היי, אנשים, רק רציתי הלגיד

meytar

New member
היי, אנשים, רק רציתי הלגיד

שאני ממש ממש ממש שמחה שחזרתי! התגעגעתי כל-כך. היום דיברתי עם מילי במסנג'ר, ואז ניסינו להיזכר באיזה משהו אז התחלתי לחפש הודעות ישנות בפורום, וזה הזכיר לי שוב כמה מדהימים כולם כאן. צבט לי בלב לראות אנשים שכבר לא כותבים פה, כמו נדב, מאיה ולורי.. אבל גרם לי לשמוח כל-כך על אלה שעדין כאן, סטטה, מילי, גלית, יאנה, אופיר, טלי, שי..(ויש את כל החדשים יחסית שאני לא יודעת מה השמות שלכם, אבל אני אוהבת אתכם גם
) בכלל מצחיק שחזרתי כי לאחי הקטן (16..
) שעמם בחופש והוא התחיל לראות דיג'ימון באינטנט, אז הוא כבר התעניין והכל אז נכנס לפורום לקרוא קצת, ולא הפסיק לכעוס עלי שנטשתי אתכם אחרי כל השנים שכתבתי פה. אני עניתי לו שאין לי אומץ לחזור דווקא בגלל כל הזמן הזה שלא הייתי. (כמעט כל פעם שהייתי נכנסת לרשימת פורומים בד' אמרתי לעצמי 'אולי?..' וכל פעם פשוט פחדתי..) ואז הוא סיפר לי על ההודעה של סטטה, על הגוזלים שעזבו את הקן ורק לפעמים באים לבקר, ואחרי זה נשברתי והייתי חייבת להיכנס, ואני כל-כך שמחה שאזרתי אומץ וחזרתי!
ואם כבר, אז אני הופכת את ההודעה הזו גם לשרשור סכום שבוע.. יאללה חפירות!D:
 

Digi Lista

New member
כיף לקרוא הודעות כאלה על הבוקר../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

