הודעת פתיחה בעמוד הראשי ושאר

הודעת פתיחה בעמוד הראשי ושאר

כמו שחלק מכן שמתן לב, אין לנו עדיין הודעת פתיחה בעמוד הראשי של הפורום ולכן הפורום שלנו לא פורסם עדיין ב"תפוז אנשים מודיע" וגם לא ברשימת הפורומים. מקווה שבתחילת שבוע הבא, דבורה תוכחל סו"ס ונוכל להתחיל לנהל פה פורום כהלכתו. כרגע אנחנו עובדות על הודעת המנהל והייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולשתף אתכן בה. חשוב לי שיהיה ברור שהפורום הזה, כשמו, הוא פורום תמיכה ולא פורום מומחה. אמנם לדבורה ולי יש ביחד מעל חמש שנות ותק בהנקת תאומים אבל יש דברים רבים שלא חווינו. כל מי שעברה או עוברת פה את מה שדבורה הגדירה כ"סיוט של ששת השבועות הראשונים", יכולה ומוזמנת בשמחה לתמוך במניקה טרייה שמרגישה שהיא "אוטוטו קופצת מהחלון". כולנו גדלות ומחכימות עם ההנקה ומפתחות המון טיפים שיכוליםם לעזור לאחרות אם נחלוק בהן. לחלקכן יש כבר קילומטרז' על טיפול בתאומים כשיש ילד לא כל כך גדול בבית. זה גם יכול לעזור לאחרים אם נחלוק. אני אישית, הייתי רוצה לראות את הפורום הזה הופך ליותר אישי וחברתי. זה לדעתי מאד יכול לעזור בתמיכה. מעבר למפגשי תמיכה שימשכו (מתוכנן אחד בחודש מרץ - פרטים בקרוב), הייתי שמחה לשמוע מכן מה עוד יכול לעשות את זה. אשמח גם לשמוע אם אתן מעוניינות באירוחים שונים ואם יש לכם אנשים שתשמחו שיתארחו אצלנו. מחכות להצעות, הערות והארות.
 

ממה מיה

New member
אז ככה

כתבת על סיוט ששת השבועות הראשונים ? אז רציתי לציין שעבורי הסיוט היה רק ימי האשפוז אחרי הלידה בביה"ח. מרגע שהגעתי הביתה אני באופוריה ! ואפילו שלא ישנים טוב בלילה, ויש צרחות של גזים, יש אושר וסיפוק עצומים. הלאה התינוקייה !!! למפגשים אפשר לארח: א. יועצת הנקה מוסמכת (או טו טו את נעה...) ב. רופא ילדים תומך הנקה - יש חיה כזאת ? ב. תזונאית ג. אפשר גם מעצבת חולצות הנקה, כריות הנקה וכד' ד. להביא מאמן כושר/מדריכת התעמלות לשעור ניסיון ולהרצאה בדבר דגשים לאחר לידה בכלל ולמיניקות בפרט.. בכלל אולי נארגן קבוצת התעמלות במודיעין ? ה. יועצת בנושא התמודדות עם ילד גדול בבית ואם מיניקה
 
לי דווקא לא היה קל בכלל

ולא רק בששת השבועות הראשונים.. ולמעשה עדיין לא נחים על זרי הדפנה- אבל האור מבצבץ לו שם בקצה... כל כך שמחתי לראות שהפורום הוקם- בגלל שיש הרבה צורך בתמיכה ולא תמיד מקבלים אותה מהסביבה (יילול הכי קטן מצידי והתשובה היא "למה את צריכה את זה, בחייך, תעברי לבקבוקים") כך שכלפי חוץ אני אשת הברזל אבל בפועל- כל יום שעובר מוצלח משמח אותי... לא רוצה לדבר יותר מדי, אבל אתמול והיום היה ממש יופי. כנראה הילדים היו חולים מהחיסון (כך אמרה הרופאה) ולכן היה להם יותר קשה לינוק והקיאו הרבה. לגבי אנשי מקצוע, מלבד פסיכיאטר
? מצטרפת לרשימה המגוונת של ממה מיה, יכול להיות כיף. מחכה ליום שבו אעיז לבוא איתם לבד...
 

ממה מיה

New member
אגב, ברור לי שהאופוריה תיגמר מתישהו

בעלי טוען שאני לוקחת משהו כשהוא לא בבית (שאצטרף למצביעי עלה ירוק ?), אני חושבת שזה עניין של הכנה נפשית, עם הבכור שלי היה לי מאד קשה, כי לא ידעתי כלום והרגיז אותי שאין לי שנייה לעצמי. עם נטע ודורון הכנתי עצמי לגרוע מכל, לא תכננתי כלום לעצמי, לבית, רק התמסות מלאה אליהם והשלה עם כך. העניין הוא שהם ישנים הרבה וזה מאד מקל עליי (אם כי מעלה גם דאגות לגבי ההתפתחות שלהם), ברור לי שיגיע הרגע בו הם יהיו ערים וצווחים יחד או לסרוגין ואני אתחיל לטפס על הקירות.
 
