חושב לחזור

בזמן האחרון יש בי כמיהה לחזור בתשובה. הדאיג אותי שיש הגבלות בדת שיכולות לפגום ברוחניות שלי שהיא הסיבה העיקרית לרצון לחזור. סביר שאבחר להיות מתון ולא קיצוני וידוע לי שיש הקלות ופירושים שונים. חשוב לי שאוכל לצייר ולפסל ואמרו לי שאם לא מדובר באלילים אז מותר. חשוב לי להקשיב לשירת אישה ודתייה אחת אמרה לי שיש הקלות כמו שאם האישה נראית רק בתמונה מותר להקשיב לשירתה. המורה לפיתוח קול עושה לנו קונצרטים ביישוב שלי עם כל תלמידיו ביחד ואני עלול לשמוע שירת תלמידה וכמובן לא ארצה להפסיק ללמוד אתו, ולפעמים מביאים לכפר זמרים וזמרות והדת עלולה למנוע ממני לבוא להקשיב. ארצה גם לדעת באיזו מידה מותר לצרוך וליצור ספרות ואמנות עם ארוטיקה, אני כותב שירים כתחביב עיקרי וצופה את עתידי כמשורר והרבה משיריי עוסקים במין ואני מניח שאם גם בתורה יש ארוטיקה אז מותר כשהיא עדינה לעסוק בה. גם כמעט בכל הסרטים האמנותיים שיש עכשיו רואים דמות עירום וארצה לדעת כמה זה יוצר בעיה לצפות בסרטים. בנוסף אני לא יודע איך אוכל להתמודד עם הגבלות כמו לצום בלי שתיית מים בכלל ביום חם, אמרו לי שאולי אפשר להגיע לזה בהדרגה ולהתרגל. מבקש דעות מכוונות.
 

Harrington

Well-known member
אכן יש דעות לפיהן עניין איסור שמיעת שירת נשים נוגע רק לנשים ששרות 'לייב' ולא לשמיעה דיגיטלית וכיו"ב.

מומלץ להתייעץ עם גורם תורני, לאו דווקא באינטרנט אלא באופן פרונטלי, ולקבל הכוונה מדויקת ונכונה יותר עבורך.
 

ai27

Well-known member
בזמן האחרון יש בי כמיהה לחזור בתשובה. הדאיג אותי שיש הגבלות בדת שיכולות לפגום ברוחניות שלי שהיא הסיבה העיקרית לרצון לחזור. סביר שאבחר להיות מתון ולא קיצוני וידוע לי שיש הקלות ופירושים שונים. חשוב לי שאוכל לצייר ולפסל ואמרו לי שאם לא מדובר באלילים אז מותר. חשוב לי להקשיב לשירת אישה ודתייה אחת אמרה לי שיש הקלות כמו שאם האישה נראית רק בתמונה מותר להקשיב לשירתה. המורה לפיתוח קול עושה לנו קונצרטים ביישוב שלי עם כל תלמידיו ביחד ואני עלול לשמוע שירת תלמידה וכמובן לא ארצה להפסיק ללמוד אתו, ולפעמים מביאים לכפר זמרים וזמרות והדת עלולה למנוע ממני לבוא להקשיב. ארצה גם לדעת באיזו מידה מותר לצרוך וליצור ספרות ואמנות עם ארוטיקה, אני כותב שירים כתחביב עיקרי וצופה את עתידי כמשורר והרבה משיריי עוסקים במין ואני מניח שאם גם בתורה יש ארוטיקה אז מותר כשהיא עדינה לעסוק בה. גם כמעט בכל הסרטים האמנותיים שיש עכשיו רואים דמות עירום וארצה לדעת כמה זה יוצר בעיה לצפות בסרטים. בנוסף אני לא יודע איך אוכל להתמודד עם הגבלות כמו לצום בלי שתיית מים בכלל ביום חם, אמרו לי שאולי אפשר להגיע לזה בהדרגה ולהתרגל. מבקש דעות מכוונות.
חלק גדול מהמגבלות שאתה מציג - הן עניין התפתחותי: כיוון שאתה ברמה רוחנית נמוכה,
אינך חש בפגיעה שהפעולות גורמות, ולכן חושש משינוי שיגרום להפחתה מההנאה המלווה אותן.

תוכל בהחלט להצטרף לבית כנסת, ולהתנסות הדרגתית בתפילה, שמירת שבת, שמירת כשרות וכו',
וכך רמתך הרוחנית תעלה, ותחוש בעצמך בנזק מפעולות מסויימות,
כך שתבין יותר, והשינוי ינבע ממך - ולא מתחושת כורח חיצוני.