גם אנחנו ממש ממש ממש ממש שמחים שחזרת אלינו
,את יודעת איך זה במשפחות-קופצים לארוחת שבת וחג(ואז ממשיכים להתנחל כי טעים,חמים וחוסכים עלויות)
אנחנו עדיין מחכים שמיליהו ימשיך את הסיפור בהמשכים,יאנה ושי לא המשיכו ואיחדתי וכתבתי הודעה מחודשת(שכבר בטח לא קופצת) ומי חסר?מילי
אח שלך כבר בן 16? וואו הזמן טס...כמה אירוני שהוא שוב חזר להתעניין בדיג'ימון ודווקא את זאת שחזרת שוב לכתוב פה,לדעתי זה לא במקרה,מההתחלה זה לא היה במקרה(זכורות ההודעות הראשונות שלך
) וזה מרגש כול פעם מחדש(כמובן שכשחושבים על העניין גם הנוכחות של גלית פה בגלל שאין לה שום קשר לסדרה מאוד משמחת אותי) לדעת שגם אם הולכים יש קבוצה מסויימת שחוזרת באורך פלא לכאן וממשיכים מאותו המקום,זה מדהים לדעתי
|
מוזר לי שפחדת לחזור,כאילו מאיתנו?למה?את יודעת שאת תמיד תמיד מוזמנת ל
....אני אומנם נוטה לשרוט אנשים(תיכף אני ארחיב על החידוש בסרט שאני חיה בו,איזה בידור!)אבל לך לא הייתי עושה כלום,בכול זאת קצת קשה לשרוט דרך המחשב
אז מה שלומך?מה חדש? למה שאני רק אני אחפור?יאללה קידוחים ברמה ארכיאולוגית
מחכה לסיכומים של כולם
נתחיל... עבר עליי שבוע מוזר בדומה לכול התקופה...כמובן שיש קשר לסרט שמצאתי את עצמי בתוכו,אבל מאתמול יש סוג של התפתחות חיובית...הלכתי אתמול למשטרה לצלם את תיק החקירה(החקירה נסגרה תוך פחות מחודש מרגע שהוגשה התלונה וזאת בגלל שלאף אחד לא היה ברור מה הטמטום הזה ואין מה לחקור כלום,תיק שנסגר אפשר לפי חוק לצלם בלי שום בעיות) הקטן והפצפון וזה בגלל ההליכים הבאים שאני מתכננת,התיק כולו בסך הכול 8 דפים כשמתוכם 2 דפים העדות שלי,2 העדות של הסגנית,2 העדות של המלווה הצמודה,דף אחד התלונה ההזויה ודף אחרון שם העילה לתלונה או משהו לא חיוני-פורמלי כזה...מזמן לא קראתי חומר מצחיק כול כך שיקדם אותי בקלות,מצאתי סתירה בולטת אפילו בין "המורה" והסגנית שעד כה דאגה בעיקר להגן עליה ולטאטא את הדברים-אצל "המורה" כתוב ששרטתי עם הציפורניים(שאין לי ומעולם לא גידלתי!) שתי שריטות ואילו הסגנית טוענת שהיא בקושי ראתה שריטה אחת ואפילו איפה היא בדיוק מוקמה היא לא זוכרת,זה ממשיך כשהסגנית טוענת שבאמת נראה שהוויכוח נסוב רק סביב הצלחת ולא נראה שבאותו הרגע הייתה פגיעה פיזית כולשהי(כמה שהיא דיפלומטית,זה לא שלא נראה זה שלא היה כלום וזה מה שטענתי מההתחלה!),"המורה" נשאלה בחקירה אם היא נזקקה לטיפול רפואי והיא טוענת שלא אבל בכול זאת היא נבדקה ע"י אחיות בית ספר(שטוענות שלא ראו כלום),המלווה הצמודה ואני זהות כמעט לחלוטין בגרסאות שלנו ורמת השעשוע שלי רק גדלה כי יש הרבה שקרים מצד "המורה" והרבה דיפלומטיות פתאום מצד הסגנית...עכשיו אני יכולה להמשיך לפעול,אם כבר בחקירה לפני קרוב לחודשיים הסגנית לא זכרה שראתה משהו(הרי אם היה משהו ממש חמור היא לא הייתה שוכחת,אף אחד לא שוכח כשהוא רואה משהו ממש חריג) ואם כן אולי איזו רבע שריטה ו"המורה" טוענת שהיו שתי שריטות(לפי גרסאות אנשים בבית ספר היו עליה לפחות 5 שריטות) והאחיות,המלווה הצמודה ואני(ובטח יש עוד) טוענות שלא הייתה שום שריטה(ובכול מקרה "השריטות" צצו חצי שעה אחרי שבכלל הייתי בטווח שלה,ידוע שיש לי כוחות טלפתיים) כדאי שיסגרו על כמות השריטות כי נראה לי שהפעם גם הסגנית לא תוכל לעזור ל"מורה" הזאת(עם כמה שהם חברות טובות והסגנית ידועה כצבועה גדולה) כשאני אסיים לטפל בה ואחייב אותה לקחת אחריות על ההזיות שלה,בעולם מתוקן (לא זה שאנחנו חיים בו לצערי) היו מאשפזים אותה במוסד למשוגעים ובטח שלא נותנים לה להמשיך לעבוד(איכשהו יצא שבינתיים מי שבחוץ זו אני,אולי עשו לי טובה,המפקחת אגב אפילו חיבקה אותי בסיום הפגישה וממש פירגנה לי,רק שיש חוק מטופש של משרד החינוך מהשנים האחרונות והוא מקטין את כוח הפיקוח ומשאיר את ההחלטות למנהלי בתי ספר,הפיקוח הוא רק עזרה ניתובית או משהו בסגנון...)...שקלתי לצלם גם את תיק החקירה ולהגיש למנהל הדביל וחסר האחריות כמתנת פרידה(שיוכל לקרוא לעומק וללמוד את מי הוא בחר-זה באמת מצחיק,לדחוף ל"מורה" ולסגנית לתיק אישי כמו שיש לכול עובד ולענות על שאלות כשהתקשורת ועורך הדין שלי יכנסו לפעולה) אבל בינתיים החלטתי להמשיך לשמור על שקט ולפעול בעיקר מאחורי הקלעים בתכנון של המהלכים,בכול אופן מעכשיו הולך להיות מעניין כי עד עכשיו שתקתי וספגתי אינסוף רמיסות פומביות והשפלות לא צודקות ומהרגע שקראתי את תיק החקירה הרבה יותר קל לי להילחם בלי לפחד(לא ששתקתי בחודשיים האלה<פעלתי בשקט> אבל פחדתי לחתום על המסמכים ולהתחיל במשפט כשהיה סיכוי כולשהו שאפסיד גם כשהצדק איתי כי אתם יודעים איך זה עם אנשים ועם מערכות שאמורות לעשות צדק) מסיבה פשוטה-אם כבר לעשות עוול לבנאדם כדאי לפחות לתאם גרסאות
...
 

