מרד צרכני הגז בישראל
אמש יצא לדרך מרד צרכני הגז בישראל כתבה מאת יפעת גדות 15/03/2005 פורסמה בתפוז על פי הסכם עם NFC: "קריאת המרד" מתפרסמת באמצעות הודעת דואר אלקטרוני המופץ ברשת ומועברת בין הגולשים; עד-כה כבר התקבלו תגובות של צרכנים אשר הדפיסו את ההודעה, פנו עימה למשרדי חברת הגז שלהם וקיבלו הנחה משמעותית להם ולשכניהם הלילה יצא לדרכו מרד צרכני הגז בישראל. מאחורי מרד הצרכנים עומד אבינועם מגן, חבר המועצה המקומית בית אריה-עופרים. מגן החל את מאבקו בחברות הגז לפני כחודש ימים. במהלך החודש הזה הצליח להביא לטענתו להורדת מחירי הגז למאות תושבים. בשוק הגז בישראל פועלות מספר חברות ובכל זאת כמעט ואין ביניהן תחרות. מרבית הבתים המשותפים בישראל מחוברים למערכת גז מרכזית המתבססת על צובר גז - מיכל גז ענק המוטמן בקרקע, או על מרכזיית גז המחוברת למספר בלוני גז גדולים. בשנת 2004 הגישה הרשות להגבלים עסקיים כתב אישום פלילי נגד 4 חברות הגז בישראל (פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז) בגין עבירות של הסדרים כובלים או במילים אחרות יצירת "קרטל". על-פי כתב האישום, חברות אלו החולשות על כ-90% משוק הגז בישראל, חילקו ביניהן בשנים 94-97 "אזורי פעילות" באופן בו חברה אחת לא נכנסה לתחומה של חברתה וכך נשמרו המחירים ונמנעה תחרות. המחוקק ניסה ליצור תחרות וקבע כי דיירים המחוברים למערכת גז מרכזי יכולים לעבור מחברת גז אחת לחברת גז אחרת כעבור שנה מיום חיבורם למערכת. המטרה, אומר מגן, היתה ליצור תחרות על כיסם של הצרכנים, אך בפועל נוצרה תחרות רק על כיסם של הקבלנים. בכל אימת שקבלן בונה בניין חדש, ממהרות חברות הגז לפנות אליו, ובמקום לגבות ממנו תשלום על ההתקנה, הן מציעות לו לבצע את כל העבודות חינם ואף לשלם לו עד מאות דולרים עבור כל יחידת דיור. מיד עם כניסת הדיירים לבית החדש, חברת הגז גובה מהם סכומי עתק בגין מונה הגז, סכומים אלו אינם קרובים בכלל למחיר האמיתי של המונה. יתרה מזאת, החברות יוצאות מתוך ההנחה כי הצרכנים ימשיכו להיות מחוברים אליהם למשך תקופה ארוכה, שהרי כולם יודעים שהצרכנים הישראלים הם 'פראיירים' שלא מתים, לא מתחלפים ואפילו לא מחליפים את חברות הגז. לעיתים חברות הגז דורשות מהקבלן התחייבות כי דיירי הבית לא יחליפו את חברת הגז למשך 5 שנים, הגם שעל-פי החוק ניתן להחליף חברת גז כבר כעבור שנה אחת. מבחינה חוקית מאוד פשוט להחליף חברת גז. יש צורך בסה"כ להחתים 51% מדיירי הבית על בקשת התנתקות ולפנות לחברה אחרת. כל הליכי המעבר, הפירוק וההתקנה נעשים על חשבון חברות הגז מבלי להטריח את הצרכן. במקרים רבים שנבדקו ותועדו, החברות נבהלות מאוד מאיומי ההתנתקות. על-פי החוק, חברת הגז מחוייבת להעביר לדיירים את רשימת הצרכנים המחוברים אליה. במקרים רבים, די בפניה לחברת הגז בבקשה לקבל את רשימת הלקוחות כדי להתנתק ממנה, וכבר נפתח עימה מו"מ והיא