שעת השיא 2- מיק פולי

YossihNew

Well-known member
אנחנו בעוד פינה של שעת השיא.

בפינה הזאת אני מדרג מתאבקים שונים לפי התקופות השונות בקריירה שלהם.

הדירוג של השלבים יהיה לפי שלושה קריטריונים:

  1. הצלחה מסחרית- עד כמה הצליח מקצועית באותה התקופה, או שאפילו הרס לעצמו את הקריירה עם זה.
  2. הצלחה של הדמות- עד כמה הסטוריליינים והדמות עצמה הייתה ממש טובה, או עד כמה היא הייתה שטוחה.
  3. הצלחה מבחינת היאבקות- מתי הוא נתן את הקרבות הכי טובים שלו, ומתי הוא הסריח בזירה.

המתאבק השני...



מיק פולי.
מתאבק אגדי, אלים, כותב רבי מכר שגם ידע לעשות המון דמויות במהלך הקריירה שלו. לפעמים אלים, לפעמים נחמד, אבל הוא תמיד היה מגניב.
 

YossihNew

Well-known member
ג'ק פולי




ברור שמדובר בגימיק הכי גרוע של פולי בכל הזמנים. הוא היה ג'ובר, שהופיע ב-WWF המון שנים. הוא לא עשה שום דבר מיוחד בגימיק הזה, היה מדובר בג'ובר שהסתובב ברחבי המדינה ובעיקר חטף וגרם ליריבים שלו להיראות טוב. זה לא אומר כלום- תמיד מתאבקים מתחילים ככה.


מסחרית: 14 (ג'ובר)
דמות: 14 (לג'ובר אין דמות)
היאבקות: 12 (רק מוכר לכולם)
פיודים גדולים: כלום


קקטוס ג'ק מנסון



קקטוס ג'ק מנסון הוא בעצם קקטוס ג'ק מרגע שהופיע ועד שהפך לפייס. הוא היה מטורף ומטורלל, התאבק כאגדת הארדקור ביפן, והתחיל להשתמש בסגנון ההארדקור הכל כך מזוהה איתו. זה קקטוס ג'ק שהגיע ל-WCW מול סטינג, זה האיש שלקח באמפים מטורפים ואף אחד לא האמין שזה קיים. במשך שנים זה היה מה שפולי עשה- היל מטורף ומטורלל.

מסחרית: 9 (לאט לאט מתקדם אל הפסגה)
דמות: 11 (הוא עשה פסיכופתים בצורה טובה יותר בהמשך)
היאבקות: 9 (מתחיל לסובב ראשים עם סגנון ההארדקור שלו)
פיודים גדולים: אריק אמברי, וורלד קלאס, טרי פאנק, אדי גילברט, סטינג


קקטוס ג'ק



קקטוס ג'ק האמיתי הופיע ברגע שקקטוס עשה פייס טרן על ויידר ב-1993. הוא גם הופיע באינדיז, ב-SMW וב-ECW, וכמובן קצת ב-WWF. הוא הדמות של פולי ששרדה הכי הרבה זמן והיה הפייס שהעניש את היריבים שלו כמו שצריך. זה היה קקטוס שחטף את זעזוע המוח מוויידר, הוא גם היה זה שחטף אמנזיה בגלל זה. הבוקינג הבעייתי הוא הסיבה שקקטוס לא ממש הצליח בדמות הזאת, למרות הכישרון.

מסחרית: 6 (היה לו פוטנציאל מאוד גדול שם)
דמות: 8 (מתחיל להוכיח שיש לו אש, אבל בוקינג קצת רע)
היאבקות: 2 (פולי הפייס נותן את הקרבות של חייו)
פיודים גדולים: ויידר, הנאסטי בויז, כריס קנדידו, פאבליק אנמי, סנדמן

אנטי הארדקור



אחת הדמויות המדהימות שפולי הביא ב-ECW. פולי, ששנים היה מזוהה עם הסגנון, החליט לגנות את ההארדקור ולבקר את ההשפעות שלו. פולי הצליח להפוך להיל רציני, הייתה לו תקופה ממש טובה ופרומואים פשוט מדהימים שהוא נתן בתפקיד. הוא העריץ את WCW (וב-2006, כשהדמות חזרה, את סטפני מקמהן) ואת אריק בישוף, הוא בכה למען וטמי דרימר, ובעיקר- השתמש בצ'ינלוקס כדי לשעמם את הקהל.

מסחרית: 8 (כי היה ב-ECW וזה שלב מעבר)
דמות: 2 (אחת הדמויות הנהדרות שלו, בעיקר ב-ECW שם כולם היו הארדקור)
היאבקות: 7 (אבל זה בכוונה, הוא רצה לשעמם את כולם)
פיודים גדולים: טרי פאנק, טומי דרימר, מייקי וויפרק, ECW


מנקיינד המטורף



השלב הראשוני של פולי ב-WWF היה כמנקיינד. זה היצור מהדוודים, שריסקו לו על האצבעות מכסה פסנתר, שמיוסר לגמרי וצווח צווחות. קקטוס ג'ק רק יותר פסיכופת. הוא הגיע בתור מפלצת אמיתית שבאה לפיוד מול אנדרטייקר, אבל בניגוד לכל שאר המפלצות, פולי נתן קרבות טובים מול טייקר וגם מול שון מייקלס. הבעיה- לקראת הסוף, בלי פיוד מול טייקר, הדמות החלה להיעלם, וזאת לאחר התחלה די טובה שלה.