Digi Lista

New member
המשך(כרגיל)...

מה עוד היה לי השבוע? הרבה פניות למקומות עבודה ולגופים וארגונים שונים(חלקם התנדבות ואת חלקם גיליתי במקרה והם נראו לי מעניינים אז פניתי אליהם) ,היה לי ריאיון השבוע לתפקיד סייעת ראשית בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל שנמצא כמה דקות נסיעה מהבית שלי,האמת שהרבה זמן רציתי עבודה כזאת ובגרסה הקודמת של אותה הכיתה(התפרקה לפני שנה ועכשיו מוקמת מחדש עם ילדים חדשים,אחת מהם זאת שכנה שלי-ילדה בת 6 עם הליכון שאני גם מלווה בהסעה ובאה הרבה לבייביסיטר אצלה) חברה טובה שלי עשתה שם שנתיים שירות לאומי ככה שהכרתי מהסיפורים את הנפשות הפועלות,בריאיון נכחו המנהלת של בית הספר ומחנכות הכיתה המיוחדת(אחת מחנכת קבועה והשנייה תחליף אותה כי היא בחודש חמישי של ההיריון) הריאיון כולו לקח 10 דקות כשתוך פחות מחמש דקות הבנתי שאני מוותרת על התפקיד-זה התחיל כשהן אמרו לי שעם כמה שיש לי להציע בתחום האקדמי(ואני לא סייעת קלאסית בכול זאת יש לי הרבה ידע,הסמכות,אנרגיות,ניסיון,גישה אמיתית לילדים וגיל צעיר שהוא שדרוג משמעותי בהשוואה לסייעת ממוצעת) הן מחפשות בעיקר סייעת שתיקח את הילדים לשירותים ותכין ארוחות בוקר(זה ברור שסייעות עושות את זה אבל לדעתי זה לא אמור להיות התפקיד היחיד ואם יש לי יותר מה להציע מבחינת הלימודים עצמם ומתוך הנחה שתמיד הסייעות הן אלה שמכירות את הילדים טוב יותר כי הן נמצאות כול היום איתם זה יכול רק להועיל לתלמידים,חוץ מיזה זה מה שעשיתי בחינם בשנים האחרונות וזה מה שהביא לקידום התלמידים ולהעמקת הקשר איתם),עיצבן אותי שמראש מבקשים ממני להיות 'ראש קטן' ועוד כשאני בכול זאת חצי דרך לתואר ועם הרבה כלים שיכולים רק לחזק את הילדים ואת הכיתה על הצוות שבה, הן המשיכו לדבר שהן לא רוצות קשרים של הסייעת/בת שירות(את חברה שלי הם טוענים שעצרו,אחרי כמעט שנתיים שהיא עבדה עם הילדים קבוע אחרי הצהריים...) עם הילדים מעבר לשעות העבודה(מה שאומר שאני לא אוכל להיות עם השכנה שלי מחוץ לבית ספר ויש לי בעתיד תיכנונים נוספים איתה ועם המשפחה שלה אז לא מתאים שיגבילו אותי) ולא מקובל עליי שיקבעו לי מה לעשות בזמני החופשי גם אם יש היגיון כולשהו בבקשה שלהן לא לשמור על קשרים(הפרדה,גבולות וכו'...) לא נראה לי לעניין והדבר השלישי שהרגיז אותי הוא שאמרו לי במפורש שלא לנסוע עם הילדה לבית ספר ובחזרה כלומר יש הסעה שיוצאת מהישוב שלי(בשכונה שממש קרובה אליי) לבית ספר וחזרה ואני לא אצטרף אליה אלא אחפש דרכים עצמאיות ללכת ולחזור(זה לא אפשרי בלי הסעה מאורגנת או רכב משלי,אף אוטובוס לא עובר שם וגם לא אצלי) זה כבר נשמע לי סופר פלצני ומיותר...הן אמרו שיחזרו אליי בימים הקרובים,בלב כבר אמרתי שאני כנראה מוותרת. הבעיה שכרגע אני לא יודעת מה אעשה שנה הבאה,יש לי עוד כול מיני הצעות(למעשה גם ראש המועצה מנסה לעזור לי,במהלך החודשיים האלה יצא לי להגיע להרבה גורמים ובין השאר נוצר קשר עם ראש המועצה והצלחתי להרשים אותו ולקבל ממנו הבטחה לעזרה אישית) אבל בינתיים לא מצאתי משהו שיושב עליי טוב מכול בחינה,נגיד הייתה הצעה מאוד טובה אבל אין לי דרך להגיע אל הילד כדי להיות איתו בגן משעה 10:00-13:00 שאלה שעות השילוב שלו(והאימא שלו אמרה שאין טעם שאגיע ב7:30 כשיש הסעה לישוב שלהם כי אלה לא השעות שלא ולא ישלמו לי עליהן),...