על השעבוד

דקל נור*

Well-known member
כשאני מארחת, אני מקנאה בבוקר אותו יום, ביושבי בתי הקפה, ביוצאים לטיול של יום שישי או סתם שופינג.
רק עכשיו התיישבתי, עם רגליים דואבות, אחרי שכולם הלכו וניסיתי לעשות קצת סדר במטבח, לטובת הבוקר שאחרי.
אין דרך אחרת לבלות עם המשפחה, בלי להשתעבד?
 

אבח"י

Well-known member
כשאני מארחת, אני מקנאה בבוקר אותו יום, ביושבי בתי הקפה, ביוצאים לטיול של יום שישי או סתם שופינג.
רק עכשיו התיישבתי, עם רגליים דואבות, אחרי שכולם הלכו וניסיתי לעשות קצת סדר במטבח, לטובת הבוקר שאחרי.
אין דרך אחרת לבלות עם המשפחה, בלי להשתעבד?
יש
שהם יביאו את האוכל, ואת תקני חד"פים יפים ומושקעים. אגב, חלק מהם אפשר לשמור.
זכור לי בזמנו הוריי קנו כלים מפלסטיק עמיד ע"מ להגן על כלי החרסינה היקרים שלהם, שהוצאו רק בעיתות מיוחדים.
חלק מהחד"פים בני זמננו יפים וטובים לא פחות מכלי זכוכית למיניה.
 

דקל נור*

Well-known member
יש
שהם יביאו את האוכל, ואת תקני חד"פים יפים ומושקעים. אגב, חלק מהם אפשר לשמור.
זכור לי בזמנו הוריי קנו כלים מפלסטיק עמיד ע"מ להגן על כלי החרסינה היקרים שלהם, שהוצאו רק בעיתות מיוחדים.
חלק מהחד"פים בני זמננו יפים וטובים לא פחות מכלי זכוכית למיניה.
אין מצב שנאכל בחד"פים ,למעט כלי אחד או שניים מסיבה של שמירת הסביבה. כשאעמוד בשערי גנעדן, לא תעמוד נגדי טביעת הרגל הפחמנית שלי
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
כשאני מארחת, אני מקנאה בבוקר אותו יום, ביושבי בתי הקפה, ביוצאים לטיול של יום שישי או סתם שופינג.
רק עכשיו התיישבתי, עם רגליים דואבות, אחרי שכולם הלכו וניסיתי לעשות קצת סדר במטבח, לטובת הבוקר שאחרי.
אין דרך אחרת לבלות עם המשפחה, בלי להשתעבד?
לפני כחודש פנתה אלי השותפה ואמרה כי מתחיל להיות לה קשה לארח את כולם כמה ימים רצופים ומה דעתי לצאת לחג למלון. קפצתי על המציאה, בדקתי דילים באינטרנט ונתתי לה רשימה כדי שתבחר אבל ברגע האחרון היא השתפנה ואמרה שהשנה בכ"ז נארח בבית.

התחלתי עם האפיה והבישולים לפני יותר משבועיים (כשעוד הישלתי את עצמי שאצליח להשחיל שבוע אילת לפני החגים) אבל כל רגע במטבח היה תענוג. המנכ"לית בישלה בערך לאוגדת חי"ר אבל קטונתי מלהבין את חישובי הכמויות שלה.

ארחנו השנה 7 מבוגרים ו15 מתבגרים עד קטנטנים וחוץ מקצת רעש בזמן השנ"צ עבר די בשלום.

לגבי החנייה אז מלבד החניות שלנו יש לי עוד 4 מקומות חנייה ספיר בחצר אז אם מישהו נתקל בבעייה שיפנה אלי ובשמחה אני יסה לו מחיר.

שנה טובה לכל כולנו בתקווה שתהייה קצת יותר טובה מהיוצאת.
 

SupermanZW

Well-known member
כשאני מארחת, אני מקנאה בבוקר אותו יום, ביושבי בתי הקפה, ביוצאים לטיול של יום שישי או סתם שופינג.
רק עכשיו התיישבתי, עם רגליים דואבות, אחרי שכולם הלכו וניסיתי לעשות קצת סדר במטבח, לטובת הבוקר שאחרי.
אין דרך אחרת לבלות עם המשפחה, בלי להשתעבד?
הדרך היחידה לבלות עם המשפחה בלי להשתעבד היא לבלות בחוץ, במקום שאחרים משרתים אותך ואת משפחתך ואתם משלמים על השירות. זה או לטרוח או לשלם, אין דרך שלישית.
 

Zadig

Well-known member
הרעיון בראש השנה הוא למלא מצברים. את מדברת על ריקונו. אם לא היינו גזעניים, היית יכולה לשכור כמה עבדים בדרום ת"א, ובעלות של גרושים היו מתקינים לך אירוח מושלם כולל שירותי נקיון.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אפשר, הנה אנחנו מתארחים אצל הראשונה ובעלה, כל המשפחה עם המוני הזוגות וריבוא הנכדים, ועוד 2 משפחות אורחות שאני לא כל כך יודע מי הן, אף שהסבירו לי כמה פעמים. קשור משהו להורים של הנשים של התאומים של הראשונה ובעלה.
והראשונה שמארחת לא התעסקה לא בבישולים ובוודאי לא בנקיונות.
היא רק נותנת הוראות.
אבל בשביל זה צריך שיהיו לך שתי עובדות משק בית צמודות ועוד שתיים שהצטרפו לתקופת החג.
ואז את אכן יכולה גם לארח וגם להיות חופשיה.
 

