תחילת הסוף

[luna10]

תחילת הסוף ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אז זהו שנראה לי שהגעתי לשלב של תחילת סוף עידן ההנקה שלי. הכמות יורדת לי משמעותית. הן רוב הזמן על הציצי , הארוחות ארוכות אבל בסופן הן לא רגועות אלא עצבניות , צועקות ומשתוללות על הציצי. אני כ"כ מרחמת עליהן ונותנת להן בקבוק תמ"ל. אתמול נתתי להן 3 בקבוקים. אני יודעת שהרעיון בקפיצות גדילה זה לתת להן לינוק כל הזמן , זה מה שאני עושה אבל הן ממש משתוללות לי וקופצות על הציצי. לא יוצא משם כלום. שאבתי בבוקר אחרי ההנקה - ויצאה לי כמות "מדהימה" של 30 מ"ל מכל צד. את מי זה בדיוק אמור לספק ??? את הגדול שהיה פג הנקתי בלי כל בעיה 8.5 חודשים. הבעל מתעצבן כשהוא רואה כמה הן בוכות מרעב. הוא טוען שאם צריך לבחור בין הנקה וילדות ואמא עצבניות לבקבוק וילדות ואמא רגועות - הוא הולך על האפשרות השנייה. האמת גם אני . עד כמה שזה קשה לי. מאוד. בינתיים אני לא מוותרת. קודם כל הנקה ואם הן עדיין רעבות - אז מקבלות קינוח של תמ"ל. לא יכולה להילחם בזה יותר. קשה לי להעביר את גודל האכזבה שלי מהגוף . לא ככה חשבתי שתהיה לי ההנקה. נכון, ידעתי שיהיו קשיים אבל לא שיתחיל להיגמר החלב אחרי 6.5 שבועות. אני שותה תה שומר

, שותה מים , משתדלת לאכול ולנוח , לשאוב כמה שאפשר. לא יכולה להילחם בזה יותר. לא יודעת אם אפשר לעשות עוד משהו על מנת להגביר את ייצור החלב. טוב ,הולכת לישון עד ההנקה הבאה...

 

[עוד נועה]

נשמע כל כך מתיש../images/Emo201.gif

את עושה כל כך הרבה כדי להצליח להניק. אין ברירה אלא לתת תמ"ל אם הן לא אוכלות מספיק. אני יודעת כמה זה מאכזב. אני הצעתי לך לפני כמה שבועות לנסות לקחת חילבה. קונים את זה בכל בית מרקחת ללא מרשם רופא. יש כאלה שזה עוזר להן מאד. איך התפיסה של הבנות? תפיסה לא טובה יכולה לגרום לכל מה שאת כותבת. אני אשמח לקפוץ אלייך אם אין לך בעיה עם זה ששירה "חשודה" באבעבועות רוח. שלחתי לך את הטלפון שלי במסר.

 

[ממה מיה]

../images/Emo24.gif את לוחמת אמיתית

אין לי פתרונות בשליפה, זה אולי המקום להתייעץ עם יועצת הנקה או בנות שעברו את זה. עשית את כל מה שאפשר. נתת להן את המקסימום וגם להגיע עד כה הרבה אנשים אפילו לא חלמו שאפשר בכלל. אם שמים על כף המאזניים את הנקה מול השפיות של האם, השקט הנפשי, הבעל והילד השני כנראה שהצדק איתך. שולחת לך

בכל דרך שתבחרי.

 

[אמא ביולוגית]

מזדהה מאד

לא עובר יום כמעט שבו אין לי הרהורי חרטה מסוג זה. כבר 10 וחצי שבועות. יכול יום שלם לעבור כמו שצריך, ואז שוב- צעקות ואי שקט בזמן ההנקה. לא יכולה שלא לחשוב שאני מתסכלת אותם למען האידיאלים שלי. לא נראה לי שהם רעבים בסוף הארוחה, פשוט לא רגועים ועצבניים. מצד אחד אני מרגישה שהנה, עוד חודש הכל יהיה בסדר, ומצד שני- למה אני מענה אותם ואותי? חייבת לציין שכשכבר יש יום מוצלח, זה נותן לי אנרגיות לעוד איזה שבוע. ככה משתדלת לעבור יום ועוד יום... יכולה לייעץ לך לאכול הרבה שקדים וטחינה- זה עזר לי מאד להעלות את הכמויות, אבל זהירות- שלא תגיעי לייצור יתר, מה שמאיים על גורל ההנקה שלי. ובעניין זה, נועה (עוד נועה), שלחתי לך מסר לפני כמה ימים, קיבלת אותו?

 

[אלמוג שלי]

אין ספק שעדיף אמא וילדות רגועות

אפשר גם לשלב חצי חצי הנקה ותמ"ל את צריכה לעשות מה שמתאים לך אם את רוצה לשפר את ההנקה אני הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה אבל כל הכבוד על המאבק להניק עד עכשיו. אני יודעת כמה זה קשה ובמיוחד כמה קשות הן קפיצות הגדילה.