חשוב לציין,
חלק מהדברים שציינת הם חומרות מסוימות, שאנשים לוקחים על עצמם (שירת נשים), תוך הבנה של מצבם האישי (הנאה מינית משירתה של אישה נשואה למשל, שעלולה לעורר בך מחשבות זימה כלפיה, ואולי אף לממשן),
חלק (עיסוק באירוטיקה) הוא עצמו איסור.
וחלק (לצום בלי לשתות מים ביום חם) הוא בעיקר מגבלה חשיבתית.
היום כמעט תמיד נמצאים במתחם ממוזג, וניתן לארגן שהות כזו כשיודעים מראש שמדובר ביום צום,
או לחלופין - ללכת לנוח או לעצור את הצום, אם אתה חש שאימצת עצמך יותר מדי.
 
כמו שהדגשתי מה שבעיקר מפריע לי אינו המגבלות הפיזיות, יותר המגבלות הרוחניות נפשיות. חשוב לי לדעת איך אפשר למרות הדת לצייר, לפסל, לשמוע אישה שרה, לכתוב ולקרוא ספרות עם ארוטיקה, ולראות סרטים כאשר ברוב הסרטים כיום יש עירום.
 

ai27

Well-known member
כמו שהדגשתי מה שבעיקר מפריע לי אינו המגבלות הפיזיות, יותר המגבלות הרוחניות נפשיות. חשוב לי לדעת איך אפשר למרות הדת לצייר, לפסל, לשמוע אישה שרה, לכתוב ולקרוא ספרות עם ארוטיקה, ולראות סרטים כאשר ברוב הסרטים כיום יש עירום.
בוא נצא מנקודת הנחה שלא תהפוך לחרדי, אלא תהיה מסורתי.
אז ביום שבת תלך לבית כנסת ותתפלל,
ובאמצע השבוע תצייר ותפסל ותראה סרטים.

בהמשך תגדל והעיסוק בארוטיקה כנראה ידעך.
 
מה פירוש תגדל? אני מספיק גדול! אני עוסק בארוטיקה במובן של כתיבת שירים ארוטיים אמנותיים, קריאת ספרות אמנותית מעניינת עם ארוטיקה וראיית סרטים איכותיים שיש בהם גם ארוטיקה ועירום. אני מספיק מרוצה מחיי הרומנטיים והארוטיים עם נשים, וגם אינם מעניינך אם לא אכפת לך.
 
נערך לאחרונה ב:

Critical Thinking

Active member
בזמן האחרון יש בי כמיהה לחזור בתשובה. הדאיג אותי שיש הגבלות בדת שיכולות לפגום ברוחניות שלי שהיא הסיבה העיקרית לרצון לחזור. סביר שאבחר להיות מתון ולא קיצוני וידוע לי שיש הקלות ופירושים שונים. חשוב לי שאוכל לצייר ולפסל ואמרו לי שאם לא מדובר באלילים אז מותר. חשוב לי להקשיב לשירת אישה ודתייה אחת אמרה לי שיש הקלות כמו שאם האישה נראית רק בתמונה מותר להקשיב לשירתה. המורה לפיתוח קול עושה לנו קונצרטים ביישוב שלי עם כל תלמידיו ביחד ואני עלול לשמוע שירת תלמידה וכמובן לא ארצה להפסיק ללמוד אתו, ולפעמים מביאים לכפר זמרים וזמרות והדת עלולה למנוע ממני לבוא להקשיב. ארצה גם לדעת באיזו מידה מותר לצרוך וליצור ספרות ואמנות עם ארוטיקה, אני כותב שירים כתחביב עיקרי וצופה את עתידי כמשורר והרבה משיריי עוסקים במין ואני מניח שאם גם בתורה יש ארוטיקה אז מותר כשהיא עדינה לעסוק בה. גם כמעט בכל הסרטים האמנותיים שיש עכשיו רואים דמות עירום וארצה לדעת כמה זה יוצר בעיה לצפות בסרטים. בנוסף אני לא יודע איך אוכל להתמודד עם הגבלות כמו לצום בלי שתיית מים בכלל ביום חם, אמרו לי שאולי אפשר להגיע לזה בהדרגה ולהתרגל. מבקש דעות מכוונות.
מה בעולם גורם לך לסבור כי קיים אֵל?
מילא, מי שגדל בסביבה חרדית - סביר למדי כי ישאר חרדי עד מאה ועשרים.
אולם, חילוני, homo sapiens, אדם נבון?!
 

ai27

Well-known member
מה פירוש תגדל? אני מספיק גדול! אני עוסק בארוטיקה במובן של כתיבת שירים ארוטיים אמנותיים, קריאת ספרות אמנותית מעניינת עם ארוטיקה וראיית סרטים איכותיים שיש בהם גם ארוטיקה ועירום. אני מספיק מרוצה מחיי הרומנטיים והארוטיים עם נשים, וגם אינם מעניינך אם לא אכפת לך.
תראה - זה באמת לא ענייני, ואתה זה שהעלת את הנושא.
פשוט כל האובססיה על הנושא לא מובנת.
אנשים משתנים, וגם אם זה טעמך היום - זה לא אומר שזה יהיה טעמך עוד 5 שנים.
 