מסחרית: 5 (סופסוף מתבסס ככוכב גדול באמת)
דמות: 5 (התקופה הכי טובה שלו כפסיכי, רק היו תקופות פייסיות עדיפות)
היאבקות: 3 (קצת לא בכושר, אבל עדיין נותן קרבות טובים)
פיודים גדולים: אנדרטייקר, שון מייקלס


שלושת הפנים של פולי



ראיון של פולי בו הסביר על ההיסטוריה שלו הפך אותו ללהיט, ובעיני נתן לו את התקופה הטובה מבחינת דמות. פולי רק רצה להיות דוד לאב, אבל הוא נאלץ להיות אלים ורצחני. הקהל קיבל אותו כפייס ברמה גבוהה, הוא התחיל להתבסס בקארד העליון ולהחליף בין דמויותיו. במהלך הדמות הזאת פולי הזכיר כמה הוא רצה להיות ג'ימי סנוקה וקיבל הזדמנויות לקפוץ מהכלוב, ואף לשתף פעולה עם טרי פאנק. כמה חבל שזה נגמר מהר.

מסחרית: 4 (הופך באמת לכוכב גדול, פייס טרן מרענן במיוחד)
דמות: 1 (משחק שלוש דמויות, מספר על עצמו, מתחבר עם המעריצים באמת)
היאבקות: 5 (הוא קצת השמין אז אבל באמת נתן קרבות מגניבים כשצריך)
פיודים גדולים: טריפל אייץ', קיין, הניו אייג' אאוטלוז


פולי התאגידי



תראו, פולי היה טוב, וההאל אין א סאל אגדי, והכל סבבה. אבל ההיל טרן הזה היה צעד גדול לאחור בעיניי. פולי החליט להיות היל כועס שמנסה לחסל את אנדרטייקר ואת סטיב אוסטין כי עודדו אותם יותר ממנו. לאחר הסאל, הדמות די דשדשה. הצמד עם קיין היה נחמד אבל פולי פשוט ניסה למחזר את הפסיכי של פעם, וזה לא היה טוב. לקהל לא היה אכפת. אבל פולי הבין שהיה צריך כיוון שונה לגמרי אם הוא באמת רוצה להצליח. פרק קצר וטוב שכך.

מסחרית: 12 (מה הקשר היל טרן עכשיו? כל כך חזרה לאחור)
דמות: 12 (ניסיון למחזר את מנקיינד הפסיכי של פעם, לא עובד. והיו סנג'רים טובים ממנו)
היאבקות: 8 (הסאל, הפיוד מול אוסטין וקרב מול טרי פאנק)
פיודים גדולים: אנדרטייקר, סטיב אוסטין​
 

YossihNew

Well-known member
פולי איז גוד





הנה. הנה פולי בשיא. לאחר סאמרסלאם 1998 פולי הפך לפייס מצחיק וקורע, ועוד בתור מנקיינד. בהתחלה הוא היה קצת סנג'ר של וינס שניסה לשמח אותו, ואחר כך פייס ששיתף פעולה עם אוסטין ו-DX מול התאגיד. זאת התקופה שלו כאלוף WWF, היריבות והשותפות עם הרוק, וגם- התקופה בה הוא קצת התחיל להידרדר בזירה. הוא העדיף יותר להשתמש בגרביים ולהשיג פופים מאשר לחסל את עצמו בבאמפים. לא שהוא לא ידע גם לגמור את עצמו בזירה כשהיה צריך.

מסחרית: 1 (זאת התקופה בה הוא היה הכי אהוד, הכי מכניס, והכי מצליח)
דמות: 4 (גאון קומי בחסד, אין שום ספק בכך)
היאבקות: 4 (הפציעות והמשקל פגעו בו, אבל הוא גם ידע לתת דברים טובים כשצריך)
פיודים גדולים: הרוק, טריפל אייץ', ביג שואו, אנדרטייקר

הפרישה


כשפולי הבין שהגיע הזמן לפרוש, הוא רצה פיוד אחד אחרון וגדול. הוא נכנס לכושר, וכל הקטע היה לנצח את טריפל אייץ' ו-DX הרשעים כדי שהוא יוכל להגשים את חלומו- להגיע למיין איבנט של רסלמניה. פולי הוציא אובר את טריפל אייץ' כמו גדול, והקהל כל כך התעניין בתקופה הזאת. מה שפגע בה היה שהוא חזר לאחר הפרישה כדי לקבל בכל זאת את המיין איבנט. אבל הסטוריליין עצמו היה סטוריליין ממש גדול ואהוב, אז זה לא מעיב כל כך על התקופה הנהדרת ההיא.



