ayb1
Well-known member
נתניהו קיבל שוב חבל הצלה מביידן, אבל הבייס רוצה מה שהבייס רוצה
ליל הכטב"מים הוא כישלון אסטרטגי נוסף של "מר ביטחון", הנובע מרמת תעוזה גדלה של האיראנים, שמריחים את חולשתו.כשעתידו שבוי מבחירה בידי מטורפי הימין הקיצוני, הוא עלול להחמיץ את ההזדמנות לייצר את הברית האזורית נגד איראן
קריאת זן
ישיבת קבינט המלחמה בקריה בתל אביב, אתמול. הגרף ברור: ככל שכהונת נתניהו מתמשכת, כך ישראל נתפסת כחלשה יותר צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
יוסי ורטר
התראות במייל
15 באפריל 2024
מתקפת הטילים והכטב"מים המאסיבית של איראן נגד ישראל ששינתה את כללי המשחק האזוריים,
היא גם הלבנה האחרונה שנפלה מחומת הרהב והפסאדה של "מר ביטחון" בנימין נתניהו.
- האיש שהתפאר ב"הרתעת חמאס" ובהפחדת חיזבאללה ושהבטיח שרק ממשלתו תביא "ביטחון מלא–מלא";
- האיש שהתהדר בהיותו מר "ליגה אחרת", ו"שומר ביטחון ישראל", צירף לרשימת כישלונותיו האסטרטגיים את ליל כל הכטב"מים.
איך אמר נתניהו על הממשלה הקודמת? "כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש".
מעניין מה הוא חושב על "מדד הרמת הראש" ליתר דיוק, הראשים — מעזה ועד ביירות, מצנעא ועד טהראן, בימינו אנו.
יירוטים בשמי חברון במהלך המתקפה האיראנית על ישראל, אתמול. ליל הכטב"מים הצטרף לרשימת כישלונותיו האסטרטגיים של נתניהו צילום: AFP
מי אמר שנתניהו לא לוקח אחריות? "יירטנו. בלמנו. יחד ננצח", צייץ השכם בבוקר, וצירף אימוג'י של דגל ישראל.- זה אותו נתניהו שבעיצומה של ההפיכה המשטרית, אמר שישראל יכולה להסתדר בלי שתיים–שלוש טייסות, אבל לא בלי ממשלה.
- זו אותה ממשלה, שחבריה הסיתו נגד טייסי חיל האוויר ("שילכו לעזאזל", קילל אותם אז השר שלמה קרעי, ומירי רגב דרשה לכלוא אותם).
- וזה אותו נתניהו שלפני שנה כינה בראיון בערוץ 14 את הערכת אמ"ן לפיה גברה הסכנה למלחמה "הפרזה".
ילדים בישראל נולדו, בגרו, הלכו לצבא וסיימו תואר ראשון תחת הרושם הברור שרק אדם אחד מסוגל לטפל באיום הגרעיני האיראני.
והנה — כיום איראן היא מדינת סף גרעינית, והיא מרגישה מספיק בטוחה בעצמה לשגר כמות אדירה של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל,
חרף ה–DON'T" של ג'ו ביידן.
מה שהביא את חמאס לתקוף ב–7 באוקטובר היתה התפיסה שישראל תחת ממשלת נתניהו–בן גביר היא חלשה ומשוסעת ושהברית שלה עם ארה"ב רופפת מתמיד.
היום, ישראל מסובכת בכמה חזיתות, יחסיה עם ארה"ב שוב במדרון, בגלל שנתניהו בוחר שוב ושוב בקואליציה שלו. בדיוק בגלל זה, גם רמת התעוזה של האיראנים גדלה.
הגרף ברור: ככל שכהונת נתניהו מתמשכת — כך ישראל נתפסת כחלשה יותר.
לדאבוננו, זו אינה רק תפיסה.
"תגיד שניצחת וסיים את האירוע", ייעץ ביידן לנתניהו לפנות בוקר, לאחר שהתברר גודל ההישג:
99% מתוך כ–350 טילים וכטב"מים יורטו.
פחות מחצי שנה לבחירות לנשיאות כשהוא שב להוביל על דונלד טראמפ, מלחמה אזורית זה הדבר האחרון שהנשיא צריך.
למול העצה הביידנית השקולה, ישנו הבייס הימני שמתלהם כדרכו. זה שלא יחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות לייצר סוף-סוף את הברית הישראלית–אמריקאית–סונית נגד איראן, שהוכיחה עצמה יפה בליל ה–13.
