../images/Emo211.gifגם אני באיחור קל
אני בת 25, אמא לצב"ע בת שנה ו-9 ולת"א וע"ח בנות 6 שבועות היום. צב"ע ינקה עד גיל שנה וחודשיים. הפסקתי כי כבר קצת נמאס לי ולא היה צורך בזה, וגם כי הייתי בהריון ולא רציתי להגיע ללידה כשהיא עוד יונקת. התאומות (זהות) נולדו בלידה רגילה, טבעית ונפלאה בשבוע 36+3 במשקלים של 2.650 (בערך) ו-2.450 (שוב בערך). הראשונה ינקה כבר בחדר לידה, גם את השניה נסיתי אבל היא היתה קצת ישנונית (אם זכרוני אינו מטעני). הנקתי הנקה מלאה בבית-חולים, אבל יצא לי לשאוב גם כי הן נרדמו באמצע ההנקה (אבל גם את הבקבוק הן לא כ"כ לקחו). בבית האחות היתה קצת לחוצה על ענין העליה במשקל ולחצה שאתן בקבוק אחד של מטרנה לכל אחת ביום. היה שלב שהיא התיעצה עם רופאת הילדים שאמרה גם לתת מטרנה קורנפלור, אבל לזה כבר לא הסכמתי. עכשיו הן כבר במשקלים של 3.180 ו-3.300 (משקילה של יום שני). אחת עלתה 300 גר' בשבוע והשניה 190, אבל זו עליה יותר גדולה מהשבוע הקודם (80 גר' ו-90 גר' בהתאמה). את הבקבוק הן מקבלות בבוקר, כי יש לי מישהי שבאה ועוזרת לי בין 7:30 ל-9:30 אז נצלתי את הזמן שהיא תתן בקבוק ואני אישן. השבוע החלטתי שבמקום מטרנה אני אשאב בזמן שהעזרה שלי נמצאת ואת זה היא נותנת (את הבקבוקים ששאבתי ביום לפני). השאיבות הולכות טוב, ברוך השם, ולא לוקחות יותר מדי זמן. הבעיה שלי היא עם התפיסה שלהן. ע"ח כבר כמה זמן תופסת לא טוב. ת"א היתה תופסת מצוין ועכשיו היא "למדה" מאחותה. לפעמים הן מיד תופסות טוב ולפעמים לוקח לי כמה נסיונות להגיע לזה. לפעמים גם תוך כדי, אחרי שכבר תפסה טוב, הן עוברת למין "נשיכות" במקום יניקות. אני מאבדת את הסבלנות ובלילה גם את השפיות. יש למישהי פתרון או עצות איך אפשר לטפל בענין או שצריך לחכות שהן ילמדו בעצמן? (והשוקולד בכותרת הוא בגלל שאני כל הזמן רעבה, וכרגע אני בעיקר פותרת את זה בין הארוחות עם שוקולד והרבה... אני יודעת שזה גרוע אבל אין לי כח וזמן לשום דבר אחר והוא מהוה נחמה כיפית בזמן העצבים. אני גם משתדלת לאכול דברים כמו גרנולה עם יוגורט או דגני בוקר עם חלב אבל זה יקר אז לא יותר מפעם ביום.) וואו, יצא לי ארוך...