אני חושבת שהרבה מזה תלוי במקום
שאליו נקלע האדם בתחילת דרכו. אני למשל מאד אוהבת את הזרם הליטאי. אני אוהבת את מצוות עשה לך רב, חושבת שזה מאד חשוב. בנוסף, אני אוהבת את הרציונליות של הליטאים למרות שנהנית מדי פעם ללמוד קצת מזרמים אחרים. למשל מאד אוהבת את סיפורי רבי נחמן מברסלב. סיפורו מעשה ברב ובן יחיד פשוט נפלא בעיני. אני אוהבת מאד את השמחה החסידית, מעריכה מאד את קירוב הרחוקים של חב"ד, אבל ממש אוהבת את הזרם הליטאי. זה מזכיר לי בדיחה. מה ההבדל בין חסידים לליטאים? מסופר על יונתן בן עוזיאל שמרוב קדושה, ציפורים שהיו עוברות מעל ראשו היו נשרפות. פעם נקלעו לסביבתו חסיד וליטאי. אמר החסיד: וואו, תראה איזה צדיק הוא, אפילו הציפורים מעל לראשו נשרפות מעוצמת קדושתו", ענה הליטאי: "ומה עם צער בעלי חיים"?