על חברים ואהבת ישראל|דגל
בס"ד שבוע טוב ומבורך לכולם. ברשותכם, הייתי רוצה לעורר שוב את הדיון על חברים חילונים. זו ממש בעיה בשבילי, כי היא יוצרת קונפליקטים אצלי. בשלוש וחצי שנים האחרונות הרבה קשרים עם החברים הישנים ניתקו, או בגלל שהם לא רצו לקבל אותי בהחלטתי לחזור בתשובה או בגלל שבאמת הרגשתי כי לא נשארו עוד נושאי שיחה משותפים והחברות דועכת מאליה. אם זאת, נשארו עדיין חברים מסויימים שאותם אני אוהבת מאוד. בפועל, הסתירה אצלי נובעת מכך: מצד אחד, אסור לשכוח כי גם הם יהודים לכל דבר ואנחנו מצווים באהבת ישראל. בסך הכל, אין אהבת חינם, רק שנאת חינם. למה? הרי יהודי הוא ואני חייבת בכבודו !! כל בחורה או בחור שאני רואה ברחוב, עם שיער ורוד ועגילים בכל מקום וכו´, אני יודעת בבירור כי יש בהם את הניצוץ האלוקי ויש להם תיקון. אחרי הכל, מי אני לשפוט, לפני מס´ שנים, הייתי מאוד מאוד דומה להם. החברים שנשארו לי אוהבים אותי בזכות מי שאני ומכבדים את זה שאני לא אצא איתם למקומות הישנים ולא אוכל אצלם וכו´.. מעבר לזה, מבחינה עקרונית, אני נגד זה שחוזרים ינתקו קשר כי זה יוצר הפרדה בעם, מה שרק מגביר את חוסר ההבנה שלהם, מה שעוזר לשנאת חינם לגבור וזה פשוט אסוןר שיקרה עכשיו. בטח שלא בדור שלנו. ובטח לא מצידנו. מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מהקשיים שזה מעביר אותי. כאשר אנחנו יושבים ביחד ומדברים והם שואלים שאלות של טעם , אז יש שיחה טובה ובונה וזה טוב. אבל הם גם מדברים על החיים שלהם וזה מחזיר אותי אחורה. אני לא יכולה להגיד להם לא לדבר על זה בנוכחותי, בגלל שאז החברות היא חד צדדית ואז אני אצא לא בסדר. אבל החיים האלו כבר לא ממש שייכים לי וזה מקשה מאוד. אני לא יודעת מה לעשות... באמת ששלושת החברות הטובות ביותר שלי הן החברות שרכשתי במדרשה ואותן אני מוקירה ואוהבת. התיעצתי עימן גם והן בהחלט מבינות אותי. כי כשהן מדברות עם חילונים, זה פחות מפריע להן, כי זה חיצוני להן, הן גדלו בבתים דתיים לחלוטין. אבל הצד המעודד בזה, זה לדוגמא חברה חילונית ששואלת אותי למה אני לא מציעה לה לבוא לשיעור פעם ואני שואלת אם היא רוצה לבוא והיא עונה בשלילה. אז אני אמרתי לה דבר פשוט מאוד. יש לה נשמה מדהימה והיא כ"כ קרובה שכמעט אפשר לנגוע בתשובה שלה. היא תגיע לזה לבד, ממש עוד מעט. ואם היא רק צריכה אותי, אני שם ! זה מעודד, כן, אבל עדיין קשה. אז מה עושים ?! תמר. (מי אמר אי פעם שלעשות תשובה זה קל או נוח ?!)
תמר.
בס"ד שבוע טוב ומבורך לכולם. ברשותכם, הייתי רוצה לעורר שוב את הדיון על חברים חילונים. זו ממש בעיה בשבילי, כי היא יוצרת קונפליקטים אצלי. בשלוש וחצי שנים האחרונות הרבה קשרים עם החברים הישנים ניתקו, או בגלל שהם לא רצו לקבל אותי בהחלטתי לחזור בתשובה או בגלל שבאמת הרגשתי כי לא נשארו עוד נושאי שיחה משותפים והחברות דועכת מאליה. אם זאת, נשארו עדיין חברים מסויימים שאותם אני אוהבת מאוד. בפועל, הסתירה אצלי נובעת מכך: מצד אחד, אסור לשכוח כי גם הם יהודים לכל דבר ואנחנו מצווים באהבת ישראל. בסך הכל, אין אהבת חינם, רק שנאת חינם. למה? הרי יהודי הוא ואני חייבת בכבודו !! כל בחורה או בחור שאני רואה ברחוב, עם שיער ורוד ועגילים בכל מקום וכו´, אני יודעת בבירור כי יש בהם את הניצוץ האלוקי ויש להם תיקון. אחרי הכל, מי אני לשפוט, לפני מס´ שנים, הייתי מאוד מאוד דומה להם. החברים שנשארו לי אוהבים אותי בזכות מי שאני ומכבדים את זה שאני לא אצא איתם למקומות הישנים ולא אוכל אצלם וכו´.. מעבר לזה, מבחינה עקרונית, אני נגד זה שחוזרים ינתקו קשר כי זה יוצר הפרדה בעם, מה שרק מגביר את חוסר ההבנה שלהם, מה שעוזר לשנאת חינם לגבור וזה פשוט אסוןר שיקרה עכשיו. בטח שלא בדור שלנו. ובטח לא מצידנו. מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מהקשיים שזה מעביר אותי. כאשר אנחנו יושבים ביחד ומדברים והם שואלים שאלות של טעם , אז יש שיחה טובה ובונה וזה טוב. אבל הם גם מדברים על החיים שלהם וזה מחזיר אותי אחורה. אני לא יכולה להגיד להם לא לדבר על זה בנוכחותי, בגלל שאז החברות היא חד צדדית ואז אני אצא לא בסדר. אבל החיים האלו כבר לא ממש שייכים לי וזה מקשה מאוד. אני לא יודעת מה לעשות... באמת ששלושת החברות הטובות ביותר שלי הן החברות שרכשתי במדרשה ואותן אני מוקירה ואוהבת. התיעצתי עימן גם והן בהחלט מבינות אותי. כי כשהן מדברות עם חילונים, זה פחות מפריע להן, כי זה חיצוני להן, הן גדלו בבתים דתיים לחלוטין. אבל הצד המעודד בזה, זה לדוגמא חברה חילונית ששואלת אותי למה אני לא מציעה לה לבוא לשיעור פעם ואני שואלת אם היא רוצה לבוא והיא עונה בשלילה. אז אני אמרתי לה דבר פשוט מאוד. יש לה נשמה מדהימה והיא כ"כ קרובה שכמעט אפשר לנגוע בתשובה שלה. היא תגיע לזה לבד, ממש עוד מעט. ואם היא רק צריכה אותי, אני שם ! זה מעודד, כן, אבל עדיין קשה. אז מה עושים ?! תמר. (מי אמר אי פעם שלעשות תשובה זה קל או נוח ?!)
