תוקפים מכל הכיוונים

תוקפים מכל הכיוונים

מלחמה.אש מכל עבר פחד שהכל יגמר,החיים עצמם איש לא יבין כמה זה מפחיד לחיות עם זה כל הצעקות מסביב,כל הכעסים עוד מילדות אני שומעת רגע טוב לא היה רק רעש מאומה כזה הוא ביתי ביתי הרועם ונכון שזה מפחיד אך ידיי עייפו מלעשות הסביבה מנוכרת והבית לא פחות.מה שנותר לי זה הוא אנשים שומעים מביטים ברחמים אולי או בעצם בכעס ואיש לא שומע ולאיש לא אכפת ואולי יש אחד אך הוא רחוק כלכך הידיים הבעלי תרופה עסוקים בעולמם ואני נותרתי לבדי כהרגילי ומה שאני רק רוצה לאטום את אוזני להפוך חירשת במלחמה אני ,נפשי עדינה מלראות את כל הזפת ובכל זאת למרות הכל מחר אני קמה ופניי העגלגלות מחויכות אך שמחה האם ארגיש? הרי כל המשמחים כעת מוסיפים עוד ועוד לעצב וזה בסדר ,הרי כל אדם צריך לחיות את חייו וידיים שפעם רצו ללטף,היום מכות בי נפשית מתרחקות עד מאוד,היא מסבירה שזה בגלל משבר ומשבר הרי עובר אך נדמה שאצלה בשבילי הוא תמיד ישאר
 

tomi127

New member
ואוו מה שזה משדר..

כמה כח, כמה פחד, ואפילו חוסר אכפתיות מהסביבה.. אהבתי..
 
למעלה