יש גם את העובדה הכי בעייתית והיא שאני נופלת בתפר-לא סייעת קלאסית כי יש לי הרבה מעבר(תעודות הסמכה,גישה...) אבל עוד לא מורה כי עוד לא סיימתי רשמית את התואר ולא הוצאתי תעודת הוראה והרבה מאוד גננות/מורות מעדיפות שהסייעת לא תהיה אינטיליגנטית ועם ראש גדול כי זה מעורר פחד מתחרות ורגשי נחיתות וזה מרגיז אותי,כול הבעיות אגו האלה ואף אחד לא חושב כמה שזה יכול לקדם ילדים ומערכת כשיש צוות בו לא רק הסמכות הראשית בעלת ידע וכולם משתפים פעולה בתחומים החזקים שלהם ומושכים כלפיי מעלה... כול הענייני קריירה מאוד מטרידים אותי,מעבר לזה אני צריכה כסף למימון לימודים בשנה הבאה(התיאבון שלי לידע הולך וגובר),אולי טיסה לכמה ימים לחו"ל בסוף החודש ואולי אפילו אוטו קטן בעתיד שיקל עליי להגיע לכול מקום אבל כרגע אני עדיין יכולה לא להתפשר על כול עבודה רק בשביל הכסף(אם הייתי גרה ברחוב או צריכה לפרנס משפחה סביר שהייתי לוקחת כמעט הכול כדי לשרוד ולהתקיים) אז זה מורכב ומדאיג אותי (שלא נדבר על ההורים שלי שמחרפנים אותי וגורמים לי לאבד את השקט המחשבתי שאני זקוקה לו כדי לשקול בבהירות כול הצעה),...חוץ מיזה שקשה לי מאוד הפרידה מהילדים(סיפרתי לכם איך הברזתי מהמסיבת פרידה שלי שבוע שעבר? לא הייתה ברירה כשהתחילו להתפלצן איתי) יש כמה ספציפיים שאני כול יום על סף בכי מהמבטים שלהם(יצא שאלה בעיקר החבר'ה שלא מדברים במילים אבל מבינים ומרגישים יותר מהרבה אחרים) ובאמת אם הייתה אפשרות הייתי נשארת רק בשבילם כי יש לי עוד המון מה להציע להם ולהם יש המון מה להעניק לי וליכולות שלי כאדם. חוץ מיזה שאני ממליצה לכם לקרוא את סדרת ספרי "פרסי ג'קסון" ,היא אומנם אמורה להיות יותר לנוער אבל אני מאוד נהנית ממנה,בינתיים תורגמו 3 ספרים,את הראשון קראתי כבר לפני חצי שנה ואת השניים הבאים קראתי בשבועיים האחרונים ומאוד נהניתי,כיף לקרוא על גיבור מאוד לא מושלם(הוא דיסלקט בתור התחלה ותמיד נוטה להסתבך בצרות),הספרים כתובים בצורה מעניינת,שנונה ומותחת(לדעתי) ובגוף ראשון שזה יתרון אצלי(אני פחות אוהבת ספרים מהסוג הזהפנטזיה/מדע בדיוני שכתובים במבט על,גוף שלישי,קוראת כאלה אבל פחות אוהבת...) אז אם יש לכם זמן וחשק קבלו המלצה,הבנתי שמדובר בהצלחה עולמית,הסופר כתב ספרים רבים גם למבורגים(רק שלא קראתי אותם עדיין אם כי השמות שלהם נשמעים מוכרים). הלכתי להתאמן לקורס של יום שלישי(אתמול הזמנתי מישהי מהקורס שנתאמן יחד כי היה לה ממש קשה השבוע-ברמה של בכי,לא הצלחנו להתאמן הרבה כי גלשנו לשיחות נפש<לפני זה כולל בקורס בקושי דיברנו> עד שהיה מאוחר והיא כבר לא יכלה לחזור הביתה כמו התכנון המקורי אז היא ישנה אצלי והלכה בבוקר)... שבת שלום וסופשבוע נעים
 

