האם שומרי מצוות אמורים לחגוג את יום "העצמאות"
- פותח הנושא קליט
- פורסם בתאריך
עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל חד הם
אבל 'מדינה "ציונית" חילונית', בהנהגת יהודים שכופרים בקב"ה ותורתו, ששמו למטרה לעקור כל סממן יהודי מעם ישראל, ולנתק את היהדות מהיהודים, כדי לחיות כאחד העמים, זו התגרות והכרזת מלחמה בקב"ה כמעט כמו שהיה במגדל בבל!
ושבעזרת ה' בקרוב הם יחזרו בתשובה שלמה, ואלה שלא שהקב"ה יפיץ אותם בקרוב על כל פני הארץ, למדינות האיחוד האירופי ושאר האומות שהם מנסים לחקות ולהתחנף אליהם, על חשבון עם ישראל, ארץ ישראל, ותורת ישראל.
אבל 'מדינה "ציונית" חילונית', בהנהגת יהודים שכופרים בקב"ה ותורתו, ששמו למטרה לעקור כל סממן יהודי מעם ישראל, ולנתק את היהדות מהיהודים, כדי לחיות כאחד העמים, זו התגרות והכרזת מלחמה בקב"ה כמעט כמו שהיה במגדל בבל!
ושבעזרת ה' בקרוב הם יחזרו בתשובה שלמה, ואלה שלא שהקב"ה יפיץ אותם בקרוב על כל פני הארץ, למדינות האיחוד האירופי ושאר האומות שהם מנסים לחקות ולהתחנף אליהם, על חשבון עם ישראל, ארץ ישראל, ותורת ישראל.
כבר זמן רב שאין כפיה חילונית ממשית
לבנות את הארץ וליישב אותה יש בה מין החיוב וקירוב הגאולה . *נראה שהחרדים לא היו נלחמים ונהרגים עבור מדינה, בהשגחה פרטית -החילונים הקימו לנו מדינה שתיהיה דתית בעתיד . *יש גם מוסריות, הרבה עשיה חיובית, ותמיכה בחלשים (=דרך התורה) במדינה הזאת, ומה שלא מקיימים את כל המצוות זה מחיסרון ידיעה, אז לאט לך רבי אשלג .
לבנות את הארץ וליישב אותה יש בה מין החיוב וקירוב הגאולה . *נראה שהחרדים לא היו נלחמים ונהרגים עבור מדינה, בהשגחה פרטית -החילונים הקימו לנו מדינה שתיהיה דתית בעתיד . *יש גם מוסריות, הרבה עשיה חיובית, ותמיכה בחלשים (=דרך התורה) במדינה הזאת, ומה שלא מקיימים את כל המצוות זה מחיסרון ידיעה, אז לאט לך רבי אשלג .
קבליסט ותיק
New member
האם שומרי מצוות אמורים לחגוג את יום "העצמאות"
בשיא ימי האבל של ספירת העומר?
בשיא ימי האבל של ספירת העומר?
זה הקטן גדול יהיה.
כִּי מִי בַז, לְיוֹם קְטַנּוֹת? שואל הנביא זכריה. אל תבוזו ליום הזה שנראה קטן ובזוי בעיניכם. ומהו היום ההוא - יְדֵי זְרֻבָּבֶל, יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה--וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה. היום בו יוסד בית המקדש השני. ולמה כ"כ בזו לו? כי הוא נבנה ע"י עולי עזרא שהיו אסופים, ממזרים, חללים, נתינים ועוד כהנה וכהנה שספק בכלל אם היו יהודים. תאמר שלפחות היהודים שבהם נהגו כמנהג אבותם? לא כך, אלא לקחו להם נשים נכריות ולא ידעו כלל את התורה. הם אלו שבאו לבנות את הארץ ואת בית המקדש. והם אפילו לא עמדו בפני עצמם אלא היו נתונים לחסדיו של מנהיג האימפריה הפרסית ששלט עליהם.
על זה אומר הנביא - אל תבוז לדבר הקטן הזה, וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם - אני שלחתי את זרובבל ואת האנשים המפוקפקים האלו ומהם תגאל הארץ ויבנה המקדש ותצמח תורה חדשה בעולם, תורה שבע"פ שאורה יצא מן הבית השני.
ובואו לא נהיה כפויי טובה לקב"ה שאחרי אלפיים שנות גלות של ייסורים, עינויים, פוגרומים ושמד, נתן לנו סוף סוף חירות ותחילתה של מנוחה, בואו לא נכפור בטובה הגדולה הזאת ולא נהיה כמבזים את טובות הבורא שגומל עימנו.
ובואו לא נשכח שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ולכל אחד יש אות משלו בתורה שרק הוא משלים אותה, אז בלי החלק שלו גם אנחנו לא נוכל להגיע לעולם הבא.
ויש לי שאלה. איך יתכן שבאמצע חודש ניסן, חודש של התחדשות, גאולה ואורה "החודש הזה לכם", חודש של שמחה שאין להתענות בו ואין להזכיר בו את עוונותינו בדברינו אל ה' בתחינתינו ואין לבקר בו בקברים טמאים, איך יתכן שחז"ל תקנו בו מנהגי אבלות?? ואיך יתכן שבזמן ספירת העומר, ימים של בנייה והתקדמות, של תיקון ושל קבלת שפע ותזונה מאת הבורא, איך יתכן שבימים אלו תיקנו חז"ל מנהגי אבלות שמבטאים חוסר התקדמות ואי עשייה ובניין??
כִּי מִי בַז, לְיוֹם קְטַנּוֹת? שואל הנביא זכריה. אל תבוזו ליום הזה שנראה קטן ובזוי בעיניכם. ומהו היום ההוא - יְדֵי זְרֻבָּבֶל, יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה--וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה. היום בו יוסד בית המקדש השני. ולמה כ"כ בזו לו? כי הוא נבנה ע"י עולי עזרא שהיו אסופים, ממזרים, חללים, נתינים ועוד כהנה וכהנה שספק בכלל אם היו יהודים. תאמר שלפחות היהודים שבהם נהגו כמנהג אבותם? לא כך, אלא לקחו להם נשים נכריות ולא ידעו כלל את התורה. הם אלו שבאו לבנות את הארץ ואת בית המקדש. והם אפילו לא עמדו בפני עצמם אלא היו נתונים לחסדיו של מנהיג האימפריה הפרסית ששלט עליהם.
על זה אומר הנביא - אל תבוז לדבר הקטן הזה, וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם - אני שלחתי את זרובבל ואת האנשים המפוקפקים האלו ומהם תגאל הארץ ויבנה המקדש ותצמח תורה חדשה בעולם, תורה שבע"פ שאורה יצא מן הבית השני.
ובואו לא נהיה כפויי טובה לקב"ה שאחרי אלפיים שנות גלות של ייסורים, עינויים, פוגרומים ושמד, נתן לנו סוף סוף חירות ותחילתה של מנוחה, בואו לא נכפור בטובה הגדולה הזאת ולא נהיה כמבזים את טובות הבורא שגומל עימנו.
ובואו לא נשכח שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ולכל אחד יש אות משלו בתורה שרק הוא משלים אותה, אז בלי החלק שלו גם אנחנו לא נוכל להגיע לעולם הבא.
ויש לי שאלה. איך יתכן שבאמצע חודש ניסן, חודש של התחדשות, גאולה ואורה "החודש הזה לכם", חודש של שמחה שאין להתענות בו ואין להזכיר בו את עוונותינו בדברינו אל ה' בתחינתינו ואין לבקר בו בקברים טמאים, איך יתכן שחז"ל תקנו בו מנהגי אבלות?? ואיך יתכן שבזמן ספירת העומר, ימים של בנייה והתקדמות, של תיקון ושל קבלת שפע ותזונה מאת הבורא, איך יתכן שבימים אלו תיקנו חז"ל מנהגי אבלות שמבטאים חוסר התקדמות ואי עשייה ובניין??
קבליסט ותיק
New member
במחילה ממך אני לא מתכוון לראות את הסרטון הזה,
כי אני לא רוצה לקחת סיכון שיאכילו אותי מהריצפה, אבל בכל אופן שאלתי כאן שאלה ואני רואה שבינתיים אף אחד לא השיב לי עליה, אז אני אנסה בעצמי להעלות כיוון לתשובה ואם למישהו יהיה מה להוסיף מה טוב.
ובכן השאלה היא כיצד חז"ל תיקנו בחודש ניסן מנהגי אבלות וכיצד הם תיקנו בספירת העומר מנהגי אבלות?
ונראה לי לומר שהאבלות היא הרי על עשרות אלפי תלמידי ר' עקיבא שנהרגו, ר' עקיבא שכל התורה כולה היא אליבא דשיטתו ושהוא היחיד שנכנס בשלום ויצא בשלום, ויש להניח שרבים מתלמידיו אלה היו כתנאים הגדולים ושהיו גם הם עצמם בקיאים לא מעט בפרדס. בכל זאת כל תורתם לא עמדה להם ולא כיפרה להם על עוונם. ומדוע? כי לא נהגו כבוד זה בזה.
ויש לשאול על ימי ספירת העומר, שהם ימי בניין וצמיחה החל מרגע השיחרור מהעבדות, עד הרגע שבו נגיע לקומה העליונה ונזכה לעמוד במתן תורה - יש לשאול - מה בעצם אנו אמורים לבנות בימים אלו? הרי התורה עוד לא ניתנת עד חג השבועות? ואם אין תורה מהו הדבר בו משקיעים ואותו מטפחים?
ואני חושב שבשביל לענות על שאלה זו בדיוק, באו חז"ל וקבעו בימים אלו את ימי האבלות על תלמידי רבי עקיבא שתורה רבה היתה להם וקבלה רבה היתה בידם, אך היושר הבסיסי היה חסר ולא נהגו כבוד זה בזה. וכאשר אנו אבלים על מותם אנו מזכירים לעצמינו שבטרם נבוא לחג השבועות לקבל את התורה, עלינו לבנות בעצמינו קומה אחר קומה את היושר הבסיסי ואת הכבוד זה לזה, ורק מתוך הכנה זו נהיה ראויים לתורה.
