פרוייקט בחירת עשרת האלבומים

[NoKiA2003]

../images/Emo41.gif פרוייקט בחירת עשרת האלבומים

הטובים של שנות התשעים. אתם מוזמנים לבחור ולדרג 10 אלבומים שאהבתם במיוחד או שהשפיעו עליכם במהלך העשור, להוסיף כמה מילים למה בחרתם דווקא אותם ותמונה של הדיסק. בהצלחה

 

[alpha80]

אפשר גם?....

האלבום שלי מה 90, אחרי הרבה התלבטויות הוא VERY של הפט שופ בוייז. בגלל כמה סיבות. ראשית - ההפקה של הפט שופ בוייז, שתמיד היתה בכמה רמות מעל כולם, מגיעה פה לשיאים חדשים, הן מבחינה מוסיקלית, הפקתית, טקסטואלית, וחזותית (וידאו קליפים ממוחשבים מדהימים), עטיפה יוצאת דופן (בועות ניילון כאלה שפוצצנו בשעות השיעמום שלנו ...) ואינספור להיטים - CAN YOU FORGIVE HER, החידוש ל GO WEST (אנשי הכפר במקור, 1979), LIBERATION, YESTERDAY WHEN I WAS MAD, ו I WOULDN'T NORMALLY DO THIS KIND OF THING. שנ ישירים שאני רוצה לציין, שאינם להיטים אבל מאוד אהובים עלי הם THE THEATRE ו DREAMING OF THE QUEEN.

 

[NoKiA2003]

בחירה מצויינת!!

הבועות ניילון היו רק בלימטד אדישן שיש לי בבית שצורף אליו דיסק בונוס עם קטעי דאנס... ומה עם שאר האלבומים שלך?

 

[NoKiA2003]

אגב אלפא, תוכל לכתוב מאמר על

פעילות של הרכבים שאתה אוהב משנות התשעים? אני אשמח לפרסם אותו בדף הראשי של הפורום. תודה

 

[alpha80]

אני אשן על זה איזה לילה..

 

[alpha80]

אה - עשרה אתה רוצה?...

זה מצריך מחשבה יותר עמוקה... בוא נגיד ככה. DUMMY - PORTISHEAD בטוח יהיה שם ברשימה כנ"ל PROTECTION - MASSIVE ATTACK VIOLATOR - DEPECHE MODE, הסנונית האלקטרונית האחרונה שהם הוציאו אחרי שקיעה עמוקה בגיטרות ובסמים WILD - ERASURE, לדעתי הכי טוב שלהם, לפני ההתרסקות אל תוך הקיטש והשיעמום. DISGRACEFUL - DUBSTAR, אלבום מצויין ואלבום הבכורה של ST. ETIENNE שנקרא FOXBASE ALPHA, מ צ ו י י ן . אם יהיו לי עוד אז אוסיף. אגב הדיסק של הפט שופ בוייז - נכון, דיסק הבונוס שצורף היה RELENLESS, 6 קטעי דאנס-היי אנרג'י מצויינים.

 

[Ice machinE]

זה קצת קשה לבחור 10

אני לא אפרט למה בחרתי אלא רק אדרג

disclaimer: זה אמנם ממוספר אבל זה לאו דווקא לפי הדירוג. 1. portishead - dummy 2. crash test dummies - god shuffled his feet 3. depeche mode - violator 4. Alanis Morissette - jagged little pill 5. rollins band - weight 6. pearl jam - ten 7. tricky - maxinquaye 8. massive attack - protection 9. guns n' roses - use your illusion 1+2 10. נתון לבחירה שלך

 

[alpha80]

יא מעתיקן ../images/Emo13.gif

 

[Ice machinE]

אני לא אשם שאלה אלבומים מעולים ../images/Emo13.gif

 

[Ice machinE]

נזכרתי במקום 10 ../images/Emo13.gif

tori amos - boys for pele

 

[Aladdin Sane newnic]

קשה קשה

עשרה? הגזמת! אבחר בינתיים רק באחד: Nevermind של נירוונה. נכון, נדוש, אבל זה הדיסק החשוב ביותר של שנות ה-90. לא רק בגלל האיכויות שלו, אלא בעיקר בגלל שסימל את סוף הרוק האמיתי והשאיר את שאר העשור לפלסטיקים מחד ואלקטרו מאידך. האלבום עצמו הוא שילוב מדהים של רוק אגרסיבי עליו מולבשת מלודיות מסחרית (לצערו של קוביין המנוח) ומהווה את הפיסגה של נירוונה. in utero היה חזק אבל חסר את הברק, ועל כל השאר חבל להרחיב את הדיבור. בכיתי ככשמעתי שקורט התאבד. oh well, whatever, nevermind.

