סופו של ´המדע הבדיוני´

סופו של ´המדע הבדיוני´

הנה מאמר קטן ונחמד הדן בסופו של ´המדע הבדיוני´. המעניין מכל אודות מיקומו של המדע בעת המודרנית היתה נטילה העמדה של המדינה המודרנית אודותיו. לקראת תחילת המאה ה-20 עת נוצרו ונוצקו יסודות המדינה המודרנית, החלו הקברניטים הפוליטיים בחיפוש אחר מנגנון שישפיע ויסרס את הדת. כל משטר נקט בגישה שונה. המשטרים הלא דמוקרטיים לא הסכימו עם הדת וחיסלו את מעמדה. כך היה במשטר הקומוניסטי, וגם במשטר הטוטאליטרי הנאצי והפאשיסטי. המדינה תפסה את מקום הדת ויצרה מערכת ערכי יסוד חלופיים לדת שהחזיקה כל עוד השלטון הרצחני והשתלטני מסגנונם התקיים. המשטרים הדמוקרטיים עמדו בפני בעיה קשה. הם מחויבים לערכים ליברליים. הערכים הליברליים לא מאפשרים התנגדות לזרם דת, משום שיש בכך ניגוד לעקרונות הליברליים והדמוקרטיים. לכן רקמו המדינות המודרניות קשר עם ´מוסדות המדע´. הן אימצו את האוניברסיטאות ויצרו דת מדינה חדשה. מטרת הדת היתה להוכיח ש´המדע´ יושיע את האנושות בחברה הדמוקרטית המודרנית, המדע מצריך מחשבה ליברלית ותמיד יפתור את בעיות האנושות בזכות דרכיו. הדת שקידשה את המדע שלטה בחמישים השנים הראשונות של המאה ה-20. עם זאת, היא הובילה את המדע המודרני לכוחות ויכולות מפלצתיות, שהמוכרת בהן היא ´פצצת האטום´. פצצה זאת כמובן נוסתה על ידי בני האדם שהנהיגו את המדינה המודרנית מתוך חוסר הבנת כוחה, או יותר נכון, מ´עודף´ הבנת כוחה. הדת שיצרו המדינות המודרניות החלה להסדק מאז שנות החמישים. גם המדינות המודרניות עצמן הולכות ומאבדות מכוחן. כיום הן פחות ופחות רלונטיות באשר לאזרחיהן עצמן. המדינות הלכו ונפתחו וכך המסחר בהן הלך ונפתח. כוחו של המדע כמושיע התגלה עד מהרה כקשקוש דתי שיסוד האמונה בו לא יותר מופרך מהאמונה הדתית. המדינות המודרניות לא הצליחו לגרום להשכלה המונית ולאמונה מושלמת בכוחות הישועה של המדע. על רקע אלה החל לצמוח ה´מדע הבדיוני´. מדובר בתופעה חברותית הקשורה לעיתים עם ´ספרות´. אבל היא מתקשרת עם עוד אלמנטים של אומנות כמו ´ציור´ ו´קולנוע´. המדע הבדיוני הוא מאווי נפשם של הנערים בני המעמד הבורגני לכך שהמדע יחזור לכוחו. הם בעצם מקווים לשוב כוחה של המדינה המודרנית, מאחר שהם מאוימים מהמגמה בה פועלים מכל העולם, יחד עם מהנדסים זולים ממדינות זרות, ואנשי תעשייה עשירים רבי ממון, לוקחים את יכולת ההשתכרות שלהם ופוגעים בה באופן משמעותי. בקיצור ה´מדע הבדיוני´ הוא תופעה חברותית בלי שום קשר לאלמנטים הספרותיים שלה, והוא קורס כי התופעה הזאת שמתחזקת בעיתות המצוקה של המדינה המודרנית, תופעה זאת מתגברת מעבר לנקודת החזור, ויותר הפנטזיות הללו לא יועילו לבני המעמד הבורגני שעומדים בעולם שבו למדינה אין הרבה יותר כח מלחברה רב-לאומית מקומית. ח.ש אפריל 2002
 
את מפרסמת את זה כסיפור?