כי אני לא רוצה לקחת סיכון שיאכילו אותי מהריצפה, אבל בכל אופן שאלתי כאן שאלה ואני רואה שבינתיים אף אחד לא השיב לי עליה, אז אני אנסה בעצמי להעלות כיוון לתשובה ואם למישהו יהיה מה להוסיף מה טוב.
ובכן השאלה היא כיצד חז"ל תיקנו בחודש ניסן מנהגי אבלות וכיצד הם תיקנו בספירת העומר מנהגי אבלות?
ונראה לי לומר שהאבלות היא הרי על עשרות אלפי תלמידי ר' עקיבא שנהרגו, ר' עקיבא שכל התורה כולה היא אליבא דשיטתו ושהוא היחיד שנכנס בשלום ויצא בשלום, ויש להניח שרבים מתלמידיו אלה היו כתנאים הגדולים ושהיו גם הם עצמם בקיאים לא מעט בפרדס. בכל זאת כל תורתם לא עמדה להם ולא כיפרה להם על עוונם. ומדוע? כי לא נהגו כבוד זה בזה.
ויש לשאול על ימי ספירת העומר, שהם ימי בניין וצמיחה החל מרגע השיחרור מהעבדות, עד הרגע שבו נגיע לקומה העליונה ונזכה לעמוד במתן תורה - יש לשאול - מה בעצם אנו אמורים לבנות בימים אלו? הרי התורה עוד לא ניתנת עד חג השבועות? ואם אין תורה מהו הדבר בו משקיעים ואותו מטפחים?
ואני חושב שבשביל לענות על שאלה זו בדיוק, באו חז"ל וקבעו בימים אלו את ימי האבלות על תלמידי רבי עקיבא שתורה רבה היתה להם וקבלה רבה היתה בידם, אך היושר הבסיסי היה חסר ולא נהגו כבוד זה בזה. וכאשר אנו אבלים על מותם אנו מזכירים לעצמינו שבטרם נבוא לחג השבועות לקבל את התורה, עלינו לבנות בעצמינו קומה אחר קומה את היושר הבסיסי ואת הכבוד זה לזה, ורק מתוך הכנה זו נהיה ראויים לתורה.
קבליסט ותיק
New member
במילים אחרות, אל תבלבלו לי את ההשקפה הקלוקלת
עם העובדות!
עכשיו אתה אולי מבין למה לא עונים לך פה?
מה היה קורה לך אם היית שומע קליפ של 5 דקות מפי ת"ח של עוד דעה תורנית ביהדות?
מי אמר שאתה חייב לקבל אותה? (אם אתה מתעקש להישאר בהשקפה קלוקלת!)
עם העובדות!
עכשיו אתה אולי מבין למה לא עונים לך פה?
מה היה קורה לך אם היית שומע קליפ של 5 דקות מפי ת"ח של עוד דעה תורנית ביהדות?
מי אמר שאתה חייב לקבל אותה? (אם אתה מתעקש להישאר בהשקפה קלוקלת!)
מאיזה כוכב לכת אתה חושב שאני מגיע?
אתה חושב שאתה מחדש למישהו משהו בסיפורים שלך? אתה באמת חושב שאני חי בעולם עד כדי כך הזוי שאני לא מבין מה הכוונה בחיים חילוניים?
אין לי סיבה לראות את כל הסירטונים האלו כי זה לא מעלה ולא מוריד. אני מודע היטב למצב העם.
אמנם יש הרבה איסורי דאורייתא בלראות את הסרטים האלו. החל מלשון הרע והמצוה ללמד זכות על עמיתו שקראנו עליה בשבת האחרונה, ועד חוסר הבנה גמור מי הם ומה הם עם ישראל ומהם התהליכים שעוברים עליו.
אתה חושב שאני מפחד לשמוע דיעות אחרות? את הסירטון המטופש ההוא על שהרצל רצה שיתנצרו ראיתי כבר לפני שנים כשהייתי בתיכון ואין שום חידוש בדברים שאתם מנסים להעביר כאן בסרטים האלו. ועדיף שלא נפתח כאן את הדיון האם מישהו מהציבורים בעם ישראל חי בחרדות מאחרים ומדעותיהם ומכיחוך בהם, אבל זה בטח לא אני. וחבל שמי שמתיימר לדעת קבלה לא יודע תנ"ך ולא יודע מהי ריצפה:
וָאֹמַר אוֹי-לִי כִי-נִדְמֵיתִי, כִּי אִישׁ טְמֵא-שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם, אָנֹכִי יוֹשֵׁב: כִּי, אֶת-הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת--רָאוּ עֵינָי. ו וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ, רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם--לָקַח, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. ז וַיַּגַּע עַל-פִּי--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נָגַע זֶה עַל-שְׂפָתֶיךָ; וְסָר עֲוֹנֶךָ, וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר.
ופירשו חז"ל:
(א) ו. אל תראני שאני שחרחורת
רבי סימון פתח:
(משלי ל) אל תלשן עבד אל אדוניו.
נקראו ישראל עבדים, שנאמר: (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים.
ונקראו הנביאים עבדים, שנאמר: (עמוס ג) כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
כך אמרה כנסת ישראל לנביאים: אל תראוני בשחרחרותי.
אין לך שמח בבני, יותר ממשה. ועל ידי שאמר: (במדבר כ) שמעו נא המורים. נגזר עליו שלא יכנס לארץ.
דבר אחר:
אין לך שמח בבני, יותר מישעיהו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא ישעיה בנפשך את רשאי לומר (שם) כי איש טמא שפתים אנכי. ניחא, שמא ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אתמהא?!
תא חמי מה כתיב תמן: "ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה".
אמר רב שמואל:
'רצפה' רוץ פה רצוץ פה, למי שאמר דלטוריא על בני.
ודכוותיה כתיב באליהו:
שנאמר: (מלכים א יט) ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל, כי עזבו בריתך בני ישראל.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בריתי?! שמא בריתך!
ואת מזבחותיך הרסו.
אמר לו: מזבחותי?! שמא מזבחותיך!
ואת נביאיך הרגו בחרב.
אמר לו: נביאי?! ואת מה איכפת לך!
אמר לו: ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה.
תא חמי, מה כתיב תמן?
ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים.
מה הוא רצפים?
אמר רבי שמואל בר נחמן:
רוץ פה, רצוץ פיות, בכל מי שאמר דילטורייא על בני.
רבי יוחנן מייתי לה מן הדא:
(ישעיה יז) משא דמשק הנה דמשק וגו' עזובות ערי ערוער. מה זה עומד בדמשק ומזכיר ערוער, והלא ערוער בתחום ארץ מואב?!
אלא שס"ה בתי עבודות כוכבים היו בדמשק כמנין ימות החמה. והיו עובדים כל אחד ואחד יומו, והיה להם יום אחד, שהיו על כולן באותו היום ועובדין אותם, וכולם עשו ישראל הגמוניא ועבדו אותם. שנאמר: (שופטים י) ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים וגו'. ובאותה שעה שאמר אליהו על ישראל לשון הרע.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אליהו! עד שאתה מקטרג את אלו, בא וקטרג את אלו!
הדא הוא דכתיב: (מלכים א יט) לך שוב לדרכך מדברה דמשק.
רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין
אמר ליה רבי אבהו לרבי שמעון בן לקיש:
מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא?
נחת ליה ריש לקיש מן חמריה וספא חלא ויהב בפומיה.
אמר ליה: מהו כן?
אמר לו: אין הקדוש ברוך הוא רוצה, במי שאומר דילטורייא על ישראל.
עד כאן דבריהם. ובא נזכיר שישעיה הוכתר לנביא ערב החורבן, כלומר העם בתקופה ההיא לא היו ממש צדיקים בלשון המעטה, ובכל זאת - רצוץ פה למי שאומר דלטוריא על בני.
ובנביא הושע:
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם
אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר
וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם
יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"
גמרא פסחים פ"ז ע"א-ע"ב:
...אמר לו הקב"ה להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן!" והוא – לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו "רבונו של עולם! כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!"
אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אמר לו: "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים"
(רש"י: שתלד לך בנים זנונים, ספק שלך – ספק של אחרים)
ואחר כך אומר לו: "שלחה מעל פניך!" אם הוא יכול לשלח, אף אני אשלח את ישראל.
שנאמר (הושע א' ב') "ויאמר ה' אל הושע: לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים..." וכתוב (א' ג') "וילך ויקח את גומר בת דבלים".. .."ותהר ותלד לו בן ויאמר ה' אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא"
(רש"י: ד"ה יזרעאל: שעתיד אני לזורעם ולזרותם בגולה)
(א' ו') "ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו: קרא שמה לא רוחמה, כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל.." ...(ח' ט') "ותהר ותלד בן ויאמר: קרא שמו לא עמי, כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם".
לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה להושע: "לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו פרש מן האשה? אף אתה – בדול עצמך ממנה!" אמר לו: רבש"ע, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה", אמר לו הקב"ה: "ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע, אם שלך הם אם של אחרים הן – כך, ישראל שהם בני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי (ומבאר שם שהם תורה, ארץ ישראל, בית המקדש וישראל)... ואתה אמרת: "העבירם באומה אחרת?!"
כיון שידע (הושע) שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקב"ה: "עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזרות"
(רש"י: יזרעאל דהיינו: גולה, ו"לא עמי" ו"לא רוחמה").
עמד וביקש רחמים ובטל גזרה והתחיל לברכן, שנאמר: (הושע ב' א'-ג') "והיה מספר בני ישראל כחול הים... והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני ישראל ובני יהודה יחדו"; (הושע ב' כ') "וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי – עמי אתה".
אתה חושב שאתה מחדש למישהו משהו בסיפורים שלך? אתה באמת חושב שאני חי בעולם עד כדי כך הזוי שאני לא מבין מה הכוונה בחיים חילוניים?
אין לי סיבה לראות את כל הסירטונים האלו כי זה לא מעלה ולא מוריד. אני מודע היטב למצב העם.