האל רעיון מופשט שמהווה את הכוח הרוחני מוסרי של אדם. הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, אולי הכוח האלקטרומגנטי שבחומרים. הוא מקשר בין המודעויות ויוצר את המודעויות.
 
חשוב לעסוק באמנויות שונות באופן כולל, וחבל יהיה לי להפסיק לעסוק באמנות מסוימת או בתוכן מסוים באמנות ובתרבות בגלל הדת. אני חושב לחזור כי הרגשתי שהדת תבטא יפה את הכוח הרוחני החזק הפועל בי.
 

Harrington

Well-known member
בגדול חזרה בתשובה מתבצעת כאשר היהודי מגיע למסקנה שיש א-ל אחד לעולם שהוא אמת ותורתו אמת ומחייבת את העם היהודי והוא בתוכו.

אם זאת מסקנתך הפנימית האמיתית והכנה, הרי שאין כל סיבה לחשוש שתתקשה עם מצוות מסוימות, שכן מתוך הבנת וקבלת נכונותן ומחויבותן תוכל להתמודד איתן בקלות.

אם לעומת זאת אתה לא במקום הזה ואולי מחפש לחזור בתשובה מסיבות אחרות לחלוטין, כמו למשל החיפוש אחר עצמך, החיפוש אחר משהו רוחני כשלא כל כך משנה לי על-פי איזו אמונה זאת בדיוק וכו', למעשה אתה לא מדבר על חזרה בתשובה במובן היהודי ועליך לחפש את התשובות למסע שלך במקום אחר.
 
אני רוצה לחזור בתשובה כי אני מרגיש שהאמונה באל היא דרך טובה וחזקה לבטא את הרוחניות העצומה שמפעמת בי ושואפת לצאת ולהתבטא החוצה אל העולם. אלוהים הוא לפי השקפתי המצפון והרוחניות. אני אדם מאד מוסרי ומאד רוחני וכל חיי אני מחפש דרכים רוחניות מיוחדות לחיות, אני גם עוסק הרבה בתורה ובתנ"ך ואוהב את היהדות ויש לי נטייה למטפיזיקה ועכשיו הגעתי למסקנה שאם אני כל כך רוחני כדאי שאהיה אדם מאמין. מה שמפריע לי בעיקר הוא מה שחוסם את הרוחניות, כמו איסורים שמקשים על יצירת תרבות וצריכת תרבות, ולכן ארצה לדעת איך מקלים פירושים שונים בדת על האיסורים האלה. בסך הכול אני מאמין ובטוח שאם הדת רוחנית ולכן טובה, אין סיבה שתאסור ותמנע התפתחות רוחנית.
 

ai27

Well-known member
מה שמפריע לי בעיקר הוא מה שחוסם את הרוחניות, כמו איסורים שמקשים על יצירת תרבות וצריכת תרבות, ולכן ארצה לדעת איך מקלים פירושים שונים בדת על האיסורים האלה. בסך הכול אני מאמין ובטוח שאם הדת רוחנית ולכן טובה, אין סיבה שתאסור ותמנע התפתחות רוחנית.
אל תלך לכיוון הזה.
הרי אתה מסכים שהדת רוחנית ולכן טובה,
לכן ככל שתיכנס תבין טוב יותר את מהות האיסורים ותפרוש מהם מתוך הבנה ורצון בכך.
לגבי חלק מההחמרות - תבין שהן לא רלוונטיות כלפיך,
לגבי חלקן תחשוב שהן קשות מדי, וכשיעבור הזמן פתאום זה יפסיק להיות קשה.
ולגבי חלקן הדילמה תישאר.

אתה לא חייב לעשות הכל מההתחלה,
זה גם ממש לא רצוי - יכול להוביל אותך למקומות הזויים.
תמצא מישהו דתי שתוכל לקבל ממנו הדרכה הסברים ועצות, ותלמד איתו פעם בשבוע או יותר,
תתחיל בחלקים שאתה מתחבר אליהם ומסוגל לעשות - ותתקדם משם.
 
