אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מחיר חפירת כלונסאות?
- פותח הנושא שומשום2
- פורסם בתאריך
שומר על טיב
New member
המחירים ש-MISTER הביא הם מחירים
של קבלן משנה שכל עבודתו היא הקדוח והכנסת הזיון,על כך יש להוסיף את מחיר הבטון (כולל פחת יחסית גבוה) ויציקתו, ואת פינוי עודפי החפירה את מחיר השנורגריסט והסמון. במידה ובונים באמצעות קבלן שלד או מפתח שמבצע את הכלונסאות יש להוסיף על כל הסכום גם רווח. בונה הדיוט שמזמין את הקדוח במנותק מקבלן השלד מסתכן בהוצאות גדולות במידה ויש פספוס במיקום הקדוח.של אחד הכלונסאות. לגבי מגילת העצמאות האנטי ציונית, סליחה האנטי כלונסאית, כדאי להרגיע. כדאי לקחת מהנדס מתכנן ותיק ומנוסה וכנ"ל גם יועץ קרקע (ולשלם קצת יותר ממה שהחבר סיפר לכם ב"שיחת סלון") וברוב המקרים הם יתכננו את הבסוס בהתאם למימצאי הקרקע ויקחו גם אחריות על עבודתם.
של קבלן משנה שכל עבודתו היא הקדוח והכנסת הזיון,על כך יש להוסיף את מחיר הבטון (כולל פחת יחסית גבוה) ויציקתו, ואת פינוי עודפי החפירה את מחיר השנורגריסט והסמון. במידה ובונים באמצעות קבלן שלד או מפתח שמבצע את הכלונסאות יש להוסיף על כל הסכום גם רווח. בונה הדיוט שמזמין את הקדוח במנותק מקבלן השלד מסתכן בהוצאות גדולות במידה ויש פספוס במיקום הקדוח.של אחד הכלונסאות. לגבי מגילת העצמאות האנטי ציונית, סליחה האנטי כלונסאית, כדאי להרגיע. כדאי לקחת מהנדס מתכנן ותיק ומנוסה וכנ"ל גם יועץ קרקע (ולשלם קצת יותר ממה שהחבר סיפר לכם ב"שיחת סלון") וברוב המקרים הם יתכננו את הבסוס בהתאם למימצאי הקרקע ויקחו גם אחריות על עבודתם.
מבקר המדינה1
New member
אספר איך היה אצלי
סגרתי עם קבלן השלד,סגרתי עם בעל מכונת קידוח (או איך שקוראים לזה) סיכמתי איתו מחיר,(אני שילמתי 80 ש"ח למטר בקוטר של 35 ש"ח מדובר על סלע לכל העומק כ-8 מטר)סגרתי עם האדם שמוכר ברזל(נתתי לו את הרשימה של המהנדס שמדברת על ברזל לקלונסאות,הוא הביא לי את הברזל לשטח,(כמובן שקלתי) ממש באותו יום כשהמכשיר קדח לי את הבורות(אותם סימן המודד שלי) עמד צוות של הקבלן שלי ו"הרכיב" את העמודים,כל כמה בורות שהיו מוכנים השחילו את עמודי הברזל לתוך הבורות( הם דאגו לשים תופסנים מיוחדים שגורמים לעמוד ברזל להיות ממש באמצע הבור)בסוף היום כל הבורות היו מלאים בעמודי הברזל,למוחרת הקבלן שלי הזמין בטון (כמובן שאני משלם אותו) ויצק אותו לתוך הבורות,לאחר יום הבאתי מחפרון שניקה את הרחבה בין העמודים,הקבלן עשה את המדידות הנדרשות,(גובה דיאגונל,וכדומה,)ויצא לדרך
סגרתי עם קבלן השלד,סגרתי עם בעל מכונת קידוח (או איך שקוראים לזה) סיכמתי איתו מחיר,(אני שילמתי 80 ש"ח למטר בקוטר של 35 ש"ח מדובר על סלע לכל העומק כ-8 מטר)סגרתי עם האדם שמוכר ברזל(נתתי לו את הרשימה של המהנדס שמדברת על ברזל לקלונסאות,הוא הביא לי את הברזל לשטח,(כמובן שקלתי) ממש באותו יום כשהמכשיר קדח לי את הבורות(אותם סימן המודד שלי) עמד צוות של הקבלן שלי ו"הרכיב" את העמודים,כל כמה בורות שהיו מוכנים השחילו את עמודי הברזל לתוך הבורות( הם דאגו לשים תופסנים מיוחדים שגורמים לעמוד ברזל להיות ממש באמצע הבור)בסוף היום כל הבורות היו מלאים בעמודי הברזל,למוחרת הקבלן שלי הזמין בטון (כמובן שאני משלם אותו) ויצק אותו לתוך הבורות,לאחר יום הבאתי מחפרון שניקה את הרחבה בין העמודים,הקבלן עשה את המדידות הנדרשות,(גובה דיאגונל,וכדומה,)ויצא לדרך
יותר מזל..משכל.
זה מה שאתה כותב : בסוף היום כל הבורות היו מלאים בעמודי הברזל,למוחרת הקבלן שלי הזמין בטון (כמובן שאני משלם אותו) ויצק " סןף ציטוט . חוסר אחריות משווע שלך ושל הקבלן שלך להשאיר קידוחים של 8 מ' פתוחים . לא רוצה לחשוב על איזה ילד שהיה נופל פנימה או משתפד על הכלונס . חוק מס' 1 בבנייה ..אתה קודח , מכניס את הברזל...ו י ו צ ק באותו יום. מעולם לא שמעתי שקבלן משאיר בורות פתוחים ויוצק למחרת...
