לא מפתיע אותי בכלל מה שסיפרת על הבן שלך.
שמעתי אינספור סיפורים ב(כמעט)-30 שנות חיי כאן.
אני גם תמיד שומעת "אם זה היה קורה בברה"מ, הוא כבר היה חוטף אגרוף לפרצוף, הרמקולים היו מועפים מהחלון ובזה זה היה נגמר".
להגיד לך שאני בעד אלימות?
לא.
אני בעד פתרונות מילוליים, מתורבתים, אנושיים.
אבל אם אין עם מי לדבר... אם אנשים מבינים רק בכוח...
אז זה עדיף על זה שאנשים נורמטיביים יסבלו.
אבל זה לא עובד ככה בארץ.
לפני הרבה שנים אבא שלי סיפר לי שהוא הלך ברחוב וראה ילד כבן 9 הולך על המדרכה קרוב למכוניות החונות ושורט אותן עם המפתח שלו. אבא שלי העיר לו. במילים. ("ברוסיה כבר הייתי תופס אותו באוזן וגורר אותו עד הבית שלו, איפה שהפרחח היה חוטף מאבא שלו.") הילד בן ה-9 קילל אותו והמשיך לשרוט מכוניות.
שמעי... הבן שלי הוא לא אחד שינסה אפילו להתמודד מול כנופייה של אנשים מאיימים שאולי עלולים גם להיות אלימים. אז הוא סבל בשקט כמעט שנה, עד שהגיע הרגע שבו הוא פשוט עבר לגור במקום אחר. תקראי לזה פחד? תבוסתנות? אי רצון להיעזר אף הוא בכמה ביריונים? הכל אפשרי. אבל זהו. זה לא הוא ולכן הוא העדיף לסיים את הפרשה על מי מנוחות... והאמת שבעיניי זה עדיף! למה להסתכן בהיפגעות אלימה, או במצב, שבו הוא וחבריו יואשמו בנקיטת צעדים בלתי מידתיים? אז... עם כל האי נעימות, עדיף להתרחק. מספיק אנשים כבר נרצחו בארץ, רק בגלל הערה על "מקום חנייה"...
וסיפור אחר עבורך:
קנינו מקרר של מותג מסוים.
באותה תקופה (וללא כל קשר), מצאתי במוסף השבת של 2 עיתונים מהנפוצים בארץ, פרסום בגודל של 2 עמודים (יקר מאד)... שאמר משהו בסגנון: "אצלנו לא יגידו לך שרק המדחס הוא באחריות. אצלנו כל המקרר באחריות מלאה למשך 5 שנים". וזה ללא כוכבית או הערת שוליים שמגבילה חלק זה או אחר. אז שמרתי לעצמי עותק מהמודעה הזו.
3 שנים וקצת, גילינו שדלתות המקפיא (מקרר בעל 4 דלתות) החלו להחליד, למרות שהן 'היו אמורות' להיות מנירוסטה.
התלוננתי בפני היבואן. נעניתי, שהמודעה ששלחתי להם צילום ממנה לא מומנה על ידם (היתכן? והלוא שם המותג ושם היבואן היו רשומים שם... אז מי פרסם את זה? אחותי? [אין לי אחות])... ובקיצור, נוכחתי שהישועה לא תגיע מהם. פניתי למועצה לצרכנות, שנטלו את שרביט הטיפול בפרשה.
אחרי כמה וכמה מכתבים (עותקים התקבלו אצלי), נוכחתי שהיבואן עשה את כל המאמצים כדי להתחמק, אך המועצה לצרכנות לא וויתרו להם. בסוף, ניתנה החלטה, שהדלתות יוחלפו ללא כל תמורה. עברה כמעט שנה, עד שהיבואן הודיע לנו, שהדלתות שהוזמנו מהיצרן הגיעו סוף סוף לארץ. אבל לאחר שהגיעו, הן באמת הוחלפו, לשמחתי ולשמחת בני ביתי.
