יש לי בעיה קטנה..

[למעלה מן הזמן]

יש לי בעיה קטנה..

שלום! אני לא בדיוק חזרתי בתשובה כי למדתי בבי"ס דתי מאז שהייתי קטנה אבל עד לפני שנה הרגשתי מאוד רחוקה והיו לי המון המון מחשבות לחזור בשאלה ולזרוק הכל ובאמת זילזלתי במצוות והכל.. ברוך ה´ לפני שנה בערך בעקבות כל מיני ארועים התקרבתי ופתאם קיבלתי את האמונה שלי חזרה. בהתחלה הכל היה טוב באמת התקדמתי ולמדתי כל יום והרגשתי כל כך שמחה שסוף סוף מצאתי את עצמי. אבל בחיים כמו בחיים אתה מתלהב ממשהו ואחרי כמה זמן אתה פתאם נופל למציאות ומאבד חלק מההתלהבות. וזה מה שקרה לי. בזמן האחרון אני מרגישה שכל מה שהיה לי כשהתחלתי להתקרב כל מה שעבדתי עליו בשנה האחרונה הולך לאיבוד ואני לא מצליחה להשיג עוד פעם את כל הרצון הזה שהיה לי להתקדם. זה לא שאני עושה פחות מצוות אני פשוט עושה אותן בלי אותו חשק. עכשיו אני צריכה לנסות להכריח את עצמי לפתוח ספר וללמוד וכאילו שכחתי את כל מה שההתקרבות הביאה לי ואני מתייחסת לכל זה כמו משהו מובן מאליו! ואני שונאת להרגיש ככה! אבל אני לא יודעת איך לשנות את זה! אני יודעת שאני צריכה ללמוד כדי להתחזק אבל אני פותחת ספר ולא מצליחה לקרוא יותר מכמה שורות וניסיתי המון פעמים! אז- האם זה רק אצלי ככה? או שזה נורמלי? אני מסתכלת נגיד על המשפחה שלי שחזרה גם בתשובה ב"ה ואני לא רואה שהם ירדם במשהו וזה רק גורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי.. אז בבקשה אתם יכולים אולי לעזור לי..איך משיגים חזרה את ההתלהבות הזאת והרצון להתקדם? זה אפשרי בכלל?

 

[giingiit]

בעייתך די מוכרת לכל בעל תשובה

בתהליך התשובה מתחיל בהמון סייעתא דשמייא וקורים המון דברים ממש יוצאי דופן ומרגשים. לאחר זמן הריגושים נעלמים ואז צריך להתמודד. מה שקורה זה שמקבלים כל מיני "מתנות" כדי לתת לנו אחר כך שאיפה למצוא שוב את אותו הריגוש שהרגשנו בהתחלה. הנפילות הרוחניות האלו גם הן למטרת עליה. השאיפה הזו היא אותה השאיפה שאת מביעה - הרצון להשיג בחזרה את ההתלהבות. כיצד משיגים בחזרה התלהבות? מבקשים מבורא עולם. אבא תעזור לנו להתחבר. תעזור לנו להתקרב ותעזור לנו לעבוד אותך בהתלהבות. מכיוון שרק על עצמי לספר ידעתי, בתקופות שםתאום אני נתקפת במחלת השגרה אני קוראת במקום ספרי הלכות ומוסר, ספרי חיזוק כמו סיפורים אמיתיים על אנשים אמיתיים, סיפורי השגחה כאלו, שמביאים דמעות לעיניים מהתרגשות. אחד הדברים החשובים ביותר זה ללכת לכמה שיותר שיעורי תורה. השהיה במחיצת לומדי תורה מאד מאד מחזקת רוחנית. וצריך לזכור שנפילות רוחניות כאלו הן תמיד למטרת עליה ויש להם אפילו שם. הן נקראות "קטנותא דמוחין". אז תרגעי, זה נורמלי וזה עובר.

 

[התרנגול]

שמעתי ע"ז משהו יפה

שבהתחלה, הקב"ה תמיד עוזר לאדם, מחזיק לו את היד, וכו´, כמו שנא´ "הבא לטהר מסייעין בידו", "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", "בצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך" ועוד ועוד. ואחרי תקופת ההתחלה, שהקב"ה רואה שהאדם מתחיל כבר ללכת, הוא רוצה לבדוק באמת אם האדם מסוגל גם בעצמו, ללא עזרה תמידית, אז הוא משגיח עליו עדיין, אבל מושך אותו למעלה עם פחות כח כמו בהתחלה, ונותן לו יותר להתקדם בכוחות עצמו, לראות עד כמה הוא מסוגל... המון הצלחה

תרנגול

 

[giingiit]

נכון, אבל לעולם הוא לא ייתן לאדם

לגמרי ליפול. לפעמים הוא ייתן לאדם להגיע ממש לתחתית, לשיא השפל והשפלות ורק אז נשלחת קרן אור ששולפת אותו מזה כי לפעמים רק מהשפל אפשר להבנות עם שורשים חזקים. איך נאמר - משיא החשכה פורץ הבוקר. משיא הרקב צומח העץ.

 

[התרנגול]

אכן, נכון...

ולכן, בהתחלה כתבתי, שה´ עוזב אותו, ונותן לו ללכת לבד, אבל אח"כ תיקנתי, שהוא עוזר לו פחות, אבל עדיין משגיח... "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"- מתוך הצרה- הוא יוושע...

 

[למעלה מן הזמן]

כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות..

בגלל השאלה שלי אתמול והתשובות הנכונות מאוד שלכם הסתכלתי וחיפשתי בספרים תשובה לשאלה..ומצאתי משהו ממש נכון שמן הסתם אתם מכירים -רבי נחמן מברסלב כותב - "כשאדם נכנס בעבודת ה´, אזי הדרך שמראים לו התרחקות. ונידמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל להיכנס בעבודת ה´. ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. וצריך התחזקות גדולה מאוד לבלי ליפול בדעתו, כשרואה שעוברים כמה ימים וכמה שנים שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודת ה´ ועדיין הוא רחוק מאוד ולא התחיל כלל להיכנס בשערי הקדושה.... ונדמה לו כאילו אין ה´ יתברך מסתכל עליו כלל כי הוא יתברך אין רוצה בו כלל... הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאוד מאוד ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. " -ליקוטי מוהר"ן חלק ב´ תורה מ"ח-

 

[מנהל פורום ברסלב]

ועוד הוא כותב שם:

"...והכלל, אחי, אהובי, חזק ואמץ מאד, ואחוז עצמך בכל הכוחות להשאר קיים בעבודתך" ועוד עיין שם. התורה הזו (מאמר מ"ח בליקוטי מוהר"ן תניינא) נקראת "מכתב התחזקות" אצל חסידי ברסלב, כי שלא כדרכו של רבי נחמן היא כתובה ממש כמכתב הפונה אלינו. ובאמת ראוי לכל יהודי בלי יוצא מן הכלל לזכור את הדברים ובס"ד הם יחזקו אותו בזמן משבר.

 

[בהילוך איטי]

../images/Emo26.gifאשריכםםםםםםםםם../images/Emo36.gif

חבריקוס ישר כח בונה מתחילים להתקדם פה באמת כל הכבוד קדימה קדימה עלו והצליחו

 

[בת יפתח]

נורמלי ביותר

מבחינתי בכל אופן ... גם לי זה קורה כל כמה זמן ואני מתחילה ליהיות שאננה ... ואז אני שוב מתפללת או קוראת והכל חוזר אליי...