זה מה שאתה כותב : בסוף היום כל הבורות היו מלאים בעמודי הברזל,למוחרת הקבלן שלי הזמין בטון (כמובן שאני משלם אותו) ויצק " סןף ציטוט . חוסר אחריות משווע שלך ושל הקבלן שלך להשאיר קידוחים של 8 מ' פתוחים . לא רוצה לחשוב על איזה ילד שהיה נופל פנימה או משתפד על הכלונס . חוק מס' 1 בבנייה ..אתה קודח , מכניס את הברזל...ו י ו צ ק באותו יום. מעולם לא שמעתי שקבלן משאיר בורות פתוחים ויוצק למחרת...
בהחלט
ואין שום בעייה לספק באופן עצמאי , קידוח , משאבת בטון , בטון , בלוקים ...וכו' וההערה של " שומר על טיב " : בונה הדיוט שמזמין את הקדוח במנותק מקבלן השלד מסתכן בהוצאות גדולות במידה ויש פספוס במיקום הקדוח.של אחד הכלונסאות. סוף ציטוט " היא שטות . המודד והקבלן אחראים למיקום הכלונסאות ומסמנים אותם במדוייק. והם אחראים באופן בלעדי לסימון. ואם יש פספוס האחריות עליהם , לא על הבונה " ההדיוט " ולא על הקודח . הבונה רק מזמין את מכונת הקידוח ובזה תם תפקידו , כמו גם חומרי בנייה , בטון , בלוקים , משאבת בטון.... ההפרדה בין חומר לעבודת קבלן שלד...חוסכת סכום ניכר.
ואין שום בעייה לספק באופן עצמאי , קידוח , משאבת בטון , בטון , בלוקים ...וכו' וההערה של " שומר על טיב " : בונה הדיוט שמזמין את הקדוח במנותק מקבלן השלד מסתכן בהוצאות גדולות במידה ויש פספוס במיקום הקדוח.של אחד הכלונסאות. סוף ציטוט " היא שטות . המודד והקבלן אחראים למיקום הכלונסאות ומסמנים אותם במדוייק. והם אחראים באופן בלעדי לסימון. ואם יש פספוס האחריות עליהם , לא על הבונה " ההדיוט " ולא על הקודח . הבונה רק מזמין את מכונת הקידוח ובזה תם תפקידו , כמו גם חומרי בנייה , בטון , בלוקים , משאבת בטון.... ההפרדה בין חומר לעבודת קבלן שלד...חוסכת סכום ניכר.
מה זה כלונסאות?
כלונס בהגדרה הוא גליל המוכנס לתוך הקרקע ומשמש לביסוס מבנים, גשרים וסוגים שונים של מיגונים. מטרת הכלונס היא לעבור קרקע או מים שאינם טובים לביסוס בגלל שחלשים מידי מכדי לקבל את העומסים של מה שהולך להיות מונח שם, לתוך קרקע יציבה שמסוגלת לקבל עומסים כאלה. כל מי שהיה במזרח הרחוק או ראה סרטי טבע משם ומאזורים נוספים עולם בהם יש יותר מים מקרקע, ראה בתי עץ מורמים מהמים בעזרת כלונסאות עץ שתקעו לתוך הקרקע הבוצית שמתחת למים. על הרעיון הזה מבוסס רעיות קידוח הכלונסאות לבניה. בקרקעות שאינן טובות לביסוס מחשש שהן מתנפחות עם ירידת הגשמים, או מצטמקות ביובש, כאשר הסלע מאוד רך ומתפורר, בקרקעות ביצה לשעבר, קרקעות שמולאו בשפכי קרקע מחפירות או מפסולת, מומלץ לבצע קידוחי כלונסאות כדי לעבור את השכבות האלה ולהגיע לקרקע היציבה שמתחתן. בהעדר קרקע יציבה גם בעומק, הכלונסאות גודלים בנפח כדי ליצור חיכוך חזק יותר עם הקרקע וזה, יחד עם משקל המבנה, אמור למנוע תזוזות שגורמות לסדיקה של המבנה. בארץ לקחו המתכננים את נושא הכלונסאות "רחוק יותר" ולמעשה כמעט אין סוג קרקע כיום בו הם לא מתכננים כלונסאות, אם צריך ואם לא צריך. בקרקעות בהן יש סלע קשה כמו בהרי ירושלים או בגליל, מביאים מכונות שקודחות בסלע בשביל ליצור את החור בו יוכנס הברזל וישפך הבטון. בחולות מביאים מקדחים אחרים ומתפללים שלא תהיה קריסה של הקידוח לתוך החור לפני שממלאים אותו בבטון. ב-2 הדוגמאות האחרונות הקידוחים והכלונסאות מיותרים כי יש גם שיטות ביסוס אחרות לקרקעות כאלה וכמובן הרבה יותר זולות. הכלונסאות מהירות יחסית לבצוע ולכן הקבלנים אוהבים אותן. תוך יום אחד גומרים קידוח של עד 30 כלונסאות (בקרקעות הרכות יותר... לא בסלע) ויוצאים מהקרקע. גם המתכננים אוהבים את הכלונסאות כי זה "נותן להם לישון בשקט בלילה" מהסיבה הפשוטה שבדרך-כלל הכלונסאות הן יותר ממה שצריך מבנה פרטי לביסוס ולכן אם יהיו סדקים הם יוכלו לטעון שתכננו יותר ממה שצריך. מלווה את המתכננים תקן 940 לביסוס מבנים בקרקעות "בעייתיות" כאשר הוא כשלעצמו תקן "ממליץ" בהגדרה ומכיל הערה שא תמצאו כמוה בשום תקן אחר... "המבנה צפוי להיסדק גם אם תכננו לפי התקן הזה"....