התעמתות עם מכור להרואין

[עמיפול]

התעמתות עם מכור להרואין

שלום לחברי הפורום, היום בבוקר קיבלתי חדשות ממש רעות: אבא שלי עשה לאחי הצעיר בדיקה ביתית (ללא ידיעתו) לשימוש בסמים. תוצאות הבדיקה היו שימוש בהרואין או במורפיום. זה מתחבר עם תופעות גמילה שהיו לו בתחילת השבוע (הקראות, שלשולים, רעידות) שלא ידענו למה לקשר אותם בזמנו. כמו שאמרתי, כרגע אחי אינו מודע לעובדה שכולנו יודעים שהבעיה קיימת. אני רוצה להתעמת איתו יחד עם ההורים על מנת לנסות לשכנע אותו שהוא צריך לקבל עזרה. אנחנו כמובן חסרי כל ניסיון בנושא. אני מפחדת שהתנהלות לא נכונה שלנו בשיחה תגרור אותו למגננה, לנסיון לברוח או לתוצאה שהיא שלילית אני אשמח לקבל כל מידע שיש למישהו בקהילה לגבי טכניקות של עימות כזה: כיצד אנחנו יכולים להגדיל את הסיכוי לשיתוף פעולה מצידו, איך דואגים שלא יכנס למגננה? האם יש מישהו מקצועי שכדאי להתייעץ איתו לפני העימות או שפשוט צריך לדבר איתו מהראש ומהבטן שלנו? תודה רבה, עמיפול

 

[shanhen]

עימות משפחתי

עמיפול שלום, להלן כמה טיפים לעימות משפחתי: 1. יש לשים את כל הקלפים על השולחן ולדבר גלויות. 2. העימות חייב לכלול את כל בני המשפחה כדי לא לאפשר למתעמת יכולת "בריחה" על חשבון מי שלא נוכח.חשוב שכולם יהיו גם בדיעה דומה ובראש אחר. 3. העימות חייב לכלול לא רק תחושות ורגשות אלא גם עובדות ברורת. תחושות הן סוביקטיביות וניתן להתווכח עליהן, העובדות לא. 4. העימות חייב לבוא מאהבה. אסור להציג את העימות כמשהו כנגד אלא כבעד. על כל משפט תוכחה חייב לבוא משפט אוהב ודואג. אף שמדובר בגיל ההתבגרות ובמרדנות השאלה הגדולה היא "ומה אחר כך?". בואי נצא מתוך הנחה שהעימות הצליח, האח "נשבר", סיפר על קשייו או סתם על רצונו להתנסות וכו'. מה יבוא עכשיו? האם עונש? הפנייה לטיפול? סתם נו-נו-נו? בקיצור, כדאי עוד בטרם העימות לקבל החלטות אופרטיביות של כל ני המשפחה לתגובהת המשך לאחר העימות. בכל מקרה, אני מאד ממליץ לפנות לגורם מקצועי שילווה את התהליך ובעיקר את שיבוא אחריו. ברבים מן היישובים בארץ יש יחידה להתמכרויות במשרד הרווחה, העובדים גם עם צעירים, ולחילופין, ניתן לפנות למרכז הקרוב של עמותת "אל-סם" ולבקש סיוע. בהצלחה, נחום

 

[עמיפול]

ההמשך של הסיפור

שלום נחום, תודה רבה על התגובה וההצעות הטובות שנתת. הסיפור רק התחיל, העימות עבר בהצלחה אם אפשר לקרוא לזה ככה והכל יצא החוצה. מצבו של אחי רע מאוד, הוא משתמש בסמים קשים קרוב ל 4 חודשים. הוא רוצה עזרה וביקש שנעזור לו. אתמול הוא הושפז במוסד גמילה פרטי בארץ לתקופה של חודש. אנחנו מאוד מקווים שהוא יצליח להחזיק שם מעמד ולא לברוח באמצע. אנחנו כבר חושבים מה לעשות אחר כך כי אסור שהוא יחזור הביתה חזרה להורים, כי הוא נמצא בסביבה לא טובה והחברים הקרובים כנרא גם משתמשים בסמים. האם יש לך איזה רעיון או אתה מכיר דרך להמשך הטיפול? איך ניתן לשכנע את אחי שהוא צריך לחיות בקהילה סגורה רחוק מהבית? באיזה גישה צריך לבוא אליו כדי שהוא יקבל את ההמלצות וכוונוות שלנו? תודה רבה מראש עמיפול

 

[shanhen]

התחלה טובה

קודם כל צריך להסתכל על מחצית הכוס המלאה, העובדה שהעימות התקיים ותוצאותיו היו אשפוז לגמילה, זו בהחלט שינוי משמעותי. נכון, התהליך והדרך של המכור מאד ארוכים ולצערי, יהיו גם "מעידות" ונסיגות, אך צריך לשמור על אופטימיות ותקווה ובעיקר לא לוותר. לא ציינת היכן האשפוז, אך אם מדובר במסגרת בעלת רשיון, סביר להניח כי לא ישחררו את אחיך ללא תכנית טיפול בהמשך. הטיפול ההמשכי יכול להיות בקהילה טיפולית, כלומר, מסגרת אישפוזית לכשנה, יכול להיות באשפוז יום ויכול להיות בקהילה. כדאי לשוחח עם מטפליו באשפוז ולברר את תכנית ההמשך המתאימה. מאד ממולץ להציע לאחיך להצטרף לקבוצות NA, קבוצות תמיכה של מכורים, שלגבי רבים, זו הדרך החשובה והטובה ביותר כדי לעבור יום ועוד יום. ועם כל זאת, זה נכון שאחיך יכול מרצונו לעזוב, יכול לחזור לשימוש יכול הכל. החיים שלו בידיו. אתם אל תרפו וגם אם זה יקרה, תנו לו הזדמנות שנייה. נחום

