, וגורמת לעגלות הצעירות מצוקה קשה וממושכת. ועדה מדעית של האיחוד האירופי המליצה עוד בשנת 1995 שלא להשתמש במשחה כזו ולהעדיף פרוצדורה כירורגית באמצעות התקן ברזל מלובן, שתינקט תחת הרדמה ואלחוש בשבועות הראשונים של חיי העגלות. תעשיית החלב ממשיכה לחלוב. ח"כ וילן טען בדיון בוועדת הכלכלה, שנושא גדיעת הקרניים הוצא מכל פרופורציה. ישנם, לדבריו, מקורות רבים לסבל בתעשיית החלב, למשל ההמלטה עצמה, הגורמת סבל גדול פי עשרה. יש מידה של אמת בטענה זו, כפי שנראה בכתבה הבאה. לדיון בוועדת הכלכלה הגיעו נציגים של "תנובה" ושל "שטראוס". הם לא התבטאו, אולם נראו מדפדפים בכרוזי "יש דם בחלב שלי", שהפיקה אנונימוס, ובו היא קוראת לצרכנים להחרים את תעשיית החלב בשל אכזריותה. התשובה האמיתית למצוקת הפרות מצויה לא בחוזר ששלח מנהל השירותים הווטרינריים לרפתנים, אלא בשינוי גישתם של הצרכנים לתעשיית החלב.
 

