כמה פירושים:

כשקראתי את קריאת שמע חשבתי מחשבה. אלוהים עושה שם מין עסקה ברורה והוגנת עם העם: אם תקיימו את המצוות, אוריד גשם, תהיה חקלאות טובה, ותאכלו היטב. אם לא תקיימו את המצוות, אעשה שלא יהיה גשם, לא תהיה חקלאות, ותמותו. הירידה והעלייה בין שמיים וארץ כמו עסקת חליפין. גם הרעיון שישתחוו לאלוהים אחרים, מכיל עלייה וירידה של השתחוות. הוא נמצא בין הברכה והקללה. רעיון אחר שחשבתי עליו פעם הוא שהסנה הבוער סמל למשה: סבל ובער כל חייו ולא אוכל. האמירה שכלב לא יחרץ לשונו לפני מכת בכורות, יכולה לדעתי להעיד על כך שחיים ומוות ביד הלשון. האור נברא ביום הראשון כי העולם עשוי מחשמל, גם במוח יש חשמל ולכן זה גם אור המחשבה.
 
למעלה