אמנם יש הרבה איסורי דאורייתא בלראות את הסרטים האלו. החל מלשון הרע והמצוה ללמד זכות על עמיתו שקראנו עליה בשבת האחרונה, ועד חוסר הבנה גמור מי הם ומה הם עם ישראל ומהם התהליכים שעוברים עליו.
אתה חושב שאני מפחד לשמוע דיעות אחרות? את הסירטון המטופש ההוא על שהרצל רצה שיתנצרו ראיתי כבר לפני שנים כשהייתי בתיכון ואין שום חידוש בדברים שאתם מנסים להעביר כאן בסרטים האלו. ועדיף שלא נפתח כאן את הדיון האם מישהו מהציבורים בעם ישראל חי בחרדות מאחרים ומדעותיהם ומכיחוך בהם, אבל זה בטח לא אני. וחבל שמי שמתיימר לדעת קבלה לא יודע תנ"ך ולא יודע מהי ריצפה:
וָאֹמַר אוֹי-לִי כִי-נִדְמֵיתִי, כִּי אִישׁ טְמֵא-שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם, אָנֹכִי יוֹשֵׁב: כִּי, אֶת-הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת--רָאוּ עֵינָי. ו וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ, רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם--לָקַח, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. ז וַיַּגַּע עַל-פִּי--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נָגַע זֶה עַל-שְׂפָתֶיךָ; וְסָר עֲוֹנֶךָ, וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר.
ופירשו חז"ל:
(א) ו. אל תראני שאני שחרחורת
רבי סימון פתח:
(משלי ל) אל תלשן עבד אל אדוניו.
נקראו ישראל עבדים, שנאמר: (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים.
ונקראו הנביאים עבדים, שנאמר: (עמוס ג) כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
כך אמרה כנסת ישראל לנביאים: אל תראוני בשחרחרותי.
אין לך שמח בבני, יותר ממשה. ועל ידי שאמר: (במדבר כ) שמעו נא המורים. נגזר עליו שלא יכנס לארץ.
דבר אחר:
אין לך שמח בבני, יותר מישעיהו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא ישעיה בנפשך את רשאי לומר (שם) כי איש טמא שפתים אנכי. ניחא, שמא ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אתמהא?!
תא חמי מה כתיב תמן: "ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה".
אמר רב שמואל:
'רצפה' רוץ פה רצוץ פה, למי שאמר דלטוריא על בני.
ודכוותיה כתיב באליהו:
שנאמר: (מלכים א יט) ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל, כי עזבו בריתך בני ישראל.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בריתי?! שמא בריתך!
ואת מזבחותיך הרסו.
אמר לו: מזבחותי?! שמא מזבחותיך!
ואת נביאיך הרגו בחרב.
אמר לו: נביאי?! ואת מה איכפת לך!
אמר לו: ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה.
תא חמי, מה כתיב תמן?
ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים.
מה הוא רצפים?
אמר רבי שמואל בר נחמן:
רוץ פה, רצוץ פיות, בכל מי שאמר דילטורייא על בני.
רבי יוחנן מייתי לה מן הדא:
(ישעיה יז) משא דמשק הנה דמשק וגו' עזובות ערי ערוער. מה זה עומד בדמשק ומזכיר ערוער, והלא ערוער בתחום ארץ מואב?!
אלא שס"ה בתי עבודות כוכבים היו בדמשק כמנין ימות החמה. והיו עובדים כל אחד ואחד יומו, והיה להם יום אחד, שהיו על כולן באותו היום ועובדין אותם, וכולם עשו ישראל הגמוניא ועבדו אותם. שנאמר: (שופטים י) ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים וגו'. ובאותה שעה שאמר אליהו על ישראל לשון הרע.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אליהו! עד שאתה מקטרג את אלו, בא וקטרג את אלו!
הדא הוא דכתיב: (מלכים א יט) לך שוב לדרכך מדברה דמשק.
רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין
אמר ליה רבי אבהו לרבי שמעון בן לקיש:
מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא?
נחת ליה ריש לקיש מן חמריה וספא חלא ויהב בפומיה.
אמר ליה: מהו כן?
אמר לו: אין הקדוש ברוך הוא רוצה, במי שאומר דילטורייא על ישראל.
עד כאן דבריהם. ובא נזכיר שישעיה הוכתר לנביא ערב החורבן, כלומר העם בתקופה ההיא לא היו ממש צדיקים בלשון המעטה, ובכל זאת - רצוץ פה למי שאומר דלטוריא על בני.
ובנביא הושע:
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם
אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר
וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם
יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"
גמרא פסחים פ"ז ע"א-ע"ב:
...אמר לו הקב"ה להושע: "בניך חטאו" והיה לו לומר: "בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן!" והוא – לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו "רבונו של עולם! כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!"
אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אמר לו: "לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים"
(רש"י: שתלד לך בנים זנונים, ספק שלך – ספק של אחרים)
ואחר כך אומר לו: "שלחה מעל פניך!" אם הוא יכול לשלח, אף אני אשלח את ישראל.
שנאמר (הושע א' ב') "ויאמר ה' אל הושע: לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים..." וכתוב (א' ג') "וילך ויקח את גומר בת דבלים".. .."ותהר ותלד לו בן ויאמר ה' אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא"
(רש"י: ד"ה יזרעאל: שעתיד אני לזורעם ולזרותם בגולה)
(א' ו') "ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו: קרא שמה לא רוחמה, כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל.." ...(ח' ט') "ותהר ותלד בן ויאמר: קרא שמו לא עמי, כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם".
לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה להושע: "לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו פרש מן האשה? אף אתה – בדול עצמך ממנה!" אמר לו: רבש"ע, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה", אמר לו הקב"ה: "ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים ואין אתה יודע, אם שלך הם אם של אחרים הן – כך, ישראל שהם בני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי (ומבאר שם שהם תורה, ארץ ישראל, בית המקדש וישראל)... ואתה אמרת: "העבירם באומה אחרת?!"
כיון שידע (הושע) שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקב"ה: "עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזרות"
(רש"י: יזרעאל דהיינו: גולה, ו"לא עמי" ו"לא רוחמה").
עמד וביקש רחמים ובטל גזרה והתחיל לברכן, שנאמר: (הושע ב' א'-ג') "והיה מספר בני ישראל כחול הים... והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני ישראל ובני יהודה יחדו"; (הושע ב' כ') "וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי – עמי אתה".
קבליסט ותיק
New member
אולי מכוכב לכת שהמקובלים מכנים קליפות סרוגות
יש איסורי דאורייתא ב-לשמוע דברי דעת תורה מת"ח מזכה הרבים?
מתי למדת בפעם האחרונה הלכות "לשון הרע" ומי נחשב בתורה "עמיתו"?
מי שמתיימר ללמוד קבלה כבר יודע שהלכה לא פוסקים מספרי הנביאים,
על פי ראות עיננו והשקפתנו הקלוקלת ושל "ציונות" חילונית,
אלה רק עפ"י ספרי הלכה של ראשונים ואחרונים!
ראה את 'החפץ חיים'- הלכות לשון הרע כלל ד' סעיף ו' :
"הפורק עול מלכות שמיים או שאינו נזהר מעברה אחת, אשר כולם יודעים שזה עבירה,
בכזה מקרה מותר לספר גנותו ולהכלימו בין בפניו ובין שלא בפניו.
ואם יש מעשה שיש כף זכות וכף חובה, צריך לדונו לכף חובה,
כיון שהוחזק לרשע גמור בשאר עניניו.
ורבותינו אמרו "לא תונו איש את עמיתו", עם שאיתך בתורה ומצוות,
אבל רשע (אדם שעובר על מצוות התורה) מותר להכלימו במעלליו ולשפוך בוז עליו."
ועפ"י הקבלה מי שלא "מפחד" או מבדיל עצמו מהסיטרא אחרא,
כגון של "הציונות" החילונית דרכיה ומוביליה,
מעיד על עצמו כאלף עדים שכנראה כבר נפל בקליפה שלהם... רחמנא ליצלן,
וגם אחרי שהוא חוטף מהם וממנה מכות וסטירות רבות ומשונות (גירוש, הדרה מהשיח)
עדיין נשאר נאמן אליה ככלב שנדבק בבת זוגו לאחר הזיווג בעל כורחו.
יש איסורי דאורייתא ב-לשמוע דברי דעת תורה מת"ח מזכה הרבים?
מתי למדת בפעם האחרונה הלכות "לשון הרע" ומי נחשב בתורה "עמיתו"?
מי שמתיימר ללמוד קבלה כבר יודע שהלכה לא פוסקים מספרי הנביאים,
על פי ראות עיננו והשקפתנו הקלוקלת ושל "ציונות" חילונית,
אלה רק עפ"י ספרי הלכה של ראשונים ואחרונים!
ראה את 'החפץ חיים'- הלכות לשון הרע כלל ד' סעיף ו' :
"הפורק עול מלכות שמיים או שאינו נזהר מעברה אחת, אשר כולם יודעים שזה עבירה,
בכזה מקרה מותר לספר גנותו ולהכלימו בין בפניו ובין שלא בפניו.
ואם יש מעשה שיש כף זכות וכף חובה, צריך לדונו לכף חובה,
כיון שהוחזק לרשע גמור בשאר עניניו.
ורבותינו אמרו "לא תונו איש את עמיתו", עם שאיתך בתורה ומצוות,
אבל רשע (אדם שעובר על מצוות התורה) מותר להכלימו במעלליו ולשפוך בוז עליו."
ועפ"י הקבלה מי שלא "מפחד" או מבדיל עצמו מהסיטרא אחרא,
כגון של "הציונות" החילונית דרכיה ומוביליה,
מעיד על עצמו כאלף עדים שכנראה כבר נפל בקליפה שלהם... רחמנא ליצלן,
וגם אחרי שהוא חוטף מהם וממנה מכות וסטירות רבות ומשונות (גירוש, הדרה מהשיח)
עדיין נשאר נאמן אליה ככלב שנדבק בבת זוגו לאחר הזיווג בעל כורחו.
