להלהלה
בבלייד- כשהייתי קטנה ממש ממש התלהבתי מהסרט הזה, היום אני חושבת שהוא דיי טיפשי, אבל הסצנה במועדון כשהם רוקדים והדם נוטף עליהם מהתקרה נחקקה בזכרוני. גאוני. במלכת הארורים - סצנת האמבטיה של לסטט ואקשה, סקסית ורומנטית :] בראיון עם הערפד - כשלסטט רוקד עם הגופה של אימא של קלודיה, גאוני ומצמרר, הסצנה שבה לואיס הופך לערפד, אהבתי את איך שהוא מסתכל על הפסל ונראה לו כאילו הפסל מסתכל עליו בחזרה, זאת המחשה יפה של המילים שהוא אומר "העולם כולו השתנה ברגע, אבל איכשהו נשאר אותו דבר, אי אפשר לתאר את התחושה הזאת לאדם שלא הפך לערפד, זה כמו להסביר מה רואים המלאכים" לעומת הספר שבו הוא סתם בוהה בכפתורים שלו דקות ארוכות עד שלסטט מתעצבן עליו
והסצנה שבה קלודיאה
מתה. עצוב כזה, אבל מעוצב בצורה יפה מאוד. וגם יש לי חיבה לקטעים של תאטרון הערפדים, כה איירוני
(כן כן רואים שזה הסרט האהוב עליי). אלו הבולטות ביותר, אבל יש עוד מלא :]