ביקוש לבוגרי מכללות במדעי המחשב

[rj222]

השאלה נובעת מצורך של בן משפחה לבחור מכללה בלימודי מדעי המחשב.
עד כמה שידוע לי בוגרי מכללות פחות מבוקשים מבוגרי אוניברסיטאות.
איזה מכללות "נחשבות" יותר בקבלה לעבודה ואיזה פחות נחשבות?
האם הלימודים במכללות "נחשבות" קשים יותר מאשר מכללות אחרות?

 

[Nuke1985]

מציע לך להסתכל באתר של משרד העבודה (עבודאטה) שמציג סטטיסטיקות גם לגבי השכר הממוצע וגם לגבי אחוז ההשתלבות במקצוע.

כמו שאתה רואה ההבחנה בין אוניברסיטה למכללה לא ממש רלוונטית בישראל של 2024 (למרות שאני בוגר אוניברסיטה "מובילה" ולא ממש אוהב את המסקנה הזאת מסיבות ברורות, צריך להיות אובייקטיביים ).

אוניברסיטת חיפה לדוגמה היא קטסטרופה מבחינת השתלבות בענף (67 אחוז, עוד פעם המועצה להשכלה גבוהה מתנהגת כמו החתולים ששומרים על השמנת?).

אם ניקח אופציה מובילה כמו הטכניון השכר הוא 40K אבל 11 אחוז לא משתלבים , לעומת האקדמית תל אביב יפו שרק 2 אחוז לא משתלבים אבל השכר הוא 36K (אחרי תואר שקרעת את התחת זה יכול להיות חוויה קשה מאוד שאתה לא מוצא עבודה, אני גם זוכר איזה מחקר שטען שאבטלה מקושרת להפחתה במספר הילדים שמישהו יוליד, תופעה נפוצה בישראל ובמדינות המפותחות).

אז הייתי אומר שמבחינת חישוב סיכון תועלת כנראה שעדיף מכללה, אתה יכול להגיד שמישהו חושב שהוא תותח אבל אם אני זוכר נכון שמעתי סיפורים באוניברסיטה על אנשים עם ציונים ופסיכומטרי בשמיים שהועזבו מהתואר.

 

[rj222]

תודה, לא הכרתי את האתר. אפשר לסמוך עליהם שידפקו דף מוצלח עם הדר ופוטר סטיקי.
נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.
כנראה שיש עוד הטיות. למשל, השכר הגבוה של בוגרי רייכמן ניתן להסבר בעזרת היכולת הכספית הגבוהה של המשפחות ששולחות את הסטודנטים שלומדים שם.
ההשתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.
מצאתי גם את https://www.4icu.org/il/
אני מניח שהפתוחה לא מופיעה שם כי אין שם מחקר.

 

[Nuke1985]

נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.

זה לא קשור כי הממוצע המדווח הוא פר תואר ולא פר מוסד לימודים (שזה ממוצע דיי חסר משמעות) , לדוגמה במדעי המחשב הממוצע בטכניון הוא 710 אבל בהנדסת מכונות הוא 680.

נחמד לראות שבמוסד שלמדתי הפסיכומטרי והבגרות הכי גבוהים, עד שנזכרים שלומדים שם רק לימודים ריאלים.
ההשתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.

שוב גם אחוז ההשתלבות הוא פר מקצוע (לדוגמה בטכניון להנדסת מכונות הוא 66 אחוז , במדעי המחשב הוא 89 אחוז) , חיפה הוא אזור יחסית בסדר מבחינת תעסוקה (העיר השלישית בגדולה בישראל) ובמכללת תל חי ההשתלבות במדעי המחשב היא 98 אחוז.


הבעיה בהשוואות האלה מבחינה סטטיסטית היא שהיא לא מתייחסת ל"קלט" , יכול מאוד להיות שאצל קבוצות של סטודנטים עם ממוצע ציונים ופסיכומטרי דומה לזה של בוגרי טכניון יש שכר דומה מאוד לשכר של בוגרי טכניון , אבל נראה שבאמת חלק מהמכללות למרות הציונים הנמוכים יותר מציגה אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהשמה למקצוע מהאוניברסיטאות (מה שמתאים לנרטיב ששמעתי שבאוניברסיטאות פחות טובים בללמד) . יש גם סיכויי שסטודנטים עם ממוצע נמוך יותר הם כאלה עם יותר זמן לפתח משאבים שיסייעו בשוק העבודה שלא נרכשים במוסד לימוד (לדוגמה כישורים חברתיים , כישורי חשיבה ביקורתית , אינטליגנציה ריגשית, או רשת תמיכה חברתית), אבל אין נתונים שמצדיקים את הטענה הזאת).

היה גם מחקר שמצא שההשפעה של אוניברסיטאות נבחרות בארה"ב לא ממש משפיע על השכר , והוא גם הצליח לשחזר תוצאה דומה ממחקר מ1999 , הסיכוי להיות מישהו שמרוויח שכר גבוהה של האחוזון העליון גדל אבל אז אולי זה אומר שגם פה השכר הממוצע של הבוגרים החלשים יותר ירד.

