פרץ רגשות, תחושות, מחשבות ורעיונות ליבי.
את אשר על ליבי ארצה לומר ולבטא היום הזה,וכל זאת ללא סדר אירגון והיגיון, כביכול,כלשהו בין משפט אחד שני כביטוי לסערת רגשות המתחוללת בעולמי שלי,שממנו נעקר כל זכר לעץ רענן והושחתה כל חלקה טובה: ארור היום בו נולדתי, אל יהי ברוך,ארור העת שבו יצאתי מרחם אמי,ושאפתי נשימה ראשונה ,הרגע בו נפקחו עיניי בפעם הראשונה.מאוסים יהיו אלה הרגעים. טוב מותי מחיי,מאלה טוב אי היוולדיי. לא שיניתי סידרי עולם מעוותים,לא לחמתי למען אמת ומוסר לא נאבקתי למען שוויון וצדק.הייתי כלא הייתי. מגרעות ופיגומים ניחנו בי ,עצומים דיים מכדי למנוע את אשר על רוחי-על כן לא תיהי ידי משגת ...להגשימם-חרף רצוני להטיב לכל,כל זאת ממני מנעת. לא דיי בכך,אותי לבדי הותרת מספרי את פירקה של אהבה תלשת-עקרת לעולם לא אדע מהי אהבת אמת,כנראה, לא אחוש בה לעולם-אהבה שכזאת אמיתית היא? או פיגום נוסף . בספר רדוד ממילא עוד דיללת, נפש חברה ואמיתה לא נתת..אותי לבד ליגון השארת. כשלתי אני באילו החיים.העכרתי עצמי.עוללתי לשסע עמוק עד מאוד ,שלעולם לא יגליד עוד. תעתעתי עצמי לחשוב כי כשרון הענקת מעבר לגרעון-והינה אני יושב כאן עם חור גדול כאחד אשר סוסיו לא ידע לרתום. אחרונה בקשה לי אליך -אותה אל תבזה: קח רוחי אליך שם אשכון תחת עץ רענן לפאתי נחל הנושק אל הים עוד אחזה באור קסום,שאת פצעי יירפא. אשב לי שם לעולם,וחלק לא אקח לי במחזה כוזב ואכזר .
את אשר על ליבי ארצה לומר ולבטא היום הזה,וכל זאת ללא סדר אירגון והיגיון, כביכול,כלשהו בין משפט אחד שני כביטוי לסערת רגשות המתחוללת בעולמי שלי,שממנו נעקר כל זכר לעץ רענן והושחתה כל חלקה טובה: ארור היום בו נולדתי, אל יהי ברוך,ארור העת שבו יצאתי מרחם אמי,ושאפתי נשימה ראשונה ,הרגע בו נפקחו עיניי בפעם הראשונה.מאוסים יהיו אלה הרגעים. טוב מותי מחיי,מאלה טוב אי היוולדיי. לא שיניתי סידרי עולם מעוותים,לא לחמתי למען אמת ומוסר לא נאבקתי למען שוויון וצדק.הייתי כלא הייתי. מגרעות ופיגומים ניחנו בי ,עצומים דיים מכדי למנוע את אשר על רוחי-על כן לא תיהי ידי משגת ...להגשימם-חרף רצוני להטיב לכל,כל זאת ממני מנעת. לא דיי בכך,אותי לבדי הותרת מספרי את פירקה של אהבה תלשת-עקרת לעולם לא אדע מהי אהבת אמת,כנראה, לא אחוש בה לעולם-אהבה שכזאת אמיתית היא? או פיגום נוסף . בספר רדוד ממילא עוד דיללת, נפש חברה ואמיתה לא נתת..אותי לבד ליגון השארת. כשלתי אני באילו החיים.העכרתי עצמי.עוללתי לשסע עמוק עד מאוד ,שלעולם לא יגליד עוד. תעתעתי עצמי לחשוב כי כשרון הענקת מעבר לגרעון-והינה אני יושב כאן עם חור גדול כאחד אשר סוסיו לא ידע לרתום. אחרונה בקשה לי אליך -אותה אל תבזה: קח רוחי אליך שם אשכון תחת עץ רענן לפאתי נחל הנושק אל הים עוד אחזה באור קסום,שאת פצעי יירפא. אשב לי שם לעולם,וחלק לא אקח לי במחזה כוזב ואכזר .