אבוי לנו אם לאדם היה ערך מתוקף ציווי אלוהי בלבד.
גם אם אלוהים קיים, ואני כמובן לא יכול להוכיח שהוא לא, הרי הוא לא הראה את פרצופו על כדור הארץ כבר אלפי שנים, ואין לו שום סמכות אמתית כאן, למעט הסמכות שבני אדם מסוימים לוקחים לעצמים בשמו.
 
לו הסמכות שלו היית הדבר היחיד שנותן ערך לאדם, הרי שכבר מזמן היינו נכחדים.
 
לאדם יש ערך כי הוא נותן אותו לעצמו.
אתה אדם, אתה לא רוצה למות, אתה לא רוצה לסבול, ואתה לא רוצה שזה יקרה למשפחתך.
זה רצון טבעי של כל יצור חי, ומעצם העובדה שהוא חי - אם לא היה רוצה לשרוד, לא היה שורד.
 
הדוגמאות שהבאת על רצח ואונס לא תקפות:
ביוון, רומא וארה"ב, היסח שתיארת היה כלפי עבדים - שלא נחשבו חלק מהחברה, אלא רכוש.
לו אדם לבן בארה"ב היה אונס אישה לבנה, היו תולים אותו (באותו זמן זה היה עונש מקובל על כל פשע רציני, בלי יותר מידי התברברות כמו שיש היום).
 
אגב, גם אדם לבן שהיה משחרר עבד, היה נחשב לגנב, והיו תולים אותו - כי גנבה זה אסור.
(אם אתה לא מאמין לי, תפתח ספר היסטוריה)
 
הבעיה הטכנית עם גילוי עריות היא צאצאים - בחברה מודרנית אנו יודעים איך לקיים יחסים ולהימנע מצאצאים, לכן גילוי אריות, שאגב לא בדיוק מותר (אסמכתה לדבריך?), אינו בהכרח בעיה כפי שהיה בעולם העתיק.