תקשיב,
אין לי בעיה לערוך איתך דיון על הנושא, אבל בשביל זה צריך שיהיה לשנינו נעים להיות כאן, ואם כל הזמן תביא שנינויות ציניות חדשות, או שירבוטי אותיות שין בתוך המילים, או שאר דימויים לא נעימים שקשה לי אפילו לחזור עליהם, אז אני לא מתכווין להשאר כאן. אני ערכתי שירשור ארוך עם חסיד אשלג ואין לי בעיה עם דיונים, אבל צריך שיהיה נעים לשנינו. שכל אחד יגיד מה שהוא חושב שנכון ולא למה השני טועה.
ולשאלותיך, לא היה נשמע מהכותרת שלך שהולכים להיות שם דברי תורה. כבר בכותרת השתמשת בביטוי שמבחינתי הוא מחוץ לתחום, כל שכן שאני לא אכנס לראות סרט שלם בסגנון הזה. (ובלי קשר, מי שיש לו מה להגיד שיגיד ישר, בשביל מה לסרבל את הקוראים ואת זמנם בהפניות למקומות אחרים?).
לא באתי לפסוק שום הלכה מהנביאים אלא רק להראות את היחס בו חז"ל התייחסו לעם ישראל אף כשהיה נתון בשפל המדרגה. ובמדרשים האלו מוזכרים כמה וכמה תנאים שהם לא נביאים וגם לא פסקו שם הלכות. ואגב מה אתה כן לומד מהנביאים?
לדידי הרמב"ם כבר הגדיר ופסק שהם כתינוקות שנישבו והיחס אליהם בהתאם. וכך גם השכל הישר - מה אתה מנסה להשיג בלשפוך בוז על מישהו? איך זה מקדם אותך? אתה סבור לקבל תוספת שכר לעולם הבא על שהיקפדת לבזות יהודים שלא שומרים מצוות?
אם אתה סבור שעפ"י הקבלה יש לפחד מאחרים ושעפ"י הקבלה בני ישראל הם הסיטרא אחרא אתה מוזמן ללמד אותי היכן זה מופיע, כי אני מכיר דברים אחרים.
ואתה מוזמן לפרוש כאן את כל מה שיש לך להגיד בנושא (רק כמו שביקשתי, בלי הציניות, ובדרך החיובית).
אין לי בעיה לערוך איתך דיון על הנושא, אבל בשביל זה צריך שיהיה לשנינו נעים להיות כאן, ואם כל הזמן תביא שנינויות ציניות חדשות, או שירבוטי אותיות שין בתוך המילים, או שאר דימויים לא נעימים שקשה לי אפילו לחזור עליהם, אז אני לא מתכווין להשאר כאן. אני ערכתי שירשור ארוך עם חסיד אשלג ואין לי בעיה עם דיונים, אבל צריך שיהיה נעים לשנינו. שכל אחד יגיד מה שהוא חושב שנכון ולא למה השני טועה.
ולשאלותיך, לא היה נשמע מהכותרת שלך שהולכים להיות שם דברי תורה. כבר בכותרת השתמשת בביטוי שמבחינתי הוא מחוץ לתחום, כל שכן שאני לא אכנס לראות סרט שלם בסגנון הזה. (ובלי קשר, מי שיש לו מה להגיד שיגיד ישר, בשביל מה לסרבל את הקוראים ואת זמנם בהפניות למקומות אחרים?).
לא באתי לפסוק שום הלכה מהנביאים אלא רק להראות את היחס בו חז"ל התייחסו לעם ישראל אף כשהיה נתון בשפל המדרגה. ובמדרשים האלו מוזכרים כמה וכמה תנאים שהם לא נביאים וגם לא פסקו שם הלכות. ואגב מה אתה כן לומד מהנביאים?
לדידי הרמב"ם כבר הגדיר ופסק שהם כתינוקות שנישבו והיחס אליהם בהתאם. וכך גם השכל הישר - מה אתה מנסה להשיג בלשפוך בוז על מישהו? איך זה מקדם אותך? אתה סבור לקבל תוספת שכר לעולם הבא על שהיקפדת לבזות יהודים שלא שומרים מצוות?
אם אתה סבור שעפ"י הקבלה יש לפחד מאחרים ושעפ"י הקבלה בני ישראל הם הסיטרא אחרא אתה מוזמן ללמד אותי היכן זה מופיע, כי אני מכיר דברים אחרים.
ואתה מוזמן לפרוש כאן את כל מה שיש לך להגיד בנושא (רק כמו שביקשתי, בלי הציניות, ובדרך החיובית).
קבליסט ותיק
New member
תא חזי
באמת שאין לי עניין להיכנס לדיון עם אדם שהולך עם כיסוי של מזרחיסטים על עיניו,
ולא מוכן להסיר אותו אפילו לרגע קט בשביל לראות את האמת,
כדי להצדיק את ההשקפה שהוא חונך עליה שרחוקה מדעת תורה והשקפת גדולי ישראל.
ורק כדי שלא לצאת בלא כלום,
אחדד ואומר שלא דיברתי על התינוקות שנישבו של הדור החדש של הצעירים של היום,
אלא על מחוללי התנועה "הציונית" חילונית וממשיכי דרכם של היום בהנהגת המדינה,
שכולם אפיקורסים שונאי תורה ומצוות שגדלו בבתים של אבות או סבים ששמרו תורה ומצוות,
ואם כבר הזכרת את הרמב"ם אז תראה מה הוא כותב על כך בפרוש שלו לדברי המשנה "דע מה תשיב לאפיקורוס":
(פרוש הרמב"ם למשנה אבות פרק ב' משנה יד'):
"מה שתשיב לאפיקורס: ...ואמרו (סנהדרין לח ב'): לא שנו אלא אפיקורוס עובד כוכבים, אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי, רוצה לומר, שיוסיף לבזות. ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל, שאין לו תקנה ואין לו רפואה כל ועיקר, שנאמר (משלי ט יב): 'כל באיה לא ישיבון ולא ישיגו ארחות חיים'."
לגבי חלקים מבני ישראל בדורות שלנו שהם מהסיטרא אחרא, ערב רב, ונשמות עמלק,
ראה דוגמאות מדברי חז"ל והמקובלים:
האריז"ל: ספר הליקוטים פרשת ואתחנן:
'וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם', דע, כי בכל דור בא משה בסוד עיבור, לפי שהקב"ה לא היה רוצה לקבל ערב רב, ומשה קבלם, בחשבו כי טוב הוא להכניסם בקדושה, ובפרט שהיו נוגעים לו קצת, כמ"ש 'העם אשר אנכי בקרבו', וכתיב 'כל העם אשר ברגליך', ולזה רצה לתקנם, ואדרבה קלקלו לישראל. וז"ס מ"ש 'לך רד כי שיחת עמך' וכו', נשחת לא נאמר אלא שיחת, פי' שיחת לישראל, ועתה רוב הדור מהם. ולזה הוצרך לבוא משה בעיבור א' לנ' שנה, לפי שהוא שרש ישראל, לתקנם שלא יַטְעוּם ערב רב.
השמטות, פרשת ויקהל, על הדור האחרון שיבנה את המקדש:
דברי חיי ה' ציוה שלא יתחברו עם הערב רב בשום פעם, ועי"ז יהיו ראויים לבנות משכן, כי ישראל בעצמן קדושים, אך הערב-רב כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור הזה המה בעוה"ר רובן מערב רב, ורוצים לשרור על הציבור, וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל ממון וכבוד, ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת מוסרים נפשם לה' לא לקבל תועלת לעצמם.
זוהר קדוש חלק ג' דף קכ"ה ע"ב בארוכה ראה שם. ומדבריו אנו למדים:
א. הערב רב לא עמדו בהר סיני,
ב. הם לא יזכו להינצל בגאולה האחרונה,
ג. מי שרוצה להנצל אין לו להתחבר אתם.
ד. הערב רב הם ראשי העם ומנהיגיהם ורועיהם בגלות האחרונה, שע"ז נא' היו צריה לראש,
ה. הם שולטים על הממון.
ו. הם מבזים ושונאים את הצדיקים ותלמידי החכמים כמ"ש 'ויראי חטא ימאסו', וחכמת סופרים תסרח.
וכתב בספר אבן שלמה, פרק י"א אות ד' ובהגה"ה אות ה':
ונקראין 'ערב רב' מפני שהם ראשי העם בגלות, ולכן נקראים 'רב', וכל הגלות והצרות וחורבן ביהמ"ק הכל הי' ע"י מה שקיבל משה לערב רב, וערב רב הוא מצד הרע, כראשי התיבות ע"ר בהפוך אותיוית.
כתב הגר"א בפי' לתיקוז"ח דף כז. ד"ה ודא כתב וז"ל:
רוב מאותן תתקע"ד דורות שבהן היה בונה עולמות ומחריבן הוא עכשיו בסוף הימים בעקבתא משיחא, חוצפא יסגי. ובפי' לחומש דברים כתב שה' מיני ערב רב הן... הנקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, ועליהם נאמר מחה תמחה את זכר עמלק.
וכן הגר"א בפי' למגילת אסתר, [על דרך הרמז, א' ה']:
כי הכליה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא. שחוצפא יסגי. וענין החוצפה ההיא כי מעמידין דיין (בית המשפט החילוני) ופרנס שאינו הגון (ממשלה "ציונית" חילונית)שארז"ל שכאילו נוטע אשירה, ועז"נ לא תעשון וכו' אלהי כסף ואלהי זהב, [ע"ש במהרש"א] וזקנים יעמדו מפני קטנים. ...ובעוון חנופה נתחייבו כליה כדמעשה דאגריפס.
וראה ביאור הגר"א לספר משלי פרק כ"ה, ד':
על הפסוק הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, ועי' אבן שלמה, פי"א אות ד', שכל הסייגים והגדרים שחז"ל הוסיפו במשך הדורות זה בגלל הערב רב שהם פרצו גדרות וערבבו טוב ברע, האסור במותר.