מציעה מחירים נמוכים בכ-50%. למרות כתב האישום, עדיין, אומר מגן, ניתן להיתקל במקרים בהם חברות מסרבות להיכנס זו לתחומה של זו. האור בקצה המנהרה הוא מספר חברות קטנות המוכנות לספק גז במחירים נמוכים ביותר. רוב חברות הגז גובות מחירים בסדר גודל של 30 שקל דמי שימוש לחודשיים ועוד כ-25 שקל לכל קוב גז. חברות אחרות, הפועלות אף הן למטרות רווח אך מסתפקות במתח רווחים נמוך יותר, גובות רק 5 שקל דמי שימוש לחודש וכ-14 שקל לקוב גז. גם החברות הגדולות מוכנות להסתפק במחירים אלו או במחירים נמוכים יותר אם רק מאיימים עליהן בהתנתקות. המסקנה היא, כי כל לקוח המשלם יותר מתעריף זה הוא 'פראייר' שחברת הגז מתעשרת על חשבונו תוך ניצול המודעות הצרכנית הנמוכה של אזרחי ישראל. מרד צרכני כאמור, הלילה, יצא לדרכו מרד צרכני הגז בישראל. לדברי מגן, הצירוף הנוראי של חברות גז המנסות למנוע את התחרות לצד צרכנים אדישים המעדיפים לשלם ולשתוק, מביא לתוצאה בלתי נסבלת בה אזרחים משלמים על הגז מחיר כפול מעלותו הריאלית. "אמנם אין בישראל חוק נגד פראיירים, אך יחד עם זאת מי שלא חוסך שקל לא שווה שקל. במקום להזרים לחברות הגז סכומים גדולים על מגש של כסף, אפשר לחסוך, ובכסף שייחסך לממן שיפוץ לחדר המדרגות או לצאת לארוחה טובה במסעדה", הוסיף. מגן שם לעצמו למטרה, להביא למודעות צרכנית וליצור תחרות בין חברות הגז כך שאיש בישראל לא ישלם יותר מהמחיר הריאלי של הגז. מגן עושה זאת באמצעות העברת הודעת מייל בדואר האלקטרוני המבהירה לציבור עד כמה קל לחסוך 50% ממחירי הגז באמצעות כמה צעדים פשוטים. במקביל מתכוון מגן לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה לפתוח בחקירה מחודשת ולבדוק האם קרטל הגז נמשך. מגן מציע לוועדי בתים ולאזרחים סיוע חינם ביצירת התחרות ובחסכון במחירי הגז. להלן נוסח הודעת המייל המופצת ברשת [ציטוט]: זו היא הודעה מיוחדת: פראיירים מתעלמים ממנה. אגואיסטים - שומרים אותה רק לעצמם. שימו לב: תמליל של שיחת טלפון אמיתית בין לקוח ובין לשכת המנכ"ל של חברת גז גדולה: החברה: לשכה שלום! הלקוח: שלום! אני מבקש לקבל את הרשימה של כל השכנים שלי שמחוברים לחברת הגז שלכם. החברה: למה? הלקוח: כדי להחתים אותם על מעבר לחברת גז זולה יותר. החברה: כמה אתם משלמים כיום? הלקוח: 24 שקל לקוב גז ועוד 30 שקל דמי שימוש לחודשיים. החברה: תשאיר לנו פרטים ונחזור אלייך. כעבור שלושה ימים: החברה: אנו מורידים לכם את מחירי הגז! החל מהיום תשלמו 12 שקל לקוב גז ו-5 שקל דמי שימוש לחודש. הלקוח: תודה רבה. אם כך, לא נעבור לחברה אחרת. חברות הגז לא ממש רוצות שתדעו את זה, אבל בקלות רבה ניתן לעבור מחברה אחת לחברה אחרת. ברגע שתגרמו לחברת הגז שלכם להבין שאתם מתכוונים לעזוב אותה, תהפכו פתאום להיות מחוזרים כמו דוגמני צמרת. החברות יציעו לכם גז במחיר נמוך אפילו בחצי מהמחיר שאתם משלמים היום. ועכשיו נשארה רק