(לא ציטוט מדוייק)...מה שאומר שמי שמתוכננות לו כלונסאות ושפך על זה 70-100 אלף ש"ח ולמרות זאת נסדק לו הבית, יכול לפנות בתלונות לתקן... במהלך 35 השנים בהם אני מלווה את הבניה בארץ, כבר ראיתי כל סוג אפשרי של כלונס, יחד עם כשלים שקרו למרות שהיו משוכנעים שבשימוש בו, לא יהיו כאלה... > ברמת הגולן בוצעו מאות "מיקרופיילים" = כלונסאות קטני קוטר שקוטרם עד 40 ס"מ, כדי להתגבר על בעיה של החרסית הכי כבדה בארץ שלוחצת 40 טון לכל מ"ר לכל הכיוונים. הכלונסאות תוכננו ע"י המומחה שפיתח אותן וזכו לגיבוי של כלל המהנדסים בארץ. על הכלונסאות האלה בנו מבנים מבטון מזויין למגורים, בני קומה אחת...כל המבנה עשוי בטון מזויין ב-300, 20 ס"מ עובי רצפות תלויות, קירות ותקרות של 25-30 ס"מ עם 2 רשתות פלדה וכמות ברזל כמו בממ"ד כי זו הייתה בניה בטחונית. הרצפות הופרדו מהקרקע על ארגזי קרטון כוורת, כמו גם קורות היסוד שקיבלו הפרדה צידית עם לוחות אסבסט/צמנט מיוחדים למטרה זו. הקידוחים ירדו לתוך סלע הבזלת, דרך הקרקע התופחת שעוביה היה לפעמים 3 מ' (יותר מהעומק בו משתנה תכולת הרטיבות של הקרקע לאורך השנה) ונכנסו לעומקים של עוד 7 מ' בסלע. כל הבתים סדוקים באלכסונים מעל ומתחת לחלונות ויש גם סדיקה בקירות הפרדה בין היחידות... חברת "סולל בונה" הגדולה שהייתה אז בשיא תפארתה, הייתה הקבלן. הבדיקות היו תקינות לחלוטין. הברזל לפי הספרים. העבודה בוצעה בפקוח צמוד של יועץ הקרקע, המהנדסים ומפקחים מגורמים שונים... ונסדק. למה נסדק? עד היום אף גורם לא בדק ולא לקח אחריות...כי כולם היו "מכוסים"...תכננו כמו שצריך, ביצעו כמו שצריך בלי קיצורי דרך... הקרקע אשמה! במורדות הרי ירושלים יש סלע גיר רך יחסית שידועות בו בעיות ביסוס רבות. כלונסאות בקטרים של 90-110 ס"מ לעומקים של 13-17מ' בוצעו שם וכל המבנה או חלקים ממנו...גלשו יחד עם הכלונסאות וחלק מההר במורד... הסדיקות שנוצרו היו כה גדולות שניתן היה להעביר לחיצת יד בין העומד בחוץ לעומד בפנים... אף אחד לא לקח אחריות...הקרקע הייתה אשמה ואפילו לא היו רעידות אדמה באותן שנים. נכון להיום, כמו לפני 30 שנה ויותר, נושא הקרקע נשאר 10% מדע ו-90% תאוריה וכתוצאה מכך כולנו משלמים...והרבה. בניית בית פרטי היא השקעה כלכלית כבדה. באיזהשהו מקום, כל אחד שבונה, צריך לעשות חשבון כלכלי במה כדי להשקיע... בביסוס כבד שלא בטוח שייתן את התשובה, או בשיטת בניה שלא תצריך את הביסוס הכבד הזה... הבעיות בבצוע הכלונסאות מתחילות כבר בתכנון. יועץ הקרקע ממליץ על מינימום מספר של כלונסאות והמהנדס מתכנן כמות של פי 3 ממה שצריך ביוצרו מצב בו אף כלונס לא מקבל את העומס המינימאלי שדרש יועץ הקרקע... התוצאה - יועץ הקרקע אינו אחראי יותר כי לא ביצעו את אחת מהנחיותיו החשובות ביותר. המהנדס כותב בתוכנית כי יש לצקת את הכלונסאות עם צינור שיורד עד תחתית הקידוח או 1מ' מתחתית הקידוח והקבלנים שופכים את הבטון עם שרוול (במקרה הטוב) של 2 