ולסיום ראה בספר משך חכמה, דברים ל', י', על ממציאי יהדות ותורה חדשים שכמותכם,
לעומת החרדים לדבר ה' שלא זזו ימין או שמאל מתורת אבותינו וגדולי הדורות ראשונים ואחרונים:
כי תשמע בקול וכו' הכתובה בספר התורה הזה - דמי שמביט בתורה בשרירות לבו יאמר כי כתוב בה באופן אחר מהאמת, כי הרצון יטה לבבו לעקר דברי א"ח ולפרש אותם באופן אשר יסכים לתאותו וזדונו. מעטים יהיו מבקשי ה' באמת: ונשארתם מתי מספר בגויים כו' וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת. [ואתחנן]. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כו' זרע קודש מצבתה. [ישעיה ד-ה]. ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. [ס' עובדיה].
ובספרי החסידות האריכו הרבה בזה, ראה לדוגמא:
דגל מחנה אפרים פרשת נח, ד"ה ויהי. שיחות הר"נ לה, לו, קכ, קכו וראה מלבי"ם ישעיה נ"א, א': על הפסוק שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: ופי' המלבי"ם וז"ל: הביטו - אומר הגם שאתם מועטין בין בתוך בני עמכם שכולם רשעים, ובין בתוך בני העולם שהמה עכו"ם, מ"מ אל תיראו כי מאתכם יבנה בית ישראל, כמו שהיה הענין באברהם שהיה ג"כ יחיד בדורו שפרסם האמונה ונרדף מבני דורו והיה לאב המון גוים, הביטו אל אברהם אביכם - כמו שהוא היה יחיד ועמד נגד תועים רבים כן תהיו אתם.
באמת שאין לי עניין להיכנס לדיון עם אדם שהולך עם כיסוי של מזרחיסטים על עיניו,
ולא מוכן להסיר אותו אפילו לרגע קט בשביל לראות את האמת,
כדי להצדיק את ההשקפה שהוא חונך עליה שרחוקה מדעת תורה והשקפת גדולי ישראל.
ורק כדי שלא לצאת בלא כלום,
אחדד ואומר שלא דיברתי על התינוקות שנישבו של הדור החדש של הצעירים של היום,
אלא על מחוללי התנועה "הציונית" חילונית וממשיכי דרכם של היום בהנהגת המדינה,
שכולם אפיקורסים שונאי תורה ומצוות שגדלו בבתים של אבות או סבים ששמרו תורה ומצוות,
ואם כבר הזכרת את הרמב"ם אז תראה מה הוא כותב על כך בפרוש שלו לדברי המשנה "דע מה תשיב לאפיקורוס":
(פרוש הרמב"ם למשנה אבות פרק ב' משנה יד'):
"מה שתשיב לאפיקורס: ...ואמרו (סנהדרין לח ב'): לא שנו אלא אפיקורוס עובד כוכבים, אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי, רוצה לומר, שיוסיף לבזות. ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל, שאין לו תקנה ואין לו רפואה כל ועיקר, שנאמר (משלי ט יב): 'כל באיה לא ישיבון ולא ישיגו ארחות חיים'."
לגבי חלקים מבני ישראל בדורות שלנו שהם מהסיטרא אחרא, ערב רב, ונשמות עמלק,
ראה דוגמאות מדברי חז"ל והמקובלים:
האריז"ל: ספר הליקוטים פרשת ואתחנן:
'וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם', דע, כי בכל דור בא משה בסוד עיבור, לפי שהקב"ה לא היה רוצה לקבל ערב רב, ומשה קבלם, בחשבו כי טוב הוא להכניסם בקדושה, ובפרט שהיו נוגעים לו קצת, כמ"ש 'העם אשר אנכי בקרבו', וכתיב 'כל העם אשר ברגליך', ולזה רצה לתקנם, ואדרבה קלקלו לישראל. וז"ס מ"ש 'לך רד כי שיחת עמך' וכו', נשחת לא נאמר אלא שיחת, פי' שיחת לישראל, ועתה רוב הדור מהם. ולזה הוצרך לבוא משה בעיבור א' לנ' שנה, לפי שהוא שרש ישראל, לתקנם שלא יַטְעוּם ערב רב.
השמטות, פרשת ויקהל, על הדור האחרון שיבנה את המקדש:
דברי חיי ה' ציוה שלא יתחברו עם הערב רב בשום פעם, ועי"ז יהיו ראויים לבנות משכן, כי ישראל בעצמן קדושים, אך הערב-רב כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור הזה המה בעוה"ר רובן מערב רב, ורוצים לשרור על הציבור, וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל ממון וכבוד, ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת מוסרים נפשם לה' לא לקבל תועלת לעצמם.
זוהר קדוש חלק ג' דף קכ"ה ע"ב בארוכה ראה שם. ומדבריו אנו למדים:
א. הערב רב לא עמדו בהר סיני,
ב. הם לא יזכו להינצל בגאולה האחרונה,
ג. מי שרוצה להנצל אין לו להתחבר אתם.
ד. הערב רב הם ראשי העם ומנהיגיהם ורועיהם בגלות האחרונה, שע"ז נא' היו צריה לראש,
ה. הם שולטים על הממון.
ו. הם מבזים ושונאים את הצדיקים ותלמידי החכמים כמ"ש 'ויראי חטא ימאסו', וחכמת סופרים תסרח.
וכתב בספר אבן שלמה, פרק י"א אות ד' ובהגה"ה אות ה':
ונקראין 'ערב רב' מפני שהם ראשי העם בגלות, ולכן נקראים 'רב', וכל הגלות והצרות וחורבן ביהמ"ק הכל הי' ע"י מה שקיבל משה לערב רב, וערב רב הוא מצד הרע, כראשי התיבות ע"ר בהפוך אותיוית.
כתב הגר"א בפי' לתיקוז"ח דף כז. ד"ה ודא כתב וז"ל:
רוב מאותן תתקע"ד דורות שבהן היה בונה עולמות ומחריבן הוא עכשיו בסוף הימים בעקבתא משיחא, חוצפא יסגי. ובפי' לחומש דברים כתב שה' מיני ערב רב הן... הנקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, ועליהם נאמר מחה תמחה את זכר עמלק.
וכן הגר"א בפי' למגילת אסתר, [על דרך הרמז, א' ה']:
כי הכליה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא. שחוצפא יסגי. וענין החוצפה ההיא כי מעמידין דיין (בית המשפט החילוני) ופרנס שאינו הגון (ממשלה "ציונית" חילונית)שארז"ל שכאילו נוטע אשירה, ועז"נ לא תעשון וכו' אלהי כסף ואלהי זהב, [ע"ש במהרש"א] וזקנים יעמדו מפני קטנים. ...ובעוון חנופה נתחייבו כליה כדמעשה דאגריפס.
וראה ביאור הגר"א לספר משלי פרק כ"ה, ד':
על הפסוק הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, ועי' אבן שלמה, פי"א אות ד', שכל הסייגים והגדרים שחז"ל הוסיפו במשך הדורות זה בגלל הערב רב שהם פרצו גדרות וערבבו טוב ברע, האסור במותר.
ולסיום ראה בספר משך חכמה, דברים ל', י', על ממציאי יהדות ותורה חדשים שכמותכם,
לעומת החרדים לדבר ה' שלא זזו ימין או שמאל מתורת אבותינו וגדולי הדורות ראשונים ואחרונים:
כי תשמע בקול וכו' הכתובה בספר התורה הזה - דמי שמביט בתורה בשרירות לבו יאמר כי כתוב בה באופן אחר מהאמת, כי הרצון יטה לבבו לעקר דברי א"ח ולפרש אותם באופן אשר יסכים לתאותו וזדונו. מעטים יהיו מבקשי ה' באמת: ונשארתם מתי מספר בגויים כו' וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת. [ואתחנן]. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כו' זרע קודש מצבתה. [ישעיה ד-ה]. ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. [ס' עובדיה].
ובספרי החסידות האריכו הרבה בזה, ראה לדוגמא:
דגל מחנה אפרים פרשת נח, ד"ה ויהי. שיחות הר"נ לה, לו, קכ, קכו וראה מלבי"ם ישעיה נ"א, א': על הפסוק שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: ופי' המלבי"ם וז"ל: הביטו - אומר הגם שאתם מועטין בין בתוך בני עמכם שכולם רשעים, ובין בתוך בני העולם שהמה עכו"ם, מ"מ אל תיראו כי מאתכם יבנה בית ישראל, כמו שהיה הענין באברהם שהיה ג"כ יחיד בדורו שפרסם האמונה ונרדף מבני דורו והיה לאב המון גוים, הביטו אל אברהם אביכם - כמו שהוא היה יחיד ועמד נגד תועים רבים כן תהיו אתם.
קבליסט ותיק
New member
והנה גם המקור של הזוהר בהרחבה
שאומר שם משה רבינו את הדברים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים,
בזוהר פרשת במדבר דף קכ''ו ע''א:
אמר רעיא מהימנא:
אֵלִיָּהוּ, קוּם פְּתַח אִתִּי בְּמִצְווֹת, שֶׁאַתָּה הוּא עוֹזֵר לִי בְּכָל צַד, שֶׁהֲרֵי עָלֶיךְ נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה, (במדבר כה) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וּבֶן אַהֲרֹן הוּא וַדַּאי אָח שֶׁלִּי, אָח לְצָרָה יִוָּלֵד.
פָּתַח וְאָמַר, ..יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵם מְחַלְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס אוֹתָם לְגָלוּת בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁתַּחַת שִׁעְבּוּדָם, שֶׁדַּרְגָּתָם כֶּלֶ''ב וְנָחָ''שׁ, וְנִדּוֹנִים שָׁם, וּבָהֶם יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וִיצֹרְפוּ כִּצְרֹף הַכֶּסֶף וְכִבְחֹן הַזָּהָב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה יג) וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם, (ישעיה א) אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.