שאלה אחת: מה תעשו בכסף שיישאר לכם. חשוב לדעת ! מעבר מחברת גז אחת לחברת גז אחרת איננו כרוך בתשלום או באי נוחות כל שהיא. כדי להחליף חברת גז צריך להחתים 51% מהדיירים המחוברים אליה באותו בניין. חברת הגז חייבת לספק לכם את רשימת הדיירים המחוברים אליה. אם אתם משלמים יותר מ-14 שקל לקוב גז ו-5 שקל דמי שימוש לחודש - אתם פרייארים! במדינת ישראל אין חוק נגד פראיירים! המטרה: להעביר את הפנייה הזו למיליון צרכנים! אני, אבינועם מגן, אזרח מן השורה, הכרזתי לפני חודש על "מלחמת הגז" של צרכני ישראל. בחודש אחד, כבר הצלחתי לגרום למאות צרכנים לשלם הרבה פחות. ולא אוותר עד שכל אזרחי ישראל ישלמו את מחיר הגז האמיתי ולא שקל אחד יותר! במאמץ צרכני קטן (שיחת טלפון אחת או מקסימום פגישה קצרה של דיירי הבית על כוס קפה ועוגה) אפשר לחסוך המון ולהחזיר לצרכנים בישראל את הכוח. חובתנו הצרכנית היא לעשות זאת! מצד אחד אמנם בישראל אין חוק נגד פראיירים אבל מצד שני - מי שלא חוסך שקל - לא שווה שקל! במקום להזרים את כספנו לחברות הגז על מגש של כסף (או של זהב), נשלם להם פחות, ניצור תחרות, ובכסף שתחסכו, תצבעו את חדר המדרגות או תפרגנו לעצמכם ארוחה במסעדה מדי חודש. אל תהיו אגואיסטים - העבירו את ההודעה הזו אל כל רשימת המייל שלכם. הדפיסו עמוד זה ותלו אותו בכניסה לבית או חלקו לשכנים. מידע נוסף ומספרי הטלפון של חברות הגז בקישור: http://www.mni.gov.il/heb/units/gaz.shtm
אמש יצא לדרך מרד צרכני הגז בישראל כתבה מאת יפעת גדות 15/03/2005 פורסמה בתפוז על פי הסכם עם NFC: "קריאת המרד" מתפרסמת באמצעות הודעת דואר אלקטרוני המופץ ברשת ומועברת בין הגולשים; עד-כה כבר התקבלו תגובות של צרכנים אשר הדפיסו את ההודעה, פנו עימה למשרדי חברת הגז שלהם וקיבלו הנחה משמעותית להם ולשכניהם הלילה יצא לדרכו מרד צרכני הגז בישראל. מאחורי מרד הצרכנים עומד אבינועם מגן, חבר המועצה המקומית בית אריה-עופרים. מגן החל את מאבקו בחברות הגז לפני כחודש ימים. במהלך החודש הזה הצליח להביא לטענתו להורדת מחירי הגז למאות תושבים. בשוק הגז בישראל פועלות מספר חברות ובכל זאת כמעט ואין ביניהן תחרות. מרבית הבתים המשותפים בישראל מחוברים למערכת גז מרכזית המתבססת על צובר גז - מיכל גז ענק המוטמן בקרקע, או על מרכזיית גז המחוברת למספר בלוני גז גדולים. בשנת 2004 הגישה הרשות להגבלים עסקיים כתב אישום פלילי נגד 4 חברות הגז בישראל (פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז) בגין עבירות של הסדרים כובלים או במילים אחרות יצירת "קרטל". על-פי כתב האישום, חברות אלו החולשות על כ-90% משוק הגז בישראל, חילקו ביניהן בשנים 94-97 "אזורי פעילות" באופן בו חברה אחת לא נכנסה לתחומה של חברתה וכך נשמרו המחירים ונמנעה תחרות. המחוקק ניסה ליצור תחרות וקבע כי דיירים המחוברים למערכת גז מרכזי יכולים לעבור מחברת גז אחת לחברת גז