מי זאת ואיפה רונה קינן?
השאלה הזאת חזרה אצלי בראש במשך כל ההופעה, אבל אני מניחה שאני כבר מתחילה להתרגל לרונה קינן החדשה אחרי כ"כ הרבה הופעות כאלה.. מודה שחסרים לי מאוד הקוקו הנמוך, העמידה הבישנית, הזמזום העדין של הקהל והמלנכוליות-מה, אבל אין ספק שהיא פורחת ומתפתחת, ולי אין ברירה אלא להתרגל.. לחשוב שפעם ישבתי ובכיתי איתה בהופעות ועכשיו כולם מרקדים וקופצים ומתפרעים כאילו טעינו בכתובת ונכנסנו להופעת רוק כלשהי..
התרגשתי לשמוע את 'הלילה לא שירים' שפתח את ההופעה, ואת 'הפעם האחרונה' שכבר שנים בקושי שומעים בהופעות, אבל חוץ מזה כיכב בעיקר האלבום האחרון לצערי..
בגדול היתה הופעה טובה (ועם אנשים טובים, אבל זה כבר לא קשור) ונהנתי כמו תמיד מרונה.. מחכה להופעות האקוסטיות שיחזירו קצת את הרוגע של פעם, אבל שמחה שבתור אמן היא ממשיכה ומתפתחת ולא תקועה על אותה הנקודה.. כי אחרת היא תשתעמם ותפסיק להופיע
אהבתי את השילוב עם אסף אבידן ו'מבול' עשה לי צמרמורת גם עם אסף (כי אי אפשר לשמוע את השיר הזה ולא לחטוף צמרמורת נראה לי), דווקא אהבתי את האומץ (בעיקר שלו) לשיר את זה.. ובהתחלה הרגישו שקשה לו והוא קצת צפצף עד שהתחילו היללות הרגילות והכיפיות שלו!
אין לי איזה משפט לסיכום כי אני כבר לא זוכרת יותר מדי פרטים..
חג שמח!!!