כלומר, מעין מאמר בדוי? טוב, אז אני אתייחס אליו כאל כזה. הבעיה העיקרית של המאמר היא חוסר סדר. היה ברור שיש לך רעיון: מדע-בדיוני מנסה לשקם את האמונה ב"דת" המדע שהניסה באמצעים דמוקרטיים את רגליה של ה"דת" הרגילה. נחמד. אבל המאמר נותן תחושה של ערבובית רעיונות, שלא מקושרים אחד לשני עד הסוף. נותרתי בסוף עם תחושה מעורפלת של "מה היא רצתה לומר?". ישנן כמה דרכים לבנות מאמר, שתיים מהן הן: *לשים את הרעיון המרכזי בפסקא הראשונה, ואז להרחיב אותו ולתמוך בו בעזרת דוגמאות (שאגב, אלו דברים שחסרים במאמר. דוגמאות, סימוכין). *לבנות תיאוריה, ואז בסוף להביא את הכל לשיא, לרעיון המרכזי, ולסכם הכל. עשית משהו מאוד דומה, אבל הסיכום חסר לי. נראה כאילו המאמר לא באמת מוקד סביב רעיון, ואז סגר את כל הקצוות הפתוחים, אלא פשוט זרם. נחמד, אבל מבלבל. במקרה שזה אכן מאמר, ואולי גם לא שלך, אני מתנצלת. לא הבנתי כראוי. ועוד כסת"ח אחד: (מאוד) יכול להיות שאני טועה. אני רק אומרת את דעתי. _________________ יום לא-הולדת שמח, גל נ.ב אם זה לא את אלא אתה, אני מצטערת. איך זה מרגיש שכשמדברים באופן כללי מתייחסים אלייך במין הלא נכון? הא?
 

ange noir

New member
נשמע כמו מגן בחיבור של טכנופוב

אולי אני אשמע קצת ביקורתי מדי, אבל אני לוקח את הסיכון. תוכן המאמר הזה הוא בבחינת כפירה בעיקר של המד"ב, הוא היה פה הרבה לפני הדיקטטורות ויהיה פה הרבה אחרי הדמוקרטיות. בני אדם מאז ומעולם חלמו על העתיד, בלי שום קשר לדת או נסיון אמונה. להתיחס למד"ב כאל תופעה חברתית זה מוצדק ללא צל של ספק, והחובבות ממחישה את זה. מה שכן, זה לא מוצדק להתיחס למד"ב כאל אשליה פנטזיונרית שלא תעזור. היכן היינו היום ללא המד"ב... יש שתרחו לחשוב על זה והגיעו למסקנה שכך: תוכנית החלל לעולם לא היתה קמה ולכן לא היו לנו לוויני תיקשורת וGPS, לא היו לנו מערכות מיחזור מתקדמות ועד היום הינו חושבים שלנוגה יש אטמוספירת חמצן-חנקן. מנועים חשמליים היו מתפתחים הרבה יותר לאט ומחשבים היו דין מפלצות שממלאות חדר. המד"ב הוא שלוחה של הדמיון האנושי, כלי להמחשת רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. הוא משמש מקור השראה וכלי להתפתחות עבור האנושות. אם תבחנו את חומר הקריאה של אנשים כמו סטיב ג´ובס ודין קימן תמצאו שם די הרבה מד"ב. מד"ב הוא מדונם של החולמים, ובלי חלומות אין רעיונות חדשים ובעלדיהם אין התפתחות. חלומות בסוף מתגשמים, כל מה שצריך זה לתת להם דחיפה והם יהפכו למציאות. אני, בתור חובב גאה יכול להגיד שרצוי שמגמת המד"ב תתפתח בארצנו, אנשים שחושבים יכולים למצוא פיתרונות יצירתיים לבעיות הקשות ביותר ואולי זה מה שאנחנו צריכים, פיתרון מהמד"ב, מופרח ופנטסטיתי... "תמיד יהיה החלום המאה"
 
למעלה