מ' בלבד ביוצרם סגרגציה (הפרדה של חלקי הבטון במהלך הנפילה כך שהחצץ נפרד מהתערובת ומשיג את תערובת המלט והחול בדרך לתחתית הקידוח) ובכך למעשה התערובת מוחלשת מאוד והכלונס אינו יכול לקבל את לחצי הקרקע באם ייוצרו כאלה. התוצאה - המהנדס לא אחראי כי לא מילאו הוראה חשובה שלו... הקבלן מכין את הברזל לפי התוכניות, מבצע את הקידוח לעומק הנדרש, מביא משאבה (במקרה הטוב) עם צינור ארוך שמושחל לתוך הלולין של הברזל ומועלה תוך כדי יציקה כלפי מעלה ובכך מונע סגרגציה...עד כאן הכל טוב, כולל בדיקות הבטון... הקבלן ממשיך ומבצע קורות יסוד, מניח אותן על קל-קר בעובי 20 ס"מ להפרדה מהקרקע, יוצק אותן ומכסה...עם הקרקע שהוציאו מהקידוחים...משני צידי הקורות...ללא איטום הקורות וללא הפרדה שלהן מהקרקע הבעייתית עם קל-קר דק... התוצאה - דחיפה של הקורות כלפי מעלה ובעיקר לצדדים, כבר בגשם הראשון, יחד עם קירות הבלוקים... מי אשם? אף אחד לא... איך זה יכול להיות? המהנדס לא כתב שנדרש לאטום את קורות היסוד (על-פי התקנות בדבר איטום מדים ומרתפים)...הקבלן לא ביצע כי לא היה כתוב... לכן הוא לא אשם...(?) מי סובל מהסדיקה? נכון! הבונה התמים שנאלץ לבצע תיקוני סדיקה כדי למנוע חדירות מים לתוך הבית...עם קבלן שיפוצים כלשהו שיביא לו כל מיני חומרי איטום משויצריה... סיבות נוספות לסדיקות מבנים על כלונסאות: > חדירת מי גשמים אל מתחת למבנה שרצפתו מורמת מהקרקע. רטיבות הקרקע בקיץ מתחת למבנה, גבוהה מרטיבות הקרקע שמחוץ למבנה ועקב כך לחצי הקרקע הצידיים לאורך זמן, על הכלונסאות ובעיקר על החיבור בינן לקורות היסוד, עולה ועולה, עד שנוצרת סדיקה. בעלי הבית לא מודעים לסדיקה המוסתרת מהם בתת הקרקע או ע"י צמחיה והסדיקה מתרחבת בגלל החלדה של הברזל ועקב כך הרחבת הסדיקה של הבטון. במקרים קיצוניים, נוצרת סדיקה בפינת קיר המבנה בחיבור העמודים לקירות הבלוקים ובמקרים קיצוניים אחרים הכלונס ניתק מקרות היסוד... אחרי 30 שנה בערך.... > יציאות המרזבים נגמרות 20 ס"מ מהקיר החיצוני וכל מי הגשמים זורמים אל מתחת למבנה... התוצאה כתובה למעלה. > הקרקע אינה משופעת מהמבנה החוצה ומי הגשמים "רצים" למקום הנמוך ביותר...אל מתחת למבנה... התוצאה כבר כתובה למעלה. > צנור ביוב מחלחל לתוך הקרקע מחיבור אליו חדר שורש של עץ או שיח עם שורשים שמחפשים מים כי עצרו את השקיית הגינות בגלל הבצורת... מי הביוב שהם גם קורוזיביים ויודעים למסמס בטון לאורך זמן, פוגעים בציפוי החיצוני של הכלונסאות...כי לשם הכי קל למים לזרום...לכיוון הקידוח. הפגיעה בבטון הכלונס יוצרת פגיעה בברזל שמפוצץ את הבטון ויוצר סדיקה שמבטלת למעשה את המעבר דרך הקרקע שאינה טובה לביסוס. התוצאה - התרוממות פינה של המבנה וסדיקה אלכסונית מהקרקע עד לגג, אשר לא תיפסק לאורך זמן אלא רק תגדל. ברעידות אדמה רציניות, כמו באילת למשל, הבתים שהיו להם כלונסאות ונבנו בשיטה של בטונים+בלוקים+טיח, היו אלה שניסדקו הכי חזק. למה? כי הרעידות תפסו את הכלונסאות כבר בעומק והעלו את מומנט הרעידה דרך הכלונסאות לעמודים ולקורות הבתים שנשאו במאמצים שנגרמו להם, אבל החיבורים עם הבלוקים לא... התוצאה - מס רכוש עבד שם הרבה וקשה...אבל ההוצאות היו על האנשים כי תמיד מצאו משהו שהקבלן או הבונים לא בצעו כמו שצריך... ההוצאות לבונים היו של אלפי שקלים על בצוע אטימות, תיקוני סדקים וציפוי בתים מחדש... כלונסאות? זה בסך הכל סוג של ביסוס וזה בפרוש איננו סוג שפותר את כל הבעיות... שנה טובה לכולם.
