אולי אתה צודק ברמת המקרו, ברמה האישית הייתי מאוד שמח למערכת אוטובוסים מהירה.
למערכת כזאת יש הצדקה כלכלית, בעיקר אם יהיה לה פרסום מתאים.
לדעתי מערכת כזאת תנוון חלק מהמערכת הקיימת וכתוצאה מזה המערכת הקיימת תופחת וכך יהיה יותר נהגים.
למערכת היום יש את החסרונות המובנים של אוטובוסים שהם ההליכה לתחנה ההמתנה בה
נסיעה באוטובוס ולא במכונית פרטית והליכה ליעד, חוץ מזה נוסף החסרון הגדול של הזמן הארוך של הנסיעה. לו הנסיעה הייתה הרבה יותר קצרה אני בטוח שהרבה מאוד אנשים היו שמחים להשתמש בקווים האלה.
לשיטה "שלך" יש מעט מאוד התכנות פוליטית, זה כמו הרעש שאתה מקבל כשאתה מבטל תחנה רק פי אלף יותר חזק.
רק שזו לא השיטה "שלי" זו השיטה המקובלת גם בדוגמה הגרמנית של הסרטון וגם בלונדון וגם, בעצם, בכל מערכת תח"צ מתפקדת באירופה ואפילו מה שהיה פעם בירושלים כשהיו קווים מתפקדים עם תדירות של פעם ב 10 דקות.
השיטה כיום, כפי שאני אומר וכפי שנאמר בסרטון, היא שיטה שאפשר לעמוד בתחנה חצי שעה עד שעה (או אפילו להגיע בדיוק ל 2-3 נסיעות בוקר ומספר נסיעות ערב דומה) ובמהלך ההמתנה לראות אוטובוסים רבים במספר קווים דו ספרתי עובר מבלי שתוכל להשתמש בהם.
ממש "גיליתם" שיטה. כאשר רעיון כמו אגרת הגודש יושם במרכז לונדון לפני 20 שנה וכאשר הוא עומד להיות מיושם בדרום מנהטן בקרוב - הפופולריות שלו גבוהה כי 90% מהבאים לשם מבחוץ מגיעים בעיקר בתח"צ. בארץ זה בלתי אפשרי בגלל שמדובר באחוז נמוך בהרבה - בין השאר בגלל השיטה המבלבלת והלא תדירה.
השיטה כיום היא במפורש Information overload. מרוב קווים והגבלות שונות ומשונות אי אפשר להתקדם אפילו תחנה או שתיים באותו הציר בקווים שלא מכירים. ב 2019 הייתי צריך להמתין ל 29/39 בוויצמן כדי להגיע לאחוזה בגלל שאי אפשר לדעת אילו משפע הקווים בוויצמן יתחילו להתפתל להם לרננים או כביש 4. מידע בסיסי בצורת מפת רשת אין בתחנות, רק רשימות בלתי פוסקות, קו קו, בתחנה שכיום יש בה 35 קווים (קניון ערים - וויצמן).
השיטה הביאה למצב שמי שלא מכיר את השירות - אין לו מה לנסוע בו כי הוא מסובך מדי וזמני ההמתנה ארוכים מדי.
במקרה של קניון רננים למשל - ב 2018 ו 2019 נסעתי לשם בקו 4 כשהיה נוסע פעם ב 20 דקות והשירות היה ברמה גרועה שנאלצתי לוותר על קינוח במסעדה שהגעתי אליה עם למעלה מחצי שעה לנסיעה שלי אחרת הייתי מפספס מחויבות באחוזה. כיום השיטה מכתיבה שהקו נוסע לסירוגין בשני כיווני המסלול המעגלי כך שאי אפשר ללכת לתחנה במסלול ולהסתמך על תדירות של 20 דקות אלא צריך למצוא מידע כדי שלא להתקע עם המתנה של 40. כמובן שבשנים האחרונות אני נוהג לשם ב פחות מ 10 דקות מאחוזה כל זמן שבא לי במקום להסתבך עם השיטה השבורה.
בשיטת מעברים מתפקדת תדירות של 10 דקות משמעותה שהנוסע עומד בערך 2-5 דקות בתחנה כדי לעלות על קו או שניים בכיוון הנכון ו 2-5 דקות בתחנת ההחלפה כדי להחליף לקו או שניים במסלול המשלים.