שמע ישראל ה´ אלוקיך ה´ אחד
ואהבת את ה´ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" על מה מדובר פה בעצם? מה משמעות ההמשך ? שבט גד וראובן רצו לשבת בעבר הירדן. למה? בכלל, מה זה עבר הירדן? האם אין למקום הזה שם? המקום נקרא עבר הירדן, כי הוא מדרגת הביניים שבין מקום הקדושה - ארץ ישראל לבין שאר אומות העולם. אותו הדבר בעצם ניתן לראות גם בתרגום (משניים מקרא ואחד תרגום) שהתרגום הוא בעצם כינוי לשפה שבלי העברית אין לה קיום והוא מהווה מדרגת הביניים שבין שפת הקודש לשאר השפות בעולם. שבט גד ושבט ראובן רצו לישב את עבר הירדן. הם היו עשירים בצאן ועבר הירדן התאים לצרכיהם. למה? כי שבט גד ושבט ראובן אהבו את ממונם ואכן הם נענשו על כך כי היו הראשונים שהלכו לגלות (כ7 - שנים לפני שאר השבטים) ובעוד שעל שאר השבטים מופי מדי פעם איזה ניצוץ של אינפורמציה, על שבטים אלו לא נשמע כלום והם כנראה נכחדו לגמרי.לפחות כך זה נראה ועד שלא יבוא המשיח לא נדע בדיוק. למה הם בעצם נענשו על שרצו מקום טוב לגדל את העדר? הם נענשו על כי חשבו שרכושם שלהם הוא ולא פיקדון שניתן להם מעם ה´. הנה גם יעקב אבינו אהב את ממונו, אז מה ההבדל בינו לבין שבט גד ושבט ראובן? ההבדל הוא שיעקב אבינו אמנם חזר אחורה לאסוף פכים קטנים, וכי לא יכל לוותר עליהם? הרי הוא היה אדם עשיר ובעל נכסים ומה היה חסר לו להשיג כמה פכים אחרים? הרי לעשיו נתן פי אלף ממה שהשאיר מאחורה בלי להניד עפעף אלא שנאמר שחשוב ממונו של צדיק יותר מחייו (לא זוכרת את הביטוי המדוייק). כלומר, בגלל שהצדיק יודע שהכל מעם ה´, יש לכל דבר וגם לקטן ביותר חשיבות עליונה. ואם כל זאת יעקב אבינו היה מודע לחשיבות שבקידוש ה´ גם בנפשו ולא רק בממונו. זה היה ההבדל בין יעקב אבינו לשבטי גד וראובן. הם ראו ברכושם כשלהם בעוד שיעקב אבינו ראה ברכושו כפקון מעם ה´ להשתמש בו לקידוש שם שמיים. הנה אנחנו רואים משהו נפלא שברגע שאדם למד ששמע ישראל, ה´ אלוקיך ה´ אחד בא להגיד לנו שאין עוד מלבדו, שהוא הכל, אדון האדונים מלך המלכים הכל ממנו, השלב הבא זה ללמוד כיצד לעבוד את ה´ ביקר לו ביותר - או בנפשו, או בממונו. ישנה גמרא נפלאה במסכת ברכות דף סא ואהבת את ה´ אלהיך: תניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך. רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך. כיצד יכול להיות שישנם אנשים שממונם חביב עליהם מנפשם? אלא שישנם אנשים שלא מעריכים את עצמם וחושבים שערכם מבוטא בממון בלבד. שהדרך היחידה שלהם לקדש שם שמיים היא על ידי נתינת ממון. לעומתם ישנם אנשים שחושבים שהם הערך העיקרי ורק מנפשם יכולים לקדש שם שמיים. הגמרא מורה לכל אחד לקדש שם שמיים ביקר לו אולם על האדם להחשיב גם את נפשו וגם את ממונו. שבוע טוב לכולם בברכה תמנה
ואהבת את ה´ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" על מה מדובר פה בעצם? מה משמעות ההמשך ? שבט גד וראובן רצו לשבת בעבר הירדן. למה? בכלל, מה זה עבר הירדן? האם אין למקום הזה שם? המקום נקרא עבר הירדן, כי הוא מדרגת הביניים שבין מקום הקדושה - ארץ ישראל לבין שאר אומות העולם. אותו הדבר בעצם ניתן לראות גם בתרגום (משניים מקרא ואחד תרגום) שהתרגום הוא בעצם כינוי לשפה שבלי העברית אין לה קיום והוא מהווה מדרגת הביניים שבין שפת הקודש לשאר השפות בעולם. שבט גד ושבט ראובן רצו לישב את עבר הירדן. הם היו עשירים בצאן ועבר הירדן התאים לצרכיהם. למה? כי שבט גד ושבט ראובן אהבו את ממונם ואכן הם נענשו על כך כי היו הראשונים שהלכו לגלות (כ7 - שנים לפני שאר השבטים) ובעוד שעל שאר השבטים מופי מדי פעם איזה ניצוץ של אינפורמציה, על שבטים אלו לא נשמע כלום והם כנראה נכחדו לגמרי.לפחות כך זה נראה ועד שלא יבוא המשיח לא נדע בדיוק. למה הם בעצם נענשו על שרצו מקום טוב לגדל את העדר? הם נענשו על כי חשבו שרכושם שלהם הוא ולא פיקדון שניתן להם מעם ה´. הנה גם יעקב אבינו אהב את ממונו, אז מה ההבדל בינו לבין שבט גד ושבט ראובן? ההבדל הוא שיעקב אבינו אמנם חזר אחורה לאסוף פכים קטנים, וכי לא יכל לוותר עליהם? הרי הוא היה אדם עשיר ובעל נכסים ומה היה חסר לו להשיג כמה פכים אחרים? הרי לעשיו נתן פי אלף ממה שהשאיר מאחורה בלי להניד עפעף אלא שנאמר שחשוב ממונו של צדיק יותר מחייו (לא זוכרת את הביטוי המדוייק). כלומר, בגלל שהצדיק יודע שהכל מעם ה´, יש לכל דבר וגם לקטן ביותר חשיבות עליונה. ואם כל זאת יעקב אבינו היה מודע לחשיבות שבקידוש ה´ גם בנפשו ולא רק בממונו. זה היה ההבדל בין יעקב אבינו לשבטי גד וראובן. הם ראו ברכושם כשלהם בעוד שיעקב אבינו ראה ברכושו כפקון מעם ה´ להשתמש בו לקידוש שם שמיים. הנה אנחנו רואים משהו נפלא שברגע שאדם למד ששמע ישראל, ה´ אלוקיך ה´ אחד בא להגיד לנו שאין עוד מלבדו, שהוא הכל, אדון האדונים מלך המלכים הכל ממנו, השלב הבא זה ללמוד כיצד לעבוד את ה´ ביקר לו ביותר - או בנפשו, או בממונו. ישנה גמרא נפלאה במסכת ברכות דף סא ואהבת את ה´ אלהיך: תניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך. רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך. כיצד יכול להיות שישנם אנשים שממונם חביב עליהם מנפשם? אלא שישנם אנשים שלא מעריכים את עצמם וחושבים שערכם מבוטא בממון בלבד. שהדרך היחידה שלהם לקדש שם שמיים היא על ידי נתינת ממון. לעומתם ישנם אנשים שחושבים שהם הערך העיקרי ורק מנפשם יכולים לקדש שם שמיים. הגמרא מורה לכל אחד לקדש שם שמיים ביקר לו אולם על האדם להחשיב גם את נפשו וגם את ממונו. שבוע טוב לכולם בברכה תמנה
