פילוסוף קליני.

הרהרנית

New member
אז ככה. כמה תשובות ועוד שאלה

לגבי עבודה...הרי שיש לי בעיה עקרונית. האם לעבוד במה שאני יכולה וכבר עשיתי בעבר...זה ללכת על בטוח, אין לי סיפוק בעבודה. ואין לי רצון בה. האם כשאני בוחרת לי עיסוק יותר נכון ללכת עם עד כמה אתרום מעצמי לזולת, או לפי כמה אצמח? כל העניין של עבודה סבוך קצת. סבוך כי אני לא רוצה להיות במקום של הדור של הורי שחיכו 20 שנה מהרגע שנבר להם ועד הרגע של הפנסיה. לא תרמו לעצמם ולא לזולת. ואני באמת רוצה להיות במקום של תרומה לעומת שחיקה וביטחון. האם זה יור ברור עכשיו?
 
קצת יותר ברור

אז למה לא תחכי עד שתמצאי מקום שבו תרגישי שאת גם תורמת וגם צומחת? ואם לא תמצאי, אולי תמציאי (מצטער אם זה נשמע פנטזיונרי, לא התכוונתי) לעצמך עיסוק כזה. עד כמה דחוף לך להתחיל לעבוד כעת?
 

הרהרנית

New member
כבר שנה וחצי שאני לא עובדת

ובתחושה האישית...הגיע הזמן. האם פגישת יעוץ אחת..הייתה מחדדת את הפער בין הרצוי למצוי? מודדת את המוטיבציה האמיתית במציאת עבודה? להמציא? אני צריכה להיות עם שילוב של אשת חזון ואשת ביצוע. לא שילוב שכיח. בכל אופן, הפורום מתחיל לקבל אופי והווי. זה יופי. ישר כוח
 

niva99

New member
פילוסוף קליני נשמע כמו

דיסוננס קוגניטיבי... איך הוא בדיוק יעזור לפציינט? יתחיל להתפלצף עד שהמסכן יחזיר נשמתו לבורא.
 
למעלה