חשבון נפש - קצת אחרי יום כיפור ../images/Emo7.gif
בוקר - השעה 10:15 עדיין בקושי התעוררתי אחרי שנכנסתי לדיכי בעקבות המשחק של מכבי ת"א אתמול, צלצול טלפון. החברה הכי טובה שלי, גלית, על הקו. היא חייבת לדבר איתי דחוף, כך אמרה. קבענו להיפגש לקפה. נכנסתי לבית קפה וחיבקתי את גלית. אבל היא שידרה קרירות מתמיה. היא נמנעה מלהביט לי בעיניים ואני התחלתי לחשוש. ובצדק. גלית החליטה לעשות איתי חשבון נפש, קצת אחרי יום כיפור. שיהיה חשבתי. וכאן טעיתי טעות חמורה. החברה, שהייתה אמורה להיות הכי טובה, התגלתה כמישהי בעלת דעות קדומות, ממש חברה ב"יד לאחים". והנה הסיפור: גלית גדלה בבית מסורתי. הוריה שומרי מצוות אבל לא דתיים במובן המלא של המילה. אחרי שנודע לה שיש לי ארוס נוצרי, היא קיבלה ועודדה מה שהתגלה כצביעות גמורה. היא אמרה לי "נטע, את חברה שלי המון שנים, אבל אני לא מסוגלת לחשוב שאת תתחתני אם מישהו נוצרי ושהוא עוד כושי. אותי לא חינכו כך ואני מצטערת אבל אני לא מסוגלת לקבל את זה, ואותך". הרגשתי כאילו שאני נופלת. חשבתי שאולי לא שמעתי נכון. אבל היא המשיכה "תראי, אני לא רוצה לפגוע בך אבל אני לא מבינה איך את יכולה להתחתן אם מישהו כזה, זה נגד הטבע. זה לא נכון. אני אהיה צבועה אם אני אגיד שאני מסכימה עם זה. אני מצטערת, אבל אני לא יכולה לראות את החבר הזה שלך. אין לי נגדו משהו בתור בן-אדם. אבל, יש לי הרבה נגד הקשר שלכם. אני מקווה שתיפרדו". ישבתי המומה... וכועסת עד מוות. "סליחה" שאלתי "מה זאת אומרת שאני והוא ניפרד? אני אוהבת אותו. רק עכשיו נזכרת להגיד לי את זה? אחרי כל ההצגות הקטנות שלך? ושלא תעיזי לקרוא לו כושי, יש לו שם, אנתוני והוא מולטי. איך את בכלל יכולה להגיד לי כזה דבר?! אם יש לך כזאת תפיסה צרה, כאלה דעות שמרניות ומתחסדות אז באמת אין לנו מה להמשיך להיות חברות "טובות" אני ממש מרחמת על זה שאת לא יכולה לקבל כאלה דהרים. זה לא נגד הטבע, זה משהו טבעי. אני לא מסתכלת עליו כעל נוצרי, אלא כעל בן-אדם שאני אוהבת ורוצה לחיות ולמות איתו ואני מצטערת שהייתי עיוורת ולא ראיתי שאת, שגיליתי את כל ההתחבטויות והחששות, מפנה לי ככה את הגב"! עזבתי אותה עם החשבון ואני מעדיפה לא לראות אותה לעולם. עכשיו תגידו לי אתם, מה אתם הייתים עושים? נכון, לכל אדם הזכות למחשבותיו אבל, למה הצביעות הזו? להגיד את האמת, נפגעתי ואני עדיין כועסת ואני חושבת לעצמי: איך זה שיש בני-אדם כל-כך אטומים ומיושנים?
מקווה לשמוע תגובות ועצות... שלכן, במהון
,ניקול
בוקר - השעה 10:15 עדיין בקושי התעוררתי אחרי שנכנסתי לדיכי בעקבות המשחק של מכבי ת"א אתמול, צלצול טלפון. החברה הכי טובה שלי, גלית, על הקו. היא חייבת לדבר איתי דחוף, כך אמרה. קבענו להיפגש לקפה. נכנסתי לבית קפה וחיבקתי את גלית. אבל היא שידרה קרירות מתמיה. היא נמנעה מלהביט לי בעיניים ואני התחלתי לחשוש. ובצדק. גלית החליטה לעשות איתי חשבון נפש, קצת אחרי יום כיפור. שיהיה חשבתי. וכאן טעיתי טעות חמורה. החברה, שהייתה אמורה להיות הכי טובה, התגלתה כמישהי בעלת דעות קדומות, ממש חברה ב"יד לאחים". והנה הסיפור: גלית גדלה בבית מסורתי. הוריה שומרי מצוות אבל לא דתיים במובן המלא של המילה. אחרי שנודע לה שיש לי ארוס נוצרי, היא קיבלה ועודדה מה שהתגלה כצביעות גמורה. היא אמרה לי "נטע, את חברה שלי המון שנים, אבל אני לא מסוגלת לחשוב שאת תתחתני אם מישהו נוצרי ושהוא עוד כושי. אותי לא חינכו כך ואני מצטערת אבל אני לא מסוגלת לקבל את זה, ואותך". הרגשתי כאילו שאני נופלת. חשבתי שאולי לא שמעתי נכון. אבל היא המשיכה "תראי, אני לא רוצה לפגוע בך אבל אני לא מבינה איך את יכולה להתחתן אם מישהו כזה, זה נגד הטבע. זה לא נכון. אני אהיה צבועה אם אני אגיד שאני מסכימה עם זה. אני מצטערת, אבל אני לא יכולה לראות את החבר הזה שלך. אין לי נגדו משהו בתור בן-אדם. אבל, יש לי הרבה נגד הקשר שלכם. אני מקווה שתיפרדו". ישבתי המומה... וכועסת עד מוות. "סליחה" שאלתי "מה זאת אומרת שאני והוא ניפרד? אני אוהבת אותו. רק עכשיו נזכרת להגיד לי את זה? אחרי כל ההצגות הקטנות שלך? ושלא תעיזי לקרוא לו כושי, יש לו שם, אנתוני והוא מולטי. איך את בכלל יכולה להגיד לי כזה דבר?! אם יש לך כזאת תפיסה צרה, כאלה דעות שמרניות ומתחסדות אז באמת אין לנו מה להמשיך להיות חברות "טובות" אני ממש מרחמת על זה שאת לא יכולה לקבל כאלה דהרים. זה לא נגד הטבע, זה משהו טבעי. אני לא מסתכלת עליו כעל נוצרי, אלא כעל בן-אדם שאני אוהבת ורוצה לחיות ולמות איתו ואני מצטערת שהייתי עיוורת ולא ראיתי שאת, שגיליתי את כל ההתחבטויות והחששות, מפנה לי ככה את הגב"! עזבתי אותה עם החשבון ואני מעדיפה לא לראות אותה לעולם. עכשיו תגידו לי אתם, מה אתם הייתים עושים? נכון, לכל אדם הזכות למחשבותיו אבל, למה הצביעות הזו? להגיד את האמת, נפגעתי ואני עדיין כועסת ואני חושבת לעצמי: איך זה שיש בני-אדם כל-כך אטומים ומיושנים?
