צריכה תקווה...
הימים האלה קשים שוב...
בן 11.5, עבר באמצע השנה לכיתה קטנה בבית ספר אחר.
מקבל פריזמה וריטלין.
אני ואביו התגרשנו לפני כ-4 שנים. האבא לא יציב ולא בקשר.
היו התקפי זעם ואלימות כלפי וכלפי עצמו ובמהלך השנה, יחד עם הטיפול התרופתי לאט לאט היה שיפור. חברותי מאוד, חכם ומתקדם היטב בלימודים. נראה שגם גיל ההתבגרות הגיע אלינו מוקדם.
בשבועיים האחרונים כעסים, בבית הספר ובבית. אירוע אלימות חמור כלפי שלאחריו מאוד נבהל ממה שעשה. היום פצע את עצמו עד זוב דם.
מה עושים?
מצד אחד מקווה שיהיה טוב ומצד שני קצת איבדתי את התקווה היום.
הימים האלה קשים שוב...
בן 11.5, עבר באמצע השנה לכיתה קטנה בבית ספר אחר.
מקבל פריזמה וריטלין.
אני ואביו התגרשנו לפני כ-4 שנים. האבא לא יציב ולא בקשר.
היו התקפי זעם ואלימות כלפי וכלפי עצמו ובמהלך השנה, יחד עם הטיפול התרופתי לאט לאט היה שיפור. חברותי מאוד, חכם ומתקדם היטב בלימודים. נראה שגם גיל ההתבגרות הגיע אלינו מוקדם.
בשבועיים האחרונים כעסים, בבית הספר ובבית. אירוע אלימות חמור כלפי שלאחריו מאוד נבהל ממה שעשה. היום פצע את עצמו עד זוב דם.
מה עושים?
מצד אחד מקווה שיהיה טוב ומצד שני קצת איבדתי את התקווה היום.