שונא המדינה
New member
מעגל קסמים.
אדם אחר היה קופץ מהחלון במקומי. כנראה יש לי מספיק חוסן לדברים. לו אלוהים יכול היה לדבר איתי, הייתי נותן לו 2 סטירות מצלצלות. ואני לא מתכוון לצום ביום כיפור, אלא אם יכריחו אותי. (אני לא מתכוון גם להתווכח עם האישה). כמה צרות אלוהים עשה לי. נניח שהייתם רואים את בירטני ספירס ברחוב - ההייתם נחשבים משוגעים משום כך שראיתם אותה? האם הדתיים שמאמינים באלוהים, נחשבים משוגעים? האם אמונה כלשהי שאין לה הוכחות מדעיות גורמת לאדם שמאמין באמונה להחשב כמשוגע? ונניח שנמציא אמונה חדשה, ולא בהכרח אמונה ... נניח שראיתם חללית בשמיים, אז קרה, בטעות. לא שמתם לב. הרי ההסתברות שאנו לבד ביקום היא אפסית. וההסתברות שאין מישהו בטכנולוגיה מפותחת מאיתנו היא אפסית. האם זה עושה אתכם משוגעים? מה ירדוף אתכם? החללית? או האנשים והסטיגמה שנדבקה עליכם? הרי לראות חללית או חוצן, זה כמו לראות את אלוהים (ולדעתי, אלוהים = חוצן). אז קרה שראיתם ... זוהי יכולה להיות חוויה נעימה דווקא, כמו חוויות רבות אחרות ... אך, החוויה הלא נעימה היא הסטיגמה הנוראית שיכולה להדבק אליכם. אז זה קרה לי, כמו למליונים רבים, ותאמינו או לא, זה לא ממש מטריד אותי, כמו שמטרידה אותי הסטיגמה שאני לא יכול לצאת ממנה : פרופיל 21, משוגע, משתמט, ומה לא. (גם אשתי רוצה לזרוק אותי מהבית. הרי אני תמיד מתפשר בעבודות, וכאחד שהציעו לו לפני 15 שנה להיות מנהל פרוייקטים בחברה מובילה, עם שכר של 40,000 ש"ח בחודש וסירב בנימוס, כיוון שהחברה עסקה עם עניינים בטחוניים, והכרתי את עוגמת הנפש מאחורי זה. עבודה שרציתי, לא השגתי, מתוך סינון טבעי של 90% מהעבודות שאני לא יכול לעסוק בהן, וכך התגלגלו להן למעלה מ-20 שנה מחיי). טוב שלפחות ניחנתי בקצת שכל לשרוד בחיי (לא ממש עם אשתי, שמן הסתם העניינים התגלגלו לכך, שכל יום רבים לדבאוני, ולא מעט בשל הפרופיל). אני לא יכול להתקבל לשום מוסד ממשלתי או צבאי, ולעבודות רבות (הרי אני משתמט, ואם אני אומר את האמת - אחשב משוגע ... לחזור להתנדב לשירות אני לא יכול, כי לדעתי, ידעו שם דברים, וניסו לטייח. אדם אחד פחות - מי ישים לב). הרי מליון נסיונות עשיתי מזה למעלה מ-20 שנה לחזור לשירות, ונעניתי בשלילה. כל זאת כי ראיתי את בירטני ספירס (סליחה, חללית, ואולי גם את מי שעומד מאחורי "אלוהים"), ומה שהרס לי את החיים, זה לא מה שראיתי, כי זה יכול לקרות לכל אחד (ולא ידעתי מכך מראש) זה הסטיגמה הנוראית - הרי משתמט או משוגע (או שניהם יחדיו). גם לערער על העונש (ואני נענש כל יום. לעתים זה נראה לי עונש גרוע יותר מעונש של אנס שנשפט למאסר). מה עושים - יורדים מהארץ. נראה קצת הזוי, ביחוד אדם בגיל 41. הספקתי לחסוך רק חצי מליון ש"ח בצד מזומן, ואני אצטרך להתחלק בכך עם אשתי. כמה עולה גרין קארד - 100 אלף , 200 אלף דולר. לא ממש מספיק לי הכסף. טוב, אי אפשר להחזיר 20 שנה אחורה. החלטתי שאני פותח סטארטאפ, לאור נסיוני הרב, תוכנית עסקית, עבודת תשתית, תכנות, ריגול תעשייתי, עבודה אינטנסיבית ללא ידיעה מתי יבוא המשקיע, אך וואי - כמה וכמה שזה קשה, ביחוד כשאין תמיכה מהבית (לא הורים, לא אישה). וביחוד אם אני לבד במערכה. חבל, וכמה חבל, וכמה יכולתי לתרום - כל חיי היו משתנים מקצה לקצה לולי הפרשיה, שאין לה אח ורע, ופשוט סתם. אני בסך הכל בפנים אוהב את המדינה, אך גרם לי לשנוא אותה ...