דקל נור*

Well-known member
אפשר, הנה אנחנו מתארחים אצל הראשונה ובעלה, כל המשפחה עם המוני הזוגות וריבוא הנכדים, ועוד 2 משפחות אורחות שאני לא כל כך יודע מי הן, אף שהסבירו לי כמה פעמים. קשור משהו להורים של הנשים של התאומים של הראשונה ובעלה.
והראשונה שמארחת לא התעסקה לא בבישולים ובוודאי לא בנקיונות.
היא רק נותנת הוראות.
אבל בשביל זה צריך שיהיו לך שתי עובדות משק בית צמודות ועוד שתיים שהצטרפו לתקופת החג.
ואז את אכן יכולה גם לארח וגם להיות חופשיה.
נכון חלקית. עדיין היא צריכה לתכנן, לקנות, ולוודא שהעובדות תבשלנה כמו שכיוונה, שיערכו שולחן יפה וכו. גם לנהל ולפקח גוזל משאבים.
 

סופהו 1

Well-known member
נכון חלקית. עדיין היא צריכה לתכנן, לקנות, ולוודא שהעובדות תבשלנה כמו שכיוונה, שיערכו שולחן יפה וכו. גם לנהל ולפקח גוזל משאבים.
בשעה שכתבת הייתי בשלב של הפעלת מדיח א', זריקת מבט אל השולחן המבולגן, ערימות הכלים המחכות למדיח והחלטה (וגם ידיעה) ששום דבר לא יברח. גם המחשבה שאולי, כמו שסבתי אמרה, תגיע בלילה איזו פיה, תנקה ותסדר, דחפה אותי אל המיטה ואל תשע!!! שעות שינה מתוקה.

ולעניין "אין דרך אחרת לבלות עם המשפחה, בלי להשתעבד?" מסתבר שאפשר. ראי את כל אלה שפשוט מזמינים מקום במלון, להם ולכל בני משפחתם, או, שירותי קייטרינג, ניקיון וכד.

יש מי שיגידו שהחלק של תכנון התקרובת ומי יכין מה, רשימת ועריכת קניות, בישול, עריכת שולחן, ניהול האירוע ואחריו, זה החלק הקשה.. אבל כשחושבים על זה, לעומת התכנון של מי מוזמן ומי לא יבוא, או יעשה פרצוף כי ההוא מוזמן ומי ישב ליד מי? ווי, ווי, ווי, זה עלול להיות מבצע רציני וקשה הרבה יותר.
שנים צלחתי את העניין בשלום (גם משום שיש רק גורם בעייתי אחד) ורק השנה כמעט נפלתי לזה, עם בלאגן גדול בדרך: מ 13 בסימן שאלה קטן האם החייל יגיע או לא, הפכנו ל-15..21...15..19..21.. ואז, רגע לפני עריכת השולחן, הצטמצמנו (לצערי, כי אחד הנכדים חלה בקורונה :confused:), ל-14.
היה קצת פחות שמח, אבל נעים וטעים.

בריאות לכולנו,
חג שמח,
ושנה טובה
יותר.
 

סופהו 1

Well-known member
אפשר, הנה אנחנו מתארחים אצל הראשונה ובעלה, כל המשפחה עם המוני הזוגות וריבוא הנכדים, ועוד 2 משפחות אורחות שאני לא כל כך יודע מי הן, אף שהסבירו לי כמה פעמים. קשור משהו להורים של הנשים של התאומים של הראשונה ובעלה.
והראשונה שמארחת לא התעסקה לא בבישולים ובוודאי לא בנקיונות.
היא רק נותנת הוראות.
אבל בשביל זה צריך שיהיו לך שתי עובדות משק בית צמודות ועוד שתיים שהצטרפו לתקופת החג.
ואז את אכן יכולה גם לארח וגם להיות חופשיה.
הפולניות זה אצלך? אם כן, זה קצת לא מסתדר לי .
מה עם
-אל תשאלו איזה יום עבר עלי?
-מחמש בבוקר אני על הרגליים,
-לא ישבתי לרגע...
-זה ממש נס שעדין לא התמוטטתי
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
מחמש בבוקר אני על הרגליים
אצלנו במשפחה אף אחד לא מתרשם מחמש בבוקר, הראשונה ואני מתחילים ב-3 מאז ומעולם, וגם שאר בני המשפחה מתחילים מאד מוקדם.
אבל אל דאגה, לפולניות שלי יש שליטה ומיומנות מושלמות בכישרון הפולני העיקרי - לעורר באנשים מסביב רגשות אשם.
תיאור ממצה של מערכת היחסים שלי עם הראשונה הוא שאני כל הזמן אשם במשהו, והיא כל הזמן סולחת לי.
אפילו לא צריך להגדיר אשמה מסויימת. אשם באופן כללי. אבל זה בסדר כי היא סולחת לי, באופן כללי.
 