אחרת כעבור שנה מיום חיבורם למערכת. המטרה, אומר מגן, היתה ליצור תחרות על כיסם של הצרכנים, אך בפועל נוצרה תחרות רק על כיסם של הקבלנים. בכל אימת שקבלן בונה בניין חדש, ממהרות חברות הגז לפנות אליו, ובמקום לגבות ממנו תשלום על ההתקנה, הן מציעות לו לבצע את כל העבודות חינם ואף לשלם לו עד מאות דולרים עבור כל יחידת דיור. מיד עם כניסת הדיירים לבית החדש, חברת הגז גובה מהם סכומי עתק בגין מונה הגז, סכומים אלו אינם קרובים בכלל למחיר האמיתי של המונה. יתרה מזאת, החברות יוצאות מתוך ההנחה כי הצרכנים ימשיכו להיות מחוברים אליהם למשך תקופה ארוכה, שהרי כולם יודעים שהצרכנים הישראלים הם 'פראיירים' שלא מתים, לא מתחלפים ואפילו לא מחליפים את חברות הגז. לעיתים חברות הגז דורשות מהקבלן התחייבות כי דיירי הבית לא יחליפו את חברת הגז למשך 5 שנים, הגם שעל-פי החוק ניתן להחליף חברת גז כבר כעבור שנה אחת. מבחינה חוקית מאוד פשוט להחליף חברת גז. יש צורך בסה"כ להחתים 51% מדיירי הבית על בקשת התנתקות ולפנות לחברה אחרת. כל הליכי המעבר, הפירוק וההתקנה נעשים על חשבון חברות הגז מבלי להטריח את הצרכן. במקרים רבים שנבדקו ותועדו, החברות נבהלות מאוד מאיומי ההתנתקות. על-פי החוק, חברת הגז מחוייבת להעביר לדיירים את רשימת הצרכנים המחוברים אליה. במקרים רבים, די בפניה לחברת הגז בבקשה לקבל את רשימת הלקוחות כדי להתנתק ממנה, וכבר נפתח עימה מו"מ והיא מציעה מחירים נמוכים בכ-50%. למרות כתב האישום, עדיין, אומר מגן, ניתן להיתקל במקרים בהם חברות מסרבות להיכנס זו לתחומה של זו. האור בקצה המנהרה הוא מספר חברות קטנות המוכנות לספק גז במחירים נמוכים ביותר. רוב חברות הגז גובות מחירים בסדר גודל של 30 שקל דמי שימוש לחודשיים ועוד כ-25 שקל לכל קוב גז. חברות אחרות, הפועלות אף הן למטרות רווח אך מסתפקות במתח רווחים נמוך יותר, גובות רק 5 שקל דמי שימוש לחודש וכ-14 שקל לקוב גז. גם החברות הגדולות מוכנות להסתפק במחירים אלו או במחירים נמוכים יותר אם רק מאיימים עליהן בהתנתקות. המסקנה היא, כי כל לקוח המשלם יותר מתעריף זה הוא 'פראייר' שחברת הגז מתעשרת על חשבונו תוך ניצול המודעות הצרכנית הנמוכה של אזרחי ישראל. מרד צרכני כאמור, הלילה, יצא לדרכו מרד צרכני הגז בישראל. לדברי מגן, הצירוף הנוראי של חברות גז המנסות למנוע את התחרות לצד צרכנים אדישים המעדיפים לשלם ולשתוק, מביא לתוצאה בלתי נסבלת בה אזרחים משלמים על הגז מחיר כפול מעלותו הריאלית. "אמנם אין בישראל חוק נגד פראיירים, אך יחד עם זאת מי שלא חוסך שקל לא שווה שקל. במקום להזרים לחברות הגז סכומים גדולים על מגש של כסף, אפשר לחסוך, ובכסף שייחסך לממן שיפוץ לחדר המדרגות או לצאת לארוחה טובה במסעדה", הוסיף. מגן שם לעצמו למטרה, להביא למודעות צרכנית וליצור תחרות בין חברות הגז כך שאיש בישראל לא ישלם יותר מהמחיר הריאלי של הגז. מגן עושה זאת באמצעות