בשר ../images/Emo13.gif
השאלות שלך תאורטיות ובהן כבר טמונה התשובה שלך שהכנת מראש. מכיוון שאתה מניח הנחות לגבי מהי המציאות כמו שהיא, זה מה שאתה רואה בה. החיים הם חיים. בלידה חבוי כבר המוות, גופים פיזיים הם שבריריים וזמניים. זה העולם בו אנו חיים. קבל אותו כמו שהוא, אלו הם נתוני ההתחלה. עגמומיות, כאב, אכזריות, סבל, אדישות, חוסר אכפתיות - אלא הנחות שלך לגבי המציאות ועל מי שחווה אותה. על מה הן מבוססות? אם אתה רוצה לראות משהו באמת, עליך להוריד את המשקפיים, ורודים או שחורים. ללא חלוקה שלך בפנים בין טוב ורע, נכון או לא נכון, העוקץ של השיפוט נופל. והרי בלי הפרשנות האישית "רע לי" איך יהיה לך רע? לכן קודם כל תוותר על הנחות מוקדמות. אתה לא יודע מה תראה. אל תאמין לאלה האומרים שהעולם אכזר. אל תאמין לאלה האומרים שהכל נפלא. תלך בדרך ותגלה בעצמך. לשם כך עליך להודות בפני עצמך שברגע הזה יש פילטרים דרכם אתה מסנן ומפרש את המציאות. ולפתח מודעות לראות אותם ומעבר להם. כשתלך כברת דרך תיווכח בעצמך, האם אתה הופך לאדיש וקר או דווקא למאוד איכפתי, מלא נתינה, אוהב, מלא חמלה כלפי מישהו אחר הסובל נפשית/פיזית. מה יהיה יחסך אז לעולם כולו. תוכל לראות מהו המקור של כאב/סבל נפשי (אתה לא "אמור" לחוש שום דבר תגובתי, לא משנה מה הן נסיבות החיים סביבך, אלא אם כן אתה מתוכנת לכך). ומהו יחסך לכאב פיזי אובייקטיבי (הקשבה לגוף ופעולה בהתאם). יש אנשים עגמומיים, אובדניים, כואבים, אכזריים, סובלים, אדישים, והם חלק מהעולם, וזה בסדר. כך הם מפרשים את העולם ואת עצמם, ובמסגרת הזו הם פועלים. יש כאלה הרודפים אחר עונג חושי, אושר זמני, כסף, פרסום, האדרה אישית, וזה גם בסדר. כל אחד ודרכו. וכך העולם נוהג. העולם הוא כפי שהוא, ובו יש הכל - בכי וצחוק, עונג וכאב, אור וחושך. איך אתה רוצה להיות ומה היית רוצה לעשות למען העולם? לא יעזור כל הבשר שבעולם מכל סוג שהוא
עליך לצעוד בדרכך ולהביט בעיני הרוח