וְעֵץ טוֹב וָרָע, בִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר (שמות טו) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עִם עֵרֶב רַב, כֻּלָּם הָיוּ עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, וְעַל זֶה חֶצְיוֹ מָתוֹק מִצַּד יָמִין, וְחֶצְיוֹ מַר מִצַּד שְׂמֹאל. וּבִזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב הָיוּ מַחֲטִיאִים אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיָה כְּאִלּוּ הָיוּ כֻלָּם מִצַּד הָרָע, וְהַמַּיִם חָזְרוּ לִהְיוֹת מְרִירִים כְּמוֹ אוֹתוֹ עֵץ מַר בַּמַּיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם.
..כְּמוֹ זֶה יַעֲשֶׂה לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים - שֶׁהֵם מִצַּד הַטּוֹב, וְעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים - הֵם מִצַּד הָרָע, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (יחזקאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבאוּ, וְהוֹרֵג אוֹתָם.
וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ - מִצַּד הַבִּינָה, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, בִּגְלָלָם נֶאֱמַר (דניאל יב) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, בְּחִבּוּר זֶה שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, מִזֹּהַר הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה. בְּאֵלֶּה לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
וְעֵץ טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לֹא שׁוֹלֵט יוֹתֵר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי פַּרְנָסָתֵנוּ לֹא תִהְיֶה אֶלָּא מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, שֶׁאֵין שָׁם לֹא קֹשִׁי מִצַּד הָרָע, וְלֹא מַחֲלֹקֶת מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּתוּב (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
שאומר שם משה רבינו את הדברים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים,
בזוהר פרשת במדבר דף קכ''ו ע''א:
אמר רעיא מהימנא:
אֵלִיָּהוּ, קוּם פְּתַח אִתִּי בְּמִצְווֹת, שֶׁאַתָּה הוּא עוֹזֵר לִי בְּכָל צַד, שֶׁהֲרֵי עָלֶיךְ נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה, (במדבר כה) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וּבֶן אַהֲרֹן הוּא וַדַּאי אָח שֶׁלִּי, אָח לְצָרָה יִוָּלֵד.
פָּתַח וְאָמַר, ..יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵם מְחַלְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס אוֹתָם לְגָלוּת בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁתַּחַת שִׁעְבּוּדָם, שֶׁדַּרְגָּתָם כֶּלֶ''ב וְנָחָ''שׁ, וְנִדּוֹנִים שָׁם, וּבָהֶם יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וִיצֹרְפוּ כִּצְרֹף הַכֶּסֶף וְכִבְחֹן הַזָּהָב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה יג) וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם, (ישעיה א) אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.
וְעֵץ טוֹב וָרָע, בִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר (שמות טו) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עִם עֵרֶב רַב, כֻּלָּם הָיוּ עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, וְעַל זֶה חֶצְיוֹ מָתוֹק מִצַּד יָמִין, וְחֶצְיוֹ מַר מִצַּד שְׂמֹאל. וּבִזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב הָיוּ מַחֲטִיאִים אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיָה כְּאִלּוּ הָיוּ כֻלָּם מִצַּד הָרָע, וְהַמַּיִם חָזְרוּ לִהְיוֹת מְרִירִים כְּמוֹ אוֹתוֹ עֵץ מַר בַּמַּיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם.
..כְּמוֹ זֶה יַעֲשֶׂה לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים - שֶׁהֵם מִצַּד הַטּוֹב, וְעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים - הֵם מִצַּד הָרָע, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (יחזקאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבאוּ, וְהוֹרֵג אוֹתָם.
וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ - מִצַּד הַבִּינָה, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, בִּגְלָלָם נֶאֱמַר (דניאל יב) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, בְּחִבּוּר זֶה שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, מִזֹּהַר הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה. בְּאֵלֶּה לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
וְעֵץ טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לֹא שׁוֹלֵט יוֹתֵר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי פַּרְנָסָתֵנוּ לֹא תִהְיֶה אֶלָּא מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, שֶׁאֵין שָׁם לֹא קֹשִׁי מִצַּד הָרָע, וְלֹא מַחֲלֹקֶת מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּתוּב (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.
קבליסט ותיק
New member
המשך הזוהר
שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנְסוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ אֶלָּא מִצַּד הַטּוֹב, שֶׁאוֹכְלִים טָהֳרָה, כָּשֵׁר, הֶתֵּר, וְלֹא מֵעֵרֶב רַב שֶׁאוֹכְלִים טֻמְאָה, פָּסוּל, אִסּוּר. שֶׁהֵם טְמֵאִים, שֶׁמְּטַמְּאִים עַצְמָם בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּנֵי לִילִית, שֶׁהִיא נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, חוֹזְרִים לְשָׁרְשָׁם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיהיד) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע.
...וּבִזְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט עֵץ הַחַיִּים, נִכְפֶּה עֵץ טוֹב וָרָע, וְלֹא יִהְיֶה לְעַמֵּי הָאָרֶץ, רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְנִכְפִּים תַּחְתֵּיהֶם, וּכְאִלּוּ לֹא הָיוּ בָעוֹלָם.
וְכֵן אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לֹא עוֹבֵר מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁמִּצִּדָּם אֵין בֵּין גָּלוּת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ (אליהם) אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, שֶׁהֵם לֹא טוֹעֲמִים מֵעֵץ הַחַיִּים, וְצָרִיךְ לָהֶם מִשְׁנָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה. אֶלָּא יִהְיוּ מְבֻזִּים לִפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ חֹשֶׁךְ לִפְנֵי הָאוֹר, שֶׁעֵרֶב רַב הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם חֲשׁוּכִים. וְלֹא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עֲבָדִים מְכוּרִים לְיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כִּבְהֵמוֹת, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהָ.
וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם. וּמִנַּיִן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּהֵמָה וְאָדָם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי - הֵם עַמֵּי אֲרָצוֹת טוֹבִים מִצַּד הַטּוֹב. אָדָם אַתֶּם - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
וּבְפָסוּק זֶה גַּם רָמוּז לוֹ, (תהלים פא) לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אַחַר שֶׁאָמַר עַמִּי, לָמָּה אָמַר יִשְׂרָאֵל? אֶלָא עַמִּי - עַמֵּי הָאֲרָצוֹת. יִשְׂרָאֵל - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (שמות יד) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יצְאִים בְּיָד רָמָה.
כְּמוֹ שֶׁחִלְּקָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַר סִינַי, כָּךְ חִלְּקָם בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יג) וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת יוֹבֵל, נֶאֱמַר בָּהֶם (שם יט) הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וּבָהֶם (שם יד) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְלָהֶם נֶאֱמַר (שם יט) וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, שֶׁהֵם עַנְנֵי כָבוֹד, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה, כָּךְ יוֹצִיא אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַמֵּי הָאָרֶץ מִצַּד הַטּוֹב, (שם) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר - כָּךְ יִהְיֶה בַיְצִיאָה הָאַחֲרוֹנָה תַּחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמ
שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנְסוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ אֶלָּא מִצַּד הַטּוֹב, שֶׁאוֹכְלִים טָהֳרָה, כָּשֵׁר, הֶתֵּר, וְלֹא מֵעֵרֶב רַב שֶׁאוֹכְלִים טֻמְאָה, פָּסוּל, אִסּוּר. שֶׁהֵם טְמֵאִים, שֶׁמְּטַמְּאִים עַצְמָם בְּנִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּנֵי לִילִית, שֶׁהִיא נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, חוֹזְרִים לְשָׁרְשָׁם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיהיד) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע.
...וּבִזְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט עֵץ הַחַיִּים, נִכְפֶּה עֵץ טוֹב וָרָע, וְלֹא יִהְיֶה לְעַמֵּי הָאָרֶץ, רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְנִכְפִּים תַּחְתֵּיהֶם, וּכְאִלּוּ לֹא הָיוּ בָעוֹלָם.
וְכֵן אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לֹא עוֹבֵר מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁמִּצִּדָּם אֵין בֵּין גָּלוּת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ (אליהם) אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, שֶׁהֵם לֹא טוֹעֲמִים מֵעֵץ הַחַיִּים, וְצָרִיךְ לָהֶם מִשְׁנָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה. אֶלָּא יִהְיוּ מְבֻזִּים לִפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ חֹשֶׁךְ לִפְנֵי הָאוֹר, שֶׁעֵרֶב רַב הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם חֲשׁוּכִים. וְלֹא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עֲבָדִים מְכוּרִים לְיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כִּבְהֵמוֹת, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהָ.
וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם. וּמִנַּיִן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּהֵמָה וְאָדָם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי - הֵם עַמֵּי אֲרָצוֹת טוֹבִים מִצַּד הַטּוֹב. אָדָם אַתֶּם - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
וּבְפָסוּק זֶה גַּם רָמוּז לוֹ, (תהלים פא) לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אַחַר שֶׁאָמַר עַמִּי, לָמָּה אָמַר יִשְׂרָאֵל? אֶלָא עַמִּי - עַמֵּי הָאֲרָצוֹת. יִשְׂרָאֵל - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (שמות יד) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יצְאִים בְּיָד רָמָה.
כְּמוֹ שֶׁחִלְּקָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַר סִינַי, כָּךְ חִלְּקָם בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יג) וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת יוֹבֵל, נֶאֱמַר בָּהֶם (שם יט) הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וּבָהֶם (שם יד) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְלָהֶם נֶאֱמַר (שם יט) וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, שֶׁהֵם עַנְנֵי כָבוֹד, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה, כָּךְ יוֹצִיא אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַמֵּי הָאָרֶץ מִצַּד הַטּוֹב, (שם) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר - כָּךְ יִהְיֶה בַיְצִיאָה הָאַחֲרוֹנָה תַּחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמ
קבליסט ותיק
New member
והסיום
וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַמֵּי הָאָרֶץ מִצַּד הַטּוֹב, (שם) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר - כָּךְ יִהְיֶה בַיְצִיאָה הָאַחֲרוֹנָה תַּחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעֶבֶד שֶׁהוֹלֵךְ לְרַגְלֵי סוּס בְּעָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם בְּתַחְתִּית הָהָר: אִם תְּקַבְּלוּ תוֹרָתִי - מוּטָב, וְאִם לָאו - שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. כָּךְ יִהְיֶה בִּיצִיאַת גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה: אִם תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּיצִיאַת הַגָּלוּת, כְּאָדָם שֶׁרוֹכֵב עַל סוּס וְעֶבֶד שֶׁמְּשַׁמְּשׁוֹ - מוּטָב. וְאִם לֹא - שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם בַּגָּלוּת.
