פרשת השבוע - סדר הפרשות כהוראה בעבודת ה

פרשת השבוע - סדר הפרשות כהוראה בעבודת ה

ב"ה שלום רב, חברים, ההודעה הזאת היא בעצם הקדמה לנושא "פרשת השבוע" שלנו בפורום. בכל שבוע אנו נתייחס לפרשת השבוע הן במישור הפשוט והרגיל והן במישור הפנימי שבו אנו נראה כיצד כל פרשה היא הוראה בעבודת השם להתקדמות והתפתחות רוחנית. הנה אנו רואים שכל פרשה היא תוספת של מצב רוחני על-פני הפרשות שקודמות לה. כך גם, באותו אופן, סדר הספרים שבתורה מסודרים לפי מבנה הרוחני הכללי העבודה הפנימית, והיינו, שחמשת ספרי התורה בכללות העניין הם כנגד שמו של הבורא הנכתב ע"י ד' אותיות הוי'ה של השם הקדוש ושורש: בראשית - כנגד ספירת הכתר הנקראת שורש זאת ניתן לראות במילה "בראשית" שהיא באה בהוראה של "ראש" וכן המילה "שורש" יוצאת מהמילה "ראש". שמות - כנגד ספירת החכמה הנקראת "שם" והיא נכתבת באות יו"ד והוא עניין של גילוי בחינת "ישראל" אשר גנוזה ב"בראשית" על שם ש"ישראל" נקראים "ראשית". ויקרא - כנגד ספירת הבינה, היא נכתבת באות ה"א והיא בחינת "חפץ חסד" משום שרצונה היא לדבוק במאציל העליון ועל כך כתיב "קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", דהיינו, "חפץ חסד" היא תכונה של בחינת "ישראל" בעבודה הרוחנית. והיא באה לידי ביטוי לאורך הספר כתורות של הקרבת קורבנות, תורת הכהנים, תורות משפטיות-חברתיות ובין האדם למקום. בינה היא תכונת ההשפעה ע"כ בספר ויקרא מובאות פרשות הדנות ענייני טומאה וטהרה כגון פרשת "תזריע" ופרשת "מצורע". כמו-כן, יש לדעת כי תכונת ההשפעה חלה על המעשים של האדם ובאה לידי ביטוי דרך זאת כגון פרשת אמור על תורת הכהנים, וכן קיים גם הצד המחשבתי של ההשפעה הנקראת "אמונה" כפי שהיא כתובה בפרשת "בחוקותי". ספר ויקרא מתחיל כאשר משה נקרא אל אוהל מועד, אשר מרמז על עבודה של שלמות באמונה, כי "אוהל" מורה על הסתרה, אשר רק בהסתר והעלם האדם יכול לרכוש ולקנות את תכונת ההשפעה והאמונה. במדבר - כנגד ספירת הזעיר-אנפין נכתב באות וא"ו והוא נקרא "אדם" המרומז באות וא"ו היא עניין של התפשטות הקדושה בעולמות התחתוניים ומצב זה בחינת "מדבר" כלומר, מימוש תכונת ההשפעה בכלי הקבלה ומצב זה נקרא "מדבר". כדוגמת, יציאת מצרים לתוך ארבעים שנות מסעות במדבר סיני. צד נוסף לביאור הדברים, "מדבר" הוא מלשון "מְדבר" שהיא דרגת "אדם" הנקרא "זעיר אנפין". ופרשות בספר במדבר יש בירור על בחינת ה"אדם" בעבודה הרוחנית כפי שמובא לכל אורך הפרשות שבספר הזה, החל מהפרשה הראשונה ובה בחירת "ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם וכו'" והוא בחירת בחינת ה"אדם" בכל אחד מאתנו, שבכל כוונה בעבודת השם צריכה לשלוט צורת האדם בעבודה. דברים - כנגד ספירת המלכות הנכתבת באות ה"א שניה. לכן הספר הזה נקרא גם "משנה תורה" שעפ"י הסוד מרמז על ה"א תתאה היא הנוקבא השניה הנקראת "מלכות". בספר זה יש סיכום של נושאים משום שספירת מלכות היא כוללת את כל מה שמעליה בסוד "מלכותך מלכות כל עולמים". על-כן נקראת "דברים" על דרך הרמז שמלכות היא כלי רוחני שמכיל ומקבל לתוכו את כלל הספירות העליונות לה, לכן מכונה בשם "דבר" היינו בחינת "חפץ" המרמז על "רצון לקבל", והיא נכתבת בלשון רבים, היינו, "דברים" משום שכוללת את כל האורות הנקראים "ים" כמו שכתוב בתהילים קד: "זה הים גדול ורחב ידים" ויחד "דבר" (כלי) ו"ים" (אורות עליונים כמו שכתוב בע"ח "מימי האור העליון") עולה "דברים". הפרשות הכתובות בספר דברים מגלות לנו את תכונות ספירת המלכות, כגון: "דברים" - משום שכך נקראת המלכות לפי האמור לעיל, "ואתחנן" - משום שמלכות היא בחינת רצון לקבל כאשר מתכלל בבינה אזי מתגלה ברצון מעלת התפילה, "עקב" - מורה שהמלכות היא הספירה הנמוכה ביותר אשר מצריכה עבודת האמונה בסוד "עקב תשמעון", "ראה" - מגלה לנו שתכונת ספירת המלכות היא רצון לקבל אור חכמה הנקרא "ראיה", לכן כתובים התנאים לקבלת אור החכמה, "שופטים" - מגלה לנו כיצד לכפות את הרצון לקבל לעבודת השם, "כי תצא" - מסופר על תכונת המלכות שהיא רצון לקבל והוא לא כלול כלל במאציל, וכעת על האדם לא רק לכפות את היצר לרוחניות אלא גם להכניעו ולהופכו לבחינת "מלאך קדוש", "כי תבוא" - מסופר על ביאת הארץ ודיניה, היינו, ביעור הרצון לקבל כמו שכתוב שם פס' י"ג: "ואמרת לפני השם אלקיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי", "נצבים" - מדברת על המלכות כפי שהיא בסוד הקדושה, כאשר האורות העליונים המתפשטים בה הם בסוד "נצבים" המרמזים על שלמות הענוה של הנבראים ככתוב שם פרק ל' פס' י"ג: "ושבת עד השם אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך", "וילך" - הוא עניין השימוש והעבודה עם כל הכלים שהאדם מקבל מהבורא והוא סיכום העניינים הכתובים בספר דברים ובמקומות נוספים בתורה. "האזינו" - היא אמירת השירה של האדם בכוח הדבקות שזוכה הנברא הנקראת "האזינו" שזה עניין של קירבה לבורא, כי האזנה היא בחינת שמיעה מזוככת, היינו אמונה תמימה השפעה גמורה אשר מכינה את הנברא לקבלת שלמות האור חכמה בסוד פרשת "וזאת הברכה" ככתוב "לעיני כל ישראל", כאשר "עיניים" מראות על כלים מוכנים לקבלת האור חכמה. ///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////// נשמח להשתתפותכם!
 