shanty.G

New member
3. תעשיית החלב: לא מה שחשבתם

(כתבה ראשונה) לא רק גדיעת קרניים. ב 13 בינואר שודרו בתכנית "כלבוטק" מראות מחרידים. פועלים נראו גוררים בכוח עגלות (פרות צעירות) מבוהלות ומרסנים אותן באמצעות מוטות ברזל והחדרת נזם מתכת לאפן, ללא הרדמה או משככי כאבים. לאחר מכן צרבו הפועלים מספרים על גב העגלות, כרתו את קרניהן ועצרו את שטף הדם באמצעות כוויית אש חיה. רבים מן הצופים הופתעו מעצם העובדה, שקיימת פגיעה בפרות בתעשיית החלב. הכל יודעים, שייצור בשר כרוך בהרג של חיות – אבל מה יכול להיות רע בחלב?! לרוע המזל, הכל רע בתעשיית החלב. המראות הקשים שנראו ב"כלבוטק" אינם חריגים ברפת החלב הישראלית המודרנית. האלימות מופעלת על הפרות יום-יום, ובדרכים שונות, כשהגורם הקובע כל פרט בחייהן של הפרות הוא השיקול הכלכלי. אמנם, בכולנו מושרשות אמונות חביבות ונוחות על טבען הנותן של הפרות, על חייהן השלווים ועל אהבת הרפתנים לפרות – אולם אין לאמונות אלה כל קשר עם המציאות. רועות באחו? ספרי ילדים, פרסומות ואריזות מוצרי החלב מציגים את הפרות רועות באחו הירוק, חופשיות במרחבים גדולים. המציאות: פרות בתעשיית החלב אינן זוכות להלך בשדה וללחך עשב. כל הפרות בתעשיית החלב הישראלית מגודלות במבנים סגורים כל ימות השנה. הקרקע שעליה הן דורכות כל חייהן עשויה בטון משופע, הפוגע ברגליהן. על הקרקע נערמות הפרשות, המנוקות רק לעתים רחוקות. הפרות מואבסות במזון מלאכותי מרוכז ולעתים מרותקות למקומן באמצעות "עוּלים", המקבעים את צווארן מעל לאבוס במשך שעות. לא מערבבים בשר בחלב? הדימוי הרווח של תעשיית החלב מנותק לחלוטין מתעשיית הבשר. הן "פרות חולבות", זה הכל. המציאות: פרה – ככל יונק ממין נקבה – מפיקה חלב רק לאחר המלטה. עם הזמן, כשהוולד נגמל ומפסיק לינוק, מפסיק הגוף לייצר חלב. פרות נתבעות לייצר חלב באופן שוטף באמצעות שגרה של עיבורים והמלטות תכופים. "תוצאת הלוואי" של תשעת חודשי ההריון של הפרה היא עגל או עגלה. העגלות ינוצלו בתעשיית החלב ויהפכו ל"פרות חולבות" בחודש ה 14 לחייהן. העגלים ינוצלו בתעשיית הבשר, ויועברו לפיטום. העגלים שנולדו כתוצאה מהריונות תכופים אלו מהווים, למעשה, את רובה של תעשיית בשר הבקר. נותנות לנו חלב? ספרי הילדים, לשון הדיבור ואפילו המילונים קובעים, שהפרה "נותנת לנו חלב". המציאות: הפרות אינן נותנות לבני-אדם חלב. אנו לוקחים אותו מהן, ובכוח. החלב נועד לעגלים ולעגלות, אולם אלה מופרדים מאמם בסמוך ללידתם, ויניקת חלב-אם וכל מגע אחר עמה נמנעים מהם. זוהי חוויה קשה לאם, המבטאת לעתים קרובות את מצוקתה באמצעות קריאות וגעיות מתמידות, במשך ימים לאחר שתינוקה נלקח ממנה. מהעגל או העגלה נשלל ליווי וטיפול האם וחוויית היניקה שהם כה משתוקקים לה. אם תושיטו אצבע לעגל במשק – הוא ימהר ללקק אותה בתאווה עצומה. העגלים נאלצים ללמוד במהירות לגמוע תחליפי חלב מלאכותיים מתוך דליים – חלב פרה טבעי נחשב יקר מכדי לבזבזו על עגלים. משקה מן הטבע? משווקי החלב מנסים להדביק למוצריהם תדמית של טבעיות, של משקה "מן הטבע". המציאות: כדי לקיים שטף כמעט בלתי פוסק של חליבה, מוחזקת הפרה במצב של הריון תמידי. ההריונות מושגים באמצעות הזרעה מלאכותית: אלפי פרות מוזרעות מזרע המופק מפר "מובחר" יחיד ("פר נבחן"). להפריית הפרות דרושה בדרך-כלל יותר מהזרעה אחת (2.2 בממוצע). הזרע מופק מן הפר על-ידי "בושת מלאכותית" או באמצעות גירוי חשמלי. כדי שהפרות תתייחמנה, או כדי לגלות פרות מתייחמות, משתמשים בפרים שסורסו או ב"פרים שדיכים" (”teaser” bull), שהם פרים שאיבר-המין שלהם הוטה או עוות על-ידי ניתוח, כך שלא יוכלו להפרות. לעתים משתמשים ב"פרה שדיכה", שבעקבות טיפול הורמונלי אינטנסיבי מתנהגת כמו פר. שפע אימהי? הדימוי הרווח של פרות הוא של אימהות גדולות, המעניקות לנו מטובן בשפע. המציאות: גופן של הפרות אכן מייצר חלב בשפע – אך הרבה מעל ומעבר לטבען, ומתוך פגיעה חמורה בבריאותן וברווחתן. עד לפני עשורים ספורים סיפקה פרה מקומית לא יותר משמונה ליטרים של חלב ביממה. כיום לוחצים מדי יום על גופה ועל עטיניה של פרה ממוצעת בישראל בין 30 ל 50 ליטרים (קילוגרמים) של חלב. הפרה "המצטיינת" לשנת 1999 בישראל "ייצרה" כ 57 ליטרים חלב מדי יום. בנוסף למשקל העטין מדובר אפילו במשקל רב יותר, אשר תלוי כולו על גידי התלייה של העטין. הגדלת כמות החלב במאות אחוזים היא תוצאה של עיוות גנטי חריף, של משטר הזרעות נוקשה, של הזרקת כמויות גדולות של הורמונים וחומרים אנטיביוטיים שונים לגוף כל פרה ושל חליבה אינטנסיבית. גופה של הפרה לא הותאם במרוצת עשורים ספורים להתמודד עם כמויות חלב כה גדולות שהוא נתבע לייצר, דבר הגורם שורה של מחלות, כאבים, דלקות, נכויות ובעיות אחרות. על כך בשבוע הבא. מקורות ט. כהן, מ. אייזנברג, מ. עמיר, מ. איתם וא. אייזנבוד, "גילוי פרות חלב מתייחמות", השדה, כרך ע´, פברואר-מרץ, 1990, עמ´ 934. "השפעת המצב הגופני לפני ההזרעה המלאכותית על התעברות של פרות חלב", השדה, כרך ס"ח, חוברת ו´, 1988, עמ´ 1159. המילון האנציקלופדי לבעלי-חיים במשק החקלאי, עמ´ 56. "המאה ה-21 אצלך ברפת: מינקת ממוחשבת" (פרסומת), חקר ומעש – משק הבקר והחלב, חוברת 17, ספטמבר 1995. שגיא גרין, "פרה פרה", הארץ, מוסף גלריה, יום חמישי, 8 ביוני 2000.
 