וְעֵרֶב רַב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, (שמות כ) וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. כָּךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַגְּאֻלָּה, וְיִרְאוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, וְהֵם רְחוֹקִים מֵהֶם. וְאִם יֵרְדוּ לְהִתְחַבֵּר אִתָּם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (שם יט) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (שמואל א ב) וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ - הֵם עֵרֶב רַב. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר עֲלֵיהֶם הַנָּבִיא, (יחזקאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ.
וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַמֵּי הָאָרֶץ מִצַּד הַטּוֹב, (שם) וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר - כָּךְ יִהְיֶה בַיְצִיאָה הָאַחֲרוֹנָה תַּחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּעֶבֶד שֶׁהוֹלֵךְ לְרַגְלֵי סוּס בְּעָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם בְּתַחְתִּית הָהָר: אִם תְּקַבְּלוּ תוֹרָתִי - מוּטָב, וְאִם לָאו - שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. כָּךְ יִהְיֶה בִּיצִיאַת גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה: אִם תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּיצִיאַת הַגָּלוּת, כְּאָדָם שֶׁרוֹכֵב עַל סוּס וְעֶבֶד שֶׁמְּשַׁמְּשׁוֹ - מוּטָב. וְאִם לֹא - שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם בַּגָּלוּת.
וְעֵרֶב רַב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, (שמות כ) וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. כָּךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַגְּאֻלָּה, וְיִרְאוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, וְהֵם רְחוֹקִים מֵהֶם. וְאִם יֵרְדוּ לְהִתְחַבֵּר אִתָּם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (שם יט) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (שמואל א ב) וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ - הֵם עֵרֶב רַב. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר עֲלֵיהֶם הַנָּבִיא, (יחזקאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ.
יש לך דרך מעניינת ללא להמשיך את הדיון
תודה על הפירוט. הרעיא מהימנא הזה באמת מאד נוקב. אמנם נשארו כמה פרטים שלא ממש הבנתי.
האם עמי הארצות והערב רב הם אותם אנשים, כי במהלך הקטע נראה שהוא מפריד ביניהם ואח"כ נראה שהוא אומר שהם היינו הך?
לפי הדברים הערב רב משפיעים על כל ישראל שכולם יינקו מעץ הדעת טוב ורע כמוהם, אז כיצד ניתן לדעת מי זה מי? (ואכן כמה אנשים אנחנו מכירים היום שאנו יכולים להגיד עליהם שהם יונקים מעץ החיים ללא תערובת רע וללא חטאים?).
מוזכר פעמיים שלש בקטע שהערב רב לא יזכו לשוב לארץ אלא ימותו בגלות, האם לפי זה ניתן לומר שכל מי שבארץ איננו מהערב רב?
מצד שני כתוב שכן יכולים להיות עמי ארצות בארץ אם יקבלו עליהם את תלמידי החכמים, איך זה מסתדר? (אלא אם שוב נחלק בין עמי ארצות וערב רב).
לפי הפיסקה האחרונה הערב רב הם בכלל גרים כפי המשמעות הפשוטה של ערב רב, כיצד זה מסתדר עם שאר הקטע?
אם תוכל להסביר מעט מה טוב.
כמו כן לא הבנתי לשם מה הבאת את דברי האר"י, שהרי לפי דבריו אפילו רבנים וחסידים יכולים להיות ערב רב, ואז זה הרי מפיל לך את כל הבניין שאתה מעוניין להוכיח שחילונים הם הערב רב?
וכמו כן אפשר לשאול בכלליות, שהרי עינינו רואות שיש חרדים שגם הם חוטאים ויש חילונים שחוזרים בתשובה ומקיימים מצוות, אז איך אפשר לדעת האם מישהו הוא ערב רב או לא, אם ההגדרה היא לפי קיום מצוות בהווה?
ויש לי גם כמה שאלות כלליות:
מדוע משה קיבל את הערב רב?
מדוע משה מתפלל עליהם לאחר חטא העגל ומוסר את נפשו עליהם?
האם הערב רב מוזכרים בעוד מקומות בתורה מלבד בפסוק שבו הם יוצאים ממצרים? ואם לא אז מדוע? ולמה התורה לא מזכירה שהם אלו שחטאו ולא בני ישראל עצמם?
ומאיפה בכלל הם הופיעו? האם היו עוד עמים שישבו במצרים? ולמה הם הצטרפו לעם ישראל?
הצפתי כאן בהמון שאלות, אז אני אבין אם לא תרצה לענות על כולם. אעפ"י שאני חושב שכדאי לתת עליהם את הדעת.
תודה.
תודה על הפירוט. הרעיא מהימנא הזה באמת מאד נוקב. אמנם נשארו כמה פרטים שלא ממש הבנתי.
האם עמי הארצות והערב רב הם אותם אנשים, כי במהלך הקטע נראה שהוא מפריד ביניהם ואח"כ נראה שהוא אומר שהם היינו הך?
לפי הדברים הערב רב משפיעים על כל ישראל שכולם יינקו מעץ הדעת טוב ורע כמוהם, אז כיצד ניתן לדעת מי זה מי? (ואכן כמה אנשים אנחנו מכירים היום שאנו יכולים להגיד עליהם שהם יונקים מעץ החיים ללא תערובת רע וללא חטאים?).
מוזכר פעמיים שלש בקטע שהערב רב לא יזכו לשוב לארץ אלא ימותו בגלות, האם לפי זה ניתן לומר שכל מי שבארץ איננו מהערב רב?
מצד שני כתוב שכן יכולים להיות עמי ארצות בארץ אם יקבלו עליהם את תלמידי החכמים, איך זה מסתדר? (אלא אם שוב נחלק בין עמי ארצות וערב רב).
לפי הפיסקה האחרונה הערב רב הם בכלל גרים כפי המשמעות הפשוטה של ערב רב, כיצד זה מסתדר עם שאר הקטע?
אם תוכל להסביר מעט מה טוב.
כמו כן לא הבנתי לשם מה הבאת את דברי האר"י, שהרי לפי דבריו אפילו רבנים וחסידים יכולים להיות ערב רב, ואז זה הרי מפיל לך את כל הבניין שאתה מעוניין להוכיח שחילונים הם הערב רב?
וכמו כן אפשר לשאול בכלליות, שהרי עינינו רואות שיש חרדים שגם הם חוטאים ויש חילונים שחוזרים בתשובה ומקיימים מצוות, אז איך אפשר לדעת האם מישהו הוא ערב רב או לא, אם ההגדרה היא לפי קיום מצוות בהווה?
ויש לי גם כמה שאלות כלליות:
מדוע משה קיבל את הערב רב?
מדוע משה מתפלל עליהם לאחר חטא העגל ומוסר את נפשו עליהם?
האם הערב רב מוזכרים בעוד מקומות בתורה מלבד בפסוק שבו הם יוצאים ממצרים? ואם לא אז מדוע? ולמה התורה לא מזכירה שהם אלו שחטאו ולא בני ישראל עצמם?
ומאיפה בכלל הם הופיעו? האם היו עוד עמים שישבו במצרים? ולמה הם הצטרפו לעם ישראל?
הצפתי כאן בהמון שאלות, אז אני אבין אם לא תרצה לענות על כולם. אעפ"י שאני חושב שכדאי לתת עליהם את הדעת.
תודה.
קבליסט ותיק
New member
אנחנו פה בשביל לנהל דיונים ולענות על שאלות..
בקבלה ויהדות.
ומה שכתבתי לך היה רק כדי לאתגר אותך להוריד את הכסויים מהעיניים,
של החינוך "הציוני" חילוני שמקבלים בממ"דים ובישיבות התיכוניות.
אכן הצפת כאן בהמון שאלות, וכפי שכבר אמרו לך פה,
הדרך הנכונה והטובה ביותר זה להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה בצורה מסודרת
מספרים ובשיעורים המיועדים לכך בין באינטרנט ובין בבתי המדרש.
עכ"פ ננסה לענות לך בע"ה על קצה המזלג כפי מה שהזמן יספיק,
למרות שרוב התשובות כבר נמצאות בציטוטים של המקורות בתגובה הראשונה,
אם רק תשים לב לדברים קצת יותר טוב.
ש. האם עמי הארצות והערב רב הם אותם אנשים, כי במהלך הקטע נראה שהוא מפריד ביניהם ואח"כ נראה שהוא אומר שהם היינו הך?
ת. ערב רב בדורות האלה האחרונים הם רוב היהודים כפי שכתב האר"י הקדוש בציטוט הראשון,
והם מעורבים בין כל שכבות העם, כמובן שהמינון שלהם בשכבות החילוניות גדולות בהרבה יותר,
ובשכבות של שומרי המצוות הוא פחות, אך גם שמה הוא גדול וכולל גם את חלק מהרבנים,
שהרי לא חסרים דתיים מעוותים למיניהם, ומחופשים ולמיניהם לחרדים ולרבנים (ראה ערך
פורום 'חרדים בעל כורחם' בתפוז).
ש. לפי הדברים הערב רב משפיעים על כל ישראל שכולם יינקו מעץ הדעת טוב ורע כמוהם, אז כיצד ניתן לדעת מי זה מי? (ואכן כמה אנשים אנחנו מכירים היום שאנו יכולים להגיד עליהם שהם יונקים מעץ החיים ללא תערובת רע וללא חטאים?).
