שלום לכולם

  • פותח הנושא bb68
  • פורסם בתאריך

bb68

New member
שלום לכולם

השאלה שלי היא מהי הגישה הפילוסופית או הפסיכולגית להתמודדות עם בעיה שבה מערכת היחסים כלפי אדם מסוים עומדת על שני ניגודים ומהו סוג יחסי הגומלין שאמורים לקשר בינהם למצב של מערכת יחסים תקינה. אני מקווה שאני נמצא בפורום הנכון ושהשאלות שלי רלונטיות, מקווה אפילו יותר למצוא תשובה כאן. בתודה מראש אני אתן דוגמא אישית מחיי: אני גר בדירה עם ההורים ומוצא את עצמי נקרע בין הרצון להביע כלפי אימי אהבה והכרת תודה. ומצד שני למצוא את מידת הריחוק ממנה שתאפשר לי מרחב פעולה רגשי ושכלי בביטוי האישי שלי ובהתיחסות אליה. כדי שתבינו קצת יותר, אני אני אדם שכלתני, חשוב לי להפעיל את חוש הביקורת שלי כל הזמן כלפי עצמי ואחרים. בנוסף חשוב לי תחביר הגיוני, וגם שהשיחות בהן אני משתף יתנהלו באופן נעים ורגוע. ובטונים נמוכים. אימי לעומת זאת היא כמעט ההיפך הגמור ממני. היא רגשנית ותזזיתית (גם במצבים שלא מצדיקים את זה). היא מדברת בטון גבוהה ועצבני (לאו דווקא כשהיא כועסת). התחביר שלה משובש לגמרי והיא נוטה להתבלבל אפילו בין שמות בני המשפחה ואנשים שהיא מכירה ובקיצור היא אחת המועמדים לצליח לכתוב נוח בשבע שגיאות
. אני מקווה שאני נמצא בפורום הנכון לשאלה הזאת, ומקווה אפילו יותר למצוא מחשבות ועצות שיעזרו לי להתמודד עם המצב. בתודה מראש..
 

bb68

New member
כתבתי בטעות פעמיים את השורה האחרונה

כבר בהתחלה, מקווה שתצליחו להבין בכל זאת..
 
ביבי (בועז) יקר, ברוך הבא!

אני גם מקווה שהגעת למקום הנכון... אתה יודע, לסיפור שלך יש יותר מאפשרות הבנה אחת. אילו היה מגיע אליי לייעוץ סיפור כשלך הייתי מנסה קודם כל למצוא מה לא נאמר בו... ומה מתוך מה שכן נאמר יכול להיות קצה חוט לפיענוח. קשה לעשות זאת על רגל אחת אבל הירייה שלי באפילה מובילה אותי לשאול: מדוע בעצם השדה השכלתני רציונלי מקבל אצלך עדיפות כה גבוהה בשיקולי הדעת. תחביר בלתי תקין כשמדובר באמא? על זה נאמר... נו, באמת! אתה מצטייר בעיניי כאדם חריף, אך גם כזה שמעוניין ליצור שינוי דרמטי בחייו. בנסיבות אלה נראה לי שאין תחליף טוב יותר מלפנות לייעוץ ממשי. בהצלחה! ואגב, תשובה זו אינה ממצה, כמובן. סביר שתקבל עוד התייחסויות.
 

bb68

New member
לישראל שורק ופו היה אומר, תודה .

לפני שכתבתי את ההודעה, קצת חששתי להצטייר ככפוי תודה או כאדם נוקשה וקפדן מדי, ואני מודע לזה שבמיוחד כשמדובר בהורים עלול להתקבל אותו הרושם. במקרה וזה לא היה ברור עד עכשיו אני חייב להבהיר שוב שאני מעריך ואוהב את אימי,שחשובה לי מאוד היכולת להביע כלפיה את אותם הרגשות, ושהבעיה שלי איתה היא רק בלמצוא נתיב תקשורת שמצד אחד יבטא כלפיה רגשות חמים, ומצד שני יאפשר לי לשמור על היציבות השכלית והרגשית שלי. גם לי נראה שאני צריך לפנות ליעוץ מפורט יותר, היה חשוב לי לשמוע את דעתכם לפני כן. תודה שוב ושיהיה בהצלחה בפורום החדש.
 
לדעתי...

תן לה את ההזדמנות לשגע אותך עוד יותר, אל תנסה לשמור על שום יציבות שכלית ורגשית אלא להיפך, תנסה להפריך את עצמך על ידי טיעוניה של אמא שלך. העצמיות (או האגו יש אומרים) שלך תשקם את עצמה הרבה יותר מהר משאתה חושב ואתה תכיל בתוכך גם את אמא וגם אותך הישן בהרמוניה מושלמת ובלי שום קרע פנימי. העצמיות היא תיפקוד ביולוגי בלתי תלוי באמא או אבא או אפילו במשפט "אני חושב משמע אני קיים". זו גאונות, להכיל בתוכך דמויות שונות.
 
אם היא גידלה אותך והפכה

אותך לשכלתני ומוצלח אז כנראה שדרך החשיבה שלה נכון רק שהיא מביעה את זה בקול רם אז אולי תנסה להתמקד ברעיונות והמסרים של השיחה ולא בטון של השיחה אולי תגלה שנעים לדבר איתה ולא צריך להתרחק כלל
 
למעלה