shanty.G

New member
5. פינת התזונה: סקירת שוק

5. פינת התזונה: סקירת שוק הגבינות מן הצומח שוק התחליפים. בשנים האחרונות התפתח בישראל שוק נרחב של מוצרים צמחיים (רובם מסויה), שמטרתם להחליף מוצרי חלב: גבינות מהצומח, חלב מן הצומח, גלידות צמחיות ועוד. מוצרים אלה משמשים קבוצות רבות באוכלוסייה: טבעונים, הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מטעמי מוסר; דתיים, המעדיפים לצרוך מוצרי "פרווה", שלא חלות עליהם הגבלות כשרות; שוחרי בריאות, המודעים ליתרונות של התזונה מן הצומח; ואנשים הסובלים מאלרגיה למוצרי חלב (בעיקר ללקטוז, סוכר החלב). בשבועות הקרובים נסקור מגוון של מוצרים אלה. השבוע נתחיל בסקירה של שוק הגבינות מן הצומח: גבינות צמחיות רכות (בדומה לגבינה לבנה לסוגיה), גבינות צמחיות קשות (בדומה לגבינה צפתית או בולגרית) וגבינות צהובות. כל הגבינות מופקות מסויה. תחליפי גבינה צהובה. פינת התזונה: סקירת שוק הגבינות מן הצומח. שוק הגבינות הצהובות הטבעוניות כולל את "טופו טוסט" ו"טופוטי". חשוב לציין כי יש חברה נוספת המשווקת בישראל גבינות סויה – "טבע טוסט" – אך מוצריה אינם טבעוניים, הם מכילים קזאין, המופק מחלב. למעוניינים להימנע מצריכת מוצרים חלביים, אך אינם יודעים לזהותם ברשימת המרכיבים, מומלץ לבדוק את חותמת הכשרות של המוצר – לוודא שהמוצר הוא "פרווה". סיווג זה מעיד כי המוצר אינו מכיל בשר עופות או יונקים ואינו מכיל חלב, אך אין הוא מעיד כי המוצר אינו כולל בשר דגים או ביצים. בין שתי היצרניות של הגבינות הצהובות הטבעוניות העדיפה קבוצה של תשעה טועמים, באופן חד-משמעי, את המוצר של "טופוטי". הציון שקיבל מוצר זה הוא 9, בעוד שהמוצר של "טופו טוסט" קיבל ציון 6. לגבינת "טופו טוסט" היה טעם לוואי, בעוד ש"טופוטי" הצטיינה במרקם ובטעם פיקנטי מעט (בשל התיבול), טענו הטועמים. תחליפי גבינות קשות. שוק הגבינות הקשות הוא חדש בישראל. שתי חברות טופו מובילות בישראל – "טופו יפני" ו"שיזן" – החלו לשווק בשנה האחרונה גושי טופו מתובלים, המומלצים לאכילה גם ללא בישול, בפרוסות או בקוביות. "טופו יפני" משווקת טופו זעתר וטופו שום-שמיר, ו"שיזן" משווקת טופו בזיליקום וטופו שמיר-שומשום. המרקם של "טופו יפני" מעט קשה יותר מהמרקם של טופו "שיזן". לגבי התיבול, נתנו הטועמים את הניקוד הגבוה ביותר לטופו בזיליקום – 8.5 וכל היתר זכו בציון 8. יש לציין, שגבינות אלה אינן מלוחות כמו מקבילותיהן מהחי – לטופו עצמו, כידוע אין טעם, ורק עשבי התיבול המוספים לטופו מעניקים לו טעם. תחליפי גבינות רכות וממרחי סויה. שוק ממרחי הסויה הוא העשיר והמגוון ביותר. שתי החברות המובילות הן "טופוטי" ו"שיזן". הגבינות הצמחיות של טופוטי הן גבינות שמנות, המכילות 30% שומן (למעט "טוב משמנת", המכילה 16.5% שומן) ואילו הגבינות של "שיזן" הן גבינות רזות – הן מכילות 3.2% שומן. הגבינות השמנות של "טופוטי" היו אהודות ביותר על הטועמים. "טוב משמנת" זכתה לציון הגבוה ביותר: 9.5 (וגם צוינה כגבינת הסויה שטעמה דומה ביותר לגבינה חלבית), ושאר הגבינות – בטעם טבעי, בטעם ירקות הגינה ובטעם עשבי תיבול זכו אף הן לתשבחות וקיבלו ציון 9. ל"טופוטי" יש גבינות צמחיות בטעמים נוספים, שלא נסקרו – בטעם שמיר ובטעם בצל. חשוב לציין כי סדרת גבינות הסויה של "טופוטי" כוללת גם גבינת סויה בטעם סלמון, המכילה דגים. ממרחי הסויה של "שיזן" שנסקרו הן בטעם זיתים (ציון 9), בטעם בזיליקום (ציון 7.5) ובטעם עירית (ציון 8). חלק מהטועמים המליצו להגיש את מוצרי "שיזן" כמטבלים ולא כגבינות, בשל מרקמם הנוזלי יותר וטעמם הפיקנטי. ל"שיזן" יש גם ממרחי סויה נוספים, שלא נסקרו, כגון ממרח סויה בטעם עשבי תיבול. חברות נוספות המשווקות גבינות סויה הן "פרומו" ו"טופו טעים", אך מגוון מוצריהן דל יותר. סלט הסויה של "פרומו" שנסקרה היא בטעם שמיר-פטרוזילה, שזכה לציון נמוך – 5. המרקם שלו אינו חלק אלא גרגרי, והטועמים גם לא אהבו את התיבול, שכלל טעם לוואי. סדרת סלטי הסויה של "פרומו" כוללת גם סלט סויה בטעם טונה, המכיל דגים. חברת "טופו טעים" משווקת ממרח סויה בתוספת אגוזים, המעניקים לממרח – לדעת חלק מהטועמים – טעם של ממרח כבד. גם ממרח זה התקבל בספקנות וזכה לציון 6. מומלץ לבקר בפורום צמחונות וטבעונות.
 
למעלה