אני מצרפת העתק מהמכתב

אני מצרפת העתק מהמכתב

ששלחתי לכל חברי הועדה (על פי הרשימה שליאור נתן) להלן המייל: שלום רב, שמי דגנית, ואני פונה אליכם על מנת לספר לכם את סיפורי האישי, שאולי, רק אולי, יכול להמחיש את התלאות המרובות שעברתי עד לכותבי מכתב זה. אני אתחיל דווקא מהסוף... שמי דגנית ואני אמא של נועה- בת 5 ו-9 חודשים ואמא של עדי- בת 4 שבועות (ושל נועה) אחרי שהרינו את נועה, שהגיעה לעולם לאחר שנתיים ו-9 חודשים של טיפולים לא חיכינו זמן רב וכבר כשהייתה בת שנה ו-10 חודשים חזרנו למרוץ ההפריות לילד שני. ההפריות, הכוללות זריקות תת עוריות וזריקות שריריות, כרוכות בשינוים הורמונאליים, הגורמים לשינויים במצבי רוח, השמנת יתר וכד', מה שלא היווה כל שיקול מול הרצון והכמיהה ללדת שוב. כשסיפרתי לבוס שלי שאעדר מהעבודה כיוון שאני עוברת הפריה למחרת היום (יום לפני ההפריה הראשונה), הוא קרא לי למשרד יומיים אחר כך ופיטר אותי, וכך מצאתי את עצמי מובטלת, אחרי ההפריה הראשונה אבל נחושה בדעתי לעשות הכל בשביל הגדלת המשפחה, והרי אם תשימו יד על הלב ותחשבו על זה לשנייה, בניחותא, הרי תסכימו איתי, כי בודדים הם האנשים החושבים, כי ילד אחד זה מספיק. ההפריה הראשונה - נכשלה. ההפריה השנייה – נכשלה. ההפריה השלישית – הריון מחוץ לרחם שנתגלה בשבוע 9 וסיכן את חיי. ההפריה הרביעית – הפלה. ההפריה החמישית – נכשלה. ההפריה השישית – נכשלה. ההפריה השביעית – נכשלה. בכל אחד מהטיפולים הזרקתי לעצמי עשרות זריקות והגעתי עד לכ-80 אמפולות (זריקות) בטיפול !!! ובכל זאת לא נשברתי כי בעלי ואני רצינו עוד ילד! לאחר שלוש שנים של טיפולים: טיפולי הזרעות ו-7 טיפולי הפריות (שמאחר ואיכות הביציות שלי נחותה, לא היו לי עוברים מוקפאים ובכל טיפול נאלצתי לעבור טיפול של שאיבת ביציות- המתבצע בהרדמה מלאה) הריתי ולפני 4 שבועות ילדתי את ביתינו – עדי. ואחרי שגזלתי רגע מזמנכם, אני מבקשת שתתנו לעוד רבים וטובים ממני וכמוני את האפשרות להגדיל את המשפחה שלהם ולעשותם מאושרים כמוני!!! ו... אל תיקחו מאיתנו את האפשרות להיות הורים יותר מפעם אחת !!! בתודה מראש, דגנית ***********מקווה שזה בסדר *************** ביי, דגנית
 
נכנסתי לקריז... וכתבתי לביבי

וזה מה שכתבתי: שלום לכבוד שר האוצר, ברצוני להעביר לך עותק ממכתב שכתבתי לחברי ועדות וח"כים בנושא הגזירות הקשות שאתה מבקש לבצע בנושא טיפולי ההפריה. אשמח באם בקוראך את המכתב תזכור כי גם אני, ורבים אחרים שבמצבי היו רוצים, ונלחמים יום יום על מנת לזכות בשורה כל כך "סתמית" הרשומה בקורות החיים שלך והיא: נשוי ואב לשלושה. גם אני, כבוד השר, רוצה להיות אם לשלושה. אל תיקח ממני את הזכות להיות אמא, בבקשה. תודה, דגנית מצ"ב המכתב (ופה מצורף המייל שפותח את ההודעה)
 
למעלה