אני עסוקה בלהשאר בחיים מאהבת הבורא
אתה יודע איך נאמר - איך יודעים מתי בורא עולם אוהב אותך? כשהוא מתעסק איתך כל הזמן. אז הוא מאד מאד מאד אוהב אותי. מתעסק איתי כל הזמן. מאתמול אני מנסה להכין לשבת ומה לא קרה לי. בעצם אפשר לומר שלא עובר יום ללא שארגיש שמי אני ומה אני אל מול אהבת הבורא. לא עובר יום ללא יסורי אהבה (כנראה שנאי צריכה הרבה עזרה לחתוך את הכבלים של חטאי העבר). מאתמול קורים לי דברים. אני נפצעת כל הזמן, נשברים דברים, פשוט אסון. וכאילו להכעיס, נשרפו לי קצוות האצבעות כך, שבקושי הצלחתי לסיים להכין את השבת. הרבה קרח ומים קרים הצילו את המצב. אני שמחה שיש לי כמה כבלים פחות משהיו לי אתמול. וכל זה בלי שעשיתי כלום מלבד להודות לו על כך שמתעסק איתי בכלל. אז לשמחתי הרבה השבת מוכנה מזה שעה לפחות, הכל כבר על הפלטה, האורות מכוונים, הסלטים מוכנים, הריחות משגעים ואני מרגישה את השבת מחייכת אלי מרחוק ורואה אותה הולכת ומתקרבת. אני מנפנפת לה לברכה לשלום עם קצות אצבעותי השרופות ומלאות השלפוחיות. וגם לכם אגיד שבת שלום. לא יודעת אם יצא לי להכנס עד לצאת השבת. למי מיכם שנכנס למנהגי אבלות במוצ"ש, מאלחת לכם שתזכו לבכות על ירושליים. שבת נפלאה לכולם בברכה תמנה
~~~ 