ביידן (שלישי מימין) בחדר המצב בבית הלבן בזמן המתקפה, אתמול. ישראל מסובכת בכמה חזיתות, יחסיה עם ארה"ב שוב במדרון - בגלל שנתניהו בוחר בקואליציה שלו
צילום: Adam Schultz/אי־פי
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' דוחפים למלחמה כוללת שתמיט כאוס, אלפי הרוגים, הרס וחורבן, כדי לממש את תכנית ההכרעה: לספח את הגדה המערבית, להחזיר את שלטון ישראל לשטחים, ועל הדרך להחזיר עטרה ליושנה ברצועה. "אנו באנו עזה לבנות ולהיבנות בה".
את ה"הוראה" לשרים שלא להתבטא בנושא האיראני, הוציאה לשכת רה"מ אחרי הודעות שני הפירומנים מחרחרי המלחמה. כאילו הם שמים עליה ממילא. כאילו הם שמים עליו.
בן גביר וסמוטריץ' בכנס לעידוד התנחלות בעזה, בירושלים, בינואר. דוחפים למלחמה כוללת שתמיט כאוס, אלפי הרוגים, הרס וחורבן צילום: אוליבייה פיטוסי
את ריח העדנה הרגעית ביחסי ישראל ושכנותיה המתונות, ויחסיה עם העולם הנאור בראשות ארה"ב, יש לשאוף בחוזקה. הוא יתנדף במהרה,
ועוד הזדמנות לשקם את מעמדנו הרעוע ולייצר מציאות אחרת כלשהי — מהשאלה "מה עושים עם עזה?" ועד מארג היחסים המזרח תיכוני כולו — תיזרק לפח.
כשעתידו של ראש הממשלה שבוי מבחירתו, בידי מטורפי הימין הקיצוני, אין חשש שהוא יבחר במעשה הנכון. ההנחה הסבירה יותר: ביידן יחזור לאכול ממנו מרורים בהקדם, ואנחנו נחזור למבויים הסתומים שהם חיינו כאן:
- רפיח הבלתי־נלאית,
- בידוד מדיני,
- הצפון הגוסס,
- טרור בשטחים וכלכלה שוקעת.
איך אוהב אביגדור ליברמן לומר? "שום דבר טוב לא מאיים עלינו."
נתניהו משוחח עם ביידן, אתמול. כשעתידו שבוי מבחירתו, בידי מטורפי הימין הקיצוני, אין חשש שהוא יבחר במעשה הנכון צילום: דוברות רהמ
אבל אל דאגה. אבו־עלי של המזרח התיכון, שערוותו נחשפה לעין כל
- ב–7 באוקטובר בעוטף עזה,
- וב–8 באוקטובר בגבול הצפון,
- וב–13 באפריל מול איראן,
ימשיך לספר לנו שרק הוא יכול. יהיו גם כאלה שיאמינו לו.
יהיו ליצני חצר שתהילתם כרוכה בשרידותו שיפריחו קשקושים ויחבשו כובעי מצחייה עטורי סיסמאות.
יהיו פרשנים שיעבדו 24/7 בניסיון לייצר נרטיב ש–7 באוקטובר זה באחריות הצבא, ו–13 ו–14 באפריל זה כולו של נתניהו.
אתמול רצה באחת קבוצות הטלגרם של הנ"ל עיבוד פוטושופ של הקיסר. צבע עורו ברונזה, מבטו חד כסכין. בידו מגן דוד גדול, כנשק. מסביבו, אריות אימתניים. מי לא יירא.
נו, מילא.
להבדיל, התמונות הגרוטסקיות שפרסם בשבת אורי משגב בפייסבוק, של משאיות מובילות ציוד מסתורי לווילה של סיימון פאליק בירושלים שמצוידת כידוע בבונקר אטומי שמשמש את הנתניהוז בעת מלחמה, היו מדויקות יותר. הן המחישו לנו שוב שמדובר בזוג הפחדן ביותר במזה"ת.
מדינה שלמה היתה בלחץ, וחששה מטילים בליסטיים שיעשו שמות במרכזי הערים ויהרגו אנשים,
והשניים הללו שאין היסטריה שקטנה על מידותיהם דאגו לסדר לעצמם מפלט נוח בחסות המיליארד התורן.
הסקרנות הרגה אותנו. מה הוחבא שם במכל הענק?
חדר מלחמה נייד למצביא?
ארגזי שמפניות?
אולי גרדרובת חירום, או מספרה אטומית?
לעולם לא נדע.
[ יןסי ורטר ]