כלונס בהגדרה הוא גליל המוכנס לתוך הקרקע ומשמש לביסוס מבנים, גשרים וסוגים שונים של מיגונים. מטרת הכלונס היא לעבור קרקע או מים שאינם טובים לביסוס בגלל שחלשים מידי מכדי לקבל את העומסים של מה שהולך להיות מונח שם, לתוך קרקע יציבה שמסוגלת לקבל עומסים כאלה. כל מי שהיה במזרח הרחוק או ראה סרטי טבע משם ומאזורים נוספים עולם בהם יש יותר מים מקרקע, ראה בתי עץ מורמים מהמים בעזרת כלונסאות עץ שתקעו לתוך הקרקע הבוצית שמתחת למים. על הרעיון הזה מבוסס רעיות קידוח הכלונסאות לבניה. בקרקעות שאינן טובות לביסוס מחשש שהן מתנפחות עם ירידת הגשמים, או מצטמקות ביובש, כאשר הסלע מאוד רך ומתפורר, בקרקעות ביצה לשעבר, קרקעות שמולאו בשפכי קרקע מחפירות או מפסולת, מומלץ לבצע קידוחי כלונסאות כדי לעבור את השכבות האלה ולהגיע לקרקע היציבה שמתחתן. בהעדר קרקע יציבה גם בעומק, הכלונסאות גודלים בנפח כדי ליצור חיכוך חזק יותר עם הקרקע וזה, יחד עם משקל המבנה, אמור למנוע תזוזות שגורמות לסדיקה של המבנה. בארץ לקחו המתכננים את נושא הכלונסאות "רחוק יותר" ולמעשה כמעט אין סוג קרקע כיום בו הם לא מתכננים כלונסאות, אם צריך ואם לא צריך. בקרקעות בהן יש סלע קשה כמו בהרי ירושלים או בגליל, מביאים מכונות שקודחות בסלע בשביל ליצור את החור בו יוכנס הברזל וישפך הבטון. בחולות מביאים מקדחים אחרים ומתפללים שלא תהיה קריסה של הקידוח לתוך החור לפני שממלאים אותו בבטון. ב-2 הדוגמאות האחרונות הקידוחים והכלונסאות מיותרים כי יש גם שיטות ביסוס אחרות לקרקעות כאלה וכמובן הרבה יותר זולות. הכלונסאות מהירות יחסית לבצוע ולכן הקבלנים אוהבים אותן. תוך יום אחד גומרים קידוח של עד 30 כלונסאות (בקרקעות הרכות יותר... לא בסלע) ויוצאים מהקרקע. גם המתכננים אוהבים את הכלונסאות כי זה "נותן להם לישון בשקט בלילה" מהסיבה הפשוטה שבדרך-כלל הכלונסאות הן יותר ממה שצריך מבנה פרטי לביסוס ולכן אם יהיו סדקים הם יוכלו לטעון שתכננו יותר ממה שצריך. מלווה את המתכננים תקן 940 לביסוס מבנים בקרקעות "בעייתיות" כאשר הוא כשלעצמו תקן "ממליץ" בהגדרה ומכיל הערה שא תמצאו כמוה בשום תקן אחר... "המבנה צפוי להיסדק גם אם תכננו לפי התקן הזה"....(לא ציטוט מדוייק)...מה שאומר שמי שמתוכננות לו כלונסאות ושפך על זה 70-100 אלף ש"ח ולמרות זאת נסדק לו הבית, יכול לפנות בתלונות לתקן... במהלך 35 השנים בהם אני מלווה את הבניה בארץ, כבר ראיתי כל סוג אפשרי של כלונס, יחד עם כשלים שקרו למרות שהיו משוכנעים שבשימוש בו, לא יהיו כאלה... > ברמת הגולן בוצעו מאות "מיקרופיילים" = כלונסאות קטני קוטר שקוטרם עד 40 ס"מ, כדי להתגבר על בעיה של החרסית הכי כבדה בארץ שלוחצת 40 טון לכל מ"ר לכל הכיוונים. הכלונסאות תוכננו ע"י המומחה שפיתח אותן וזכו לגיבוי של כלל המהנדסים בארץ. על הכלונסאות האלה בנו מבנים מבטון מזויין למגורים, בני קומה אחת...כל המבנה עשוי בטון מזויין ב-300, 20 ס"מ עובי רצפות תלויות, קירות ותקרות של 25-30 ס"מ עם 2 רשתות פלדה וכמות ברזל כמו בממ"ד כי זו הייתה בניה בטחונית. הרצפות הופרדו מהקרקע על ארגזי קרטון כוורת, כמו גם קורות היסוד שקיבלו הפרדה צידית עם לוחות אסבסט/צמנט מיוחדים למטרה זו. הקידוחים ירדו לתוך סלע הבזלת, דרך הקרקע התופחת שעוביה היה לפעמים 3 מ' (יותר מהעומק בו משתנה תכולת הרטיבות של הקרקע לאורך השנה) ונכנסו לעומקים של עוד 7 מ' בסלע. כל הבתים סדוקים באלכסונים מעל ומתחת לחלונות ויש גם סדיקה בקירות הפרדה בין היחידות... חברת "סולל בונה" הגדולה שהייתה אז בשיא תפארתה, הייתה הקבלן. הבדיקות היו תקינות לחלוטין. הברזל לפי הספרים. העבודה בוצעה בפקוח צמוד של יועץ הקרקע, המהנדסים ומפקחים מגורמים שונים... ונסדק. למה נסדק? עד היום אף גורם לא בדק ולא לקח אחריות...כי כולם היו "מכוסים"...תכננו כמו שצריך, ביצעו כמו שצריך בלי קיצורי דרך... הקרקע אשמה! במורדות הרי ירושלים יש סלע גיר רך יחסית שידועות בו בעיות ביסוס רבות. כלונסאות בקטרים של 90-110 ס"מ לעומקים של 13-17מ' בוצעו שם וכל המבנה או חלקים ממנו...גלשו יחד עם הכלונסאות וחלק מההר במורד... הסדיקות שנוצרו היו כה גדולות שניתן היה להעביר לחיצת יד בין העומד בחוץ לעומד בפנים... אף אחד לא לקח אחריות...