 

[עמיפול]

התחלה קשה

שלום נחום, המון תודה על התגובות ועזרה, לי זה מאוד עוזר לקרוא ולדעת שאנחנו לפחות בדרך הנכונה. אחי מאושפז במקום מורשה וטוב לפי מה שקראתי ושמעתי עד עכשיו, אך כל יום יש הפתעות,בכל יום הוא מוצא תרוץ חדש כדי לנסות לצאת משם,מתקשר אלינו, צועק, מאיים, אני רק מקווה מאוד שחבר'ה שם מכירים את התופעות האלה ולא יתנו ללכת כל כך מהר והוא כן יסיים את הטיפול בהצלחה. כמובן שהמשך הברור והטוב זה קהילה. גם בגמילה יש להם הרבה שיתופי פעולה עם קהילות כאלה. יש לי שאלה אליך, אני וההורים חסרי עונים וידע בנושא בכלל, ואנחנו מאוד רוצים מישהו שילווה אותנו לאורך כל הדרך, כדי נדע איך להגיב, מה לעשות, מה להגיד ומה לא לעשות. האם יש לך מישהו שאתה יכול לתת לי כדי שאדרב ואקבל עזרה והעצות? כי אנחנו המשפחה מאוד חוסרי עונים, וכל אירוע קטן בכל יום מקפיץ ומפעיל את כולנו חזק למטה, וצריך הרבה כוח ותקווה במקרה שכזה. אשמח אם תוכל להמליץ ולעזור בכל כיוון אפשרי. המון תודה שבת שלום

 

[shanhen]

מחלה משפחתית

שלום לך, אחד מכללי החברים בקבוצות לעזרה עצמית (AA, NA, OA) הוא לחיות את היום כי המחר בלתי ידוע. כל כך הרבה דברים יכולים לקרות מחר שמוטב ונתחזק היום. זה מה שחשתי בקריאת מכתבך. גם אתם כמו אחיך חיים מיום ליום בתקווה. לא סתם קוראים למחלת ההתמכרות מחלה משפחתית. זו מחלה שנוגעת בכל בני המשפחה, משפיעה ומושפעת מכולם. לא פלא שאתם חשים צורך לשמוע, לדבר להתייעץ וזה דבר חשוב. בדרך כלל כל מערכת טיפולית מגישה סיוע וייעוץ גם לבני המשפחה. האם נסיתם לבדוק במסגרת האשפוז של האח? לחילופין, ברבות מהרשויות המקומיות יש במסגרת שירותי הרווחה עובדי התמכרויות, שאחריים גם על הטיפול במכור אך גם בטיפול בבני המשפחה. סיוע ניתן לקבל גם במסגרת עמותת "אל-סם" שמפעילות קבוצות ושיחות ייעוץ לבני המשפחה, אף שהם לא פועלים בכל הארץ. אם את רוצה משהו יותר קונקרטי ולא לחשוף יותר מידי פרטים בפורום, תכתבי לי הודעה אישית ותצייני את מקום מגוריכם, כדי שאוכל לכוון למשהו יותר מתאים. שבוע טוב, נחום

 

[עמיפול]

מחלה משפחתית

שלום נחום, תודה שוב על הסברים ועזרה. היום דיברתי עם העובדת הסוציאלית של המקום בו אחי מאושפז. מחר היא אמורה לפגוש אותו ולדבר עם המדריכים, ורק אחרי זה היא תיצור איתנו קשר ותוכל לעזור (אני מקווה). אם לא אני מתכוונת להמשיך ולפנות לפורום וגם לעמותות נוספות בהם ניתן לקבל עזרה. חיים מיום ליום ולא מאבדים תקווה. איך אני יכולה לשלוח לך הודעה שלא בפורום? המון תודה ושבוע טוב

 

[shanhen]

פנייה אישית

למעלה, ליד השם של הפורום, יש חלון שנקרא "מסר למנהלים". תפתחי אותו וזה כמו העברת אימייל רגיל, אלא שזה עובר אלי ישירות דרך תפוז. אני אקבל מהם הודעה שיש לי דואר ואגיע למכתב שלך. נחום

 

[עמיפול]

מאבק קשה

שלום נחום, שוב אני פונה אליך לעזרה. אתמול פגשתי את אחי והוא במצב לא כל כך טוב, מאוד קשה לו שם כי הוא ילד מפונק ולא רגיל לסביבה קשה ואוכל פחות טוב, אבל מצב הנפשי שלו גם לא קל בכלל. העובדת הסוציאלית שהייתה במקום לא עזרה לי כל כך, היא אמרה שהוא לא רוצה לדבר ושהוא לא סומך ולא מאמין לאף אחד ולכן יהיה מאוד קשה לטפל בו, אך אני ממשיכה להיות אופטימית. ההורים גם במצוקה גדול אך גם הם לא מוכנים ללכת לפיסכולוג או כל סוג אחר של טיפול. ובכל זאת למרות הכל אני פונה אליך בבקשה, אני רוצה לדעת עם מי אני יכולה לדבר,להתייעץ, מי יכול לעזור לנו לעבור את התהליך הקשה הזה? לאן אפשר להתקשר? איזה עוד דרכים ניתן לנוסת כדי לעזור להורים שיהיה מוכנים לקבל עזרה? אמשח אם תוכל להפנות אותי למקום הנכון. המון תודה עמיפול

 

[shanhen]

שלחתי לך תשובה במסר