OOOO0

New member
אני שמחה לשמוע שמתקדמים דברים....

עדיין מעצבן אותי שאנשים מגנים עליה ולא עלייך למרות שהם יודעים שאת לא עשית כלום.
במציאת העבודה!בסוף בטוח תמצאי משהו,אל תדאגי.אני סומכת עלייך שעם כל הכישורים,היכולות החברתיות,הניסיון ויכולת השכנוע בסוף תמצאי את המקום המתאים להיות בו. עצוב הקטע הזה עם הילדים ושהם אלה בסוף שנדפקים מזה למרות שהם לא אשמים. שמחה לשמוע על הבחורה מהקורס.
 

remundo

New member
טוב מאוד!

ותעמדי בפיתוי הזה, תתני להם אלכול את הדייסה רק כשהיא תהיה מוכנה, אל תתני להם טעימות בדרך! תפתיעי אותם! (כאן גם הייתי מכניסה צחוק מרושע, אבל זה נראה לי כבר מוגזם. חוץ מזה שאת בסה"כ עושה את מה שאת צריכה, וזה גם לטובתם במידה מסויימת - את מחנכת אותם!) בקשר לילדים אין כל כך מה לעשות, אבל אולי עוד תתקלי בהם במסגרת אחרת שתנדבי/תעבדי בה בהמשך. וגם אני בטוחה שעוד תמצאי מסגרת אחרת, אפילו בקרוב. קצת מוזר שאנשים נרתעים מלהעסיק ראשים גדולים, אבל אם מתחשבים בפחד מתחרות אפשר להבין את זה במידה מסויימת. למרות שכל עוד אין לך תעודת הוראה את לא מהווה איום ממשי, אבל כאמור זה רק מצב זמני. שיהיה בהצלחה!
 