הקרקע הייתה אשמה ואפילו לא היו רעידות אדמה באותן שנים. נכון להיום, כמו לפני 30 שנה ויותר, נושא הקרקע נשאר 10% מדע ו-90% תאוריה וכתוצאה מכך כולנו משלמים...והרבה. בניית בית פרטי היא השקעה כלכלית כבדה. באיזהשהו מקום, כל אחד שבונה, צריך לעשות חשבון כלכלי במה כדי להשקיע... בביסוס כבד שלא בטוח שייתן את התשובה, או בשיטת בניה שלא תצריך את הביסוס הכבד הזה... הבעיות בבצוע הכלונסאות מתחילות כבר בתכנון. יועץ הקרקע ממליץ על מינימום מספר של כלונסאות והמהנדס מתכנן כמות של פי 3 ממה שצריך ביוצרו מצב בו אף כלונס לא מקבל את העומס המינימאלי שדרש יועץ הקרקע... התוצאה - יועץ הקרקע אינו אחראי יותר כי לא ביצעו את אחת מהנחיותיו החשובות ביותר. המהנדס כותב בתוכנית כי יש לצקת את הכלונסאות עם צינור שיורד עד תחתית הקידוח או 1מ' מתחתית הקידוח והקבלנים שופכים את הבטון עם שרוול (במקרה הטוב) של 2 מ' בלבד ביוצרם סגרגציה (הפרדה של חלקי הבטון במהלך הנפילה כך שהחצץ נפרד מהתערובת ומשיג את תערובת המלט והחול בדרך לתחתית הקידוח) ובכך למעשה התערובת מוחלשת מאוד והכלונס אינו יכול לקבל את לחצי הקרקע באם ייוצרו כאלה. התוצאה - המהנדס לא אחראי כי לא מילאו הוראה חשובה שלו... הקבלן מכין את הברזל לפי התוכניות, מבצע את הקידוח לעומק הנדרש, מביא משאבה (במקרה הטוב) עם צינור ארוך שמושחל לתוך הלולין של הברזל ומועלה תוך כדי יציקה כלפי מעלה ובכך מונע סגרגציה...עד כאן הכל טוב, כולל בדיקות הבטון... הקבלן ממשיך ומבצע קורות יסוד, מניח אותן על קל-קר בעובי 20 ס"מ להפרדה מהקרקע, יוצק אותן ומכסה...עם הקרקע שהוציאו מהקידוחים...משני צידי הקורות...ללא איטום הקורות וללא הפרדה שלהן מהקרקע הבעייתית עם קל-קר דק... התוצאה - דחיפה של הקורות כלפי מעלה ובעיקר לצדדים, כבר בגשם הראשון, יחד עם קירות הבלוקים... מי אשם? אף אחד לא... איך זה יכול להיות? המהנדס לא כתב שנדרש לאטום את קורות היסוד (על-פי התקנות בדבר איטום מדים ומרתפים)...הקבלן לא ביצע כי לא היה כתוב... לכן הוא לא אשם...(?) מי סובל מהסדיקה? נכון! הבונה התמים שנאלץ לבצע תיקוני סדיקה כדי למנוע חדירות מים לתוך הבית...עם קבלן שיפוצים כלשהו שיביא לו כל מיני חומרי איטום משויצריה... סיבות נוספות לסדיקות מבנים על כלונסאות: > חדירת מי גשמים אל מתחת למבנה שרצפתו מורמת מהקרקע. רטיבות הקרקע בקיץ מתחת למבנה, גבוהה מרטיבות הקרקע שמחוץ למבנה ועקב כך לחצי הקרקע הצידיים לאורך זמן, על הכלונסאות ובעיקר על החיבור בינן לקורות היסוד, עולה ועולה, עד שנוצרת סדיקה. בעלי הבית לא מודעים לסדיקה המוסתרת מהם בתת הקרקע או ע"י צמחיה והסדיקה מתרחבת בגלל החלדה של הברזל ועקב כך הרחבת הסדיקה של הבטון. במקרים קיצוניים, נוצרת סדיקה בפינת קיר המבנה בחיבור העמודים לקירות הבלוקים ובמקרים קיצוניים אחרים הכלונס ניתק מקרות היסוד... אחרי 30 שנה בערך.... > יציאות המרזבים נגמרות 20 ס"מ מהקיר החיצוני וכל מי הגשמים זורמים אל מתחת למבנה... התוצאה כתובה למעלה. > הקרקע אינה משופעת מהמבנה החוצה ומי הגשמים "רצים" למקום הנמוך ביותר...אל מתחת למבנה... התוצאה כבר כתובה למעלה. > צנור ביוב מחלחל לתוך הקרקע מחיבור אליו חדר שורש של עץ או שיח עם שורשים שמחפשים מים כי עצרו את השקיית הגינות בגלל הבצורת... מי הביוב שהם גם קורוזיביים ויודעים למסמס בטון לאורך זמן, פוגעים בציפוי החיצוני של הכלונסאות...כי לשם הכי קל למים לזרום...לכיוון הקידוח. הפגיעה בבטון הכלונס יוצרת פגיעה בברזל שמפוצץ את הבטון ויוצר סדיקה שמבטלת למעשה את המעבר דרך הקרקע שאינה טובה לביסוס. התוצאה - התרוממות פינה של המבנה וסדיקה אלכסונית מהקרקע עד לגג, אשר לא תיפסק לאורך זמן אלא רק תגדל. ברעידות אדמה רציניות, כמו באילת למשל, הבתים שהיו להם כלונסאות ונבנו בשיטה של בטונים+בלוקים+טיח, היו אלה שניסדקו הכי חזק. למה? כי הרעידות תפסו את הכלונסאות כבר בעומק והעלו את מומנט הרעידה דרך הכלונסאות לעמודים ולקורות הבתים שנשאו במאמצים שנגרמו להם, אבל החיבורים עם הבלוקים לא... התוצאה - מס רכוש עבד שם הרבה וקשה...אבל ההוצאות היו על האנשים כי תמיד מצאו משהו שהקבלן או הבונים לא בצעו כמו שצריך... ההוצאות לבונים היו של אלפי שקלים על בצוע אטימות, תיקוני סדקים וציפוי בתים מחדש... כלונסאות? זה בסך הכל סוג של ביסוס וזה בפרוש איננו סוג שפותר את כל הבעיות... שנה טובה לכולם.