סופהו 1

Well-known member
אצלנו במשפחה אף אחד לא מתרשם מחמש בבוקר, הראשונה ואני מתחילים ב-3 מאז ומעולם, וגם שאר בני המשפחה מתחילים מאד מוקדם.
אבל אל דאגה, לפולניות שלי יש שליטה ומיומנות מושלמות בכישרון הפולני העיקרי - לעורר באנשים מסביב רגשות אשם.
תיאור ממצה של מערכת היחסים שלי עם הראשונה הוא שאני כל הזמן אשם במשהו, והיא כל הזמן סולחת לי.
אפילו לא צריך להגדיר אשמה מסויימת. אשם באופן כללי. אבל זה בסדר כי היא סולחת לי, באופן כללי.
גם הפולניה לא מתרשמת מחמש בבוקר. רק מזכירה לכולם וכן, מנסה לעורר רגשי אשם.
אם העזר שכנגדה אכן מרגיש רגשות אשם, אין מושלם מזה.
אח"כ היא סולחת? אז מדוע התגרשה ממך?
(לא, אין צורך לפרט)
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
אח"כ היא סולחת? אז מדוע התגרשה ממך?
אז זהו שהיא טוענת שאני יזמתי את הגירושין ולא היא. אני זוכר בדיוק ההפך, אבל עכשיו כולם מקבלים את העמדה שלה.
אפילו את אמא שלה שהיתה בצד שלי כל השנים, היא הצליחה להפוך.
אין כל כך מה לפרט, זה די מסכם את העניין. אני אשם והיא סולחת.
השורה התחתונה היא שקשה, קשה להיות נשוי לפולניה.
 

צליליתה1

Well-known member
אחרי שנות שיעבוד ארוכות השנה סוף סוף קארמה הבינה שסוף סוף לא תורי
כיף להתארח, כיף להגיע עם מקסימום 1 סיר (קערת סלט, עוגה, וכו) וערימת מתנות
לא כיף לחפש חניה, לחנות רחוק מאוד ולהסחב עם כל הכיף מהשורה מעל

השנה סוף סוף קארמה גם טיפלה בחניה, המארחים עשו קומבינות עם שכנים, ולרוב האורחים חיכו מקומות טובים

לעומת הבית שלי, שנמצא במקום בערך הכי מאותגר בעולם, כשאחד השכנים דואג להוציא את המכונית שלו. מהחניה שלו ולהעמיד במקום (מעט המקום) ששמור לאורחים כדי שאם פתאום יבוא לו אורח תהיה לו עבורו חניה. ואני לא מדברת על ערב חג, אחרי תיאומים בווטסאפ של הבניין, עם הסכמה של כולם. אני מדברת על יום יום כל יום כל היום.

היה לי. ממש נעים להגיע כאורחת לחניה שמורה ובטוחה שגם נעים מאוד למארחים, שיודעים כמה הקלו על האורחים.

שנה טובה, שתנשבנה לנו קצת רוחות של שפיות
 

אבח"י

Well-known member
אחרי שנות שיעבוד ארוכות השנה סוף סוף קארמה הבינה שסוף סוף לא תורי
כיף להתארח, כיף להגיע עם מקסימום 1 סיר (קערת סלט, עוגה, וכו) וערימת מתנות
לא כיף לחפש חניה, לחנות רחוק מאוד ולהסחב עם כל הכיף מהשורה מעל

השנה סוף סוף קארמה גם טיפלה בחניה, המארחים עשו קומבינות עם שכנים, ולרוב האורחים חיכו מקומות טובים

לעומת הבית שלי, שנמצא במקום בערך הכי מאותגר בעולם, כשאחד השכנים דואג להוציא את המכונית שלו. מהחניה שלו ולהעמיד במקום (מעט המקום) ששמור לאורחים כדי שאם פתאום יבוא לו אורח תהיה לו עבורו חניה. ואני לא מדברת על ערב חג, אחרי תיאומים בווטסאפ של הבניין, עם הסכמה של כולם. אני מדברת על יום יום כל יום כל היום.

היה לי. ממש נעים להגיע כאורחת לחניה שמורה ובטוחה שגם נעים מאוד למארחים, שיודעים כמה הקלו על האורחים.

שנה טובה, שתנשבנה לנו קצת רוחות של שפיות
לא היתה בעיית חניה, לשם שינוי
הבאנו רק את הקינוח [מאפיית קינוחים כשרה למהדרין, ששולחים אלייך הביתה, את שומרת במקרר עד שצריך]
חזרנו עם עוגת סולת גאונית
וזהו
אני מאוד אוהב לבשל, לא אוהב לארח, זה התחום של זוגתי.
אחרי אירוח אנחנו מרימים רגליים, ורק לאחר מנוחת לילה טורחים לנקות ולסדר.
 
למעלה