Digi Lista

New member
../images/Emo51.gif../images/Emo13.gif../images/Emo24.gif

גילעד-אתה לא היחיד שצחק,מההתחלה כול הסיפור היה פסיכי ומיותר ברמה שבעצמי לא האמנתי שאני עוברת אותו ולא צופה בו באיזו סדרה בטלוויזיה או בספר,רק כשקראתי את התיק חקירה הצלחתי סוף סוף לצחוק בקול רם,פשוט כי יש הוכחה רשמית(+לוגו של המשטרה וחתימה של כול אחת על העדות שנכתבה בחקירה) שירדו מהפסים ומעכשיו יהיה קל יותר,עד עכשיו ספגתי וספגתי ולגמרי לא בצדק,מהרגע שצילמתי את התיק חקירה קיבלתי חיזוק שמההתחלה הכול היה עקום בסיפור הזה ויכולתי סוף סוף לחייך. תמר-צודקת לחלוטין,האמת שצחוק מרושע מתאים כאן לגמרי ואחרי שאזכה בתביעה(זה אומנם יהיה פסק דין מהיר של חצי שנה בערך<כי אין לי כוח ללפחות שנתיים של משפט ארוך ומייגע שבו אני גם עלולה להפסיד יותר זמן,כסף לעורך דין ואנרגיות> ורק עד סכום של חמישים אלף ש"ח כשבפשרה סביר שנגיע ל25,000-30,000 ש"ח אבל זאת עדיין תביעה) יהיו בהחלט צחוקים...,אם כבר הפכו אותי לעבריינית ששורטת(בטלפתיה,כן?...כי ציפורניים אין לי ומעולם לא גידלתי וגם אין שריטות...,אולי הכוונה היא לשריטה במוח ואני בספק שהצלחתי לגרום לתהום המוחי של אותה "המורה" כי זה עניין של שנים) ולמצורעת שמי שמדבר איתה חוטף השפלות וצעקות (זה הגיע לרמה ש"המורה" הזאת צורחת ומתנכרת מעבר לצוות גם לילדים שמדברים איתי!מזל שהם לא שמים עליה...) לפחות שאיהנה בטווח הרחוק,יחד איתכם,עם שאר התומכים שלי ועם אלה שעדיין לא יודעים כמה אסור לוותר על הלחימה למען הצדק בעיקר כשזה בא במערכת שאמורה להעביר ערכים ולחנך... בחיים לא האמנתי שבגיל 22 אגיע לחקירת משטרה שגם בה יצחקו עליי ויגידו מספיק פעמים כמה אני "ילדה טובה שנקלעה לסיטואציה מוזרה"(וכדי לחיות בעולם בידיוני אפילו לא לקחתי מעולם סמים ולא השתכרתי!) ובטח לא האמנתי שאני אלך לכיוון המשפטי אבל כנראה שלחיים יש תוכניות משלהם ולפחות הפרשה ההזוייה הזאת לימדה אותי המון לטוב ולרע ובטח את שאר ההשפעות נגלה בהמשך,בכול זאת נשארו לי צלקות נפשיות מהרמיסה,הבגידה של אנשים,הטמטום והעיוורון האנושיים,כמה רחוק מגיעה קנאה והחוויה הלא נעימה...במקביל כמו רוב הקטעים הקשים בחיים יצאתי חזקה הרבה יותר,עם כמה שלא צנוע להגיד תמיד ידעתי שיש לי עוצמה פנימית אבל לא האמנתי עד כמה,אני עדיין חיה ולא במצב של להתאבד,הוכחתי שאני לוחמת קשוחה ונאמנה לאמת מעל ומעבר גם כשהעולם מפנה לי גב,למדתי שלצד האנשים חלשי האופי יש אנשים נאמנים (וילדים הכי נאמנים ואמיתיים עם כול הלקויות שלהם),ישמע מוזר אבל אפילו פיזית אני מרגישה חזקה יותר(ובאופן מוזר הרבה אנשים שהכרתי רק לאחרונה טוענים<בלי שהם יודעים על הסיפור> שאני משדרת איזו עוצמה אישית חזקה ומושכת),לימדתי אנשים להיות נחושים כמו שאמר לי התלמיד שנאם במסיבת סיום,הוצאתי לאור את הפרצוף האמיתי של ההנהלה החדשה ושל "המורה" הזאת(לא שלא ידעו שהיא כזאת,אבל בדרך כלל אף אחד לא החזיר לה מלחמה וזה נתן לה כוח להמשיך ולרמוס,הפעם היא טעתה באדם שהיא התעסקה איתו ואת זה היא תלמד בקרוב),הגעתי להרבה גורמים ומקומות שאולי לעולם לא הייתי מגיעה אליהם בלי הקטע הזה ובעיקר למדתי המון על החיים,על אנשים,על מערכת החוק ובעיקר עליי כאדם...עכשיו נשאר רק לחתום את הסיפור בזכייה בתביעה(לא חסרים לי סעיפים...רק צריך להתפלל שלמרות שכרגע הכול נראה לטובתי לא יצוצו פתאום קלפים חדשים נגדי כמו למשל שמערכת המשפט מושחתת גם היא) ולהמשיך לתעל לטובה את כול אותם דברים שלמדתי כדי לעזור ולחזק אחרים
נשאר רק לזכות בתביעה(הכסף יתרם,אני לא באמת רוצה אותו לעצמי) וכמובן למצוא עבודה... לגביי הילדים,האמת שיש לי כמה רעיונות איך לשמור על קשר עם אלה שלא במסגרות התנדבותיות שאני קשורה אליהן (שזה הגיוני מה שאמרת תמר ובמילא יקרה עם חלקם) או קרובים אליי מבחינת מגורים ככה שיש אופציות להיפגש אחרי הצהריים,כבר התחלתי להריץ את התוכניות ולפנות לכמה מקומות(למשל ל'כנפיים של קרמבו',אני רוצה להקים סניפים שלהם באיזור הצפון,יצרתי איתם קשר ראשוני<ולא בפעם הראשונה,הפעם נראה שיש עם מי לדבר> ובגלל שהסיפור קירב אותי לראש המועצה ולגורמים נוספים כנראה שתהיה היענות חיובית ועזרה),בואו נגיד שאם יצליח לי לא רק הילדים שאני מכירה יהיו מרוצים אלא עוד הרבה ילדים ומשפחות.הלוואי.נקווה לטוב
לכם כמו תמיד על כול התמיכה והחיזוקים
,מפתיע לגלות שכמו תמיד אין טעויות ולא נפגשנו סתם,אני עדיין זקוקה לכול תמיכה(כי הדרך ממשיכה ויהיו עוד הרבה חוויות רעות וטובות) ותיזכרו תמיד שעזרה היא דבר הדדי ואני לשירותכם
 