 

[chufnikit]

אוי ../images/Emo24.gif

עצות אין לי-אני בעצמי עוד "מתלמדת".(רק, ניסית לשאוב אחרי ההנקה??? אצלי עוד היה יוצא קצת ומזה הייתי משלימה ליונתן כשהוא התקשה לאכול בשבועות הראשונים ואז לפחות זה היה חלב שלי...) אני ממש מקווה שתצליחי למצוא דרך "להציל" את ההנקה... אבל הכי חשוב כמובן כמובן זה הבריאות הנפית שלך והבריאות של הקטנות

.

 

[זהר כרמי]

חילבה - הדבר היחיד שהוכח מחקרית

כמגביר חלב אם. כל השאר לפעמים יכול לעזור לחלק מהנשים, אבל מחקרית - רק חילבה הוכח. ואת פייטרית כל הכבוד !!! מה שלא יהיה ההמשך - כל הכבוד !!!

 

[luna10]

איפה משיגים את החילבה ?

ואיך קוראים לכמוסות ??? האם יש להן ריח ??

 

[rsharon]

{חיבוק| אחד גדול!

כמו שאת יודעת אני משלבת הנקה, שאוב ותמ"ל מתחילת הדרך וממש מורידה את הכובע בפני מניקות תאומים כמוך. אני ממש מבינה את חוסר האונים והתסכול לראות את הפצפונים סובלים ובוכים. נראה לי שאני נשברתי די בהתחלה. אני נותנת להם תמ"ל כמעט אחרי כל הנקה כשאני כבר מניקה. ולפעמים אני חושבת לעצמי בשביל מה אני צריכה את כל הבלגן הזה? גם לנסות להניק ולחוות את המאבקים עם היונקים הפוטנציאלים, גם ל"בזבז" זמן על השאיבות, וגם כל ההתעסקות עם הבקבוקים... למשל, היום. ואז גיא התעורר רעב, והגשתי לו ציצי לשם שינוי ולא ישר תמ"ל, ופתאם הוא ינק כמעט כמו שצריך, ואז חשבתי אולי נמשוך עוד קצת...

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo24.gif מה לגבי מוטליום../images/Emo35.gif

זו תרופה, במרשם רופא. במקור היא נגד בחילות. תופעת לוואי שלה היא הגברת תפקת החלב (כמדומני, מעלה רצת פרולקטין). אני יודעת שבירה שחורה לא הוכחה מדעית כמגבירה חלב, אבל אצלי, בכל 3 ההנקות, הראה שזה עבד (אני אוהבת לשתות. יש ימים ששותה ויש ימים שלא, כי אין בבית או סתם דילגתי. בימים ששתית היה יותר חלב). אם את אוהבת ממילא, שווה לנסות.

זה נשמע ממש קשה.

 

[דבורה1]

מה אומר ומה אדבר

בסופו של דבר זו החלטה שלך ורק שלך. ומה שלא תעשי הכי חשוב שתהיי שלמה עם זה. מתחברת מאוד למילים שלך על אכזבה מהגוף. אני קוראת את המילים ומתכווצת קצת. אישה אחת חכמה שמבקרת פה קצת (

) אמרה לי לא פעם שזו לא חוכמה לכעוס על הגוף ולהתאכזב ממנו. הגוף לא אשם. אני אלך קצת יותר רחוק- את לא אשמה. אין לך מה להתאכזב. יש לך מה להיות גאה שהבנות שלך קיבלו כל יום ועוד יום עוד קצת חלב אם, בתקופה הכי קריטית. אם נשברת אז נשברת. אני לא רואה טעם לנסות ולהגיד לך אחרת. כמו בכל דבר, אמא יודעת הכי טוב. כואב לי בשבילך שאין לך תמיכה מקומית- ממה שאני מבינה בעלך כבר נשבר עוד הרבה לפניך. אם בכל זאת עדיין לא החלטת ואת מנסה למצוא דרך שתתאים מה לגבי שילוב-תמ"ל+ הנקה? אבל שילוב אמיתי, לא כמו עכשיו כשאת נותנת בקבוק עם המון אשמה, אלא שילוב שייתן לך שקט נפשי מאחר ונתינת הבקבוק לא תתפס אצלך כ"עונש" על ש"נכשלת" בהנקה. אני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת. ואז תוכלי להחליט על סדר זמנים שייתן לך זמן לנשום, יאפשר לך לארגםן את ההנקה בזמנים נוחים, אולי אפילו הנקה בנפרד לכל אחת כמעין זמן אכות מוגדר. יכולים להיות להנקה יתרונות שהן מעבר להזנה בלבד ועלהם את לא חייבת לוותר. בעיקר בעיני את צריכה עכשיו לוותר לעצמך. לא להיות כ"כ קשוחה. להביט על עצמך בגאווה, להסתכל על הגוף שלך שסחב הריון, יצר את שתי המופלאות (ובמאמר מוסגר- הן באמת מופלאות מאין כמוהן

), הוציא אותן לאוויר העולם, הזין אותן עד כה ועשה את כל זה בלי להשבר. ובלי להכנס לייתר פרוט- מאיפה שאני מסתכלת: אחלה גוף

אני מאמינה שאם תשברי את מעגל ה"עונש" וה"אכזבה" יוקל לך. מכל הכיוונים. ווב רק

ועוד אחד

ועוד המון כאלה. כמה שרק תבקשי.