 

[user32]

השתלבות הנמוכה של בוגרי חיפה ניתנת להסבר עם אחוז גבוה יותר של לימודי מדעי הרוח ומגורים בצפון בעל אפשרויות פרנסה מצומצמות יותר.

ההסבר היותר סביר הוא שיש שם אחוז גבוה של סטודנטים ערבים.

 

[Nuke1985]

תודה, לא הכרתי את האתר. אפשר לסמוך עליהם שידפקו דף מוצלח עם הדר ופוטר סטיקי.
מצאתי גם את https://www.4icu.org/il/
אני מניח שהפתוחה לא מופיעה שם כי אין שם מחקר.

קראתה את המתודולוגיה של ה"דירוג" זה:

We do not claim - by any means - to rank higher education organizations or their programs, by the quality of education or level of academic services provided. The uniRank University Ranking™ is not an academic ranking and, therefore, should not be adopted as the main criteria for selecting a higher education organization where to enroll and study.

זה בגדול לפי הפופולריות של האתר שלהם לפי מה שאני מבין.

ודירוג של מוסדות למידה זה באופן כללי כנראה עיסוק מפוקפק , ראה את זה וזה.

 

[BismarkReborn]

כמה הערות -
1. למיטב הבנתי, "שעור תעסוקה" מתייחס לתעסוקה בכלל, לאו דווקא "השתלבות בענף"
2. מי שעבר לחו"ל או משרת בצבא נחשב כ"לא עובד" ועשוי להטות מאוד את הסטטיסטיקה כאן.
3. מכללות רבות לא מדורגות כלל
4. לא הוכח קשר סיבתי בין תעסוקה ללימודים באופן כללי

מי שמסתכל באתר ומסיק שעדיף לו ללמוד בתל-חי במקום בת"א (לדוגמה) בגלל 10% הפרש בשיעור תעסוקה... שיהיה לו בהצלחה.

 

[choo]

לגבי מה שכתב ביסמרק (שעובדים שהיגרו לחו"ל או משרתים בכוחות הבטחון נספרים כ"לא עובדים") - שימו לב שהם מודדים 3-4 שנים אחרי סיום התואר. זה אומר:

א. בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, בבן גוריון, וגם באוניברסיטת ירושלים, יש הרבה מאוד עתודאים (לפי נתוני האתר של צה"ל, בשנים 2017-2018 עיו כ-1000 עתודאים בשנה, הכי הרבה מהם למדו "אלקטרוניקה", "הנדסת תוכנה", "הנדסת מכונות" ו"מדעי המחשב" לפי הסדר הזה. מדעי המחשב הוא מסלול שכולל גם את הנדסת תוכנה). 3-4 שנים אחרי סיום התואר, רוב העתודאים עדיין בצבא.... אלו מספרים די משמעותיים - בהתחשב בכך שבשנת 2019/2020 היו בטכניון כ-9300 סטודנטים לתואר ראשון (כלומר כ-2200 סטודנטים לשנה - תלוי בתמהיל של תארים תלת שנתיים (כולל מדעי המחשב/פיזיקה/מתמטיקה/ביולוגיה), ארבע שנתיים (כולל הנדסת חשמל/הנדסת תוכנה/תעשייה וניהול/הנדסת מכונות), חמש שנתיים (ארכיטקטורה) ושש שנתיים (רפואה) - ואחוז העתודאים שם בפקולטות הרלוונטיות מתקרב ל-10%. באוניברסיטאות (תל-אביב/העברית/בן-גוריון) הרבה יותר קשה לדעת (כמעט כפליים סטודנטים בשנה, אבל רבים במסלולים שאין בהם עתודה).

נתוני עתודאים מאתר צה"ל -

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94/

נתוני סטודנטים באוניברסיטאות בארץ לשנת 2019/2020 מאתר המועצה להשכלה גבוהה:

https://che.org.il/wp-content/uploads/2020/09/Table-3.xls

ב. עובדים שהיגרו לחו"ל מורידים את הממוצע. סביר להניח שיותר קל להגר לחו"ל סמוך לאחר סיום הלימודים עם תואר מהטכניון/תל-אביב/בן-גוריון/העברית, מאשר עם תואר במכללה.

ג. יש מספר לא זניח של סטודנטים באוניברסיטאות שממשיכים ישירות לתואר שני (בטכניון - מספר הסטודנטים לתואר שני הוא בערך שליש ממספר הסטודנטים לתואר ראשון נכון לשנת 2020 - אחוז משמעותי מהם הולכים לתואר שני מייד בסיום תואר ראשון. ) - לא ברור כיצד הם נספרים ("עובדים"? "לא עובדים"?), בהנחה שחלקם לא סיימו את התואר השני עד שבוצעה המדידה.

לגבי שיעור תעסוקה - הם אכן לא כותבים כמה מועסקים במקצוע שלמדו. לפי נתוני ה"ענפים הפופולריים" - לפחות 83% עובדים בתעשיות רלוונטיות - אבל לא ברור מה עם האחרים, וגם באותן תעשיות - אי אפשר לדעת האם הם מועסקים "במקצוע שלמדו" או במשהו אחר.

בסיכום - מתודולוגיית מדידה בעייתית למדי, שמעוותת את התמונה האמיתית.