מסחרית: 3 (אחלה של פיוד אחרון)
דמות: 3 (רציני, אבל מרגש ואהוד במיוחד בפיוד ממש טוב)
היאבקות: 1 (נכנס לכושר ונתן את הקרבות המדהימים של חייו)
פיודים גדולים: טריפל אייץ', DX, ביג שואו


קומישינר פולי





לאחר הפרישה, הפך פולי לדמות הסמכותית ב-WWF. פולי היה מאוד נוכח בתוכניות, קבע קרבות, שם את המשרד בכל מיני מקומות וגרם לקהל לעודד כשהזכיר את העיר שלהם. מבחינת היאבקות פולי לא התאבק אלא רק שפט, אבל דווקא התקופה הזאת נחשבת בעיני רבים לאחת התקופות המוצלחות בקריירה שלו. הוא פשוט שכלל את הכישרון הקומי שלו ולקח חלק באחת מהשנים הטובות בתולדות ה-WWF.

מסחרית: 7 (דווקא לא רע בתפקיד, אהבו אותו ככה)
דמות: 6 (הצחיק. לא כמו כשהיה מתאבק אבל עדיין הצחיק והיה מגניב)
פיודים גדולים: אדג' וכריסטיאן, קורט אנגל


אגדת ההארדקור





כמתאבק לשעבר, פולי היה טוב בעיני מאשר המון תקופות בהן היה פעיל. מיק פולי חזר לקרבות כשהיה צריך, והוציא אובר מתאבקים בקרבות אלימים במיוחד. הפיוד מול אבולושן ורנדי אורטון זכור במיוחד, והיה גם את אדג' והסטוריליין בו הוא החליט לטפל ב-ECW. אפילו ריק פלייר זכה לנחת זרועו של מיק פולי. זה מקרה מאוד מיוחד בו דווקא הפרישה של מתאבק והחזרה חיזקה את מעמדו יותר.

מסחרית: 2 (פולי יותר מצליח כמתאבק לשעבר מאשר כמתאבק)
דמות: 7 (קצת פרודיה על עצמו, אבל הוא ניסה לעשות דברים מגניבים)
היאבקות: 5 (נתן קרבות טובים, מעטים אבל טובים)
פיודים גדולים: רנדי אורטון, אדג', ECW, ריק פלייר


פולי ב-TNA





ב-2008 פולי הגיע ל-TNA, שאז לקחה כל מה שזז בערך, ומהר מאוד חזר לזירה. הוא התחיל פיוד עם המיין איבנט מאפיה וסטינג, וחודשיים שלמים היה אלוף העולם. זאת לא הייתה כהונה מדהימה, והוא בעיקר התמקד בזה שהוא רוצה להגן על התואר פעם בשנה. הוא גם היה אלוף האגדות תקופה, ובואו נגיד שזאת לא הייתה מהתקופות המדהימות של מיק. החלטות הזויות.

מסחרית: 10 (בחייאת, זה TNA, אליפות זה נחמד אבל בחייאת)
דמות: 9 (העתק גדול של מה שהיה פעם)
היאבקות: 10 (כשהפך למתאבק שבועי זה כבר היה בעייתי)
פיודים גדולים: סטינג, קורט אנגל, המיין איבנט מאפיה

יועץ לרשת





לאחר הפסד התואר, התחיל פולי פיוד עם אביס מול סטיבי ריצ'ארדס ורייבן, וגם התחיל להילחץ מהגעתו של האלק הוגאן ל-TNA. הוא ניסה לעשות כמה דברים באותה התקופה, אבל חוץ מניסיון איחוד ל-ECW ותקופה שהיה יועץ לרשת ודמות סמכותית, לא היה שם שום דבר זכור. כאן אפילו לא היה את הניסיון שלו להיות אלוף, הוא סתם היה עוד אחד ברוסטר.

מסחרית: 11 (ירד יותר ויותר)
דמות: 10 (ניסיון למחזר חומרים, מאוד לא מעניין)
היאבקות: 11 (נו, מה כבר היה לו שם? לא הרבה)
פיודים גדולים: אביס


פולי המנכ"ל



דווקא התקופה האחרונה של מיק פולי כדמות קבועה מאוד פגעה בו. הקהל מאוד אהב אותו לפני, אבל כאן הוא היה מאוד בעייתי. הוא היה מבוגר יותר, ה-WWE היו גרועים יותר מאשר שהיו כשהיה קומישינר באמת, והמוצר עצמו לא היה מעניין. מה ששלט בתקופה היה הפיוד שלו עם סטפני מקמהן שכל פעם ניסתה לשנות לו את ההחלטות. הוא כיהן פחות משנה, בבנייה לרסלמניה 33, ולבסוף פוטר בידי סטפני. לא תקופה טובה.

מסחרית: 13 (וואו זה היה איום)
דמות: 13 (תקופה די איומה)
פיודים גדולים: סטפני מקמהן​
 
למעלה