אין שום כוונה לדכא אלא להביא מציאות קיימת...
בבחינת - זה מה יש. אין כאן שום ניסיון להפחדה, רק הסברים על מה שבאמת קורה בשטח. מי שבונה על קרקעות יציבות כמו סלע, או טובות לביסוס = "לא עובדות", כמו חול, כורכר, צרורות ועוד ובעיקר לבונים קומה אחת בלבד ללא כוונה לבנות לגובה, יכולים לדרוש וזכאים לקבל סוגי ביסוס אחרים. בשום אופן אין להסכים לחיוב לבצוע כלונסאות בקרקעות טובות לביסוס. החיסכון הכספי למבנה של 150 מ"ר יכול להגיע עד 100,000 ש"ח, אבל גם אם החיסכון יגיע "רק ל- 50,000 ש"ח הייתי וצה לראות את זה שיקום ויגיד שזה לא כדאי... יסודות אחרים הם יסודות עוברים, יסודות רפסודה, שילוב של יסודות עוברים עם רפסודה, יסודות קוביה ועוד. יסוד עובר הוא למעשה קורה שעוברת מתחת לכל הקירות החיצוניים של המבנה והקירות הפנימיים של הממ"ד. יסוד רפסודה הוא משטח עם עיבויים בקצוות המשטח המקבלים את משקל הקירות והעמודים. יסודות אלה יכולים להיות מונחים יש על חול לאחר הרטבה, על כורכר מהודק ועל סלע מסוגים שונים הקיימים בהרבה אזורים בארץ. גם מילוי שטח שבצע עם חומר שאינו תופח ועמד מעל לשנתיים גשומות או שלש, יכול להחשב כקרקע טבעית שאינה נדרשת לכלונסאות. מדובר כמובן על מבנים בני קומה אחת או מכסימום 2. שנה טובה. שנת חיסכון לכולם.
בבחינת - זה מה יש. אין כאן שום ניסיון להפחדה, רק הסברים על מה שבאמת קורה בשטח. מי שבונה על קרקעות יציבות כמו סלע, או טובות לביסוס = "לא עובדות", כמו חול, כורכר, צרורות ועוד ובעיקר לבונים קומה אחת בלבד ללא כוונה לבנות לגובה, יכולים לדרוש וזכאים לקבל סוגי ביסוס אחרים. בשום אופן אין להסכים לחיוב לבצוע כלונסאות בקרקעות טובות לביסוס. החיסכון הכספי למבנה של 150 מ"ר יכול להגיע עד 100,000 ש"ח, אבל גם אם החיסכון יגיע "רק ל- 50,000 ש"ח הייתי וצה לראות את זה שיקום ויגיד שזה לא כדאי... יסודות אחרים הם יסודות עוברים, יסודות רפסודה, שילוב של יסודות עוברים עם רפסודה, יסודות קוביה ועוד. יסוד עובר הוא למעשה קורה שעוברת מתחת לכל הקירות החיצוניים של המבנה והקירות הפנימיים של הממ"ד. יסוד רפסודה הוא משטח עם עיבויים בקצוות המשטח המקבלים את משקל הקירות והעמודים. יסודות אלה יכולים להיות מונחים יש על חול לאחר הרטבה, על כורכר מהודק ועל סלע מסוגים שונים הקיימים בהרבה אזורים בארץ. גם מילוי שטח שבצע עם חומר שאינו תופח ועמד מעל לשנתיים גשומות או שלש, יכול להחשב כקרקע טבעית שאינה נדרשת לכלונסאות. מדובר כמובן על מבנים בני קומה אחת או מכסימום 2. שנה טובה. שנת חיסכון לכולם.
גם מרתף עם 2 קומות רלוונטי לשיטות אחרות.
המרתף יכול לעבוד כמשקולת נגדית ובהחלט ניתן לבצע רצפת רפסודה במרתף, גם אם המרתף איננו בגודל של כל קומת הקרקע. מצורפת תמונת מבנה כזה שנבנה על גבעה שכולה חול וחמרה חולית - סוג קרקע שאינו עובד כלל. המבנה מיועד לקבלת עוד 2 קומות מעל קומת הקרקע בעתיד, כך שבסופו של דבר יהיה בן 3 קומות מעל למרתף שחציו חיצוני.
המרתף יכול לעבוד כמשקולת נגדית ובהחלט ניתן לבצע רצפת רפסודה במרתף, גם אם המרתף איננו בגודל של כל קומת הקרקע. מצורפת תמונת מבנה כזה שנבנה על גבעה שכולה חול וחמרה חולית - סוג קרקע שאינו עובד כלל. המבנה מיועד לקבלת עוד 2 קומות מעל קומת הקרקע בעתיד, כך שבסופו של דבר יהיה בן 3 קומות מעל למרתף שחציו חיצוני.