remundo

New member
כל הכבוד!

אני בטוחה שיש הרבה חלשי אופי שמעודדים אותך מאחורי הקלעים גם בבית הספר, אחרי שסיפרת שהמורה הזאת כבר רמסה כמה אנשים שלא יכלו להתגונן. לא כל בית ספר האו אידיאלי, גם לבתי ספר יש את הפוליטיקות הפנימיות שלהם ויש אנשים שבאמת היו מעמידים את מקור הפרנסה שלהם בסכנה אם הם היו מחפשים צדק במקום לשמור על פרופיל נמוך ולהרמס בשקט. כשתצליחי בתביעה הזאת תעשי קצת צדק גם בשבילם. בהצלחה עם התביעה וכנפיים של קרמבו!
 

Digi Lista

New member
../images/Emo51.gif../images/Emo13.gif

היום שמעתי ש"המורה" הזאת כול כך מטומטמת שעוד לפני שהיא בכלל נכנסה לכיתה היא כבר החליטה שהיא מעיפה אותי(מה שהיה צפוי כי למען האמת כבר 3 שנים היא מאיימת שהיא תעיף אותי,אנשים עוד לא הכירו אותי וכבר שמעו עליי אז שמועות איך יעיפו אותי,זאת בדיוק הסיבה שאסור היה למנהל לוותר עליי כי הוא נתן לה הרגשת ניצחון כשברור שבשטח מי שהכי עבד והכי היה אהוב על התלמידים זו אני,יש הורים שעדיין לוחמים עליי למרות שלדעתי זה כבר קצת חסר טעם),היא אמרה לאנשים דברים עוד לפני שבכלל נכנסה לכיתה "לעבוד" וזה בדיוק מה שיכשיל אותה,מלבד העדויות הסותרות,ההסתה והשקרים(שלא נעשו רק כלפיי לאורך השנים) היא דיברה יותר מידיי והפעם היא תיאלץ להתעמת מול כול אמירה ומעשה שלה,רק בנס אני לא מכניסה לה את התביעה הארוכה יותר,אבל היא תצטרך הפעם לתת דין וחשבון והיא תסתבך עם כול אמירה,יש גבולות לגועל. חלשי האופי ועוד הרבה נספחים אחרים ישמחו כמובן כשאני אזכה(וזה יקרה,נשאר רק להאמין מספיק חזק בצדק),ברור שהרבה מאלה שהפנו לי גב ינסו פתאום להתקרב שוב אליי(ככה זה,רוב האנשים נמשכים למנצחים וזונחים אותם כשהם מפסידים,שלא נדבר על מכתירים אותם כדי להפיל אותם)-מין הסתם זה לא ילך להם אבל זה יהיה שיעור לכולם איך להילחם ולא להיות רכיכות חסרות אישיות כשגם הצדק עומד מולם מעדיפים להתעלם ולשתוק או להמליץ לוותר ולא להילחם... השלב הבא במקביל לתביעה הוא הפצה תקשורתית,עד עכשיו הייתי שקטה אבל זה נגמר והפעולות החיצוניות מתחילות...
 

meytar

New member
בהצלחה בהכל!

למצוא עבודה באמת יכול להיות דבר מתסכל, וגם מאוד לא קל בתקופה כזו, אבל כמובן שלמישהי כמוך אני מניחה שילך יחסית בקלות...:) (למרות שבמצב היום הרבה פעמים גם לאנשים ממש מוכשרים קשה למצוא עבודה, במיוחד כזו שבאמת מתאימה ליכולות שלהם, אבל חשוב לא לוותר..) בהצלחה
 

Digi Lista

New member
לא נראה שזה בקלות...