Mr Adam

New member
זה מדהים לראות כל פעם מחדש

איך כל הפרד''ס שלנו בנוי כולו משפת הענפים והשורשים ועד כמה משתנת התפיסה השכלית והרגשית כאשר קונים הבנה בספה זאת. תודה רבה על ההשקעה ויישר כוח !
 
תורה אור

ב"ה טוב ששאלת. אם-כן, בבראשית רבה, א, ה חז"ל דורשים את המילה "אור" המופיעה חמש פעמים במעשה בראשית רמז לחמשת חומשי התורה. הנה, אנו יודעים, שקיימים חמשה אורות הנקראים נרנח"י כאשר כל אור ממלא טת הכלי הראוי לאור, נמצא שיש חמשה כלים כנגד חמישה אורות. הכלים הללו נקראים ספירות והם: כתר - חכמה - בינה - זעיר אנפין - נוקבא. מקור נוסף נמצא במסכת מגילה ט"ז ע"ב. שם חז"ל דורשים "ליהודים היתה אורה ושמחה וכו' אמר רב יהודה ורב נחמיה - אורה זו תורה" ועוד כתיב "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כ"ג). לכן, בחינת חמש היא מושרשת בד' בחינות דאור ישר ושורש, כאשר מובא בחסידות, כי יש בחינת תורה שלמעלה מהצמצום בסוד ד' בחינות דאור ישר ושורש ומשם נמשכים העתקים כמו: חמש אצבעות, חמש גבורות וחמשה חסדים, חמישה פרצופין וכו'.
 

coriatel

New member
חזק וברוך!!

שנזכה כולנו להפיק הוראות בעבודה בשם בלימוד
 
למעלה