ועוד סיפור; הכי מוזר שיש.
רכשנו טלוויזיה סוני, מהעידן שעדיין לא היה לה חיבור ישיר לרשת המרשתת. הטלוויזיה פעלה ללא דופי עם ממיר יס עתיק, והכל היה טוב, עד שעברנו לממיר HD. אלא שאז... הפלא ופלא. כיבינו את הטלוויזיה והלכנו לישון, ואז, אחרי כחצי שעה, נשמע קול מהטלוויזיה, למשך כשנייה ואז היא שוב השתתקה. לא הופיעה תמונה ואנו לתומנו חשדנו, שאיזה נהג אידיוט נוהג לחנות באזור הבית שלנו, והוא פותח את דלת הרכב רגע לפני שהוא מכבה את הרדיו שלו... אלא שאז, ביום בהיר אחד, שמעתי צליל, שהזכיר לי קטע מפרסומת שמשודרת תדיר בטלוויזיה, ואז הבנתי שזה בא כרוח רפאים מהמכשיר שבחדר השינה שלנו... פניתי למחלקת השירות של ישפאר וביקשתי הסבר. הנציג גמגם, והציע שאכבה יחד עם הטלוויזיה גם את הממיר ויבוא שלום על ישראל. השבתי לו, שהוא מציע לי בעצם לשים גבס על היד, כשמה שבעצם קרה זה שנשברה הרגל...
העליתי את הסוגיה בפורום שעוסק בתחום הקולנוע הביתי, ושם אנשים לגלגו והציעו לי לשלוח את המכשיר הנדיר הזה למוזיאון, או שאמכור אותו במחיר מופקע לחובבי רוחות רפאים... אלא שבין כל ההודעות הלגלגניות, מישהו גם הציע לי להוריד בעזרת המחשב עדכון רשת שהוא מצא, להעתיק אותו לדיסק און קי ולהעבירו לטלוויזיה באמצעות חיבור ה-USB שלה. פעלתי כך, וראה זה פלא... הכל הסתדר נהדר.
ואז, הנציג הבכיר של ישפאר כתב תגובה בפורום... לפתע הוא התעורר... אז הוא הסביר, שהדגם הזה של הטלוויזיה אכן אינו מתחבר ישירות למרשתת, ולכן העדכונים עבורו נעשים ידנית באמצעות חיבור ה-USB, ולכן פעלתי 'איכשהו' נכון. ולמה איכשהו? כי לא פניתי (???) ישירות אליהם, כדי לבקש עדכון שמותאם לישראל, ולכן, באותה מידה שהצלחתי, הייתי עלול גם לגרום לנזק למכשיר, שכן הורדתי עדכון שנועד לבריטניה.
ואז הוא חטף ממני את כל מה שהיה לי בבטן נגדו... "מה? עכשיו אתה מתעורר? היכן היית כשפניתי לנציג שלהם, שהציע לי לכבות את הממיר יחד עם הטלוויזיה? ולמה, כאשר יש תקלה כזו בטלוויזיה, שהיא תוצר של טעות יצרן, אינכם שולחים טכנאי לבית הלקוח? למה שהלקוח יחפש או יבקש עדכונים מכם ויעשה את העבודה שלכם במקומכם? והלוא המכשיר נמצא עדיין באחריות!"
... ונחשי מה? הנציג הבכיר כבר לא חזר ולא השיב. הוא כנראה הבין שהוא יצא מבוזה.
. ים של אפשרויות. אני לא חושש מהיעדר הכוח שלי כלקוח. שילמתי טוב על הנסיעה הזאת. אבל אני לא אוהב להתלונן ובטח שלא על מקרים בהם הנילון יכול למצוא עצמו נפגע משמעותית מהתלונה, יותר מכפי שהייתי רוצה. כלומר מבחינתי יש לי דווקא יותר כוח כלקוח מכפי שהייתי רוצה שיהיה לי