בעיקר כשאני נופלת בתפר שבין "לא מורה עדיין אבל לא מציעה פשטות של סייעת קלאסית",זה מורכב למצוא מקום שלא מחפש ראש קטן שרק יקבל הוראות ומצד שני ידע גם לא לדרוש הרבה מעבר למה שאני יכולה להציע בשלב הזה...נקווה לטוב. אם זה היה אפשרי הייתי רוצה לחזור לעבוד עם המחנכת שעבדתי איתה ב3 שנים האלה(היא מהבודדים בעולם שאני מקבלת מהם הוראות בלי לשאול ומוכנה לעבוד בשבילה בחינם),אומנם יש לנו סיכום שיום אחד נחזור לשתף פעולה ביחד במקום עבודה כולשהו אבל אני בספק שיש עוד הרבה אנשים כמוה שמעבר לחיבור החזק כבני אדם(היא נלחמה עליי מההתחלה ומאלה שלקחו הכי קשה את כול מה שקרה ובכלל יש בינינו קשר קרוב בין השאר כי שתינו מאוד ישרות ונאמנות למה שאנחנו מאמינות בו,כרגע היא קצת כועסת עליי בגלל שהברזתי מהמסיבת פרידה שלי<אמרתי מראש שאבריז> אבל היא יודעת שלא הייתי מסוגלת ברגע שהתחילו להתפלצן אז יהיה בסדר) היא ידעה הכי טוב להוציא ממני את המקסימום שלי,אם לא היא לפחות שיהיו אנשים דומים לה-צוות עושה את ההבדל במקום עבודה וצוות מחובר מקפיץ את העבודה לדרגות חדשות(באים לעבוד בחיוך כי האווירה כיפית).
 

Yuske

New member
זהירות - ליסטה עם ציפורניים טלפטיות...

נו באמת, אני קראתי את ההודעה הזו ואני כזה "מה?" ועלו עליי כמה גיחוכים בזמן שקראתי את כל הקטע עם הדוח הזה... אני עוד אגיב בהמשך על הכל אבל ני צריך ללכת, שתהיה לכולם שבת שלום! מיתר טוב שחזרת אלינו! מילי טוב לראות אותך גם (אם לא אמרתי ממקודם)! נדבר והיו חזקים! עוד משהו, יש מחר עצרת לאחר הפיגוע שהיה במוצ"ש האחרון, בשעה 8 הערב בכיכר רבין בתל אביב. זה ממש חשוב וחשוב כמה שיותר אנשים יגיעו (יש הסעות גם מחיפה אם הבנתי נכון) אני ועוד כמה חברים נגיע.
 

meytar

New member
אני מקווה שלא יהפכו את זה יותר מדי לפסטיבל...

 

Yuske

New member
@_@" אני שונא מצלמות><!

אבל מקווה שהם לא יגזימו עם הרייטינג והכל..שיצלמו כמו עצרת רגילה ובלי טררם מיותר...
 

Digi Lista

New member
אל תדאג בטח יתמקדו בעיקר בסלבס...

חוץ מיזה שאנחנו במילא לא יודעים איך אתה נראה ויהיו שם מלא אנשים אז לא סביר שהמצלמות יתפסו דווקא עליך למשך זמן בו נצליח לזהות
...
 

Yuske

New member
בטח שכן._.

בפרסומי יוטיוב שלי יש 2-3 וידואוים עם צילום שלי:X אבל כנראה שאת צודקת כי יהיו שמה בטח המון אנשים:X
 

Digi Lista

New member
בכול מקרה אני לא זוכרת איך אתה נראה...

ככה שאני יכולה להבטיח שגם אם יקרה משהו חריג ויחליטו להתמקד בך מבין כול אלפי האנשים והסלבס שם אני לא אזהה(גם לא את מיתר)...ואז נניח ותהיה מפורסם אני לא אדע את זה,לא אדע אם זה הזמן להקים לך פורום מעריצים ולכתוב שאתה שולתתתתתתתתתתת
...מסקנה-אין לך מה לדאוג
 

Yuske

New member
חחחחחחחחחחח

את יכולה לכתוב כבר עכשיו שאני שולתתתתתתתתתתת....(נו סתם באלי צומי אני עייף מתX_X)
 
למעלה