אני גם מתלבט בזמן האחרון בין הרוחניות החזקה והמיוחדת שלי שגורמת לי לנהל את חיי בדרך שונה, לבין דרך חיים אנושית שתאפשר לי להתחבר יותר לעצמי. אני מרגיש שאולי הדת תאפשר לי לבטא את הרוח ואת הייחודיות וגם להיות יותר אנושי וטבעי ולבטא אישיות.
 

ai27

Well-known member
אני גם מתלבט בזמן האחרון בין הרוחניות החזקה והמיוחדת שלי שגורמת לי לנהל את חיי בדרך שונה, לבין דרך חיים אנושית שתאפשר לי להתחבר יותר לעצמי. אני מרגיש שאולי הדת תאפשר לי לבטא את הרוח ואת הייחודיות וגם להיות יותר אנושי וטבעי ולבטא אישיות.
אם כך, אני ממליץ לך להתחיל את המסע עם בית כנסת של ברסלברים.
נשמע שדרכם תתאים לך.
 
אגב בית כנסת, אני גר ביישוב קטנטן שאין בו כמעט ניידות אבל לאחרונה יש בו בית כנסת אחד. לכן אעדיף להיות בו. אמנם אשמח לדעת על דרך החשיבה והחיים של סוגי דתיים שונים.
 
(ללא נושא) - [email protected] - Gmail
אני מאמין בכוח הדיבור. אני מאמין שחברים צריכים לשוחח על דברים שאוהבים לעשות, שיותר כדאי בהיגיון להגיד דברים נכונים ושצריך לדבר מאוד ברור ולעניין. אני נלחם בעולם כדי להביא לו עוד אהבה, חוכמה ויופי, אבל גם מלחמה צריכה להיות הגיונית וחיובית. אני מנסה לחזור להיות עדין כמו שהייתי פעם שבכל מקום שאבוא כולם אהבו אותי מאוד. ייתכן שכמעט הצלחתי לשפר את העולם: אנשים התחילו לדבר בצורה מתעניינת כמוני, אני מפתח שיחות נעימות ויפות מאוד עם אנשים, אני עוזר לאנשים ולחברים בחוכמה ומעריכים את זה, יצרתי המון רעיונות מורכבים בהרבה תחומים חשובים, והוכחתי לעולם שאני אדם רוחני, אוהב ונהדר ושהרוח חשובה מהחומר.
 

אופירA

New member
מנהל
שלום, פילוסוף

ביהדות אין סטטוס שאומר - מהרמה הזו אתה דתי, מתחת לה אתה לא דתי. ביהדות יש מצוות שהקב"ה ציווה את בני ישראל.
כל מצווה שיהודי מקיים, הוא זוכה במצווה הזו. בלי קשר לעבירות שלו.
כשאדם מנהל אורח חיים חילוני, ורוצה לעשות חשבון לאלוקים ולהתנהג כיהודי (מה שנקרא "לחזור בתשובה"), אין שום סיבה שיעבור באופן קיצוני לסטטוס חדש של "חוזר בתשובה". הוא צריך פשוט להחליט לקיים מצוות מסוימות, והדרך הנכונה היא להתחיל לקיים את המצוות שמשמחות אותו ונעימות לו, וגם אותן בהדרגה רבה ובלי לחץ והלקאה עצמית. פשוט לקיים בכיף מה שעושה לך הרגשה טובה, ולסגל לעצמך את המצווה הזו מכאן והלאה בתהליך שמתאים לך.

אין שום צורך שתיקח על עצמך את המצוות שאתה מרגיש שסותרות את אורח החיים שלך. אין שום צורך שתפסיק את התחביבים שלך, גם אלו שיגידו לך שאינם מתאימים לאדם דתי. אין צורך בהגדרות של "איזה דתי מתאים לי להיות". מתאים לך להיות אתה, ולקיים רק את המצוות שכרגע אתה מעוניין בהן. וגם אליהן להסתגל בהדרגה ובתהליך ארוך, כי לשנות את הרגלי החיים במהירות זה מסוכן לנפש.

יש מצוות שאדם לא מסוגל לקיים, בגלל מצב בריאותי גופני או נפשי. הוא פטור מהן. במשך השנים תלמד (מגורם רבני מוסמך, לא מכל דתי או דתייה שאתה מכיר) מאילו מצוות אתה פטור. וגם תלמד את מי נכון לשאול.
עד כמה שאני מכירה אותך מפורומים אחרים, כנראה שאתה פטור מצומות, כמוני. אני מחויבת עפ"י ההלכה רק בצום יום כיפור (וגם זה עם הקלות נדרשות לפי הצורך). דברים כאלה צריך לשאול בית הוראה או רב מוסמך שמכיר אותך ואת אורח החיים שלך ומקום מגוריך.
בנוסף, צריך לזכור שהקב"ה דורש משהו אחר מיהודי שמתחיל לשנות את אורח חייו מחילוני לדתי בגיל 18, ומשהו אחר מיהודי שמתחיל בגיל 30 או 40 או 50 וכד'. מכל אחד דורשים רק לפי היכולת שלו. מה שהוא לא מסוגל הוא לעולם לא יידרש.
 
למעלה