העברת הודעת מייל בדואר האלקטרוני המבהירה לציבור עד כמה קל לחסוך 50% ממחירי הגז באמצעות כמה צעדים פשוטים. במקביל מתכוון מגן לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה לפתוח בחקירה מחודשת ולבדוק האם קרטל הגז נמשך. מגן מציע לוועדי בתים ולאזרחים סיוע חינם ביצירת התחרות ובחסכון במחירי הגז. להלן נוסח הודעת המייל המופצת ברשת [ציטוט]: זו היא הודעה מיוחדת: פראיירים מתעלמים ממנה. אגואיסטים - שומרים אותה רק לעצמם. שימו לב: תמליל של שיחת טלפון אמיתית בין לקוח ובין לשכת המנכ"ל של חברת גז גדולה: החברה: לשכה שלום! הלקוח: שלום! אני מבקש לקבל את הרשימה של כל השכנים שלי שמחוברים לחברת הגז שלכם. החברה: למה? הלקוח: כדי להחתים אותם על מעבר לחברת גז זולה יותר. החברה: כמה אתם משלמים כיום? הלקוח: 24 שקל לקוב גז ועוד 30 שקל דמי שימוש לחודשיים. החברה: תשאיר לנו פרטים ונחזור אלייך. כעבור שלושה ימים: החברה: אנו מורידים לכם את מחירי הגז! החל מהיום תשלמו 12 שקל לקוב גז ו-5 שקל דמי שימוש לחודש. הלקוח: תודה רבה. אם כך, לא נעבור לחברה אחרת. חברות הגז לא ממש רוצות שתדעו את זה, אבל בקלות רבה ניתן לעבור מחברה אחת לחברה אחרת. ברגע שתגרמו לחברת הגז שלכם להבין שאתם מתכוונים לעזוב אותה, תהפכו פתאום להיות מחוזרים כמו דוגמני צמרת. החברות יציעו לכם גז במחיר נמוך אפילו בחצי מהמחיר שאתם משלמים היום. ועכשיו נשארה רק שאלה אחת: מה תעשו בכסף שיישאר לכם. חשוב לדעת ! מעבר מחברת גז אחת לחברת גז אחרת איננו כרוך בתשלום או באי נוחות כל שהיא. כדי להחליף חברת גז צריך להחתים 51% מהדיירים המחוברים אליה באותו בניין. חברת הגז חייבת לספק לכם את רשימת הדיירים המחוברים אליה. אם אתם משלמים יותר מ-14 שקל לקוב גז ו-5 שקל דמי שימוש לחודש - אתם פרייארים! במדינת ישראל אין חוק נגד פראיירים! המטרה: להעביר את הפנייה הזו למיליון צרכנים! אני, אבינועם מגן, אזרח מן השורה, הכרזתי לפני חודש על "מלחמת הגז" של צרכני ישראל. בחודש אחד, כבר הצלחתי לגרום למאות צרכנים לשלם הרבה פחות. ולא אוותר עד שכל אזרחי ישראל ישלמו את מחיר הגז האמיתי ולא שקל אחד יותר! במאמץ צרכני קטן (שיחת טלפון אחת או מקסימום פגישה קצרה של דיירי הבית על כוס קפה ועוגה) אפשר לחסוך המון ולהחזיר לצרכנים בישראל את הכוח. חובתנו הצרכנית היא לעשות זאת! מצד אחד אמנם בישראל אין חוק נגד פראיירים אבל מצד שני - מי שלא חוסך שקל - לא שווה שקל! במקום להזרים את כספנו לחברות הגז על מגש של כסף (או של זהב), נשלם להם פחות, ניצור תחרות, ובכסף שתחסכו, תצבעו את חדר המדרגות או תפרגנו לעצמכם ארוחה במסעדה מדי חודש. אל תהיו אגואיסטים - העבירו את ההודעה הזו אל כל רשימת המייל שלכם. הדפיסו עמוד זה ותלו אותו בכניסה לבית או חלקו לשכנים. מידע נוסף ומספרי הטלפון של חברות הגז בקישור: http://www.mni.gov.il/heb/units/gaz.shtm