בלי כל ספק

הנסיון שיש לך עם איתן עוזר מאד. אני מרגישה שעיקר ההתמודדות שלי היתה עם "מה זה הנקה?" ושאלות טכניות לרוב, שאלת ה"שניים" היתה רק אחת מהן. אני לפעמים חושבת על התענוג שיהיה בילד/ה הבא/ה (שיבוא עוד הרבה זמן
), איך, כשהיא תבכה (אשתמש בלשון נקבה כדי שהמסר יועבר לאן שצריך) פשוט אוכל להרים אותה ולהניק ולא לדאוג ממישהו אחר שגם רעב וממתין לתורו, ואם זה יקח לה שעה, אז בסדר, וברגע שהיא תישן- אז גם אני אוכל לישון... ואיך אוכל לקחת אותה, רק היא ואני, ולצאת לטייל ולא לבקש מסבא/סבתא/חם/חמות/דודה/חברה שתבוא איתי כי אני לא יכולה לבד. ככה זה בחיים כנראה, הכל פרופורציות. חברותיי האמהות לילד יחיד כמובן מקטרות מבוקר עד ערב.
 

ממה מיה

New member
זה מזכיר לי מישהי שפגשתי

כשאיתן היה בן חודשיים הלכתי איתו להתעמלות עבורי. לקח לי שעתיים להתארגן ועוד הגעתי באיחור, כולי מזיעה, עם סל קל ביד אחת, תיק ביד שנייה פרצוף מיוסר ועצבני. ואז אני רואה אמא לתאומים, שבדית בלונדינית, דקיקה ויפה, עם שני סלקלים וחיוך על השפתיים. כל השעור איתן בכה ורצה ציצי והשניים שלה שכבו על הגב ערים, בהו בתקרה ולא צייצו... תמיד שהיה לי קשה עם איתן נזכרתי בה ואמרתי לעצמי להפסיק להתלונן, מה עושה אמא לתאומים ? עכשיו כשיש לי תאומים אני תוהה מה עושה אמא לשלישייה
 

rsharon

New member
תורת היחסות, הא?../images/Emo13.gif

כשענבר היתה בת חודש ובן הדוד שלה בן שלושה חודשים, אחותי ואני תכננו לנסוע לת"א לעיר הגדולה. דברנו בשבע בבוקר, והגענו לת"א באחת בצהרים מה זה מורעבות... פעם זה עשה קקי, זו רצתה לישון, זה אכל, זו בכתה וכו' וכו'... כשכבר הגענו ל"עיר ללא הפסקה" והתיישבנו במסעדה, המנות הגיעו לשולחן... פצחו 2 הפצפונים בבכי "אנחנו רוצים אוכל, ועכשיו!" בסופו של דבר הכל ענין של התנסות ותרגול... אני מכירה באופן אישי מישהי ש... תחזיקו חזק... יש לה ילדה, תאומים ושלישיה, והיא כ"כ קולית בהתנהלות שלה, הלוואי על כולנו...
 
פגשנו לא מזמן הורים לתאומות

ולעוד ילדה קטנה יותר בשנתיים מהן. הם טענו שכשהקטנה באה היה נראה להם שאין כמעט מה לעשות איתה וכ"כ קל...
 
ככה זה בהתחלה- הם ישנים הרבה

אני זוכרת שבחודשיים הראשונים הם היו נרדמים לנו באוטו ולכל מקום שהיינו מגיעים הם היו ישנים עוד שעתיים וכך יכולתי לשבת בנחת. עכשיו זה כבר כמעט ולא קיים. ועדיין אני זוכרת את החודש הראשון כמאוד קשה, אם כי השתדלתי לקחת את הדברים יחסית בקלות וכן- זה שיש ילד כבר בבית ושהם לא ילדים ראשונים מאוד הקל עלי. שמחה מאוד בשבילך שיש אצלך אופוריה ומקווה שזה ימשך לעד !
 

rsharon

New member
אז ככה - ציפיות....

קודם כל - כל הכבוד על הקמת הפורום החשוב הזה. מנקודת המבט שלי חשוב לציין שהפורום תומך בהנקות מלאות וגם חלקיות... אני מוצאת שדווקא השילוב שלי (הנקה + שאיבה + תמ"ל) הוא מאוד בזבזני ולא יעיל אבל לא ממש מאמינה שאגיע להנקה מלאה. אני גם נאבקת ב"תפיסות" שלהם בעת ההנקה, גם "מבזבזת" זמן על שאיבות, וגם התעסקות עם בקבוקים.... אשמח לשמוע מכאלו שמשלבות או שילבו איך עושים את זה טוב יותר... עוד רעיון - "סיפור הנקת התאומים שלי". חשבתי על זה אחרי שקראתי את ההודעה של חנה אחרי הביקור בטיפת חלב... כבר מקובל שכותבים את סיפור הלידה. אולי אפשר להתחיל לפרסם את סיפורי ההנקה גם כן. יכול לתרום רבות למי שמתכננת... לגבי אורחים בפורום: * דיאטנית - לגבי תזונה נכונה בעת ההנקה * מסג'יסט
 
למעלה