אדם אחר היה קופץ מהחלון במקומי. כנראה יש לי מספיק חוסן לדברים. לו אלוהים יכול היה לדבר איתי, הייתי נותן לו 2 סטירות מצלצלות. ואני לא מתכוון לצום ביום כיפור, אלא אם יכריחו אותי. (אני לא מתכוון גם להתווכח עם האישה). כמה צרות אלוהים עשה לי. נניח שהייתם רואים את בירטני ספירס ברחוב - ההייתם נחשבים משוגעים משום כך שראיתם אותה? האם הדתיים שמאמינים באלוהים, נחשבים משוגעים? האם אמונה כלשהי שאין לה הוכחות מדעיות גורמת לאדם שמאמין באמונה להחשב כמשוגע? ונניח שנמציא אמונה חדשה, ולא בהכרח אמונה ... נניח שראיתם חללית בשמיים, אז קרה, בטעות. לא שמתם לב. הרי ההסתברות שאנו לבד ביקום היא אפסית. וההסתברות שאין מישהו בטכנולוגיה מפותחת מאיתנו היא אפסית. האם זה עושה אתכם משוגעים? מה ירדוף אתכם? החללית? או האנשים והסטיגמה שנדבקה עליכם? הרי לראות חללית או חוצן, זה כמו לראות את אלוהים (ולדעתי, אלוהים = חוצן). אז קרה שראיתם ... זוהי יכולה להיות חוויה נעימה דווקא, כמו חוויות רבות אחרות ... אך, החוויה הלא נעימה היא הסטיגמה הנוראית שיכולה להדבק אליכם. אז זה קרה לי, כמו למליונים רבים, ותאמינו או לא, זה לא ממש מטריד אותי, כמו שמטרידה אותי הסטיגמה שאני לא יכול לצאת ממנה : פרופיל 21, משוגע, משתמט, ומה לא. (גם אשתי רוצה לזרוק אותי מהבית. הרי אני תמיד מתפשר בעבודות, וכאחד שהציעו לו לפני 15 שנה להיות מנהל פרוייקטים בחברה מובילה, עם שכר של 40,000 ש"ח בחודש וסירב בנימוס, כיוון שהחברה עסקה עם עניינים בטחוניים, והכרתי את עוגמת הנפש מאחורי זה. עבודה שרציתי, לא השגתי, מתוך סינון טבעי של 90% מהעבודות שאני לא יכול לעסוק בהן, וכך התגלגלו להן למעלה מ-20 שנה מחיי). טוב שלפחות ניחנתי בקצת שכל לשרוד בחיי (לא ממש עם אשתי, שמן הסתם העניינים התגלגלו לכך, שכל יום רבים לדבאוני, ולא מעט בשל הפרופיל). אני לא יכול להתקבל לשום מוסד ממשלתי או צבאי, ולעבודות רבות (הרי אני משתמט, ואם אני אומר את האמת - אחשב משוגע ... לחזור להתנדב לשירות אני לא יכול, כי לדעתי, ידעו שם דברים, וניסו לטייח. אדם אחד פחות - מי ישים לב). הרי מליון נסיונות עשיתי מזה למעלה מ-20 שנה לחזור לשירות, ונעניתי בשלילה. כל זאת כי ראיתי את בירטני ספירס (סליחה, חללית, ואולי גם את מי שעומד מאחורי "אלוהים"), ומה שהרס לי את החיים, זה לא מה שראיתי, כי זה יכול לקרות לכל אחד (ולא ידעתי מכך מראש) זה הסטיגמה הנוראית - הרי משתמט או משוגע (או שניהם יחדיו). גם לערער על העונש (ואני נענש כל יום. לעתים זה נראה לי עונש גרוע יותר מעונש של אנס שנשפט למאסר). מה עושים - יורדים מהארץ. נראה קצת הזוי, ביחוד אדם בגיל 41. הספקתי לחסוך רק חצי מליון ש"ח בצד מזומן, ואני אצטרך להתחלק בכך עם אשתי. כמה עולה גרין קארד - 100 אלף , 200 אלף דולר. לא ממש מספיק לי הכסף. טוב, אי אפשר להחזיר 20 שנה אחורה. החלטתי שאני פותח סטארטאפ, לאור נסיוני הרב, תוכנית עסקית, עבודת תשתית, תכנות, ריגול תעשייתי, עבודה אינטנסיבית ללא ידיעה מתי יבוא המשקיע, אך וואי - כמה וכמה שזה קשה, ביחוד כשאין תמיכה מהבית (לא הורים, לא אישה). וביחוד אם אני לבד במערכה. חבל, וכמה חבל, וכמה יכולתי לתרום - כל חיי היו משתנים מקצה לקצה לולי הפרשיה, שאין לה אח ורע, ופשוט סתם. אני בסך הכל בפנים אוהב את המדינה, אך גרם לי לשנוא אותה ...