כיצד יש להגיד: פסקאות או פסקות?

[taksis]

כיצד יש להגיד: פסקאות או פסקות?

 

[יאקים2]

גם וגם

במקורה המילה "פִּסְקָה" נוהגת בדומה לשמות סגוליים-מלעיליים ממין נקבה: סִפרה>סְפָרות; רִצפה>רְצָפות; לכן פְּסָקוֹת.
עם זאת, ראוי לזכור ששמות רבים במשקל זה הגיעו מן הארמית, ובשפה זאת הם היו ממין זכר: עִסְקָא,פִּסקא, גֻּזמא, נֻסחא ועוד, ואז הריבוי שלהם שימר את האל"ף שבסופם: עִסקָאות, פִּסקאות דֻּגמאות ועוד.
אני מעדיף להשתמש בעברית במין נקבה בכתיב שבסופו ה (פסקה, עסקה, נוסחה, דוגמה, ובריבוי ללא א: פְּסקות, עֲסקות, דוגמות. ועוד.

 

[taksis]

כלומר, כדאי לשמר אותן במין נקבה לכל אורך הדרך.

אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לדוגמה ספציפית:
המילה "דוגמה" יכולה לגרום לבלבול עם המונח הלועזי dogma. לא כדאי לכתוב אותה בא' כדי למנוע בלבול?

 

[trilliane]

לא; ההקשר מונע בלבול כזה מלכתחילה ונדיר שהוא מתקיים

 

[יאקים2]

הכתיב "דוגמא" אינו מקובל.

מרגע שכל המילים הללו התאזרחו בלשון העברית והפכו למין נקבה, ראוי ורצוי לכתבן בה"א בסופן.
לגבי DOGMA, הסיכוי שמישהו יתבלבל במשפט שיש בו הקשר, הנו קלוש. ואם תזכור ששכיחותה של הראשונה
רבה לאין ערוך על זו של השנייה, כך שאין צורך במעקפים מיותרים לענ"ד.

 

[taksis]

שאלה נוספת: השימוש ב"אמנם" במקום "אולם"

ראיתי דוגמות רבות לבלבול בין שתי המילים.
למשל: "הייתי עייף, אמנם לא יכולתי להרדם".
האם זו בהכרח טעות?

 

[איתי שלר]

זו טעות

"אמנם" משורש אמ"ן שמשמעותו אמת, ואינה משמשת כמילה נרדפת ל"אֲבָל".
עם זאת, התהליך העומד מאחורי הטעות מובן ומוכר- כשאתה מצביע על אמיתת איבר אחד במשפט, לעתים קרובות, אתה מציב זאת כניגוד לאיבר אחר, ומכאן הדרך קצרה להבנת המילה המאמתת כמילה מנגידה.
והרי גם המילה "אֲבָל" עצמה, משמשת במקרא במשמעות של "אכן", "אמת".

 

[trilliane]

אמנם מטרימה ויתור, צריכה לבוא בתחילת המשפט, לא כמילת חיבור

"אמנם הייתי עייף, אבל לא יכולתי להירדם".

 

[יאקים2]

טעות!

נראהה לי שאין לראות ב"אמנם" משמעות של ניגוד, אלא של אישור - אכן,

 

[taksis]

תודה לכולכם על התגובות המפורטות

 

[taksis]

שאלה נוספת

איך יש להגיד?
הטענה הוכחה שגויה
הטענה הוכחה כשגויה

 

[יאקים2]

הוכחה כשגויה -

זו דעתי, וכך אני נוהג.

 

[trilliane]

האפשרות השנייה