בינא, אתה כמו אחות בבית חולים שמייעצת כיצד
לבצע ניתוח לב פתוח (שמתי לב שאתה מאוד אוהב דוגמאות מסוג זה) האם אתה בעל השכלה ו/או מוסמך לתת עצות הנדסיות? או לבצע תכנון יסודות? הרי המון אנשים ירוצו עכשיו למהנדסים שלהם עם תלונות וטענות, וירגישו ששילמו המון כסף לשווא. והכל בהתבסס על הגיגיך בפורום. בשנים האחרונות המון רופאים מתלוננים שבאים חולים עם כתבה שהדפיסו מ-ynet ומתווכחים על אופן הטיפול. ושוכחים, שרפואה, כמו הנדסה, זה המון לימודים וניסיון במקצוע. שלא תבין אותי לא נכון - אתה בעל ניסיון עשיר בענף הבניה, ותורם רבות לפורום. רק כדאי שכל אחד ייתן תשובות ועצות (בעיקר בנושאים חשובים ובעלי השלכות) בהתאם להשכלתו והסמכתו. כל טוב
לבצע ניתוח לב פתוח (שמתי לב שאתה מאוד אוהב דוגמאות מסוג זה) האם אתה בעל השכלה ו/או מוסמך לתת עצות הנדסיות? או לבצע תכנון יסודות? הרי המון אנשים ירוצו עכשיו למהנדסים שלהם עם תלונות וטענות, וירגישו ששילמו המון כסף לשווא. והכל בהתבסס על הגיגיך בפורום. בשנים האחרונות המון רופאים מתלוננים שבאים חולים עם כתבה שהדפיסו מ-ynet ומתווכחים על אופן הטיפול. ושוכחים, שרפואה, כמו הנדסה, זה המון לימודים וניסיון במקצוע. שלא תבין אותי לא נכון - אתה בעל ניסיון עשיר בענף הבניה, ותורם רבות לפורום. רק כדאי שכל אחד ייתן תשובות ועצות (בעיקר בנושאים חשובים ובעלי השלכות) בהתאם להשכלתו והסמכתו. כל טוב
מבקר המדינה1
New member
לבוא בטענות לבינא זה סוג של קנאה
ראשית אני רוצה להודות לבינא על ההסבר המאלף,אני לא יודע ולא מבין בביסוס (לא יודע מה נכון ומה לא ),אך מההרצאה המאלפת ניתן ללמוד המון דברים ,שלא בהכרח קשורים לנכונות הדברים שקשורים לנושא(אם כי אני מעריך שבינא יודע על מה הוא מדבר),אני מאד נהנה מהדברים שבינא כותב כאן בפורום,אני גם עד להערות הארסיות של מעט חברים בפורום,מבחינתי ההערות הן סוג של קנאה.אני מקווה שבינא ימשיך לכתוב כאן בפורום עוד והרבה.לעצם הנושא ,כיום אני בונה בית לבן שלי,(כל השאלות ששאלתי והתשובות שעניתי הם מהנסיון בבית הזה) אך לפני כ-30 שנה בניתי את בייתי בישוב קהילתי בגליל,ובזמנו,לא היה נפוץ לבנות בית על קלונסאות,אצלנו חפרו בור ברוחב ואורך של מטרעל מטר,ובעומק של עד הגעה לסלע,בדרך כלל זה היה לא יותר מ70-80 ס"מ לתוך הבור המרובע הזה היו מכניסים רשת ברזל בבמידה של הבור (מטר על מטר) מוציאים קוצים כלפי מעלה ויוצקים בטון,מהקוצים הנ"ל מוציאים את העמודים של הבית.שנה טובה לכולם
ראשית אני רוצה להודות לבינא על ההסבר המאלף,אני לא יודע ולא מבין בביסוס (לא יודע מה נכון ומה לא ),אך מההרצאה המאלפת ניתן ללמוד המון דברים ,שלא בהכרח קשורים לנכונות הדברים שקשורים לנושא(אם כי אני מעריך שבינא יודע על מה הוא מדבר),אני מאד נהנה מהדברים שבינא כותב כאן בפורום,אני גם עד להערות הארסיות של מעט חברים בפורום,מבחינתי ההערות הן סוג של קנאה.אני מקווה שבינא ימשיך לכתוב כאן בפורום עוד והרבה.לעצם הנושא ,כיום אני בונה בית לבן שלי,(כל השאלות ששאלתי והתשובות שעניתי הם מהנסיון בבית הזה) אך לפני כ-30 שנה בניתי את בייתי בישוב קהילתי בגליל,ובזמנו,לא היה נפוץ לבנות בית על קלונסאות,אצלנו חפרו בור ברוחב ואורך של מטרעל מטר,ובעומק של עד הגעה לסלע,בדרך כלל זה היה לא יותר מ70-80 ס"מ לתוך הבור המרובע הזה היו מכניסים רשת ברזל בבמידה של הבור (מטר על מטר) מוציאים קוצים כלפי מעלה ויוצקים בטון,מהקוצים הנ"ל מוציאים את העמודים של הבית.שנה טובה לכולם
קודח מחום 123
New member
אני קודח מחום לגבי היסודות של הכלונסאות.
בית חד קומתי בקרית אתא על יד הפוארה שזה יובל של הקישון בחורף שם הכל בוץ טובעני, אפשר לבסס על רפסודה שגם תשוט בקישון?
בית חד קומתי בקרית אתא על יד הפוארה שזה יובל של הקישון בחורף שם הכל בוץ טובעני, אפשר לבסס על רפסודה שגם תשוט בקישון?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.