 

[NoKiA2003]

ומה עם השאר?!?

 

[Aladdin Sane newnic]

אמרתי קשה קשה, לא?

אני באמת לא חושב שאוכל להגיע לעשרה אלבומי ניינטיז אמיתיים (כלומר, לא של אומני סיקסטיז, סבנטיז ואייטיז שיצאו בניינטיז)

 

[NoKiA2003]

אה, אין לי בעיה עם זה

זה כמובן נלקח בחשבון

 

[NoKiA2003]

'צטערת

 

[Aladdin Sane newnic]

למה הפורום לא מופיע ברשימת

הקהילות של תפוז?

 

[NoKiA2003]

בימים הקרובים הוא יופיע והנהלת

הקהילות תפרסם הודעה עליו יחד עם מספר פורומים נוספים שנפתחו

אחלה בחירה נירוונה, אני לא אשכח את יום שישי שהיינו בדרך לפינגווין והודיעו בחדשות שקורט קוביין התאבד, קורטני לא התאוששה עד היום ומתנחמת בבגדים של וארסצ'ה

 

[Aladdin Sane newnic]

תחת לחץ מתון

1. never mind של נירוונה. הסברתי למה. 2. Songs for derla - לו ריד וג'ון קייל. מפגש של שני הענקים האוהבים שונאים לציון חגיגות פטירתו בטרם עת של אנדי וורהול. אלבום מינורי על מוות, שינויים במסלול החיים ופגיעות באנשים שכבר אי אפשר להתנצל עליהן 3. Magic and Loss - לו ריד. לו ריד חוקר את פשר החיים והמוות. כבר בשיר הראשון הוא מגיע למסקנה שהחיים טובים אבל לא הוגנים. שיהיה. שאר האלבום חזק וחכם הרבה יותר. 4. Fragments of a Rainy Season - ג'ון קייל. אלבום בהופעה חיה אינטימית (פסנתר / גיטרה בלבד) שגורם ליאוש להיות יותר נח. קייל ביקר בסינרמה לאחר צאת האלבום ונתן הופעה בלתי נשכחת. 5. Earthling - דיוויד בואי. לאחר עשור קטסטרופלי, בואי התאמץ והתאמץ ויצא לו אלבום בכלל לא רע, עם יסודות של דראמ'נ'בייס ורוק חזק. גם בואי הגיעה להופעה בארץ אחרי האלבום, הופעה שכדאי לשכוח אותה 6. הראשון של suede. קצת מונוטוני ויבש, אבל ברט אנדרסון יוצר גיחה מבריקה עם so young ו animal nitrate. 7. into the night - ג'ולי קרוז. אלבום של חבורת לינץ', רוק מלאכי סטייל פיפטיז, עם הקול השברירי של קרוז, לחנים מתוקים. אבל - הטקסטים התמימים מכילים בחובם הפתעות לא נעימות, וגם המוזיקה לפעמים נותנת מכות בבטן. ניסיתם פעם לחיות עם מלאך רצחני? 8. Lost highway - פסקול הסרט של דיוויד לינץ'. קקפוניה לא הגיונית בדיוק כמו הסרט עצמו - שילוב של טרנט רזנור מ- NIN, ראמסטיין ומרלין מנסון עם קטעי בוסה נוסה רגועים, שיר פסיכי של בואי, שיר ציני של ריד, וכמובן song for the syren של this mortal coil (שלא מופיע בפסקול, אבל באמצעי SS מתקדמים ניתן לערוך אותו מחדש פנימה) 9. on another thought - אלבום נדיר של ארתור ראסל, שנפטר מאיידס במהלך עשייתו. שירים אינטימיים, מוזרים, אשר משלבים בין שמחת חיים ומוות מתקרב. 10. 1900? של פורטיסחרוף. האלבום השלם ביותר שלהם. נגעיות נוסטלגיה קשות נחרטו בי - אני חושב ששמעתי אותו מאות פעמים.

 

[NoKiA2003]

בחירה מצויינת ומקורית

אני לא מכיר את רוב האלבומים מלבד נירוונה ו-1900 אבל זה נראה טוב, תודה