ת. כתב הזוהר בציטוט בפרוש שרק שומרי מצוות שיתחברו ללימוד הזוהר (הקבלה) יזהירו כרקיע,
ויינקו מעץ החיים, שהזוהר והקבלה באים מעץ החיים שכולו טוב, לעומת הנגלה של האיסור וההיתר,
שבאים מעץ הדעת טוב ורע. וכן מהרח"ו מאריך בזה מאוד בהקדמה שלו לכתבי האר"י, ע"ש.
ש. מוזכר פעמיים שלש בקטע שהערב רב לא יזכו לשוב לארץ אלא ימותו בגלות, האם לפי זה ניתן לומר שכל מי שבארץ איננו מהערב רב?
ת. ממש לא, ניתן לומר רק את מה שחז"ל אמרו וגדולי הדור והמקובלים של היום אומרים,
שעדיין לא התחילה הגאולה, וכל מי שלא ראוי להיגאל ימות במלחמת גוג ומגוג שתהיה לפני הגאולה.
ש. מצד שני כתוב שכן יכולים להיות עמי ארצות בארץ אם יקבלו עליהם את תלמידי החכמים, איך זה מסתדר? (אלא אם שוב נחלק בין עמי ארצות וערב רב).
ת. זה מסתדר עם זה שלעמי ארצות יש גם כן בחירה חופשית ואפשרות לצאת מבחינת הע"ר,
ולחזור בתשובה לפני הגאולה, תחת תלמידי חכמים, וגם כן להיגאל.
ש. לפי הפיסקה האחרונה הערב רב הם בכלל גרים כפי המשמעות הפשוטה של ערב רב, כיצד זה מסתדר עם שאר הקטע?
אם תוכל להסביר מעט מה טוב.
ת. תקרא שוב ותשים לב שהוא לא אומר כדבריך,
אלא הוא משווה את הערב רב (שלא יחזרו בתשובה עד הגאולה), שאחרי הגאולה כבר לא יקבלו אותם,
כמו שלא מקבלים את הגרים אחרי הגאולה.
ש. כמו כן לא הבנתי לשם מה הבאת את דברי האר"י, שהרי לפי דבריו אפילו רבנים וחסידים יכולים להיות ערב רב, ואז זה הרי מפיל לך את כל הבניין שאתה מעוניין להוכיח שחילונים הם הערב רב?
וכמו כן אפשר לשאול בכלליות, שהרי עינינו רואות שיש חרדים שגם הם חוטאים ויש חילונים שחוזרים בתשובה ומקיימים מצוות, אז איך אפשר לדעת האם מישהו הוא ערב רב או לא, אם ההגדרה היא לפי קיום מצוות בהווה?
ת. כבר ענינו על זה לעיל, וכן אין לי שום כוונה "לבנות בניינים", מעבר למה שחז"ל והמקובלים אומרים.
לגבי השאלות הכלליות, נענה בע"ה בקרוב תשובה נוספת שיהיה לי יותר זמן.
בקבלה ויהדות.
ומה שכתבתי לך היה רק כדי לאתגר אותך להוריד את הכסויים מהעיניים,
של החינוך "הציוני" חילוני שמקבלים בממ"דים ובישיבות התיכוניות.
אכן הצפת כאן בהמון שאלות, וכפי שכבר אמרו לך פה,
הדרך הנכונה והטובה ביותר זה להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה בצורה מסודרת
מספרים ובשיעורים המיועדים לכך בין באינטרנט ובין בבתי המדרש.
עכ"פ ננסה לענות לך בע"ה על קצה המזלג כפי מה שהזמן יספיק,
למרות שרוב התשובות כבר נמצאות בציטוטים של המקורות בתגובה הראשונה,
אם רק תשים לב לדברים קצת יותר טוב.
ש. האם עמי הארצות והערב רב הם אותם אנשים, כי במהלך הקטע נראה שהוא מפריד ביניהם ואח"כ נראה שהוא אומר שהם היינו הך?
ת. ערב רב בדורות האלה האחרונים הם רוב היהודים כפי שכתב האר"י הקדוש בציטוט הראשון,
והם מעורבים בין כל שכבות העם, כמובן שהמינון שלהם בשכבות החילוניות גדולות בהרבה יותר,
ובשכבות של שומרי המצוות הוא פחות, אך גם שמה הוא גדול וכולל גם את חלק מהרבנים,
שהרי לא חסרים דתיים מעוותים למיניהם, ומחופשים ולמיניהם לחרדים ולרבנים (ראה ערך
פורום 'חרדים בעל כורחם' בתפוז).
ש. לפי הדברים הערב רב משפיעים על כל ישראל שכולם יינקו מעץ הדעת טוב ורע כמוהם, אז כיצד ניתן לדעת מי זה מי? (ואכן כמה אנשים אנחנו מכירים היום שאנו יכולים להגיד עליהם שהם יונקים מעץ החיים ללא תערובת רע וללא חטאים?).
ת. כתב הזוהר בציטוט בפרוש שרק שומרי מצוות שיתחברו ללימוד הזוהר (הקבלה) יזהירו כרקיע,
ויינקו מעץ החיים, שהזוהר והקבלה באים מעץ החיים שכולו טוב, לעומת הנגלה של האיסור וההיתר,
שבאים מעץ הדעת טוב ורע. וכן מהרח"ו מאריך בזה מאוד בהקדמה שלו לכתבי האר"י, ע"ש.
ש. מוזכר פעמיים שלש בקטע שהערב רב לא יזכו לשוב לארץ אלא ימותו בגלות, האם לפי זה ניתן לומר שכל מי שבארץ איננו מהערב רב?
ת. ממש לא, ניתן לומר רק את מה שחז"ל אמרו וגדולי הדור והמקובלים של היום אומרים,
שעדיין לא התחילה הגאולה, וכל מי שלא ראוי להיגאל ימות במלחמת גוג ומגוג שתהיה לפני הגאולה.
ש. מצד שני כתוב שכן יכולים להיות עמי ארצות בארץ אם יקבלו עליהם את תלמידי החכמים, איך זה מסתדר? (אלא אם שוב נחלק בין עמי ארצות וערב רב).
ת. זה מסתדר עם זה שלעמי ארצות יש גם כן בחירה חופשית ואפשרות לצאת מבחינת הע"ר,
ולחזור בתשובה לפני הגאולה, תחת תלמידי חכמים, וגם כן להיגאל.
ש. לפי הפיסקה האחרונה הערב רב הם בכלל גרים כפי המשמעות הפשוטה של ערב רב, כיצד זה מסתדר עם שאר הקטע?
אם תוכל להסביר מעט מה טוב.
ת. תקרא שוב ותשים לב שהוא לא אומר כדבריך,
אלא הוא משווה את הערב רב (שלא יחזרו בתשובה עד הגאולה), שאחרי הגאולה כבר לא יקבלו אותם,
כמו שלא מקבלים את הגרים אחרי הגאולה.
ש. כמו כן לא הבנתי לשם מה הבאת את דברי האר"י, שהרי לפי דבריו אפילו רבנים וחסידים יכולים להיות ערב רב, ואז זה הרי מפיל לך את כל הבניין שאתה מעוניין להוכיח שחילונים הם הערב רב?
וכמו כן אפשר לשאול בכלליות, שהרי עינינו רואות שיש חרדים שגם הם חוטאים ויש חילונים שחוזרים בתשובה ומקיימים מצוות, אז איך אפשר לדעת האם מישהו הוא ערב רב או לא, אם ההגדרה היא לפי קיום מצוות בהווה?
ת. כבר ענינו על זה לעיל, וכן אין לי שום כוונה "לבנות בניינים", מעבר למה שחז"ל והמקובלים אומרים.
לגבי השאלות הכלליות, נענה בע"ה בקרוב תשובה נוספת שיהיה לי יותר זמן.
תודה על התשובות, ועד שתתפנה לשאר השאלות
תגיד לי אם הבנתי אותך נכון,
בעצם יוצא מדבריך שערב רב זו לא קבוצה ביולוגית שונה מישראל, אלא אלו אנשים מתוך עם ישראל עצמו, אלא שמצבם הרוחני הירוד מגדיר אותם כערב רב, ובעצם רוב עם ישראל בימינו הוא כזה, אך אפשר לצאת מהגדרה זו אם חוזרים בתשובה, הבנתי נכון?
ולפי זה מה בעצם עדיף, שהם ימותו בלי להגאל או שהם יחזרו בתשובה ושגם הם יגאלו?
וזה גם מוביל אותי לעוד שאלה - למה דוקא בדורות שלנו, שאנו קרובים לגאולה, למה דוקא בדורותינו רוב העם ערב רב, האם לא היינו מצפים שיהיה הפוך, שככל שתתקרב הגאולה יהיו פחות ערב רב?
ובעצם למה מלכתחילה יש דבר כזה ערב רב? מה התפקיד שלהם בתוכנית הא-לוקית?
ושמעתי שהאר"י אמר שגם חלק מתלמידיו המובחרים הם עצמם נשמות של ערב רב,אז מה זה מלמד אותנו על הערב רב?
תודה.
תגיד לי אם הבנתי אותך נכון,
בעצם יוצא מדבריך שערב רב זו לא קבוצה ביולוגית שונה מישראל, אלא אלו אנשים מתוך עם ישראל עצמו, אלא שמצבם הרוחני הירוד מגדיר אותם כערב רב, ובעצם רוב עם ישראל בימינו הוא כזה, אך אפשר לצאת מהגדרה זו אם חוזרים בתשובה, הבנתי נכון?
ולפי זה מה בעצם עדיף, שהם ימותו בלי להגאל או שהם יחזרו בתשובה ושגם הם יגאלו?
וזה גם מוביל אותי לעוד שאלה - למה דוקא בדורות שלנו, שאנו קרובים לגאולה, למה דוקא בדורותינו רוב העם ערב רב, האם לא היינו מצפים שיהיה הפוך, שככל שתתקרב הגאולה יהיו פחות ערב רב?
ובעצם למה מלכתחילה יש דבר כזה ערב רב? מה התפקיד שלהם בתוכנית הא-לוקית?
ושמעתי שהאר"י אמר שגם חלק מתלמידיו המובחרים הם עצמם נשמות של ערב רב,אז מה זה מלמד אותנו על הערב רב?
תודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.