שלום לחברי הפורום הטרי (וותיק...)

  • פותח הנושא REALI
  • פורסם בתאריך

בני33

New member
ינוקא,,,אחרי אמירה שכזו,,,

מה יש להסביר? הרי אנחנו מכירים זאת גם היום. מלמדים משהו או מציאים ללמוד משהו. מיד באות השאלות... למה אני צריך זאת? מה יצא לימכך? וכו' לכן הם קבלו איום רצימי{על פי התלמוד},או שאתם מקבלים או שנקבור אותכם תחת ההר. מרוב פחד צעקו''נעשה ונשמע''. מה אינו ברור? ועד היום יש דרכים לקבל משהו על ידי איומים. כן,,,גם במוסדות השלטון.
 

ינוקא1

New member
את המאמר הזה בתלמוד

קשה לי להבין - אני מודה. אני חושב שהיה שם גם אלמנט של כפיה כדי שהם יבינו שהם לא יכולים להתחרט ושהם נכנסים לעסק רציני. אבל מהתיאור בתורה רואים שעצם הקבלה היתה ברצון , וגם בתלמוד כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר - כאיש אחד בלב אחד" וכדומה.
 

בני33

New member
ינוקא,,,

לדעתי לא היה שם ''גם'' אלא רק כפיה. במידה והייתה קבלה מרצון,החג היה מונה ''קבלת התורה'' ולא ''מתן תורה''. אני הייתי מסביר זאת אחרת. הרי היו שם כל מיני 'עממים'' שלא רצו וגם העברים לא רצו. אבל,,,מי שהחליט לכפות עליהם זאת,ידע משהו עליהם שהם לא ידעו. ראה ערך;קווים בעץ החיים. ואיזהו קו האמצע.
 
תשובת המקובל הרב מרדכי גוטליב בנושא:

"בהסטורית חכמת הקבלה מצאנו סטיות רבות מדרך היהדות. מחולל הנצרות היה מקובל שביטל את כל המצוות המעשיות, ויסד את הנצרות, על הבסיס הזה של כוונות שבלב, והתעלות רוחנית, ורגשות אהבה, אבל ניתוק מן הבסיס האמיתי האיתן של קיום התורה והמצוות המעשי, ואת תוצאות האהבה הזו אנו יודעים, רח"ל. כמו"כ היו כתות שונות ומשונות כגון השבתאים, הפרנקיסטים וכו', שכולן עסקו בקבלה. וכן בדורינו אנו. סיבת התופעה הזו היא ההדבקות הלא פרופורציונלית בפיתוח מחשבה ורגש בלבד, שמרחיקה את האדם מקרקע המציאות, ומן היהדות המקורית, ומביאה את האדם למסקנה מוטעית - שאין שום טעם בקיום המצוות החיצוני, באשר הוא מיועד רק ל"אנשים לא מפותחים" כביכול, שאינם מודעים לפיתוח המחשבה והרגש והכוונה שלהם, ממילא נשאר להם רק הקיום החיצוני, בתור ברירת מחדל. הטעות הזו מקורה בקליפה שנאחזת בכל מי שעוסק בחכמת הקבלה, ואם אין לו שורשים חזקים אזי היא משתלטת עליו. הקליפה הזו מושרשת: א) בתכונת עמלק ששם ללעג ולקלס את האמונה למעלה מהדעת. אשר ע"כ כאשר אדם דבק באופן מאסיבי בענין תיקון הרצון והכוונה, קשה לו להאמין שהמעשה הוא חשוב הרבה יותר ממה שמחשיב את הרצון והכוונה הנכונים. ב) בסנוביזם, שמצייר לאדם כביכול שהוא מורם מעם, ואין מתאים לו לקיים סדר של "פעולות מכניות פרימיטיביות", דהיינו קיום התורה ומצוות המעשי, וזה מתאים רק לאוכלוסיה הנבערת והנחשלת בישראל ח"ו, דהיינו לסוג אנשים כזה שאינו מסוגל להתרומם לגבהי המחשבה הכוונה והרגש. ג) בשאיפה לגייס מה שיותר אנשים. ובכדי למצוא חן בעיני האוכלוסיה החילונית, המסתייגת משעבוד לקיום התו"מ, מתיר לזלזל בקדשי ישראל רח"ל. וה' יצילנו מבלבול ודברי שקר, ומסטיה אפילו מאות אחת מתורתו. לסיום הריני ממליץ לכל אדם השוחר להדבק בה', ללמוד את ב' חלקי היהדות, הן הנגלה והן הנסתר, כפי שרבינו "בעל הסולם" ממליץ בהקדמה לתלמוד עשר הספירות. כמובן שכאשר מדברים על אוכלוסיה של בעלי תשובה, שברובם הם אנשים עובדים, אזי אין כ"כ זמן חופשי, מ"מ המינימום (מלבד לימוד הפנימיות) הוא ללמוד את ספר הקיצור שולחן ערוך בצורה יסודית, ולישמו צעד אחר צעד באופן מעשי פשוט. אח"כ לעבור על ספר ה"משנה ברורה", שמקיף את כל חלק "אורח חיים" שבשו"ע. ישנה גם ספרות אשר מגישה בקיצור ובשפה קלה הלכות שונות, ובאם אין באפשרות ללמוד את ה"משנה ברורה", שהוא לימוד עיוני, אזי אני ממליץ על סוג הספרות ההלכתית ההיא, כגון: ספר "שמירת שבת כהלכתה", שמקיף את כל הלכות שבת בשפה קלה ופשוטה. ישנם גם ספרים כאלו על הלכות ברכות, הלכות בשר וחלב, הלכות טהרת המשפחה, וכו'. רק צריך להכנס לחנויות ספרי קודש, ולהתענין. ואין דבר העומד בפני הרצון. המלצתי לבעל התשובה הממוצע המתחיל להקדיש לפחות שעה אחת כל יום ללימוד ההלכה, ולישומה למעשה. כמו"כ ודאי שיש חשיבות גם בלימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא, כפי שצריך, אבל כל אלה הם כבר פונקציה של זמן. ובאם אין זמן, אזי צריכים את ב' היסודות הנ"ל לחבוק: ההלכה, והפנימיות. בכבוד רב אברהם מרדכי גוטליב " סוף ציטוט. דרך אגב האדמור מאשלג הרב גוטליב מעביר שיעור מומלץ ברשת מורשת בקול ישראל בעיונים בספר הזוהר על פרשת השבוע, כל יום שלישי קצת אחרי השעה 8 בערב.
 
למעלה