מתבוננת מהצד
הבטתי מהצד במבטים שלך בה, זה כזה יפה אבל כיצד? כיצד אני אמורה לאחל לך איתה טוב, אם בליבי אתה נמצא קרוב? כיצד אני צריכה לחייך כשתנשק את שפתיה? ליבי ימעך לעיניי התמונה בין שפתיך לשפתיה. כיצד ליבי יכול להתמודד, בכל הלחץ הוא כבר לא עומד. היא באמת כל כך חמודה ואפילו יפה והיא מתאימה לך. מעניין מה היא אוהבת בך..? אני מתבוננת בך ואתה נראה לי מושלם, אחד יחיד בכל העולם. השפתיים הוורודת והעיניים הכחולות.. כל הלילה אני רואה אותך בחלומות. מרגישה כאילו בחלומותיי אתה רודף אותי, אך בעצם זה ליבי ועיניי שרוצים אותך בתוך חיי. מה היא חושבת עליך כאשר היא מסתכלת בעיניך? האם גם בעיניה אתה נראה לה מושלם? יחיד בכל העולם? אבל היא בכלל לא מסתכלת עליך, היא לא שווה את מאמציך, אני רואה איך אתה נפגע כשהיא הולכת לנשק איזה מישהו שהיא רק פגשה. איך אתה עוצר את הנשימה, את הצרחה. אתה רוצה אותה איתך והיא מנשקת בחור שאפילו לא שווה אותה. ואני שוב מתבוננת מהצד, יודעת שאוהב אותך לעד. ליבך רק לה שייך וכאשר ליבי מבין שאהובי הלך, הוא מצטמק לכדור קטנטן. כל הגוף הופך למאובן. אני נופלת על הרצפה, ברכיי כבר כואבות נורא. אני לא רוצה עוד לעמוד, אני תמיד אמעוד. כי אני זקוקה לתמיכה שלך אבל היא מוענקת רק לה. אז כאשר אני אביט בכוכבים ואדע שאין בליבי עוד צרכים חוץ מלהיות לידך וכל רגע לבלות איתך. אני אכנס לתוך המים ואטבע לרקע השמיים. בנוף יפיפה שמשקף את הצבע שלך בעיניים. אני אמות מתוך אהבה שנשארה טובה ותמימה. אמות ביסוריים, בעינויים, אך לפחות אני יודעת שאשכח אותך לעולמים. וכתבתי לך מכתב שפשוט מתאר את המצב, עד כמה שאתה מיוחד, ולמה אהבתי אותך עד כאב ששרף לי את הלב. במכתב אני איחלתי לך רק טוב, שתדע שאשמור עליך מקרוב. שתצליח עם אותה בחורה שגנבה את ליבך. שלא תכעס על החחלטה לסיים את החיים בלי היסוס, בידיעה שאין דרך חזרה.
הבטתי מהצד במבטים שלך בה, זה כזה יפה אבל כיצד? כיצד אני אמורה לאחל לך איתה טוב, אם בליבי אתה נמצא קרוב? כיצד אני צריכה לחייך כשתנשק את שפתיה? ליבי ימעך לעיניי התמונה בין שפתיך לשפתיה. כיצד ליבי יכול להתמודד, בכל הלחץ הוא כבר לא עומד. היא באמת כל כך חמודה ואפילו יפה והיא מתאימה לך. מעניין מה היא אוהבת בך..? אני מתבוננת בך ואתה נראה לי מושלם, אחד יחיד בכל העולם. השפתיים הוורודת והעיניים הכחולות.. כל הלילה אני רואה אותך בחלומות. מרגישה כאילו בחלומותיי אתה רודף אותי, אך בעצם זה ליבי ועיניי שרוצים אותך בתוך חיי. מה היא חושבת עליך כאשר היא מסתכלת בעיניך? האם גם בעיניה אתה נראה לה מושלם? יחיד בכל העולם? אבל היא בכלל לא מסתכלת עליך, היא לא שווה את מאמציך, אני רואה איך אתה נפגע כשהיא הולכת לנשק איזה מישהו שהיא רק פגשה. איך אתה עוצר את הנשימה, את הצרחה. אתה רוצה אותה איתך והיא מנשקת בחור שאפילו לא שווה אותה. ואני שוב מתבוננת מהצד, יודעת שאוהב אותך לעד. ליבך רק לה שייך וכאשר ליבי מבין שאהובי הלך, הוא מצטמק לכדור קטנטן. כל הגוף הופך למאובן. אני נופלת על הרצפה, ברכיי כבר כואבות נורא. אני לא רוצה עוד לעמוד, אני תמיד אמעוד. כי אני זקוקה לתמיכה שלך אבל היא מוענקת רק לה. אז כאשר אני אביט בכוכבים ואדע שאין בליבי עוד צרכים חוץ מלהיות לידך וכל רגע לבלות איתך. אני אכנס לתוך המים ואטבע לרקע השמיים. בנוף יפיפה שמשקף את הצבע שלך בעיניים. אני אמות מתוך אהבה שנשארה טובה ותמימה. אמות ביסוריים, בעינויים, אך לפחות אני יודעת שאשכח אותך לעולמים. וכתבתי לך מכתב שפשוט מתאר את המצב, עד כמה שאתה מיוחד, ולמה אהבתי אותך עד כאב ששרף לי את הלב. במכתב אני איחלתי לך רק טוב, שתדע שאשמור עליך מקרוב. שתצליח עם אותה בחורה שגנבה את ליבך. שלא תכעס על החחלטה לסיים את החיים בלי היסוס, בידיעה שאין דרך חזרה.
